לע"נ עדן בת רונית
פתיחה: הוא היה אומר- הוא היה מה שהוא היה אומר
חלק א: הקשר בין רשב"י ומאמריו במסכת אבות
1.שני מימרות של רשב"י במסכת אבות- מדוע דווקא הוא אמר אותן?
א.שלשה שאכלו בשולחן אחד בלי דברי תורה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה {יב} שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם {יד} בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא) וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה
(אבות ג,ג)
ב.שלשה כתרים ועוד אחד- מקבילים לתורה , עבודה וגמילות חסדים:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:
(אבות ד,יג)
2.סיפור המערה של רשב"י הוא המפתח להבנת מאמריו במסכת אבות:
דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב''י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א''ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא.
אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא אמרי משפט רשעים בגיהנם י''ב חדש יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם נפקו כל היכא דהוה מחי ר' אלעזר הוה מסי ר''ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת ותיסגי לך בחד חד כנגד {שמות כ-ח} זכור וחד כנגד {דברים ה-יב} שמור א''ל לבריה חזי כמה חביבין מצות על ישראל יתיב דעתייהו
(שבת לג ע"ב)
3.למה רשב"י הוא זה שהודיענו את המימרה על 3 שאכלו ולא אמרו דברי תורה?
כי הוא במשך 12 שנה לא זכה לשבת לאכול סעודה מסודרת על שולחן ולא היו איתו אלא בנו אז לא היו בסעודה של שלשה אנשים (ע"פ ידידי איציק דוד)
4.רשב"י מתמקד ב-3 כתרים שאבדו אחרי חורבן בית שני ומרד בר כוכבא- כתר תורה- שניא הסנהדרין, כתר כהונה- כהן גדול וכתר מלוכה וכנגדם כתר שם טוב שנשאר גם אחרי אובדנם והוא אולי אחד ממייצגיו הבלוטים לאורך כל ההסטוריה:
רבי שמעון בן יוחאי, מבחירי תלמידיו של רבי עקיבא, עד שהעיד על עצמו
כתר תורה שהנושאו היה ראש הישיבה-הנשיא, ומכיון שהישיבות נסגרו
וכתר כהונה, שהנושאה היה
וכתר מלכות שניטלה ממנו
וינחם רבי שמעון את העם לאמור: עוד יש לנו כתר העולה
ואמר: "חביב שם טוב מכהונה ומלכות שכהונה ומלכות בטלו ושם טוב לא בטל" (קהלת רבה ז,ג). ועוד אמר רבי שמעון, כלפי שם טוב, "חביב שם טוב
ויישאר שמו הטוב של רבי שמעון בן יוחאי טוב משמן-טוב לדורי דורות:
בר יוחאי נמשחת אשריך
שמן ששון מחבריך !
(מסורת ועקרונות במסכת האבות/ הרב ברוך ישר(שליכטר), מהדורת תשט"ז ע"מ 67-68)
חלק ב: השם הטוב שבשער החמישים
טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז,א)
1.מהו שם? ייעוד,התוכן של הנשמה:
שם האדם =מטרה("לשם") (ע"פ הרב אורי שרקי)
2.השם שאדם קונה לעצמו נשאר איתו גם לאחר פטירתו:
שלושה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראים לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו, טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו
(תנחומא, פרשת ויקהל)
3.השם הוא התוכן הפנימי של האדם והרושם השאיר פה אחרי פטירתו - השמן זוהי המעטפת החיצונית
בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר (משלי ו כב): "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך":
(אבות ו,ט)
4.המקום בו ניתן להגיע עד שער ה-נ: עד-ן
הקדמה: בימי ספירת העומר אנחנו שואפים להגיע ליום החמישים יום מתן תורה וממילא גם אל שער החמישים שער בינה, המקום הרוחני הגבוה ביותר שאדם יכול להגיע אליו
וַיִּטַּע יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר (בראשית ב,ח)
א.עדן הוא מקום מעולם התוהו שקדם לעולם:
עדן היה מן הארץ הנשארת מעולם התוהו וכמו לוז בשדרו של אדם (בראשית רבא כח ג) וכמו שבלוז הדרים שם אינם מתים (בר"ר סט,ח) כך היה עדן.
ומשם היה אבן השתיה ומשם ישיגו אורחות חיים ונתרבה המדע ולכך כתיב מקדם היינו מעולם שהיה קודם העולם.כאומרם (פסחים נד ע"א) שעדן היה קודם לעולם
ב.עדן= עד נ, מקו בו ניתן להגיע עד לשער החמישים:
ומשם יכולים להשיג עד נ שערי בינה וזה עד"ן עד חמישים עד שם מגיע ההשגה והתענוג העליון.
ג.השערים שמצא יצחק הם 50 שערים בנגלה ו-50 שערים שבנסתר:
והוא גן כפול בנגלה ובנסתר ולכן הוא בכלל מאה שערים ויזרע יצחק וגומ' וימצא מאה שערים (בראשית כו יב)
ד.אדם קלקל ואיבד את הנון (שער החמישים) של עדן וקין קלקל והפריד את ע"ד ל- נע ונד:
אבל אחר שקלקל האדם ונפרד נון מע"ד וקין שקלקל נפרד הנון לשניים נ"ע נ"ד ולכן נאמר לו (שם ד,יה) נע ונד תהיה
ה.עדן עבר ממידת הדין למידת הרחמים ורק אז ה' שם את האדם בתוכו:
ועדן היה מעולם התוהו ולכן נאמר (יחזקאל כח,יג) עדן גן אלוקים הכל במידת הדין אבל אח"כ הגן השני בעולם התיקון נאמר ויטע ה' אלוקים גן בעדן במידת הרחמים
(תפארת יונתן,שם)
ו.התורה היא הגן אל העד"ן ולכן יש בה ג"ן פרשיות ודרכה ניתן להגיע לבסוף אל שער החמישים:
וּמָאן דְּמָנַע רָזָא דְעִקָּרָא דִתְרֵי תוֹרוֹת, כְּאִלּוּ אַהְדַּר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְאִלֵּין אִינוּן דְּאָמְרִין דְּלָא אוֹרַיְיתָא אֶלָּא כִּפְשָׁטָה, וְלֵית בָּהּ רָזָא אָחֳרָא, וְאִינוּן דּוּ פַּרְצוּפִין, אִיהוּ גַ''ן סְדָרִים דְּאִתְּמַר בָּהּ (שיר ד יב) גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה, גַּן נָעוּל מִסִּטְרָא דְם' סְתוּמָה, ו' אִיהוּ נָעוּל בְּשִׁית יוֹמֵי דְשָׁבוּעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל מו א) יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְשַׁבָּת בְּגִין דְּלָא תְהֵא כְּנוֹעִל דֶּלֶת בִּפְנֵי לָוִוין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ לְווּ עָלַי וַאֲנִי פוֹרֵעַ, אִיהִי פְּתִיחָא לְגַבַּיְיהוּ דְאִינוּן נִשְׁמָתִין יְתֵירִין. (תיקוני זוהר תיקון יט דף לח)
טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז,א) -"בגן עדן תהא מנוחתה- מן השמים תנוחמו"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה