(ר' מאיר שמחה הכוהן מדווינסק,משך חכמה,שם)
...והכי פירושו שהוא בעל בחיריי לפעול הטוב וכן הרע ממילא שהוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים שהמלאכים בעליונים הם מוכרחים כולו טוב ובתחתונים שאר הנבראים אין בהם דעת לבחור בטוב ולמאוס ברע ומכיון שהוא בחיריי פן ישלח ידו וחי לעולם ויטעה הבריות אחריו
(נחלת יעקב,בראשית שם)
ועתה פן ישלח ידו וגו'. ומשיחיה לעולם, הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו, ולומר אף הוא אלוה.
(רש"י,שם)
ומשמע ששאר הבריות כלומר צאצאיו לא יחיו לעולם מפני שהם לא אכלו מעץ החיים ולכן יטעו אחריו אך הגור אריה כתב שגם אם כל שאר בני אדם היו חיים לעולם בכל זאת היו טועים אחריו שהרי הוא קדם לכולם והם נולדו ממנו
(תורה ופירושה, אשל אברהם, הרב אברהם אליאשבילי,שם)
ד.מעלתו הגדולה של האדם היא יכולת הבחירה החופשית בין טוב לרע:
טעם נתינת הברכה והקללה הוא בשביל שתהיה אפשריות הבחירה כמ"ש "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים" , שלכן נתן הקב"ה רשות ויכולת לסטרא אחרא - שמצד עצמה אין בה שום ממשות כלל - להגביה עצמה כנגד קדושת נפש האלקית, בכדי שהאדם ישפילה ע"י עבודתו דוקא , ובבחירתו ...
...., שצריכה להיות הראיה וההסתכלות במהותו הפנימי של הרע (קללה), שאמיתית כוונתה הוא לסייע לקדושה .(תורת מנחם,חלק לד,ע"מ 238-240)
יראה לו השה. כלומר יראה ויבחר לו השה (רש"י,שם)
א.למלאך אין יצר הרע ואין בחירה חופשית ולכן אין בו צד שנותן
"מלאכים נשמתן וגופן מן השמים" (ספרי האזינו). מה פירוש "גוף" לגבי מלאכים? ואם זה מן השמים איך קוראים לו גוף? אלא שגוף פירושו הצד התחתון ברוחניות. ו"נשמה" פירושה הצד עליון ברוחניות. הנשמה של המלאכים היא ההשגות הנשגבות שהם משיגים, וגופם פירוש אנוכיותם...
המלאך - השגתו דרך אנוכיותו, היינו שהוא מקבל תמיד, ובזה אוכל נהמא דכיסופא, כי אין לו יצר הרע ובחירה שעל ידיהם יוכל להפך נטילתו לנתינה, כמו שביארנו לעיל. מעלת האדם היא דוקא שיש בו יצר הרע, ובהלחמו ביצרו מבטל את אנוכיותו והוא עצמו מגלה כבוד שמים בתוך ההסתר... (מכתב מאליהו חלק ה עמוד שפה)
ב.כשמלאך עושה טעות כמו ממטרון- אז הוא נענש על כך למרות שלא נעשה מתוך בחירה חופשית:
הלא תמצא שאמרו ז''ל (חגיגה טו.) במעשה מט''ט שדנוהו לפני אלישע ומחיוהו שתין פולסי דנורא, וגם אליהו וכו' (ב''מ פה:) וכמה משפטים לשרי מעלה, והגם שאין להם יצר, עם כל זה ימצא בהם הטעות, כי לפעמים לא יכוונו אל האמת וישגו, וצא ולמד ממעשה המלאך מט''ט ואליהו כי שגגו וכן יקר מקרה ויענישם ה' אפילו על השוגג מה שאין שופט במשפט זה ליושבי ארץ, ובזה יתאמת מה שפירשנו ונכון:
(אור החיים , בראשית א,א)
ג.מטטרון ישב בשמים וזה גרם לאלישע בן אבויה לחשוב שיש ח"ו 2 רשויות ולכן נענש ב-60 מכות של אש:
אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. מאי היא? חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל, אמר: גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי, שמא חס ושלום שתי רשויות הן. אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא.
(חגיגה טו ע"א)
ד.שחיתות המלאכים-עוזא ועזאל שקיבלו יצר הרע וירדו לעולם ונענשו:
ארז"ל, בשעה שברא הקב"ה את האדם ברא אותו בגן עדן, וצוהו על ז' מצות, חטא בעץ הדעת ונגרש מגן עדן, ב' מלאכי שמים עזא ועזאל אמרו לפני הקב"ה, אילו אנחנו היינו בארץ, כמו האדם, היינו צדיקים, אמר להם הקב"ה וכי יכולים אתם להתגבר על יצר הרע השולט בארץ, אמרו לפניו, אנו יכולים. מיד הפיל אותם הקב"ה משמים לארץ, וזה שאמר הנפילים וגו' וכתוב הגבורים וגו', ובשעה שירדו לארץ נכנס בהם יצר הרע, שנאמר, ויקחו להם נשים וגו', חטאו ונעקרו מקדושתם. (זוהר בראשית תסח)
ה.התינוק במעי אימו לומד תורה ממלאך כי אז הוא במצב שהוא כמו מלאך- עוד לפני שיש לו בחירה בטוב וברע:
למה הולד דומה במעי אמו?... ומלמדין אותו כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה (נדה ל, ב)
א.ע"פ היוונים יש גזירת גורל שהאדם לא יכול לברוח ממנה:
מוֹירות (ביוונית: Μοῖραι, מילולית: "חלק" או "מנה", בהקשר של מנת הגורל) היו שלוש אחיות שייצגו את הגורל במיתולוגיה היוונית. המקבילות להן במיתולוגיה הרומית היו הפרסאות (אנג') (Parcae), ובמיתולוגיה הנורדית – הנורנות. נקראות גם "הגורלות", "אחיות הגורל" או "אלות הגורל".
שלוש האחיות, קְלוֹתוֹ (ביוונית: Κλωθώ, המקבילה הרומית: נוֹנָה), לָאכֶסִיס (ביוונית: Λάχεσις, המקבילה הרומית: דֶקִימָה), והמבוגרת מבין השלוש, אטרופוס (ביוונית: Ἄτροπος, המקבילה הרומית: מוֹרְטָה), שלטו בגורל כל חי, וגורלו של האדם נקבע על ידי "חוט החיים", המייצג את מנת החיים שהוא זכה לה. קלותו ("הטווה") טוותה את חוט הגורל, לאכסיס ("מטילת הגורל") קבעה את אורכו, ואטרופוס החליטה על אופן מותו של האדם וגזרה את החוט המיוחד שיש לכל חי בהתאם לאורך שנקבע לו. גזירתו של החוט הביאה למותו המיידי של האדם.
המוירות תוארו כשלוש נשים זקנות, אכזריות, קרות ומאיימות, המטילות מורא על כל הקיים, אפילו על האלים. למעשה הן היו הכוח האחד שמעל לאדם ומעל לאלים, הגזירה הקדומה שאיש לא יכול לשנות, בהתאם לתפיסה הפטליסטית. כל שיכלו האלים לעשות הוא לגלות מפעם לפעם לבני-האדם חלק מאותו הגורל או אותה גזירה קדומה, למשל על ידי נבואה (על ידי האורקל מדלפי, למשל).
במיתולוגיה יש גרסאות סותרות באשר למוצאן של שלוש המוירות. בין היתר, מסופר כי הן בנותיהם של זאוס ותמיס הטיטאנית, של אלת הלילה ניקס, או של זאוס ואנאנקה (אלת ההכרח והגורל).
(ויקיפדיה)
ב.ההשתדלות של האדם במציאות הטבעית תלויה בו:
ועוד אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים,
דדריש רבי חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון
ומדייקת הגמרא: ואילו 'רשע או צדיק' לא קאמר, והיינו כדרבי חנינא. דאמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת
(נידה טז ע"ב חברותא, שם)
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה''ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב''ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר (איכה ג-לח) ''מפי עליון לא תצא הרעות והטוב''. כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו. ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו (איכה ג-לט) ''מה יתאונן אדם חי'' וגו'. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו (איכה ג-מ) ''נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה'' וגו':(ספר המדע, הלכות תשובה פרק ה הלכה ב)
א.מהפכת המקום -בית אל ודן במקום ירושלים
ירבעם הקים שני מרכזי פולחן חלופיים:
וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.(מלכים א יב, כח-כט)
ב.מהפכת האדם- הכהונה - כהנים שאינם משבט לוי:
ירבעם לא הסתפק בשינוי המקום. הוא שינה גם את מי רשאי לשרת בקודש:
"וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית בָּמוֹת וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם אֲשֶׁר לֹא הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי."(מלכים א יב, לא)
ג.מהפכת הזמן: שינוי לוח השנה הדתי:
"וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה... בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ."
(מלכים א יב, לב-לג)
7.משננער ממעי אימו יש לאדם יצר רע ובגיל מצוות מצטרף אליו יצר טוב ורק אז יש עלי עול מצוות:
א.המלאך שסוטרו הוא היצר הרע שמקבל את פניו בבואו לעולם:
"טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד"
טוב ילד מסכן וחכם - זה יצר טוב. למה נקרא ילד? שאינו בא באדם עד שלש עשרה שנה; מסכן - שאין האיברים שומעין לו כמו ליצר הרע; חכם - שמשכיל את האדם בדרך טובה.
ג.ומגיל מצוות יש לאדם יש מלחמה תמידית- מלחמת בין הטוב לרע באמצעות החרב היא התורה:
אמנם כעת כאשר גורש מגן עדן, נתחדש באדם בחירה הפוכה וכו' הבחירה ברע נתהוה בו כטבע ראשון, ויש לכוחות הרעים שבו ממשלה חזקה. והבחירה בדרך הטוב קשה עליו מאד וצריך התגברות גדולה והתאמצות ללכת בדרך מישרים ע"פ התורה. ולסיבה זו אין שלום בנפשו, וכל ימי חייו הוא במלחמה פנימית וכו'. אבל הנפש המשכלת גם היא אוזרת חיל להכניע את מורדיה הפנימיים וכו'. והנה החרב הניתן בידי אדם להלחם בה מלחמת ה', חרב מתהפכת היא מטוב לרע ומרע לטוב לפי הבחירה הנתונה לו
(הכתב והקבלה,שם)
8.על כרחך אתה נוצר על פי בחירתך אתה נברא!
"לא בחרתי לבוא לעולם? דווקא כן"
א.מעשה בראשית נבראו לדעתן- לרצונם:
דא''ר יהושע בן לוי כל מעשה בראשית (לקומתן) נבראו לדעתן נבראו לצביונן נבראו שנא' {בראשית ב-א} ויכלו השמים והארץ וכל צבאם אל תקרי צבאם אלא צביונם (ראש השנה, יא, ע"א)
לדעתם. שאלם אם חפצין להבראות ואמרו הן:(רש"י,שם)
ב.על כרחך אתה נוצר אבל לא על כרחך אתה נברא:
מה עדיף להיות גוי או יהודי? סטטיסטית נראה שרוב הנשמות בעולם בחרו להיות בין הגוים. גוי יכול לצאת מהמשחק כשהוא רוצה. מנין לנו שיש בחירה כזו?
מהמוסר: לא הוגן לתבוע אותי על התנהגותי במסגרת שלא בחרתי בה. והעולם בכללו הוא מוסרי מראשיתו מיסוד הבריאה. לטענה לבריאה ע"י אל רע עיין ב"אורות הקודש" חלק ב' הטוב הכללי.
ממסכת אבות: "ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת , ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" {אבות ד,כב}. בהבנה פשטנית, המשנה הזו מקוממת מאד, לא רק שלא ביקשתי לשחק את המשחק, גם בסוף מוכן לי גיהנם. אלא מוכרחים לומר ,שאם על כרחי לתת דין וחשבון סימן שלא נכנסתי למשחק בעל כרחי. שנאמר "על כרחך אתה נוצר" ולא נאמר "על כרחך אתה נברא". מהו השלב שבו האדם "נוצר"? ארבעים יום אחרי ההפריה, מה שנקרא אצל חז"ל "ריקום האיברים", ולא ההפריה עצמה שנקראת אצל חז"ל "פקידה". על כרחי אני נוצר - סימן שלפני כן בחרתי בזה. כמו כן, נאמר על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת, כשאתה מת פתאום זה על כרחך? הרי החיים היו בעל כרחך, ז"א שמסתבר בדיעבד שרצית לחיות.
(אגדות פרק חלק/הרב אורי שרקי)
9.יש סימנים מובהקים של עם ישראל שאינם תלויים בבחירה חופשית אלא באופי של עם ישראל מלידה:
ישנם דברים באופי ובהתנהגות היהודי התלויים בבחירה החופשית, כגון קיום מצוות. אך ישנם דברים שכמעט ואינם תלויים כלל בבחירה החופשית, כגון שלושת המידות המסמלות את היהודים: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. אלו הם סימנים מובהקים של אופי לאומי. תכונות אלו אינן תלויות ברמת הדתיות או החילוניות של אדם זה או אחר.
(כי תשא -ערב רב/ הרב אורי שרקי)
10.בין בחירה פרטית באדם צדיק לבין בחירה בעם ישראל :אברהם אבינו מייצג את הכלל- עם ואילו נח הוא איש פרטי ולכן אצלו נותנת התורה רקע לצדקותו מה שאין כן אצל אברהם שהוא
חלק ב: כשהבחירה החופשית נמנעת או מצטמצמת
1.במעמד הר סיני בני ישראל לזמן מוגבל הוסרה בחירתם החופשית כי עמדו מול האמת המוחלטת של התגלות ה':
...אבל כל ישראל שהמה לא היו ראוים למדרגה ונבואה כזו רק כדי לקיים הדת שלא יבוא שום מבהיל להכחיש דבר אחד ע"י אות ומופת הוכרחו לעלות למעלה רמה כזו לשמוע קול אלקים מדבר מתוך האש וכמו שאמרו (דברים ה, כו) מי כל בשר אשר כו' כמונו ויחי שיהיו הם העדים על נבואתו א"כ אח"כ הלא שבו לבחירה שאל"כ אין תכלית תו בברייתם כיון שזכייתם שסרה מהם הבחירה והיה השכלתם בהירה בלי עירוב דמיון וגשם כלל עד כי הוכרחו כמלאכים שמוכרחים מצד שכלם שע"ז נאמר כפה עליהם הר כגיגית (שבת פח) שהיו מוכרחים מצד שכלם והשגתם לקבל עליהם התורה והיה ענין מקריי היינו שהיה רק להיות מאמינים בנבואת משה לא מצד האותות ויאמינו בד' לעולם
א"כ מה שיותר מן ההכרח הלא נאות לפניהן לשוב אל הבחירה ובלא בחירה הלא לא היה להם שכר על קיום התורה שעל הכרח אין שכר כיון שלא מצד עמלם והכנתם היה סר מאתם הבחירה וזה שאמר שובו לכם לאהליכם (דברים ה, ל) היינו לבחירה ולכוחות הגוף המוקף באלפי כוחות דמיונות ההטעאה שקריות תאוות חשק וכיו"ב וזה האוהל שהגוף הוא אוהל הנפש (משך חכמה, הקדמה לחומש שמות)
2.לא מסייעים לשוב בתשובה למי שמחטיא את הרבים ומכוון אותם אל הרע:
כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה {ס}. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג) צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים, חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם (בֶּן נְבָט) אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
(אבות ה,יח)
אֵין מַסְפִּיקִין כוּ'. כְּלוֹמַר אֵין מְסַיְּעִין לוֹ כוּ'. מַה שֶּׁאֵין כֵּן לִשְׁאָר עוֹבְרֵי עֲבֵרָה כְּשֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב וַדַּאי דַּהֲוֵי בִּכְלָל בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: (עיקר תוי"ט).
3.הכבדת הלב של פרעה:
א.במכות הראשונות פרעה בוחר בעצמו להכביד את ליבו ולא לשחרר את ישראל:
"וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י-ה-ו-ה" (שמות ח, יא)
ג1.עונש על מעשיו:
(י' א') כי אני הכבדתי את לבו.
אמר לו ר' שמעון בן לקיש: ייסתם פיהם של מינין, אלא (משלי ג', ל"ד) : "אם ללצים הוא יליץ", שהקב"ה מתרה בו באדם בפעם הראשונה, שנייה ושלישית, ואינו חוזר בו, והוא נועל לבו מן התשובה, כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אף כך פרעה הרשע, כיוון ששיגר הקדוש ברוך הוא חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך.
ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין האמת שיהא הפרעון מזה החוטא על חטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה הוא...
לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה, לפי שחטא מעצמו תחלה והרע לישראל הגרים בארצו שנאמר הבה נתחכמה לו, נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו, לפיכך חזק הקדוש ברוך הוא את לבו.
וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל:(שמות ב,יב)
וירא כי אין איש – יש להבין כפי שאמרו חכמינו ז״ל במדרש, ״וירא כי אין איש שיקנא לקב״ה ויהרגנו״, כי אלו היתה כוונת הכתוב לומר שהסתכל, שמא יראה מישהו את המעשה שהוא עומד לעשות, כי אז היה צריך לומר, וירא כי אין רואה, כמו להלן כ״ב:ט׳. ״כי אין איש״ שבכאן דומה אפוא לאמור בישעיהו מ״א:כ״ח, נ״ט:ט״ז. יחד עם זאת אך טבעי הוא, שמשה נזהר להטמין את המצרי בחול כדי להסתיר את המעשה שעשה, כמסופר בסיפא.
(רד"צ הופמן,שם)
ב.לראות את זעקת החלש גם כשאתה זר לסביבה:
וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם: {יח} וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם: {יט} וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן(שמות ב,יז-יט)
ג.לראות את זעקת החלש גם כשאינו אדם:
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה" (שמות ג, א)
יפקד ה'. כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו, אמר, הגיעה שעה (פ) שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקב"ה, לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש (צ) מתוך האהל (במ"ר כא, יד), וזהו שאמר שלמה, נוצר תאנה יאכל פריה (משלי כז, יח): (רש"י,שם)
ויש ה' עמנו. ואם יש ה' עמנו, למה מצאתנו וגו': אשר ספרו לנו אבותינו. פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו: (רש"י,שם)
ויפן אליו. הקדוש ברוך הוא בעצמו:
מסביר הרב קוק בעין אי"ה כי לפרנס על הציבור צריכות להיות שלוש מעלות.
- האחת: מעלות ומידות פנימיות, שאֵם לכולן היא טהרת הלב וקדושת המעשים. מעלה זו גלויה אך ורק לה' לבדו, שהוא חוקר כליות ולב.
- השניה: חכמה וכשרון כדי שיוכל לנהל בתבונה את מעשיו. דבר זה יכול לגלות גם אדם, אך רק יחידי סגולה יכולים לעמוד על חכמתו ומעלתו של הפרנס.
- השלישית: יחסי ציבור ויצירת קשר עם הציבור, שיהיה מקובל על הציבור בהופעתו החיצונית ובחן דיברותיו. דבר זה מסור להחלטת הציבור.
אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול לאורך ימים?
מפני שלא היה בו שום דופי ביחוס משפחתו, ויש חשש שמא יתגאו המלכים מזרעו, על ישראל.
אבל דוד, היה בו דופי משפחה, שבא מרות המואביה.
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים, ביחוס משפחתו, תלויה לו מאחוריו. כדי שאם תזוח דעתו עליו להתגאות, אומרין לו: חזור לאחוריך! הסתובב וראה מה תלוי מאחוריך.
(יומא כב ע"ב)
נקט לשון קופה של שרצים' לומר שהפגם צריך שיהיה מכוסה ולא מגולה כשם שהשרצים אינם מגולים כשהם בתוך הקופה אך פגם מגולה ומפורסם הוא גנאי למלכות
(מהרש"א ח"א ד"ה תלויה)
רמז לדבר זה מצינו בכתוב (תהלים קמח י-יא) רמש וצפור כנף מלכי ארץ וכל לאומים והקדים רמש למלכי ארץ לרמז שיש לומר למלך חזור לאחוריך וראה את הקופה של הרמשים התלויה שם
(לשמוע בלמודים ד"ה אין )
(מתיבתא יומא , שם, הערה נח)
ת: חבר כנסת הוא מנהיג, ומרן הרב קוק מגדיר בספר עין איה על מסכת ברכות לגבי מינויו של בצלאל שיש שלוש אמות מידה: א .אדם קדוש. ב. תלמיד חכם. ג.קשר עם העם. וזה חייב להיות לפי סדר זה, - לא כנהוג היום, שמעדיפים אדם כריסמטי המבטיח הרים וגבעות.
2. ש: קשה מאוד בימינו למצוא אדם קדוש?
ת: נכון. לכן יש לבחור אדם ירא שמים. כך הדריך אותנו רבנו הרב צבי יהודה:
"חבר אני לכל אשר יראוך" )תהילים קיט סג(. כמובן, זה כולל מידות טובות, אדם עם לב טהור. וכך פוסק הרמב"ם בפרק הראשון של הלכות מלכים שמלך צריך להיות ירא שמים. וכן כל המשימות בישראל.
3. ש: ולא צריך כשרון הנהגה?
ת: ודאי צריך. אך זאת אפשר לדעת רק על יסוד נסיון העבר, מה שנקרא בהלכה חזקה. כלומר, מה שהיה עד כה, יש לקוות שימשיך בעתיד. אבל אדם שלא התנסה כלל בזה בעבר, אין שום ערובה שיצליח בעתיד, ויתכן שהוא סתם מפריח הבטחות.
4. ש: מה עדיף - אדם ירא שמים עם לב טהור או אדם מוכשר?
ת: ודאי אדם ירא שמים. הרמב"ם פוסק בהלכות מלכים פרק ראשון, שבן יורש מלכות מאביו, אבל זאת בתנאי שממלא מקומו ביראה ובחכמה. אם הוא ממלא מקומו ביראה ולא בחכמה, מצמידים לו עוזר שמלמד אותו חכמת ההנהגה עד שיודע מעצמו. אבל אם אין לו יראת ד', אין ממנים אותו, גם אם הוא חכם מאוד.
5. ש: סוף סוף, כיצד יצליח אדם ירא שמים, אם חסר לו כשרון?
ת: זה מיסודות אמונתנו שסוף יראת השמים לנצח. הרי אנחנו מדברים על מנהיג.
אנשים לא יראי שמים, לא יוכלו להיות מנהיגים כרצון ד', אלא, כמו שמגדיר מרן הרב קוק במאמרו מהלך האידאות, עסקנים נמוגים ודלי מעש הבוסים בטיט חוצות של רעיונות קטנים (אורות קיד).
6. ש: האם די שראש המפלגה יהיה ירא שמים, או כל חברי המפלגה?
ת: ודאי כל חברי המפלגה. הרי גם הם מכריעים במפלגה, בכנסת, בועדות.
7. ש: יתכן אדם חילוני שייאבק נאמנה בעד התורה.
ת: יתכן. אך הוא לא יילחם במסירות נפש, כמו שכותב הגרי"ד סולוביצ'יק בחמש דרשות. הוא מביא משל שאמר זקינו ה"בית הלוי". משל לאדם שהפקיד אצל חברו כספת עם המטבעות כסף, אבל הוא התרשל בשמירה, והיא נגנבה, לכן עליו לשלם. אך באמת היו אלה מטבעות זהב. להלכה, הוא רק משלם על מטבעות כסף, כי לו ידע שזה זהב, היה שומר יותר טוב. כך המסביר הגרי"ד, שאדם חילוני אולי ישמור על התורה כמו על כסף, אך לא כמו על זהב.
8. ש: אם החשוב הוא יראת שמים, אז למה לא להצביע בעד מפלגה חרדית, בה כל חברי הכנסת הם יראי שמים?
ת: זה נכון, אך מפלגות חרדיות דואגות בעיקר לפרט, כלומר ליהודים יראי שמים ,כדי שיוכלו לשמור תורה ומצוות כראוי. אך אינן מתעניינות בכלל. אבל ענינה של תורה , הוא לא רק קדושת הפרט, אלא גם קדושת הכלל, ואעשך לגוי גדול, ממלכת כהנים וגוי קדוש, מדינה יהודית ולא רק מדינה של יהודים. זה נוגע לנושא של הפרדת דת ומדינה, שאינו מטריד כל כך את החרדים, וגם את חלק מהמועמדים הדתיים, שכך רוצים לרכוש אהבת הציבור. מסירות נפש למען התורה פירושה דאגה למדינה יהודית, בה ענייני התורה מונהגים על פי הרבנות הראשית, כלומר נישואין וגירושין, גיור, שבת, כשרות, חמץ וכולי. זה נמצא במפלגה המזרחי-המפד"ל-הבית היהודי.
9. ש: האם תפקיד המדינה להתערב בכל דבר או לתת חופש לאזרחים, ולספק להם כל צרכיהם?
ת: אין זו מדינה אידיאלית יהודית על פי תורה, אלא כמו שמגדיר מרן הרב קוק בספרו אורות: חברת אחריות גדולה, כלומר חברת ביטוח. הפרט מנצל את חברת הביטוח באופן מירבי לטובתו. לא כן, על המדינה לדאוג לסדר חברתי תקין וצודק.
10 . ש: גם בעניינים כלכליים המדינה צריכה להתערב?
ת: ודאי. גם זה חלק מן התורה שלא יהיו עניים. כמובן, לא נקים מדינה סוציאליסטית מחר. אבל כן יש להיאבק על קפיטליזם רווחתי. יש במדינתנו הרבה מאוד עניים. לא בטלנים. שני ההורים עובדים, וכולם חיים בצמצום, אך אין זה מספיק. גם זה חלק מן התורה, עליו יש להיאבק במסירות נפש. גם זה נמצא תמיד במזרחי-מפד"ל-בית היהודי.
ש: ולסיכום?
ת: צריך מפלגה של אנשים יראי שמים. וזרקתי עליכם מים טהורים. לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה