1.נשתברו-כביכול לא משה הוא השובר?
א. נשתברו- ולא שוברו ע"י משה:
בשבעה עשר בתמוז:
נשתברו הלוחות,
ובטל התמיד,
והובקעה העיר,
ושרף אפסטמוס את התורה,
והעמיד צלם בהיכל. ....
( תענית פרק ד,משנה ו)
ב. חמישה דברים וחמישה דברים - שבירת עשר הצרות ל-2 חמישיות- שבר בתוך הצרה:
בדרך כלל כשאנחנו מדברים על דברים שארעו את אבותנו המספר הוא עשרה (בעשרה מאמרות נברא העולם,עשרה דורות מאדם ועד נוח מנוח עד אברהם...עשר המכות ...עשרת הדיברות..המספר עשר תמיד מייצג שלמות..מבחינה אטימווגית המילה עשר והמילה עושר יש איזשו קירבה, מציאות שלמה , שלמה מכל צד,ואילו כאן אנחנו מדברים על חמישה וחמישה,אז יש לנו גם כן עשרה מאורעות בין שבעה בתמוז לתשעה באב...כביכול באים לומר שחל איזה שהוא קרע בשלמות .במקום שיהיה עשר יש לנו חמש מול חמש,דבר זה אנחנו מוצאים גם בגוף שלנו יש לנו חמש אצבעות מול חמש אצבעות, בד"כ אנחנו מעדיפים שיהיה שיתוף פעולה בין הימין שלנו לשמאל שלנו אבל לפעמים יש נתק, יש חמש מול חמש, זה ציון המשבר, זה זמן משברי (הרב שרקי, י"ז בתמוז - חמישה דברים שאירעו בי"ז בתמוז, ערוץ תכלת, תמלול הקלטה)
2.נקודת המוצא של הפורענות - טו"ב בתמוז:
י"ז בתמוז בו נשתברו הלוחות (תענית כו ב), ולא במקרה הוא י"ז דייקא, בגימטריא טו"ב. והוא על פי מה שאמרו רז"ל (בבא קמא נד ב): מפני מה אין טוב בדברות הראשונות? כי היה גלוי וידוע לפניו יתברך שמו שעתידין להשתבר, ויאמרו: חס ושלום פסק הטוב, על כן אין בהם טוב, רק בלוחות שניות, לומר שכל אלה העניינים טו"ב לישראל, על כן אירע המעשה ביום טו"ב בתמוז..
(בני יששכר חודש תמוז אב, מאמר ב- בין המצרים סעיף א)
3.לעתיד לבוא "מחר" י"ז בתמוז אמור להפוך ליום טוב:
א.ימי הצומות על החורבן עתידים להיות ימי שמחה:
כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.(זכריה ח,יט)
ב.הרמז המפורש בתורה לכך שי"ז בתמוז יהיה יום של שמחה:
ויאמר חג לה' מחר:
הנה תימה גדול בדיבור הזה, וכבר תירצו שכוונתו לשמים. אך החג הזה מה יאמרו בו, ואיך כתבה התורה דברי פלסתר, ואיך יצאו דברים כאלו מפיו. ואמנם הסוד הנרמז בזה, כי הלא העגל נעשה בי"ז בתמוז, ובי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ועתיד הקב"ה להפכו לי"ט, ונמצא כי חג לה' מחר בעצם. ומחר הוא לאחר זמן, כמ"ש רז"ל יש מחר שהוא לאחר זמן, ולמחר לקבל שכרם. עכמ"כ:
(ספר הליקוטים - פרשת כי תשא )
4.אין בעברית את המילה טרגדיה ואכן י"ז בתמוז בעומק בא ללמדנו שהכל לטובה:
יש מילה שלא קיימת בעברית. המילה טרגי... לא קיימת באוצר ההמחשבה היהודי . כלומר הטרגדיה היא אבדון.אין תקווה. אז אין מצב כזה. כלומר זה מה ששבעה עשר בתמוז מלמד, דע לך שכל המשברים שבאים אח"כ...אינם דברים טרגי יש להם אחרית ותקווה (הרב שרקי, י"ז בתמוז - חמישה דברים שאירעו בי"ז בתמוז, ערוץ תכלת, תמלול הקלטה)
5.שבירת הלוחות-עם כל הצער העצום שבה- היא היא ההצלה של עם ישראל- ולכן חותם בה רש"י את פירושו לתורה:
לעיני כל ישראל. שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר ואשברם לעיניכם (דברים ט, יז.), והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת (שמות לד, א.), יישר כחך ששברת (שבת פז.): (רש"י,דברים,לד,יב)
מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך. לא הוה קרא צריך למימר, אלא בכי לאסף, נהי לאסף, קינה לאסף. ומה אומר מזמור לאסף? כך אמרו לאסף הקדוש ברוך הוא החריב היכל ומקדש ואתה יושב ומזמר? אמר להם: מזמר אני ששפך הקדוש ברוך הוא חמתו על העצים ועל האבנים, ולא שפך חמתו על ישראל (איכה רבה ד,יד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה