לע"נ אברהם נח בן מסעודה ערב י"ח באייר תשפ"ו ל"ג בעומר
חלק א: בין אברהם לנח
1. המפגש הפיזי: 58 שנים משותפות
על פי הכרונולוגיה המקראית (סדר עולם רבה), נח חי 950 שנה. הוא נולד בשנת 1056 לבריאת העולם ונפטר בשנת 2006. אברהם נולד בשנת 1948 לבריאה. המשמעות היא שאברהם היה בן 58 כשנח נפטר. על פי המדרש, אברהם אף למד תורה בבית מדרשם של שם ועבר (בנו ונכדו של נח), כך שישנו רצף מסירה ישיר של מסורות "לפני המבול" אל תוך העולם החדש של אברהם.
2. התיבה מול האוהל: בידוד מול קירוב
חז"ל עורכים השוואה ניגודית בין "התיבה" של נח ל"אוהל" של אברהם:
נח בנה תיבה סגורה כדי להציל את עצמו ומשפחתו מהעולם המושחת – פעולה של התכנסות ובידוד.
אברהם בנה אוהל פתוח לארבעה כיוונים כדי להכניס את העולם פנימה – פעולה של קירוב והשפעה. בעוד נח שמר על צדקתו בסביבה עוינת, אברהם פעל לשנות את הסביבה.
3. שתי הבריתות: הקשת בענן והמילה
שתי הדמויות מסמלות בריתות מכוננות בין אלוהים לאנושות:
ברית נח: ברית אוניברסלית ("שבע מצוות בני נח") שסימנה הוא הקשת בענן. זוהי ברית של קיום פיזי – הבטחה שהעולם לא ייחרב שוב.
ברית אברהם: ברית ייחודית שסימנה הוא ברית המילה. זוהי ברית של ייעוד רוחני – בחירה בעם שיישא בשורה מוסרית.
4. תגובה לגזירה: שתיקה מול ויכוח
אחת הנקודות המדוברות ביותר בפרשנות היא השוני בתגובתם להודעת האל על חורבן:
כשנאמר לנח שהעולם יימחה במבול, הוא בנה את התיבה בנאמנות אך לא התפלל על דורו.
כשנאמר לאברהם שסדום עומדת להיחרב, הוא נעמד בפרץ וניהל משא ומתן נוקב עם האלוהים ("השופט כל הארץ לא יעשה משפט?") בניסיון להציל אפילו קומץ של צדיקים.
5. ההשפעה על הצאצאים: הצלחה מול כישלון
הבדל ניכר קיים בחינוך הדור הבא ברגעי משבר:
בסיפור המבול, בנו של נח (חם) חוטא כלפי אביו ברגע חולשתו, מה שמוביל לקללה ("ארור כנען").
אצל אברהם, גם ברגעי הניסיון הקשים ביותר (כמו העקדה), ישנה המשכיות והסכמה: "וילכו שניהם יחדיו". אברהם מצליח להעביר את המטען הרוחני ליצחק בצורה שיוצרת שושלת.
עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ {ג} כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם {ד}, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו {ה}, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם:
( אבות ה,א)
בתקופת נח, אלוהים המתין עשרה דורות (מאדם עד נח) ואז הביא מבול כי לא היה מי שיציל את הדור.
בתקופת אברהם, אלוהים המתין עשרה דורות ושוב היה צורך בעונש (כמו שהיה בדור הפלגה), אבל אברהם הגיע ו"הפך את הקערה". במקום שהעולם יתפרק, אברהם לקח את האחריות על כתפיו.
0.שלושה מעגלי השלמות שצריך לשאוף אליהם- בין אדם לחברו, בין אדם למקום ובין אדם לעצמו:
שלימות האדם הוא בשלשה פנים שאין האחד כמו השני. כי צריך האדם שיהיה שלם עם זולתו מבני אדם, וצריך שיהיה שלם בעצמו עד שהוא בריה שלימה וצריך שיהיה שלם עם בוראו דהיינו בדבר שמגיע לבוראו, ואלו ג' שלימות כוללים הכל
(דרך חיים על אבות הקדמה ומבוא)
1. משה הוא סמל הענווה- סיני:
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ {ב}, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה {ג}. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:(אבות א,א)
משה- הדמות המרכזית של התורה בכתב
רשב"י- הדמות המרכזית של תורת הסוד
2.רשב"י והמערה:
דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו, פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות, ר' יוסי שתק, נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן, גשרים ליטול מהן מכס, הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות, אמרו יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג, אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא, כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי, כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן, דילמא מעצרי לה (מענין אותה) ומגליא לן, אזלו טשו במערתא, איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא, והוו משלחי מנייהו (מפשיטים בגדיהם) והוו יתבי עד צוארייהו בחלא, כולי יומא גרסי, בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו, והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו. איתבו תריסר שני במערתא, אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא, אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה, נפקו, חזו אינשי דקא כרבי (חורשים) וזרעי, אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה, כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף, יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם, חיזרו למערתכם. הדור זול איתיבו תריסר ירחי שתא, אמרי משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש, יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם, נפקו, כי היכא דהוה מחי ר' אלעזר הוה מסי (מרפא) ר"ש, אמר לו בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא (ענפי הדס) ורהיט בין השמשות, אמרו ליה הני למה לך, אמר להו לכבוד שבת, ותיסגי לך בחד, חד כנגד זכור וחד כנגד שמור, א"ל לבריה חזי כמה חביבין מצות על ישראל. יתיב דעתייהו.
(שבת לג ע"ב)
3.מדוע דווקא רשב"י לימד הלכה זו של אמירת דברי תורה של 3 שאוכלים? בגלל ששהה במערה רק עם בנו ולא יכל לקים את זה( ע"פ רעיון של איציק)
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה {יב} שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם {יד} בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מא) וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה':
(אבות ג,ג)
5.הטעם לחץ וקשת והמדורות בל"ג בעומר- בהקשר של רשב"י:
מעשה בר' שמעון בן יוחאי שלא נראתה הקשת בימיו, נכנסו חכמים אצלו אמרו לו מפני מה לא נראתה הקשת בימיך, אמר להם כלום היא אלא לפורענות, כדי אני לדחות את הפורענות. ר' יודן בר גריון ור' יצחק ור' נתן הלכו לשמוע פרשת נסכים מר' שמעון בן יוחאי ושהו תלתא יומין, בעון למיזל, אמרי צריכין אנו מיסב רשותיה, על קדמאי ודרש את קשתי נתתי בענן זה ר' שמעון בן יוחאי דהוא סימניה דעלמא. על תנין ודרש ונראתה הקשת בענן, על תליתאי ודרש לכי מכרי את השמן...
(מדרש הגדול, בראשית ט יד)
כל אותו היום לא נפסק האש מן הבית, ולא היה מי שיגיע אליו, כי לא יכלו, מחמת שהאור והאש היו מסבבים אותו, כל אותו היום נפלתי על הארץ וגעיתי, אחר שהלכה האש, ראיתי את המאור הקדוש קדש הקדשים שנסתלק מן העולם, שנתעטף ושוכב על ימינו ופניו צוחקות.
(זוהר דברים קצו)
סיום: כתר שם טוב מעל כולם
טוב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז,א)
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה כְתָרִים הֵם, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן:
(אבות ד,יג)
*למי מיועד?
כתר תורה- לכולם
כתר כהונה- לכהנים בני אהרון
כתר מלכות- למלכים בני דוד
*איך בא לידי ביטוי?
כתר תורה תפילין
כתר כהונה- ציץ
כתר מלכות- כפשוטו
כנגד 3 יסודות שהעולם עומד עליהם:
שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:(אבות א,ב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה