אחרי מות: החיים שאחרי החיים

לע"נ שאול בן מזל

 פתיחה: מדוע דווקא בפרשה זו מועלה על נס מותם של שני בני אהרון בעוד בפרשיות אחרות העוסקות בפטירתן של צדיקים- נקראות על שם המילה חיים?

וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה וַיָּמֻתוּ (ויקרא טז,א)

חלק א: פרשות פטירתן של צדיקים דווקא נקראות על שם חיים:

1.חיי שרה: יצחק ורבקה ממשיכים את מפעל חייה הרוחני  של שרה גם אחרי מותה הגופני

דווקא לאחר פטירתה של שרה,כאשר יצחק ורבקה ממשיכים את חייה ועוסקים באותם העניינים שהיא עסקה בהם- מתגלה לעין כל באופן מוחלט שחיי שרה הם חיים אמיתיים ונצחיים.
וזו הסיבה לכך שהפרשה העוסקת  בפטירת שרה ובזמן שלאחריה נקראת בשם "חיי שרה" (ליקוטי שיחות חלק טו,ע"מ 145)

2.ויחי- יעקב אבינו לא מת:

וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה: וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם (בראשית מז,כח-כט)

א''ל רב נחמן לר' יצחק לימא מר מילתא א''ל הכי א''ר יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה בתר דסעוד א''ל הכי א''ר יוחנן יעקב אבינו לא מת א''ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א''ל מקרא אני דורש שנאמר {ירמיה ל-י} ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים ...
(תענית ה,ע"ב - ו, ע"א)

מדוע נאמר דווקא ביעקב?
הכוונה בזה שאין פסול בזרעו כי אברהם ויצחק היתה פסולת בזרעם ולא כל זרעם היה ראוי להידבק בחיים ולקבל התורה שהיא מקור החיים...(רשב"א, עין יעקב ד"ה א"ל)

חלק ב: אחד מחטאי נדב ואביהו- שלא היה להם  דור המשך:

1.חטאי נדב ואביהוא במילים "אש זרה":

וַיְדַבֵּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה וַיָּמֻתוּ: (ויקרא טז,א)

שהם בראשי תיבות "אש זרה": אש זרה הקריבו, שתויי יין נכנסו לעזרה, זרע לא היה להם, רחיצה לא רחצו ידיהם ורגליהם, הוראה הורו בפני משה [ומה שהורו גם-כן היה טעות (ותלוי בדעות מה הורו) ומכל-מקום לא היו מתים אילולא היו מורין כן בפני משה רבנו (חידושי המאירי). אך מכל-מקום גם אם היו מורין אמת היו נחשבים מורין הוראה בפני רבן] (ע"פ החיד"א,פתח עיניים עירובין סג)

2. תיקון עולם של אחרי עונש "מות" שניתן לאדם הראשון- רק ע"י מי שיש לו בנים ממשיכים

בן עזאי אומר כל מי שאינו עוסק בפ"ו הרי זה שופך דמים ומבטל את הדמות שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם וכתיב ואתם פרו ורבו וגו'. אמר לו ר"א בן עזריה נאין דברים כשהן יוצאין מפי עושיהן יש נאה דורש ואין נאה מקיים נאה מקיים ואין נאה דורש בן עזאי נאה דורש ואין נאה מקיים אמר לו מה אעשה חשקה נפשי בתורה ויתקיים העולם באחרים. (תוספתא יבמות ח, הלכה ה)

חלק ג: אליהו הנביא- משיב לב אבות על בנים

1.אליהו הנביא תיקן את המעשה של נדב ואביהו:

מתוך שבחם של פנחס ואליהו בתקון נשמותיהם של נדב ואביהוא בכל פרט ופרט משגיאותם מדה כנגד מדה מורה חטאים בדרך איך תשתלם להם תשובה

1.

..הם נכנסו שתויי יין, ובאליהו כתיב ומן הנחל ישתה ומן הצרפית לא שאל אלא מים והמלאך הכין לו צפחת מים, כדין כהני בית אב. 

2.

הם נכנסו מחוסרי בגדים, ואליהו נתאבל על זה והיה לו אזור עור תחת אבנט, וקיים בעצמו עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה... 

(ואליהו אמר חי ה' אשר עמדתי לפניו, והיה זה בהר המוריה דמזליה היה שם, והוא הקריב לכהן זה אברהם את האיל שהיה נאחז בסבך, לפיכך אמרה תורה עור העולה לו יהיה, וידוקדק עם זה לו יתירה דאיכא בקרא, דהוה מצי למימר לכהן יהיה...)

3.

הם נתעצלו בקדוש ידים ורגלים, ואליהו קדש כל גופו בנחל כרית ימים רבים. 

4.

הם תקנו אש בחוץ והכניסו עשן בפנים, והוא אמר ואש לא אשים, ולא היה שם מעלה עשן אלא כל התעלה מלא מים. 

5.

הם עשו אשר לא צוה אותם, והוא אמר ובדברך עשיתי. 

6.

לא היו להם בנים ונגאלו מבן אחיהם דומה לדינו של בן יבמה, ועל שם עורבא בעי בני וכו', בני העורבים כלכלו את אליהו... 

7.

הם אמרו מתי ימותו שני זקנים הללו, ואליהו אמר קח נפשי, 

8.

הם היו עם זה מחשבים קצין, והוא אמר לא טוב אנכי מאבותי... 

9.

הם בקשו להנהיג את הקהל ומסתמא היו מצפים לנהוג שררה בארץ ישראל, והוא אמר ואיותר אני לבדי, בקש על אחרים שינהיגו את ישראל, עד שנצטוה במשיחת יהוא למלך ואלישע לנביא, 

10.

ולא עלה בסערה השמים אלא בעבר הירדן, וגם אז העלה ה' למעלה למקומה האש שיצאה מאת ה' בשבילם. (רמ"ע מפאנו, מאמר חקור דין חלק ד  פרק יט)

(ספר עשרה מאמרות - מאמר חקור דין - חלק ד פרק יח )

2.לעתיד לבוא אליהו ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם (מלאכי ג, כג-כד)

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי {כד}, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב, אֶלָּא..

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם

(עדויות ,ח,ז)

סיום: הצדיקים במיתתם נקראים חיים - שממשיכיהם ממשיכים להעלות אותם ממדרגה למדרגה

כי החיים יודעים שימותו - אלו הצדיקים, שגם במיתתן נקראו חיים (ברכות יח,ע"א)

וַי-הֹ-וָ-ה אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה: {יח} וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: {יט} כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְ-הֹ-וָ-ה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְ-הֹ-וָ-ה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו: 

(בראשית יח,יז-יט)

תני ר"ש בן יוחאי אומר כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאילו לא מת שנאמר למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר אליו לא נאמר אלא את אשר דבר ה' עליו (בראשית רבה, מט , ד)

בתפארת ציון פירש שכל עוד האדם חי הרי הוא הולך ועולה ממדרגה למדרגה אך כשהוא מת נקרא עומדכי לאחר מותו אינו יכול להתעלות מעבר למה שהתעלה בחייו והכין בעולם הזה.אך אם השאיר אחריו בן שייגע בתורה מחמת שאביו השריש בקרבו יראת ה' ותורתו הרי זה נחשב כאילו הוא עצמו התייגע כי ע"י מעשי בנו מתעלה אף הוא בהיותו בעולם העליון ולכן נחשב כאילו הוא חי

(מדרש רבה המשולב, עוז והדר שם, הערה יא)