פתיחה:הַנִּסְתָּרֹת לַי-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (דברים,כט,כח)
א.יצחק: מגלה הנסתרות
1.חפש את האישה
וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא:
(בראשית,כו,ז)
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי (שם,כז,א)
ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ...והאמר ר' יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר {בראשית כ-טז} הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כסיית עינים(מגילה כח,ע"א)
2.משחרר סתימות:
וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר:...וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו:
(שם,כו,טו;יח)
סתמום פלשתים. מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגיסות הבאות עלינו. טמונין פלשתאי לשון סתימה, ובלשון משנה (פסחים מב א) מטמטם את הלב: (רש"י,שם)
סתמום פלשתים. כאשר יראו מצות אבימלך לבלתי הזיק ליצחק סתמו הבארות בשנאת קנאתם: (ספורנו,שם)
3.חושף את הסוד:
{לג} וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרְכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: (שם,כז,לג)
אָמַר רַבִּי לֵוִי לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ יִצְחָק מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁלֹא עָשִׂיתִי כַּשּׁוּרָה שֶׁעָשִׂיתִי אֶת שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר בְּכוֹר, כֵּיוָן שֶׁאָמַר {בראשית כז, לו}: אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח, אָמַר יָאוּת בֵּרַכְתִּי.(ב"ר,סז,א)
ב.רבקה: אשת סוד
1.הנבואה הסודית
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:(בראשית,כה,כג)
בעבור תברכך נפשי. ... ונראה שלא הגידה לו רבקה מעולם הנבואה אשר אמר ה' לה ורב יעבוד צעיר ... והנה מתחלה לא הגידה לו 1.דרך מוסר וצניעות כי ותלך לדרוש את ה' שהלכה בלא רשות יצחק או שאמרה 2."אין אנכי צריכה להגיד נבואה לנביא כי הוא גדול מן המגיד לי" ועתה לא רצתה לאמר לו "כך הוגד לי מאת ה' טרם לדתי" כי אמרה 3.באהבתו אותו לא יברך יעקב ויניח הכל בידי שמים והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה ... (רמב"ן,בראשית,כז,ד)
2.נחישות גלויה ואמונה חבויה:
וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי:...וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן (שם,כז,יג;טו)
וַאֲמֶרֶת לֵהּ אִמֵּהּ עֲלַי אִתְאַמַּר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיתוּן לְוָטַּיָּא עֲלָךְ בְּרִי בְּרַם קַבֵּל מִנִּי וְאִזְּיל סַב לִי:(אונקלוס,שם)
עלי ועל צווארי , כלומר כי היתה בוטחת במה שאמר לה הקדוש ברוך הוא לעיל 'ורב יעבוד צעיר' (רשב"ם,שם)
3.חכמה נסתרת:
וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים:(שם,שם,מו)
דרך חכמה אמרה רבקה ליצחק להרחיק יעקב מעשיו, ולא גילתה לו שבשביל שטימת אחיו עשתה כן (רשב"ם,שם)
כי רק לרבקה הוגד שעשיו שטם את יעקבויצחק לא ידע מזה...כי לא רצתה לצער את יצחק (ביאור רשב"ם, מקראות גדולות המבואר)
קצתי בחיי וגו'. לא רצתה לגלות הדבר ליצחק משום איסור רכילות ואמרה סיבה אחרת, אבל מה שגילתה ליעקב אדרבה קיימה מצות (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך: (אור החיים,שם)
ג.עשיו: אחד בפה אחד בלב
1.סודו של הצייד:
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים
"צוד" קרוב ל"סוד"...סוד- תוכנית שאדם טומן בחובו עד בוא עת הביצוע.צוד- ביצוע אותה תכנית מתוך התגברות על כל הקשיים.מדרכו של התייד שהוא מופיע בתכלית התמימות, אך בסתר לבבו חורש מזימות להשחית. (רש"ר הירש,שם)
2.השנאה הכבושה:
וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי (שם,כז,מא)
שטם קרוב..ל"סתם" , מציין שנאה כבושה כעין זה נטר שהוראתו הכללית לשמור , להסתיר והוראתו המיוחדת לשמור ולהסתיר איבה (רש"ר,הירש,שם)
ויאמר עשו בלבו. יתכן שגלה סודו לאחד מאוהביו. ויש אומרים על דרך נבואה היה. והראשון קרוב: (אבן עזרא,שם)
ד.יעקב: לשמור על האמת הפנימית
1.מחופש בעל כרחו:
אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה
וזאת לדעת ד כ ״ ע שלשון הספק נכתב בלשון אולי מראה שרצונו שיבוא לידי כך והלוואי שיבוא לידי זה דבמלת אולי נמצא אותיות 'לו' שפירושו הלוואי וזה שאמר יעקב, ״אולי' ימושני.אבי״ הלא זה רק בגדר ספק הרחוק שימושני אבי והלוואי שימושני, אז אוכל לבוא למטרתי ולקבל הברכות (מצח אהרן -
2.סוד המכירה:
וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה: (שם,כז,לו)
ייתכן שכאשר יעקב קנה את בכורתו מעשו, נודע הדבר רק לרבקה, משום קרבתה המיוחדת ליעקב כפי שמתברר מן ההמשך, יעקב לא סיפר על כך ליצחק, אולי משום שחש שאביו מבכר את עשו על פניו, וחשש שאביו לא יראה את קניית הבכורה בעין יפה (ד"ר אברהם שפיר, הגיגי גבעה ג', תשנ"ה)
סיום:
סיבת הסודות- פחד יצחק:
וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל (שם,כד,סד)
מרוב פחד ובושה כסתה רבקה עצמה בצעיף כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה, ומאז והלאה נקבע בלבה פחד. ולא הייתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם, לא בושו לדבר רתת לפניהם. מה שאין כן רבקה. וכל זה הקדמה להסיפור שיבוא בפרשת 'תולדות' שהיו יצחק ורבקה מחולקים בדעות. ומכל מקום לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתה בדברים נכוחים, כי היא יודעת האמת כי עשו, רק ציד בפיו. וכן בשעת הברכות... ואילו הייתה רבקה עם אישה כמו שרה ורחל עם אנשיהן, לא היה מגיע בזה האופן. (הנצי"ב , העמק דבר, בראשית כז סה)
א.יצחק: מגלה הנסתרות
1.חפש את האישה
וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא:
(בראשית,כו,ז)
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי (שם,כז,א)
ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ...והאמר ר' יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר {בראשית כ-טז} הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כסיית עינים(מגילה כח,ע"א)
2.משחרר סתימות:
וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר:...וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו:
(שם,כו,טו;יח)
סתמום פלשתים. מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגיסות הבאות עלינו. טמונין פלשתאי לשון סתימה, ובלשון משנה (פסחים מב א) מטמטם את הלב: (רש"י,שם)
סתמום פלשתים. כאשר יראו מצות אבימלך לבלתי הזיק ליצחק סתמו הבארות בשנאת קנאתם: (ספורנו,שם)
3.חושף את הסוד:
{לג} וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרְכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: (שם,כז,לג)
אָמַר רַבִּי לֵוִי לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ יִצְחָק מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁלֹא עָשִׂיתִי כַּשּׁוּרָה שֶׁעָשִׂיתִי אֶת שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר בְּכוֹר, כֵּיוָן שֶׁאָמַר {בראשית כז, לו}: אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח, אָמַר יָאוּת בֵּרַכְתִּי.(ב"ר,סז,א)
ב.רבקה: אשת סוד
1.הנבואה הסודית
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר:(בראשית,כה,כג)
בעבור תברכך נפשי. ... ונראה שלא הגידה לו רבקה מעולם הנבואה אשר אמר ה' לה ורב יעבוד צעיר ... והנה מתחלה לא הגידה לו 1.דרך מוסר וצניעות כי ותלך לדרוש את ה' שהלכה בלא רשות יצחק או שאמרה 2."אין אנכי צריכה להגיד נבואה לנביא כי הוא גדול מן המגיד לי" ועתה לא רצתה לאמר לו "כך הוגד לי מאת ה' טרם לדתי" כי אמרה 3.באהבתו אותו לא יברך יעקב ויניח הכל בידי שמים והיא ידעה כי בסבת זה יתברך יעקב מפיו בלב שלם ונפש חפצה ... (רמב"ן,בראשית,כז,ד)
2.נחישות גלויה ואמונה חבויה:
וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי:...וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן (שם,כז,יג;טו)
וַאֲמֶרֶת לֵהּ אִמֵּהּ עֲלַי אִתְאַמַּר בִּנְבוּאָה דְּלָא יֵיתוּן לְוָטַּיָּא עֲלָךְ בְּרִי בְּרַם קַבֵּל מִנִּי וְאִזְּיל סַב לִי:(אונקלוס,שם)
עלי ועל צווארי , כלומר כי היתה בוטחת במה שאמר לה הקדוש ברוך הוא לעיל 'ורב יעבוד צעיר' (רשב"ם,שם)
3.חכמה נסתרת:
וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים:(שם,שם,מו)
דרך חכמה אמרה רבקה ליצחק להרחיק יעקב מעשיו, ולא גילתה לו שבשביל שטימת אחיו עשתה כן (רשב"ם,שם)
כי רק לרבקה הוגד שעשיו שטם את יעקבויצחק לא ידע מזה...כי לא רצתה לצער את יצחק (ביאור רשב"ם, מקראות גדולות המבואר)
קצתי בחיי וגו'. לא רצתה לגלות הדבר ליצחק משום איסור רכילות ואמרה סיבה אחרת, אבל מה שגילתה ליעקב אדרבה קיימה מצות (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך: (אור החיים,שם)
ג.עשיו: אחד בפה אחד בלב
1.סודו של הצייד:
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים
"צוד" קרוב ל"סוד"...סוד- תוכנית שאדם טומן בחובו עד בוא עת הביצוע.צוד- ביצוע אותה תכנית מתוך התגברות על כל הקשיים.מדרכו של התייד שהוא מופיע בתכלית התמימות, אך בסתר לבבו חורש מזימות להשחית. (רש"ר הירש,שם)
2.השנאה הכבושה:
וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי (שם,כז,מא)
שטם קרוב..ל"סתם" , מציין שנאה כבושה כעין זה נטר שהוראתו הכללית לשמור , להסתיר והוראתו המיוחדת לשמור ולהסתיר איבה (רש"ר,הירש,שם)
ויאמר עשו בלבו. יתכן שגלה סודו לאחד מאוהביו. ויש אומרים על דרך נבואה היה. והראשון קרוב: (אבן עזרא,שם)
ד.יעקב: לשמור על האמת הפנימית
1.מחופש בעל כרחו:
אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה
וזאת לדעת ד כ ״ ע שלשון הספק נכתב בלשון אולי מראה שרצונו שיבוא לידי כך והלוואי שיבוא לידי זה דבמלת אולי נמצא אותיות 'לו' שפירושו הלוואי וזה שאמר יעקב, ״אולי' ימושני.אבי״ הלא זה רק בגדר ספק הרחוק שימושני אבי והלוואי שימושני, אז אוכל לבוא למטרתי ולקבל הברכות (מצח אהרן -
2.סוד המכירה:
וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה: (שם,כז,לו)
ייתכן שכאשר יעקב קנה את בכורתו מעשו, נודע הדבר רק לרבקה, משום קרבתה המיוחדת ליעקב כפי שמתברר מן ההמשך, יעקב לא סיפר על כך ליצחק, אולי משום שחש שאביו מבכר את עשו על פניו, וחשש שאביו לא יראה את קניית הבכורה בעין יפה (ד"ר אברהם שפיר, הגיגי גבעה ג', תשנ"ה)
סיבת הסודות- פחד יצחק:
וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל (שם,כד,סד)
מרוב פחד ובושה כסתה רבקה עצמה בצעיף כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה, ומאז והלאה נקבע בלבה פחד. ולא הייתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם, לא בושו לדבר רתת לפניהם. מה שאין כן רבקה. וכל זה הקדמה להסיפור שיבוא בפרשת 'תולדות' שהיו יצחק ורבקה מחולקים בדעות. ומכל מקום לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתה בדברים נכוחים, כי היא יודעת האמת כי עשו, רק ציד בפיו. וכן בשעת הברכות... ואילו הייתה רבקה עם אישה כמו שרה ורחל עם אנשיהן, לא היה מגיע בזה האופן. (הנצי"ב , העמק דבר, בראשית כז סה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה