תשעה באב- אגדות החורבן : על מה נפלה ביתר?

פתיחה: נפילת ביתר

חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז
נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר

(תענית כו ע"א-ע"ב)

הקדמה:המערכה על ביתר- צבא האימפריה הרומית מול צבא בר כוכבא

בניגוד לרושם הראשוני של מלחמת "מעטים מול רבים" קלאסית במובנה המספרי, יחסי הכוחות בשטח מציגים תמונה מורכבת: צבאו של בר כוכבא היה כוח צבאי סדיר ועצום בקנה מידה של העת העתיקה, שמנה בשיאו כ-200,000 לוחמים בעלי מוטיבציה עילאית, המבוצרים ברשת מתוחכמת של מערכות מסתור ומבצרים עירוניים כדוגמת ביתר. מולם, אדריאנוס קיסר נאלץ לגייס כוח אדיר של כ-60,000 עד 80,000 לוחמים רומאים – כוח אשר ייצג כמעט רבע (וחלק מהערכות אף למעלה משליש) מכלל העוצמה הצבאית של האימפריה הרומית כולה. היתרון הרומי לא נבע אפוא מרוב מספרי בשדה הקרב, אלא מניסיון לחימה ארוך שנים, ציוד מצור מתקדם ומשמעת טקטית קשוחה שהוביל המצביא יוליוס סוורוס. הרומאים נמנעו מקרבות פנים אל פנים פתוחים מול לוחמי הגרילה היהודים, ובמקום זאת הפעילו אסטרטגיה מחושבת ואכזרית של מצור, הרעבה וניתוק קווי אספקה, שחנקה בהדרגה את מעוזי המורדים עד להכרעתם.

0.סיפור נפילת ביתר:

שלש שנים ומחצה הקיף אדריאנוס קיסר לביתר, והיה שם רבי אלעזר המודעי עסוק בשקו ובתעניתו, ובכל יום ויום מתפלל ואומר: 'רבש"ע, אל תשב בדין היום!' ולבסוף נתן דעתו לחזור.בא כותי אחד ואמר לו: אדוני, כל זמן ש"אותה תרנגולת" מתפלשת באפר אין אתה יכול לכבוש אותה. המתן לי ואעזור לך לכובשה. מיד נכנס בסתר לעיר, ומצא את רבי אלעזר המודעי שהיה עומד בתפילה. עשה עצמו לוחש באוזנו של רבי אלעזר המודעי. באו ואמרו לבר כוכבא: דודך רבי אלעזר - חותר לעשות שלום עם אדריאנוס!שלח בר כוכבא וקרא לאותו כותי. א"ל: מה אמרת לו? א"ל: 'אם אומר לך הקיסר יהרוג אותי, ואם לא אומר לך אתה תהרוג אותי... מוטב שאני איהרג, ולא יתפרסמו סודות הקיסרות'... סבר בן כוזיבא שרבי אלעזר רוצה להשלים.

כיון שגמר רבי אלעזר תפילתו שלח והביאו. א"ל: מה אמר לך הכותי הזה? א"ל: 'אין אני יודע מה לחש לי באוזני, ולא שמעתי כלום שהייתי עסוק בתפילתי, ואין אני יודע מה היה אומר לי'.

בן כוזיבא נתמלא רוגז, בעט בו ברבי אלעזר בעיטה אחת והרגו. יצאה בת קול ואמרה לו (זכריה יא, יז): 'הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן, חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ, זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה'. - 'אתה סימית זרועם של ישראל וסימית עין ימינם, לפיכך זרועך שלך יבוש תיבש ועין ימינך כהה תכהה'. מיד גרמו עונות ונלכדה ביתר, ונהרג בן כוזיבא, והביאו ראשו לפני אדריאנוס. אמר: מי הרגו לזה? אמר לו אחד מלגיונו: אני הרגתיו. א"ל: לך והראה לי גוויתו... שלח להביאו, ומצא נחש כרוך על צוארו. א"ל: אילו לא א-להיו הרגו לזה מי היה יכול לו?! וקרא עליו: (דברים לב) 'אם לא כי צורם מכרם'.

(איכה רבה פרשה ב סימן ד) 

1.תעניתו של רבי אלעזר המודעי ועצת הכותי

הקדמה: פיסקה זו מתארת את המצור הממושך של אדריאנוס קיסר על העיר ביתר, ואת כוח תפילתו של רבי אלעזר המודעי שעיכב את נפילת העיר. מנגד, מתוארת מזימתו של נוכרי (כותי) המבין שרק פגיעה ברבי אלעזר תאפשר את כיבוש העיר.

שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה הִקִּיף צר במצור אַדְרִיָּאנוּס קֵיסָר לְבֵיתָר, וְהָיָה שָׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם!' כלומר, אל תשפוט את ישראל כפי מעשיהם אלא ברחמים^א, וּלְבַסּוֹף נָתַן דַּעְתּוֹ של אדריאנוס הקיסר לַחֲזֹר לרומא מרוב ייאוש^ב. בָּא כּוּתִי אֶחָד וְאָמַר לוֹ: 'אֲדוֹנִי, כָּל זְמַן שֶׁ"אוֹתָהּ תַּרְנְוֹגֹלֶת" כינוי גנאי או סמל לרבי אלעזר המודעי המעורר את ישראל בתפילתו^ג מִתְפַּלֶּשֶׁת בָּאֵפֶר ועוסקת בתענית אֵין אַתָּה יָכוֹל לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ את העיר. הַמְתֵּן לִי וְאֶעֱזֹר לְךָ לְכוֹבְשָׁהּ'. מִיָד נִכְנַס בַּסֵּתֶר לָעִיר, וּמָצָא אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִילָּה. עָשָׂה עַצְמוֹ לוֹחֵשׁ בְּאָזְנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי כאילו יש ביניהם סוד משותף. בָּאוּ וְאָמְרוּ לְבַר כּוֹכְבָא: 'דּוֹדְךָ רַבִּי אֶלְעָזָר - חוֹתֵר לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם אַדְרִיָּאנוּס!'

מקורות והרחבות לפיסקה א':

^א פירוש ה"יפה ענף": תפילתו של רבי אלעזר הייתה שלא יעלה זיכרון עוונותיהם של ישראל באותו היום לפני כיסא הכבוד, משום שידע שכל עוד אין הדין מתוח עליהם, לא יוכלו האויבים להרע להם.

^ב מהרז"ו (רבי זאב וולף איידהורן): המצור נמשך זמן רב ללא הצלחה עד שהקיסר נואש וביקש לסגת. הדבר מדגיש את גודל הנס שהיה בהגנת העיר כל עוד הייתה בה זכות התפילה.

^ג פירוש "עץ יוסף": הכותי כינה את רבי אלעזר המודעי "תרנגולת המתפלשת באפר" בלשון ביזיון, משום שהיה יושב בשק ואפר כתרנגולת המגרדת בעפר, אך הבין היטב שזוהי הרוח החיה המגנה על כל תושבי ביתר.

2.חקירת הכותי והחשד של בן כוזיבא

הקדמה: בר כוכבא (בן כוזיבא) מנסה לברר את פשר הלחישה המסתורית. הכותי, במזימה מתוחכמת, מציג מצג שווא כאילו ישנו סוד כמוס כדי להגביר את החשד, ורבי אלעזר, שהיה שקוע בדבקות תפילתו, אינו מודע כלל למתרחש.

שָׁלַח בַּר כּוֹכְבָא וְקָרָא לְאוֹתוֹ כּוּתִי. אָמַר לוֹ: 'מָה אָמַרְתָּ לוֹ?' אָמַר לוֹ הכותי בתחבולת שקר: 'אִם אוֹמַר לְךָ - הַקֵּיסָר יַהֲרוֹג אוֹתִי, וְאִם לֹא אוֹמַר לְךָ - אַתָּה תַּהֲרוֹג אוֹתִי... מוּטָב שֶׁאֲנִי אֵהָרֵג, וְלֹא יִתְפַּרְסְמוּ סוֹדוֹת הַקֵּיסָרוּת' ובכך גרם לבר כוכבא להאמין שיש כאן קנוניה אמיתית^ד. סָבַר בֶּן כּוּזִיבָא שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר רוֹצֶה לְהַשְׁלִים לבגוד ולמסור את העיר. כֵּיוָן שֶׁגָּמַר רַבִּי אֶלְעָזָר תְּפִילָּתוֹ שָׁלַח בר כוכבא וֶהֱבִיאוֹ. אָמַר לוֹ: 'מָה אָמַר לְךָ הַכּוּתִי הַזֶּה?' אָמַר לוֹ רבי אלעזר בתמימות: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מָה לָחַשׁ לִי בְּאָזְנִי, וְלֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם שֶׁהָיִיתִי עָסוּק בִּתְפִילָּתִי, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מָה הָיָה אוֹמֵר לִי' משום שהיה שרוי בדבקות עליונה^ה.

מקורות והרחבות לפיסקה ב':

^ד פירוש ה"יפה ענף": הכותי ידע שאם ימציא שקר ספציפי, בר כוכבא יוכל להפריך אותו בקלות בחקירה צולבת. לכן בחר בטקטיקה של שתיקה מתחמקת המרמזת על "סודות מדינה", דבר שגרם לבר כוכבא להאמין שהשתיקה מוכיחה את אשמתו של רבי אלעזר.

^ה מהרז"ו: חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה לאחר התפילה, ובשעת התפילה עצמה היו מנותקים לחלוטין מסביבתם עד שלא חשו בנעשה סביבם כלל. לכן באמת רבי אלעזר לא הרגיש בכותי ולא שמע מילה מדבריו.

3.הריגת הצדיק, חורבן ביתר ונפילת בן כוזיבא

הקדמה: כעסו של בר כוכבא מעביר אותו על דעתו והוא הורג את רבי אלעזר. בעקבות חטא חמור זה מסתלקת ההגנה הרוחנית מעל העיר, ביתר נופלת, ובר כוכבא עצמו מוצא את מותו בידי שמים כעונש על מעשהו.

בֶּן כּוּזִיבָא נִתְמַלֵּא רוֹגֶז, בָּעַט בּוֹ בְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּעִיטָה אַחַת וַהֲרָגוֹ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ (זכריה יא, יז): 'הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן, חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ, זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה'. - 'אַתָּה סִמִּיתָ זְרוֹעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְסִמִּיתָ עֵין יְמִינָם בכך שהרגת את המנהיג הרוחני שהיה כעין וכזרוע מגינה לעם^ו, לְפִיכָךְ זְרוֹעֲךָ שֶׁלְּךָ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינְךָ כָּהֹה תִכְהֶה'. מִיָד גָּרְמוּ עֲווֹנוֹת וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶהֱרַג בֶּן כּוּזִיבָא, וְהֵבִיאוּ רֹאשׁוֹ לִפְנֵי אַדְרִיָּאנוּס. אָמַר: 'מִי הֲרָגוֹ לְזֶה?' אָמַר לוֹ אֶחָד מִלִּגְיוֹנוֹ מחייליו של הקיסר: 'אֲנִי הֲרַגְתִּיו'. אָמַר לוֹ: 'לֵךְ וְהַרְאֵה לִי גְּוִיָּתוֹ...' שָׁלַח לְהָבִיאוֹ, וּמָצָא נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל צַוָּארוֹ והבינו שלא חרב אדם הרגה אותו אלא מיתה בידי שמים^ז. אָמַר אדריאנוס: 'אִילוּ לֹא אֱ-לֹהָיו הֲרָגוֹ לְזֶה, מִי הָיָה יָכוֹל לוֹ?!' שהרי היה גיבור חיל עצום שאי אפשר לנצחו בדרך הטבע^ח, וְקָרָא עָלָיו: (דברים לב) 'אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם' והסגיר אותם בידי אויביהם.

מקורות והרחבות לפיסקה ג':

^ו פירוש "עץ יוסף": הצדיקים הם העיניים והזרוע של הדור; העיניים – בזכות תורתם המאירה ומדריכה את העם, והזרוע – בזכות תפילתם המגינה ומצילה מן האויבים. ברצח רבי אלעזר גדע בר כוכבא את כוחם של ישראל.

^ז מהרז"ו: הנחש הכרוך על צווארו הראה לכל כי בר כוכבא לא נפל בקרב מול הלגיונות הרומאיים, אלא נענש במידה כנגד מידה על ידי ההשגחה העליונה בגלל ששפך דם נקיים של צדיק.

^ח פירוש ה"יפה ענף": אפילו אדריאנוס הרשע הודה והכיר בכך שגבורתו הפיזית של בר כוכבא הייתה על-אנושית, ושרק עזיבת ה' והסתלקות השכינה בגלל החטא אפשרה את תבוסתו ונפילת העיר ביתר.