חלק א: אלול ומשמעותו
1.משמעות שם החודש והקשר אל שלושת מעגלי הדין :
אולולו - שם אכדי
שמות החודשים עלו מבבל (ירושלמי ראש השנה פרק א)
א.טיהור וכפרה - בין אדם למקום:
(ע"פ לקסיקון מקראי , הוצאת דביר ערך "חודש")
יש בלוח השנה של אומות העולם שיצא מרומא לרחבי העולם חודש בעל שם מקביל במשמעותו- חודש פברואר.בלטינית מניסיס פברואריוס הוא חודש הטהרה מfebrum- טהרה
(עוד מילה ברגע/ד"ר מרדכי רוזן , ע"מ 91, ערך אלול)
פברואר היה פעם החודש האחרון בלוח השנה של רומא- כנראה בהשראת אלול שלנו:
רומולוס מלכה הראשון של רומא חילק לפי המסורת את השנה לעשרה חודשים martius- החוש של מארס עד דצמבר - החודש העשירי
יורשו של רומולוס המלך של נומה פומפיליוס הוסיף שני חושים ינואר לכבוד יאנוס ופבריאוס חודש הטהרה.חודשים אלה באו אחרי דצמבר והשנה של נומה פומפיליוס התחילה בדומה לשנה של רומולוס באחד במארס.
השינוי היסודי כלומר התחלת השנה באחד בינואר חל בשנת 154 לפנה"ס והדבר קשור בנסיבות האלה: באותה שנה פרץ בלוסיטאניה(פורטוגל של היום) מרד נגד רומא.הסנאט החליט לשלוח נגד המורדים צבא בפיקודו של קונסול.הדבר היה לקראת סוף השנה .פירוש הדבר שיהיה הכרח להביר את הפיקוד לקונסולים החדשים באחד במארס 153 .כדי למנוע זאת החליט הסנאט כי הקונסולים החדשים ייכנסו לתפקידם באחד בינואר 153 נוהג זה הושאר גם להבא ומאז האחד בינואר ראש השנה (הלועזי)
(מילים מספרות,ע"מ 247-248, נתן שפיגל)
ב.תקופת האסיף -מצוות מתנות עניים- בין אדם לחברו:
ע"פ המילה האכדית ululu= תקופת האסיף
אלול קשור למילה הארמית עלל ולמילה הסורית אללתא מה שיוצר או שנאסף.בעברית עוללה הוא פרי שנשאר על העץ אחרי הבציר או המסיק
(עוד מילה ברגע/ד"ר מרדכי רוזן , ע"מ 91, ערך אלול)
אלול הגיע ללוח השנה התורכי בצורה eylul לציון החודש המקביל- ספטמבר
(עוד מילה ברגע/ד"ר מרדכי רוזן , ע"מ 91, ערך אלול)
ג.לרגל, לתור, לחפש- בין אדם לעצמו:
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם (במדבר יג,ב)
שְׁלַח לָךְ גֻבְרִין וִיאַלְלוּן יָת אַרְעָא דִכְנָעַן דִי אֲנִי יָהֵב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַבְרָא חַד גַבְרָא חַד לְשִׁבְטָא דַאֲבָהָתוֹהִי תְּשַׁלְחוּן כֹּל רַבָּא דִבְהוֹן:(אונקלוס,שם)
חלק ב: רמזי אלול
1.אני לדודי ודודי לי- ההדדיות ביננו לה' מתעצמת באלול:
ואיכא אסמכתא מקרא:'אני לדודי ודודי לי' ראשי תיבות אלול וסופי תיבות עולה ארבעים כנגד ארבעים יום מר"ח אלול עד יום הכיפורים...
אלול- לא מול לו- כשאדם מגיע לרמת ביטול מול ה' של "לא" אזי זוכה למדרגת של "לו" אנחנו שה' מזכה אותו בכל אשר לו:
דְּעוּ כִּי יְ-ה-וָ-ה הוּא אֱ-לֹהִים הוּא עָשָׂנוּ (ולא) וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ (תהילים ק,ג)
ומו"ז ז"ל אמר רמז על הפסוק לו אנחנו שיש קרי וכתיב. לו בו' ולא באלוף. ואמר שכפי מה שיש ביטול זה באדם לא אנחנו. אז לו אנחנו כו'. וביאור הענין שבנ"י צריכין להיות מוכנים בלתי לה' לבדו כדכ' עם זו יצרתי לי. וזה אני לדודי שיודעין שאין לנו צורך בעולם רק לעשות רצונו ית' ולהרבות כבודו בעולם. וכפי מה שמבורר כן אצלינו כן מתברר למעלה דודי לי(שפת אמת תרמ"ד)
2. אלול זמן מסגול לתשובה מימים ימימה ובמיוחד לדור הצעיר:
ועוד סמך מקרא: ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך ראשי תיבות אלול (משנה ברורה סימן תקפא בהקדמה)
ומל ה"א את לבבך וא"ל זרעך. פי' כי השב בתשובה יזכה גם לזרעיו אחריו להסיר ערלת לבבם. והקדמונים נתנו רמז בפסוק זה א"ל ואת לבב ר"ת אלול הוא כנ"ל. כי בזמן זה היו בנ"י בעלי תשובה בעת שקיבל מרע"ה לוחות שניות. לכן אלו הימים הם ימי רצון גם לנו זרעם אחריהם בזכות התשובה שעשו אבותינו כנ"ל:(שפת אמת,תרל"ה)
... והוא ברבינו האבודרהם בריש סדר תפילת ראש השנה והרמז שבחודש אלול הקב"ה פותח את לבבנו לחזור בתשובה אליו עוד מרומז בפ' ב ואת לבב זרער' שאלול זה זמן מסוגל להכניס תורה ויר"ש בלב ילדינו
(ספה"ק , מתוך רמזי חודש אלול/חיים קניג, ע"מ יא)
3.נתינת צדקה באלול במיוחד:
*אחד הענינים העיקריים דחודש זה, המרומז בראשי תיבות הידועים דחודש אלול, שא' מהם הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים" [אסתר ט, כב. ספר ערוגת הבושם, אליה רבה (ר"ס תקפ"א) בשם ספר אמרכל] – רמז לענין הצדקה.
('תורת מנחם' תשמ"ט ח"ד עמ' 209)
**נוהגים שהכותב מכתב לחבירו בחודש אלול, כותב בתחלת המכתב ''לשנה טובה תכתבו ותחתמו''. [חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד כו]
***עברות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עברות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו (יומא פרק ח משנה ט)
****ר"א בן עזריה דרש המקרא וממנו שנה לומר שהעבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, ובזמן שיש לו גם כן עבירות שבין אדם לחבירו תלויה כפרת עוונותיו שבין אדם למקום עד שירצה לחבירו על מה שחטא עם חבירו, וכיון שהוא מרצה אותו ומפייסו אז הקב''ה מתרצה לו לכפר לו עוונותיו שחטא בינו לבין המקום (הרי"ף ר' יאשיהו פינטו,עין יעקב,שם)
*****מדוע כינו חז"ל את המצווה החביבה הזו בשם משלוח מנות? למה לא משלוח מזון, משלוח מאכל?דומה שחז"ל רמזו לנו למנה אחרת,מוכרת אף היא,המן שאותו אכלו ב"י במדבר .ב"י קראו למן מן כי לא ידעו מה הוא.מן=מה. ואם כן משלוח מנות הוא משלוח מהות. את המהות שלי,את מה שנתברכתי בו ממנו אני רוצה להעניק לחברי...(רמזי אלול/הרב אייל ורד ,ע"מ 40)
4.חודש אלול הוא עיר המקלט במימד הזמן:
וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱ-לֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה(שמות יג,כא)
א.תשובה גם על שגגה כי אלול הוא עיר מקלט :
והאלוהים אינה לידו ושמתי ל"ך מקום ר"ת אלול לומר שמכפר על השגגות כמו ערי מקלט
(פרי עץ חיים שער ר"ה פרק א' ד א)
הרב אדוננו רבי יצחק לוריא זכרונו לברכה כתב ואשר לא צדה והאלהים: "אנה" "לידו" "ושמתי" "לך" ראשי תיבות אלול, לומר כי חודש זה הוא עת רצון לקבל תשובה על החטאים שעשה בכל השנה. וגם רמז שגם על השגגות צריך לעשות תשובה
(קיצור שולחן ערוך - הרב גאנצפריד, קכח, א)
רשעים בחייהם קרויים מתים ולכן אדם ש"הרג את זמנו" במשך השנה צריך לנוס לעיר מקלט שהוא חודש אלול כי הוא "הרג" את עצמו (שמא יש לומר את נשמתו) ונשאר בחיים ו-3 ערי המקלט של הזמן (המקבילים ל-3 ערי המקלט שהבדיל משה) הם "תשובה,תפילה וצדקה" שהם צום קול וממון בגימטריה 408- זאת וזהו הפסוק העוקב בפרשת שופטים למצוות ערי מקלט- "וזאת התורה אשר שם משה .." וכן הכהן הגדול שמזה ביום הכיפורים 48 הזאות (כנגד 48 ערי מקלט) נאמר עליו "בזאת יבוא אהרון אל הקודש..." (ע"פ שמן ראש על התורה, מתוך שיעורי הרב רוזנבלום שופטים, תשע"ט)
ב.הקב"ה מזמן לאדם תשובה גם מבלי שיתכוון:
הכוונה ברמז הזה שאפילו שהאדם אינו מכוון הנה האלוהים מזמן לידו באלול מקום היינו הרהורי תשובה המעוררים אותו מן השמים (בני יששכר אלול מאמר א' ט"ז )
5.לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל - התרת נדרים באלול:
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַי-ה-וָ-ה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה(במדבר ל,ג)
יש מקומות שעושין התרת נדרים • ומנהג נכון הוא ובארצנו אר״ז חלב נהנו לעשות התרת נדרים באלול לכל הק״ק גדולים וקטנים אנשים ונשים וטף
וסעיד וסמיך הוי לן להתרת אלול בא הרמז לא" יחל״ דברו״ ככל'' ס"ת אלול •
(הרב שפתי כהן ע״ה סו״פ מטות ויע״ש הברכ״י )
(בית אל, דיני ערב ר"ח אלול)
מובא בבראי בשם ס' הש"ך עה"ת רמז למה שנוהגים לעשות התרת נדרים באלול הוא מסי"ת הפס' לא' יחל' דברו' ככל' היוצא מפיו יעשה... רמז אלול
(מתוך רמזי חודש אלול/חיים קניג, ע"מ כ)
6.תפילת החודש הזה צריכה להיעשות מתוך תחנונים ובכי והשופר(של העקידה) רומז לנו את מותה של "שרה" :
וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ:(בראשית כג,ב)
האשכנזים תוקעים בכל חודש אלול אחר שחרית, ויסודתם בהררי קודש, לעורר העם בתשובה, ככתוב: ''היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו''. [ילקו''י מועדים עמוד טז].
ידוע מאמר הזהר שהנשמה נקראת אברהם • והגוף נקרא שרה על זה "ויבא ''אברהם "לספוד "לשרה ולבכתה ר״ת אלול הכוונה בזה שהנשמה הנקראת אברהם בוכה על הגוף שנקרא שרה על אשר חטא וישוב בתשובה בזכרו יום הדין (הרב חושב מחשבות ויע׳׳ש)
(בית אל,דיני חודש אלול סעיף טו"ב)
7.בקשה מה' שיברח מעוונותנו ועדיין יסב פניו אלינו כמו הצבי :
בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים (שיר השירים ח,יד)
ברח דודי ודמי ל"ך לצבי א"ו לעופר האילים על הרי בשמים (שה"ש ח' יד) ר"ת אלול עפ"י האוהלי יעקב הוסיאטין למה אומרים שה"ש בחג הפסח שזה נרמז בפ' האחרון של שה"ש ברח דודי ודמי לך לצבי וגו' שמבקשים מהקב"ה יברח דוד - בעוונותינו אבל בכ"ז ודמה לך לצביי שהקב"ה יסובב פניו אלינו פעם בפעם כמו שהצבי מסובב פניו מדי פעם לראות אם הארי רודף עוד אחריו והרמז ר"ת אלול שאעפ"י שאנו עדיין בגלות באלול הקב"ה מסובב פניו אלינו (מפי השמועה , מתוך רמזי חודש אלול/חיים קניג, ע"מ 13)
8.היצה"ר הרע נופל לפנינו באלול- אם נעבוד את ה':
וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:(ויקרא, כו,ח)
ונפלו אויבכם לפניכם לחרב ר"ת אלול הרמז שמי שעובד את ה' באלול יפול היצה"ר לפניו (תורת אבות סלונים )
9. למתי אעתיר ל"ך ולעבדיך- אלול- כוחה של תפילה:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה:(שמות ח,ה)
למתי אעתיר ל"ך ולעבדיך' (שמות ח' ה') ר"ת אלול - כי אז הזמן שאדם מתפלל והתפילות עולות למעלה
(חסד לאברהם ראדומסק לר"ח אלול )
10. ה' מתהלך בקרבנו- בתנאי שהמחנה קדוש:
כִּי יְ-הֹ-וָה אֱ-לֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ (דברים כג,טו)
לרמז שהקב"ה מתהלך בקרבנו באלול להצילנו מיצה"ר ולתת אותו בידינו אבל התנאי והיה מחניך קדוש
(שמעתי מהאדמ"ור מטאלנא זרע בשם השפ"א )
11. שאילת שלום באלול:
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה (שמות יח,ז)
בספה"ק איתא שהאדם יראה בחודש אלול לעשות שלום עם כל שונאיו משום שמהחלוקת מעכבת את התשובה ומרומז בפ' וישאלו איש לרעהו לשלום (שמות יח ז)' ר"ת אלול
משנכנס אלול כשאדם כותב איגרת לחברו צריך לרמוז בתחילתו שמבקש עליו לשנה טובה מהרחל הו"ד בבאר היטב תקפ"א צ"ק יץ ובליקוטי מהרתח כתב רמז ל"ז מהפ' וישאלו איש לרעהו לשלום ^ שמות ל"ח ז' ר"ת אלול
(רמזי חודש אלול/חיים קניג ע"מ כ)
12.בקשת פני ה' באלול :
שְׁמַע יְ-ה-וָ-ה קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי:לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ יְ-ה-וָ-ה אֲבַקֵּשׁ (תהילים כז,ז-ח)
בפס' "ח וחנני וענני ל"ך אמר ליבי בקשו פנ"' ר"ת אלול
(מפי השמועה , מתוך רמזי חודש אלול/חיים קניג, ע"מ יט)
13.רמז למשיח בן יוסף באלול:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לְּךָ לְמִשְׁנֶה וְגַם שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן. (שמואל א כג,יז)
עוד רמז שעבודת אלול מקרבת את הגאולה בבני יששכר מאמרי חודש אלול אות טר"ב בסופו שיהונתן בן שאול אמר לדוד ואתה תמלוך על ישראל ואנוכי אהיה ל"ך למשנה (שמואל א' כ"ג ל"ז) ר"ת אלול כי סגולת חודש אלול ע"י התשובה למהר ולהחיש את הגאולה
( רמזי חודש אלול/חיים קניג, ע"מ כא)
14.מקומם של שברי לוחות - באלול:
בספר תפילה לדוד ס' רכב בשם האריז"ל לכוון היטב בחודש אלול בתפילת השיבנו אבינו לתורתך להתפלל גם על אלו שנטו מדרך ה' ותינוקות שנשבו כי ימים אלו מסוגלים להחזירם בתשובה ושמעתי בשם צדיקים שזה מרומז עפ"י המגלה עמוקות בפ' עקב דברים מ"ה וז"ל ארון לוחות ושברי לוחות ר"ת אלול עכ"ל לרמז שבאלול יש מקום אצל הקב"ה גם לשברי לוחות בעלי תשובה
( רמזי חודש אלול/חיים קניג, ע"מ כג)
15.התחזקות בלימוד תורה:
הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב. (ישעיה נה, א)
ובאותו ענין עוד רמז יפה הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף וגו' ישעיה נ"ה א' ר"ת אלול לכו למים אין מים אלא תורה
( רמזי חודש אלול/חיים קניג, ע"מ ז)
16.הבחירה החופשית היא מתנה שיש לשמור עליה- גם באלול:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.
(שמות י,א)
משתחל לכאן רמז אלולי שכל כולו שלילת הבחירה. הכבדת הלב הבאה ממנו יתברך. מה פשר רמז זה לעבודת חודש אלול? המשמעות הראשונה היא שאכן הבחירה שלנו היא לא דבר מובטח. כל חטא ונפילה מצמצמים את יכולת הבחירה. קו הגבול נסוג כעת. כעת הקרב מתנהל אומנם, אך אזור הקרבות נע כבר, כי חלק מהשטח כבר נכבש בידי האויב. "כיוון שעשה אדם עברה פעם ופעמיים ושנה בה - נעשית לו כהיתר" (יומא פו), וההיתר הוא העדר הבחירה. אין התמודדות, כי המעשה כבר לא נתפס כמשהו אסור.
לכן, אין להתייחס אל הבחירה כדבר מובן מאליו. יש מצבים שבהם הלב נעשה כבד יותר. הבחירה נעשית קשה יות, ולעיתים האדם יכול במו ידיו לאבד את יכולת בחירתו. כך מקובל למשל להתייחס למכורים לסמים או להתמכרויות שונות מהסוג הזה. העוצמות שפועלות על הנפש פורצות את כל מערכות ההגנה הרגילות ושורטות בנפש שריטה של ממש. ולכן, אדם כזה, גם כאשר הצליח להתגבר על ההתמכרות נקרא בשפה המקצועית 'מכור נקי'. הווא בחזקת חשוד כל הזמן. כל יום הוא התמודדות חדשה עבורו. נקודת הבחירה הראשונית של העדר משיכה לתחומים הללו נעלמה ולא תשוב, וכעת הכול כבד הרבה יותר, מסובך ומורכב. עדיין ניתן להתמודר ואף להצליח, ,אבל זה כבר סיפור אחר.
צריך לשמור על הבחירה. לייקר אותה. לא לזלזל בה.היא עולם ומלואו והיא עולם רגיש. הבחירה היא לא רק זכות אלא היא גם מתנה שניתנה לנו מה', וכמו כל מתנה - אפשר גם לאבד אותה, או את חלקה.
ההתערבות של הקב"ה להכביד את ליבו של פרעה מתפרשת כעונש מן הסוג הזה. פרעה התמכר לשעבוד של בני ישראל, הוא פרץ את גבולות המוסר וכדי להשאיר אותם עבדים הוא מוכן לרצוח תינוקות ולהשליך אותם ליאור. הכבדת הלב בהקשר הזה היא תוצאה טבעית. הקב"ה טבע בנו טבע שבו מי שמזלזל בבחירה גם עלול לאבד אותה. הוא כבר שבוי בתוך עצמו, מגייס תירוצים שונים כדי להצדיק את עצמו, לא רואה את החושך שבו הוא מצוי. סופו של פרעה היה שחוסר היכולת שלו לשנות כיוון הוביל אותו היישר לתוככי ים סוף.
אך פרעה לא נעלם לשום מקום. הוא נמצא בכל אחד מאיתנו . הפרעת האישיות הזו שנקראת פרעה נמצאת, חיה ובועטת. פעם אחר פעם אנו בוחרים ברע, כי יש לנו איזה קול מר, 'לא נורא, אם פעם נרצה לחזור - תמיד נוכל". אפשר לחזור, אך המחירים משתנים, ולפעמים המחיר כל כך גבוה עד שהחזרה נעשית כמעט בלתי אפשרית
(רמי אלול, הרב אייל ורד ע"מ 80-81)
חלק ג: אלול לעומת חודשים אחרים
1.אלול ואדר חודשים תאומים:
הקדמה: זוגות זוגות בחודשי השנה
לכאורה נראה שכל חודש יש לו בן זוג בחודשי השנה.תשרי וניסן הם התחלות כידוע ממחלוקת רבי אליעזר ור' יהושע .אייר וחשוון מימוש השפע מהשמים( בקשה על הגשמים לעומת ירידת המן),כסלו וסיוון הם חודשי התורה (בחנוכה ביקשו לבטל את התורה ובסיוון ירדה התורה לארץ),טבת ותמוז קשורים בשני מעגלי תחילת החורבן( תחילת המצור מול פריצת החומות),שבט ואב הם 2 נקודות קיצון בהתעוררות עולם הטבע(טו בשבט התחדשות הטבע וחג האילנות וטו באב הזמן בו השמש בשיאה ולכן פסקו מלהביא עצים למערכה) ואדר ואלול - 2 חודשים הקשורים בחיפוש , תחפושות, גילוי והסתרה כאמור להלן) (ענ"ד)
א. 2 החודשים שנטל יעקב מעשיו
מובא בזוהר הקדוש שיעקב ועשו חלקו ביניהם את שנים עשר חדשי השנה. יעקב לקח את החודשים תשרי, חשוון, כסלו, ניסן, אייר וסיון, ועשיו לקח את החודשים טבת, שבט, אדר, תמוז, אב ואלול. לאחר מכן החכים יעקב ולקח מחלקו של עשו ב' חדשים, חודש אדר שנהפך מיגון לשמחה, וחודש אלול שנהפך לחודש הרחמים, שעל זה זעק עשו 'ויעקבני זה פעמיים' כי יעקב לקח ממנו שני חדשים.
(ע"פ 'מעשה רוקח' דף מה:)
ב.שני החודשים העוקבים ומקדימים את ראשי השנה:
ג.אלול ואדר- 2 ירחי כלה:
בתור הזהב של פריחת הישיבות ומרכזי התורה בבבל, היה אלול אחד משני ירחי הכלה, בהם היו תלמידי החכמים מתכנסים, כדי לשמוע הלכות יום טוב. באדר היו לומדים את הלכות פסח, ובאלול היו מתכוננים לימים נוראים ולחג הסוכות.
(אליבא דויקידפיה ערך אלול)
ד.2 חודשי העיבור:
אצל הגויים- חודש אלול הוא החודש האחרון ולכן היו מעברים אותו:
כה אמר המלך חמורבי,השנה איננה במקומה,עליכם להוסיף אלול שני (נמצא על חרס מתוך כתבי חוקי חמורבי)
ביהדות: חודש אדר הוא החודש האחרון ולכן אותו מעברים:
קָרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה {כ} וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים{כא}:(מגילה א,ד)
ה.רמז אלול - במהותו של חודש אדר:
אחד הענינים העיקריים דחודש זה, המרומז בראשי תיבות הידועים דחודש אלול, שא' מהם הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים" [אסתר ט, כב. ספר ערוגת הבושם, אליה רבה (ר"ס תקפ"א) בשם ספר אמרכל] – רמז לענין הצדקה.
('תורת מנחם' תשמ"ט ח"ד עמ' 209)
ו.הספק(גימטריית עמלק) הופך לאמון:
מנהג יפה לומר אחר תפלת שחרית מראש חודש אלול עד הושענא רבא מזמור ''לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא'' וכמו שדרשו ''אורי'' בראש השנה, ''וישעי'' ביום הכפורים, כי יצפנני ''בסכה'' רמז לסוכה. [קיצור ש''ע סי' קכח. חזון עובדיה ימים נוראים עמוד כד]
לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב יְ-ה-וָ-ה בְּאֶרֶץ חַיִּים: קַוֵּה אֶל יְ-ה-וָ-ה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל יְ-ה-וָ-ה (מזמור לדוד ה' אורי וישעי, תהילים כז, יג-יד)
בחודש אלול נפתח פתח חדש לאמון. הספקות מתחלפים בתחושת ודאות שיש סיכוי והפעם נצליח,הלולא הספקני הופך לאלול שנות כח ושמחה לחיות ולהשתנות כאן בארץ החיים((פניך אבקש,ע"מ 21, הרב אייל ורד)
ז.ממגילת אסתר נלמד מעמדו של א באלול:
הגאון מווילנא, בביאורו למגילת אסתר, כותב דברים נוראים בנוגע ליום ראש חודש אלול. על הפסוק: "בשנת שלוש... עשה משתה... שמונים ומאה יום", מבאר הגאון כי השנה היא בת 365 ימים ורבע יום, וכיוון שמקצת היום ככולו, נמצא שהשנה נחשבת כ-366 ימים. הגר"א ממשיך ומסביר כי בשמים דנים את האדם רק על מחצה מהם, כלומר על הימים ולא על הלילות )מקור הדברים במסכת שבת פ"ט(. נמצא שכביכול רק 183 ימים הם בידו של היצר הרע, וכנגד הימים האלה היתה סעודתו של אחשוורוש )המשול ליצר הרע( 180 יום. ומה בנוגע לשלושת הימים החסרים? אלו שלושה ימים שלא שולט בהם יצר הרע. וכה דברי הגר"א:
"וג' הימים הנותרים שלא ערך בהם סעודתו הם ראש חודש אלול וראש השנה ויום הכיפורים, שהם ימי צער ליצר הרע" (מתוך עלון הידברות ראה תשע"ט)
ח.2 חודשים של התחפשות:
בפורים מותר להתחפש לדמויות רבות אך גם באלול מותר לנו להתחפש אנחנו מתחפשים לצדיקים...לקום לסליחות,להרבות בצדקה..להרבות תהלים ...אלול הוא פנימיות חודש אדר ומותר להתחפש. ואם נתחפש מספיק טוב אז גם כשמרכבה המפוארת שבנינו תחזור להיות דלעת תיוותר בתוכה מתנה אחת או שתיים לאביונים אלו שמתאווים ואין להם. מתנה שנשארה מהתקופה שבה התאמצנו להיות צדיקים ובסופה יצאנו קצת יותר כאלה(הרב אייל ורד,רמזי אלול,ע"מ 43-45)
2.אלול ותשרי -עוברים תהליך תיקון של שנה שלמה מ- א ועד ת:( ואלי בחודשי הפורענות הסדר הפוך- תמוז אז ואז אב- מ-ת ל-א
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם(דברים יא,כו-כז)
מה בא לרבות בתיבת את הברכה? ונראה לרמז בס"ד שהנה "את" ראשי תיבות "אלול תשרי" זה ברכה גדולה מן השמים שאדם יכול להתעלות בהם בתשובה ומצוות רבות וזה ישמור אותו כל השנה מכל חטא והבן (גם אני אודך,פרשת ראה)
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִּים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל (דברים יא,כח)
את לרבות שהקללה יכולה גם להיפך לברכה אם ישתנו מעכשיו מרע לטוב(אלשיך ,פרשת ראה)
מהו את (הקללה)? חודשים אב תמוז שניתנו לקללה (ואלולצ כאמור ממתיק אותם ע"פ הבני יששכר) (ספר ארוממך ע"מ שכח)
סוף דבר: אלול הוא החודש המרומז ביותר כי תשובה אמיתית לא עושים ע"פ מתכון מפורש
רמזי אלול. משהו דק הולך ונרמז, הולך ונרקם. עבודת התשובה היא אישית כל כך, לב יודע מרת נפשו. ולכל אחד מאיתנו יש דברים שאותם הוא רוצה לתקן...
ורמז דווקא, מפני שעבודת התשובה היא המסע של הבחירה. ולכן אם הדברים יהיו מפורשים מדי, מהודקים מדי, מסומנים בטוש זוהר. התשובה עלולה להיות מן השפה ולחוץ, ממלאת אחר ציפיות של הסביבה אך הלב, הלב יהיה חסר.
לכן נשלחים רמזים. רמזי אלול. מה נעשה ברמזים האלו? זו כבר העבודה שלנו. הרמזים מסמנים כיוון, מעוררים למחשבה ולהתבוננות., אך אינם אומרים מה לעשות. הם מבקשים שנפענח אותם כל אחד בדרכו שלו ומהם נצא לעבודה פנימית בדרך לתשובה של אמת, תשובה מאהבה ( רמזי אלול,הרב אייל ורד, ע"מ 9)
נספח:אירועים על ציר הזמן של אלול והקשר שלהם אל מהות החודש:
1.משה עלה למרום לקבל את הלוחות השניים:
ר' יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עשה משה בהר קורא בדת מקרא ביום ושונה בדת מקרא בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה ובשבעה עשר בתמוז ושבר את הלוחות והרג את לייטי ישראל ועשה ארבעים יום במחנה עד ששרף את העגל וכתתו כעפר הארץ והרג את כל אשר נשק לעגל והכרית ע"ז מישראל והתקין כל שבט במקומו, ובראש חדש אלול אמר לו הקב"ה (שמות כד, יב): "עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה" והעבירו שופר במחנה, שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר עכומ"ז והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר, שנאמר (תהלים מז, ו): "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה", ועל כן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה
(פרקי דרבי אליעזר פרק מו)
תקיעת השופר היא הקדמה לשופר של ראש השנה- לידת ובריאת האדם:
התקיעה בחודש אלול היא בבחינת קורס הכנה לבריאה- בריאת העולם ובריאתנו שלנו.כשם שנשים בשלבים האחרונים של ההריון מתכנסות פנימה ומתכוננות ללידה ונשים רבות עסוקות בזמן הזה בסידור וארגון מחדש של הבית כך אלול הוא חודש של התכנסות , הכנת הלבבות.זהו מעין "קינון" של סוף ההריון הזדמות לעצב מחדש את בית הנפש שלנו (בזמן, דליה מרקס ע"מ 354)
2. חגי הנביא מעורר את העם לבניית המקדש- בר"ח אלול הוא החודש השישי:
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יְ-ה-וָ-ה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר:כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה צְבָאוֹת לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית יְ-ה-וָ-ה לְהִבָּנוֹת: וַיְהִי דְּבַר יְ-ה-וָ-ה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר: {ד} הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב:
(חגי,א,א-ד)
3. א באלול- ר"ה למעשר בהמה - לפני שלום בין אדם לרעהו- יחס נאות לבעלי החיים באשר הם:
ארבעה ראשי שנים הם :באחד בניסן ר''ה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה ר' אלעזר ור''ש אומרים באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים בחמשה עשר בו (ר"ה,פרק א', משנה א)
זה לא מקרי שראש השנה לבהמות פותח את זמן חשבון הנפש באלול. לפני שנפנה לתקן את יחסי אדם וחברו, עלינו תחילה לתת דעת על כל בעלי החיים,שאנו נזקקים להם לכלכלתנו ולחיינו,והם תלויים בנו בכל דבר ועניין.
לפני שנוכל לפנות לרועה שלנו שימור ויגן עלינו, עלינו להכיר באחריות ל"צאן" שלנו. אנו משמרים את מסורת המעשר בכך שאנו "סופרים" את הנפשות שאנו אחראים עליהן ומחשיבים אותן (אהרון ואראדי, הסידור הפתוח)
4. ג אלול- יום פטירת הרב קוק - אבי התשובה הכללית:
בלידתו רוב העולם היה דתי , בסוף חייב רוב העולם חילוני (ע"פ הרב שרקי , שיעור הקדמה לאורות של הרב קוק)
התשובה במשנת הרב קוק תופסת מקום מרכזי. אחד הכתבים הבודדים שיצאו לאור בחייו הוא הספר "אורות התשובה". בספר זה הוא מברר את התהליכים הגורמים ומניעים לתשובה, ואת מטרותיה, ומחדש את רעיון התשובה לאו דווקא כשיבה מחטא מסוים וכחזרה בתשובה פשוטה, אלא כתהליך התקדמות כללי של המציאות, זאת בהתבסס על ספרות הסוד של היהדות.
התשובה במשנתו אינה שייכת ליחידים בלבד אלא כוללת גם חזרה בתשובה של ציבור, תהליכים מדיניים, חברתיים ומדעיים. ובעיקר שיבת עם ישראל לארצו וגאולתו הלאומית הן חזרה בתשובה. הגאולה המצופה אינה נוגעת רק בעם ישראל ושיבתו לארצו, אלא כוללת גם עליה של כלל האנושות למדרגה מוסרית גבוהה יותר. ייתכן גם מצב שבו קודם העם חוזר לארצו ואחר כך חוזר אל התשובה הפרטית, הכוללת גם את קיום ההלכה במלואה.(אליבא דויקיפדיה)
5.ה אלול- נבואת הזעם של יחזקאל על חורבן ירושלים - נעשית דרך החור בקיר והשער:
{א} וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית בַּשִּׁשִּׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם יַד אֲדֹנָי יְ-ה-וִֹ-ה: {ב} וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה: {ג} וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים אֶל פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה: {ד} וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בַּבִּקְעָה: {ה} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שָׂא נָא עֵינֶיךָ דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וָאֶשָּׂא עֵינַי דֶּרֶךְ צָפוֹנָה וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ סֵמֶל הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּבִּאָה: {ו} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הֲרֹאֶה אַתָּה (מהם) מָה הֵם עֹשִׂים תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר בֵּית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים פֹּה לְרָחֳקָה מֵעַל מִקְדָּשִׁי וְעוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת: (פ) {ז} וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח הֶחָצֵר וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה חֹר אֶחָד בַּקִּיר: {ח} וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם חֲתָר נָא בַקִּיר וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר וְהִנֵּה פֶּתַח אֶחָד: (ס) {ט} וַיֹּאמֶר אֵלָי בֹּא וּרְאֵה אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים פֹּה: {י} וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כָל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב: {יא} וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶן שָׁפָן עֹמֵד בְּתוֹכָם עֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְאִישׁ מִקְטַרְתּוֹ בְּיָדוֹ וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה: {יב} וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ כִּי אֹמְרִים אֵין יְ-ה-וָ-ה רֹאֶה אֹתָנוּ עָזַב יְ-ה-וָ-ה אֶת הָאָרֶץ: {יג} וַיֹּאמֶר אֵלָי עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים: {יד} וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז: (ס) {טו} וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם עוֹד תָּשׁוּב תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדֹלוֹת מֵאֵלֶּה: {טז} וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית יְ-ה-וָ-ה הַפְּנִימִית וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל יְ-ה-וָ-ה בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְ-ה-וָ-ה וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ: {יז} וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן אָדָם הֲנָקֵל לְבֵית יְהוּדָה מֵעֲשׂוֹת אֶת הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ פֹה כִּי מָלְאוּ אֶת הָאָרֶץ חָמָס וַיָּשֻׁבוּ לְהַכְעִיסֵנִי וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם: {יח} וְגַם אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְחֵמָה לֹא תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל וְקָרְאוּ בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל וְלֹא אֶשְׁמַע אוֹתָם:
(יחזקאל ח)
6. ז באלול- יום הקמת שערי ירושלים
בְּשִׁבְעָה בְּאֶלוּל יוֹם חַנוּכַּת שׁוּר יְרוּשָׁלֵם דִלָא לְמִסְפָּד:
7.ז' באלול- נפתח השער הראשון של גאולת מצרים - בז' באלול כשעמרם שב אל יוכבד אשתו:
ז (באלול) בו חזרה יוכבד לעמרם
(בית אל לרבי אברהם חמוי ,דיני חודש אלול ,עמ' ט,סעיף יט)
8.ט' באלול -בו נולד דן- ה' דן אבל ברחמים :
ט (באלול) בו נולד דן
(בית אל לרבי אברהם חמוי ,דיני חודש אלול ,עמ' ט,סעיף יט)
וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן:(בראשית ל,ה)
9.גזירת היוונים על הבתולות הנישאות שיבעלו התבטלה בי"ז באלול:
(מגילת תענית , אלול)
10.י"ז אלול- זמן תיקון הדיבור כנגד עונשם של המרגלים:
בי"ז באלול מתו מוציאי דבת הארץ
מכאן התרת נדרים בחודש אלול: ר"ת אלול
אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַי-ה-וָ-ה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה(במדבר ל,ג)
יש מקומות שעושין התרת נדרים • ומנהג נכון הוא ובארצנו אר״ז חלב נהנו לעשות התרת נדרים באלול לכל הק״ק גדולים וקטנים אנשים ונשים וטף
וסעיד וסמיך הוי לן להתרת אלול בא הרמז לא" יחל״ דברו״ ככל'' ס"ת אלול •
(הרב שפתי כהן ע״ה סו״פ מטות ויע״ש הברכ״י )
(בית אל, דיני ערב ר"ח אלול)
11.כ"ה באלול-יום השלמת החומה לאחר חורבן בית ראשון
וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם(נחמיה ו,טו)
בעשרים וחמשה. ימים לחדש אלול בשנת כ' לדריוש המלך שבשנת עשרים לדריוש עלה נחמיה מבבל ובאותה שנה בנה חרבות ירושלים(רש"י,שם)
12. כ"ה באלול יום בריאת העולם ע"פ רבי אליעזר:
תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בֶּאֱלוּל נִבְרָא הָעוֹלָם (ויקרא רבא כט,א)
מזל החודש: בתולה - מצביע על ראשוניות ותמימות שמקדימה את ההוויה
*.אלול- העולם בתול בטרם נברא:
אלול מבטא את הראשוניות הקמאית של טרם היות עולם ושל ראשית התרקמותו. כל אותו חודש עדיין בתלוי העולם נשמרים שהרי רק בתחילת תשרי נברא האדם העתיד לעבוד וליצור ולבקע את בתלוי העולם (לחודשיו יבכר/הרב יהודה שביב , ע"מ 75)
**.פוטנציאל תיקון והתחדשות :
***אלול הוא חודש הרחמים שמקדים את יום הדין:
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית א,א)
ברא א-להים. ולא אמר ברא ה', שבתחלה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין, וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים (רש"י,שם)
כך כתוב במדרש (בראשית רבה יב, טו) שבתחילה חשב הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין, וראה שאינו מתקיים, ושיתף את מידת הרחמים. הקב"ה רצה לברוא את העולם בחסד מושלם, ולכן ביקש לברוא אותו במידת הדין – שהרי כך האדם שזוכה בדין, זוכה בקיומו, וזה החסד היותר גדול. אך כשראה שהעולם אינו מתקיים עם מידת הדין בלבד, שיתף את מידת הרחמים, כדי לתת זמן לתיקון . הזמן הוא בעצם ביטוי של מידת הרחמים, שנותנת לאדם זמן לתקן את מעשיו לפני שנשפט בדין. רחמים מלשון רחם, שהוא המקום בו האדם מקבל זמן להתפתח. על כן כשנברא העולם כפי שכתוב בפסוק א', הוא נשבר. התיקון ההדרגתי שמופיע בפסוקים ג'-ל"א מתאפשר על ידי הוספת ממד הזמן במציאות.(שיעורים על ספר בראשית מתוך שיעורי הרב שרקי, ע"מ 126)
****חודש אלול מייצג את הזמן שלפני הראשית ולכן נהגו דווקא בו להשכים קום עוד לפני עלות השחר:
הקמים באשמורת הבוקר לאמירת סליחות, בחודש אלול, וחלש לבם, ורוצים לטעום מיני עוגה ופירות, יש להזהר שאם עלה עמוד השחר אסור להם לטעום, מלבד כוס תה או קפה [ובזה מותר אף עם סוכר]. ועל פי הזוה''ק כל שישן בלילה, וניעור, אפילו קודם עמוד השחר לא יטעם כלום, ורק מים או קפה ותה מותר. [ילקוט יוסף מועדים עמוד יז].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה