פרשיות השבוע שלנו, פרשיות בהר- בחוקותי, פותחות במצוות השמיטה והפסוק הפותח קצת שונה מהנוסח הכ"כ מוכר :
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר (ויקרא כה,א)
רש"י מיד מביא את דברי המדרש- למה דווקא במצוות שמיטה פתאום מזכירים את הר סיני או בנוסח היותר מוכר של הקושיה - "מה עניין שמיטה (אצל) הר סיני?" התשובה במדרש היא שכמו שכל פרטי המצוות של שמיטה ניתנו בהר סיני כך גם כל שאר המצוות.
עדיין לא ענינו על השאלה מדוע דווקא מצוות שמיטה נבחרה ללמדנו את הכלל הזה? נראה שהתשובה נמצאת במכנה המשותף בין מצוות שמיטה לאופיו של הר סיני.בתחילת מסכת אבות אנו למדים ש"משה קיבל תורה מסיני.."(אבות א,א), והלא קיבל תורה מהקב"ה ולא מסיני. הרב שרקי מנסח את התשובה כך: משה קיבל תורה מכח היותו סיני. כלומר בזכות שהיתה לו ענווה כמו שיש להר סיני.הר סיני הוא המתווה את דרך האמצע- מצד אחד להיות סיני- נמוך שבהרים ומצד שני עדיין להישאר הר, עם גובה מסויים, לא שפל ונמוך לגמרי, כך שנדע לעמוד על עקרונותיונו ודרכנו.
נראה לי שזה מסביר מדוע קישרה התורה דווקא את מצוות שמיטה להר סיני. במצוות שמיטה אנחנו לומדים את מידת הענווה,שלא יגבה ליבנו בקרקעות שלנו ובממון שלנו שהלוונו לזולת, לא אנחנו הבעלים של האדמה שלנו ולכן למשך שנה שלמה עלינו להפקיר אותה ואת היבול שצומח בה. וההלוואות ממוניות שנתנו לאחרים? פוקעות בהגיע שנת השמיטה(אלא אם דאגנו לפרוזבול), כי הממון בסופו של דבר הוא לא באמת שלנו.הכל של הקב"ה.הר סיני ומצוות השמיטה שניהם יחד מלמדים אותנו ענווה ויחס נכון ואמיתי לכל מי שמבקש להעפיל ולגבוה מעבר למה שהוא באמת. שנזכה להכיר בערך עצמנו כפי שהוא באמת שזוהי ענווה אמיתית- לא יותר ממה שאנחנו אבל גם לא פחות וגיל מצוות זו נקודת התחלה מצויינת להכיר בכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה