פתיחה: כיצד לא העלו החרטומים על דעתם את הפתרון הכה פשוט של יוסף?
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פּוֹתְרִין הָיוּ אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁלֹא הָיָה קוֹלָן נִכְנַס בְּאָזְנָיו, שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, שֶׁבַּע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד. שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת, שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר. וְכֵן אָמְרוּ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים הַטּוֹבוֹת, שֶׁבַע מַלְכֻיּוֹת אַתָּה מְכַבֵּשׁ. שֶׁבַּע שִׁבֳּלִים הָרָעוֹת, שֶׁבַע אִפַּרְכִיּוֹת מוֹרְדוֹת בָּךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יד, ו): בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, אֵלּוּ חַכְמֵי פַרְעֹה וְחַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם. (משלי יד, ו): וְדַעַת לְנָבוֹן נָקֵל, זֶה יוֹסֵף.
****רמזי החלום הכפול****
וַיְהִיא מִקֵּץ שְׁנָתַיִםב יָמִיםג וּפַרְעֹהד חֹלֵםה וְהִנֵּהו עֹמֵד עַלז הַיְאֹרח:
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹרט עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹתי יְפוֹת מַרְאֶהיא וּבְרִיאֹת בָּשָׂריב וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּיג:
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹתיד עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹתטו עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
וַתֹּאכַלְנָהטז הַפָּרוֹתיז רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:
וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִיתיח וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִיםיט עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָדכ בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶןכא:
וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִיםכב הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹםכג:
א.וַיְהִי:לשון צער- צער הגלות של ישראל וצער העולם על הרעב:
טעם אומרו לשון צער. כי עתה יתחיל לסובב סיבת גלות מצרים. והגם שהגלות כבר נגזרה גזירתו משנים קדמוניות, הלא אמרו רבותינו כי לא נגזר שיהיה במצרים שהוא כור הברזל, וכמו שכתבו התוס' במס' שבת (י:) וכמו שכתב הראב''ד (פ''ו הל' תשובה) כי המצרים הוסיפו לצער יותר ממה שאמר הכתוב ועבדום וענו וגו':
עוד אמר לשון צער לצד בשורת רעב כי הקב''ה כביכול לו צר בצרת עולמו (אור החיים,שם)
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹרט עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹתי יְפוֹת מַרְאֶהיא וּבְרִיאֹת בָּשָׂריב וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּיג:
וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹתיד עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹתטו עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
וַתֹּאכַלְנָהטז הַפָּרוֹתיז רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:
וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִיתיח וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִיםיט עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָדכ בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶןכא:
וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִיםכב הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹםכג:
א.וַיְהִי:לשון צער- צער הגלות של ישראל וצער העולם על הרעב:
טעם אומרו לשון צער. כי עתה יתחיל לסובב סיבת גלות מצרים. והגם שהגלות כבר נגזרה גזירתו משנים קדמוניות, הלא אמרו רבותינו כי לא נגזר שיהיה במצרים שהוא כור הברזל, וכמו שכתבו התוס' במס' שבת (י:) וכמו שכתב הראב''ד (פ''ו הל' תשובה) כי המצרים הוסיפו לצער יותר ממה שאמר הכתוב ועבדום וענו וגו':
עוד אמר לשון צער לצד בשורת רעב כי הקב''ה כביכול לו צר בצרת עולמו (אור החיים,שם)
ב.מִקֵּץ שְׁנָתַיִם:- ראש השנה- זמן המיוחד לחלום פרעה ולחלום שר האופים והמשקים
עוד ירמוז באומרו מקץ שנתים לומר שהיה בזמן עצמו שחלמו שר המשקים ושר האופים שהוא זמן שהחלום יגיד דבר צודק ולא ידבר שוא: (אור החיים,שם)
ג.יָמִים- כימים אחדים ליוסף ובדיוק שנתיים ימים מראש השנה בו התקיימו חלומות שר המשקים והאופים:
אם שנתיים למה נאמר ימים? אלא להודיעך שהיו היסורין חביבין אצל הצדיקים והיו שתי שנים האלו כאילו הן שני ימים (מדרש הביאור כתב יד,שם)
..אלא ללמדך שהוא מיום ליום {בדיוק שנתיים,שע"י שבטח בשר המשקים לצאת ביום השלישי נשא את העוון הזה יום לשנה- כנגד כל יום נענש שנה } וכדאמרנו שבראש השנה יצא יוסף מבית האסורים (מדרש החפץ כתב יד, חמאת החמדה, מתוך אוצר המדרשים מהדורת פרידמן,שם)
ד.וּפַרְעֹה- מדוע לא נאמר פרעה מלך מצרים? יש פה רמז לתחילת מפלת מלכות פרעה ע"י המים
ראוי שיאמר ופרעה מלך מצרים אבל בגלל שהיה החלום הזה בעניין היאור והוא היה תחילת מפלתו,גם יש בו רמז שעתיד שילקה במים על כן לא הזכיר לו הכתוב מלכות כי אם השם לבדו ומפני זה תמצא שיזכיר בכל הפרשה שם פרעה תמיד ולא תמצא שם כלל מלך מצרים רק בהיות המעלה ליוסף שהזכיר בו הכתוב מלכות לכבוד יוסף שהוא שכתוב {בראשית מא} ויוסף בן שלושים שנה בעומדו לפני פרעה מלך מצרים כי אז הזכיר בו השם והמלכות לבאר כי מעלת יוסף היא סיבת מלכותו כי כל הארץ היתה אובדת לולא עצתו בחכמת פתרונו (רבנו בחיי,שם)
מדוע נאמר ופרעה חולם ולא פרעה חולם? - גם יוסף חלם את אותו חלום
...ויש אומרים שגם יוסף חלם אותו החלום של פרעה ולכן נאמר ופרעה חולם שהוי"ו מראה שעוד אדם חלם כמוהו (ע"פ כלי חמדה, מתוך ילקוט מעם לועז,שם)
ה.חֹלֵם: מדוע נאמר "ופרעה חולם" ולא "ויחלום פרעה? - כי חלם את אותו חלום במשך שנתיים ושכח עד לאותו הבוקר
עוד אפשר שיכוין לומר כי שנתים ימים ופרעה חולם בתמידות חלום זה אלא שלא היה יודע שחלם ולסוף שנתים חלם ולא שכח: (אור החיים,שם)
ו.וְהִנֵּה- מעיד על הפתעה שמתרחשת בחלום
מה משמעות המילה והנה החוזרת בתיאור החלום שש פעמים?
לשון המורה לרוב על תופעה שהיא חידוש מפםתיע בעיני המרגיש בה ורווח הלשון והנה בחלומות שנכתבו בספרנו.שהם מראה מופלא רודף אחר מראה מופלא אחר מופלג מבינת אדם.ומצאנו שלוש פעמים והנה בראש חלום הסולם הנבואי של יעקב{כח,יב-יג} וכן בא והנה חמש פעמים בחלומותיו של יוסף{לז ז,ט} וכן בא והנה פעם אחת בחלומו של שר המשקים {מ ט} ופעם אחת בחלומו של שר האופים {שם,טז}ואילו בחלומו של פרעה בא והנה שש פעמים ובו פתח חלומו הראשון ובו חתם חלומו השני:והנה חלום{ז} (דעת מקרא,שם)
ז.על- רמז שבמקום היאור יעמוד פרעה ויזון את מצרים
מה משמעות עמידתו של פרעה על היאור דווקא?
היינו שראה שהוא עומד במקום היאור דהנה היאור מזין את ארץ מצרים ובשנות הרעב היאור בטל ממלאכתו ופרעה יעמוד במקומו לזון את הארץ במה שיעמיד איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים וחימש את ארץ מצרים בשבע שני השבע (בני יששכר,תשרי,מאמר ב',כד)
ח.הַיְאֹר- היאור היה נושא מרכזי במחשבותיו של פרעה ולכן הראו לו דווקא אותו
8.מדוע חלם פרעה על היאור?
והנה עומד על היאור . להודיעך שבמה שאדם מהרהר בו ביום מראין אותו בחלומו{ברכות נה}. תדע לך משר המשקים ומשר האופים שלא הראו אותן אלא מעין מלאכתן שנאמר וכוס פרעה בידו. וכן נבוכדגצר הרשע לפי שכל ימיו לא היה מהרהד אלא בצלם .ל פ י כך הראו אותו מהרהורי לבו (דניאל ב׳ ל״א)• וכן אתה מוצא ביעקב אבינו שכל ימיו לא היה מהרהר אלא בהקב״ה שנאמר אם יהיה אלהים עמדי מה ראה והנה ה׳ נצב עליו. וכן פרעה הרשע לפי שכל ימיו לא היה מהרהר אלא ביאר שנאמר׳ אשר אמר לי יאורי לפיכך כשראה את את עצמו לא ראה אלא היאור (מדרש הגדול,מקץ,כג)
_____________________________________________________________________
ט.מִן הַיְאֹר:
9.מה המשמעות שהפרות עלו דווקא מהיאור?
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר- רֶמֶז רָמַז לוֹ שֶׁאֵין הַשֹּׂבַע בָּא לְמִצְרַיִם אֶלָּא מִן הַיְאוֹר. וְדִכְוָתָהּ אֵין הָרָעָב בָּא אֶלָּא מִן הַיְאוֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר, . (בראשית מא, ב): (בראשית רבה, פט,ד)
י.פָּרוֹת:
10.מה מסמלות הפרות ומה מסמלים השיבולים?
והפרות סימן לחרישה והשבלים סימן לקציר כמו שאמר (להלן מה ו) אשר אין חריש וקציר (רמב"ן,שם)
פרות-בכוונה הראו לו פרות בתור רמז על השובע להורות לו שהוא עצמו אינו ראוי לשובע אלא רק בזכות הבהמות: אדם ובהמה תושיע ה',אדם בזכות בהמה (ארון עדות,ר' שרגא יאיר מביאליברז'יק, מתוך חומש פניני החסידות)
שבע פרות-רמז לשובע ולרעב, על שם שהיו חורשות שדי התבואות {מדרש הגדול ב} (חזקוני,שם)
לכן ראה בחלומו פרות ולא פרים , שפרות הוא ל׳ פירות , ושהנקבה היא לפריה ולרביה, ללמד שהפירות והתבואה משבע שני השבע יהיו פרות ורבות שלא כדרך הטבע , שבדרך הטבע לא היה אפשר לזון את כל הארץ בשבע שני הרעב מהתבואה הנאסף בשבע שני השבע, לכן היה ע״פ הנס ...
ועוד טעם אמר למה הראו לו פרות ולא פרים, כי מצרים נקרא עגלה , כמ״ש (ירמי׳ מו) עגלה יפהפיה מצרים לכן הבין יוסף שהדבר יהיה רק בארץ מצרים פרות בגי׳ זו בארץ מצרים ־(שמנה לחמו,שם)
חשיבות רבה נודעת לבקר בכלכלת מצרים בכל הזמנים.הוא שימש לעבודות השדה, לחלב ולבשר.מרעה היה בעיקר בדלתא של הנילוס ולשם הובא בקר גם ממצרים העליונה.בגלל חשיבותו הכלכלית ניכר מקומו של הבקר בחיי הדת.השמים תוארו כפרה העומדת בארבע רגליה על פני האדמה,ממליטה את השמש בבוקר ובולעת אותה בפיה בערב.בכמה איזורים היתה אלה בדמות פרה, האלה חתחור שהיתה מהחשובים באילי מצרים.מלבד הפרה יש לחתחור דמויות שונות ולעיתים היא מתוארת כאישה בעלת אזני פרה.בתקופת בית תלמי היתה פרה אחד הסימנים לשנה.בקברה של נפרתרי (עמק המלכות שושלת ה-19) מופיעות 7 פרות קדושות ופר קדוש המסמלים 8 כיוונים בשמים(מתחת לפרות ולפר באים 4 משוטים ועליהם שמות 4 רוחות השמים. (פרו' רפאל גבעון,עולם התנ"ך,שם)
יא.יְפוֹת מַרְאֶה:
11.מה מרמזת עובדת היות הפרות יפות מראה?
יפות מראה. סימן הוא לימי שובע, שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה:(רש"י,שם)
רק כאשר שורר השלום בין הבריות-נראות יפות זו לזו-יש שובע בעולם,שהרי השלום הוא כלי המחזיק ברכה(דברי ישראל,ר' ישראל ממדוז'יץ,תוך חומש פניני החסידות)
יב.וּבְרִיאֹת בָּשָׂר:
12.מה פשר כפל הלשון יפות מראה ובריאות בשר?
...מצינו כי רעב וכפן המה שני סוגי רעב כמאמר הכתוב {איוב ה,כ-כב}: ברעב פדך ממותוגו' לשוד ולכפן תשחק" במבע כי המה שני עניינים שונים.רעב יסוב על זמן אשר השדה לא עשתה תבואה טובה,וכפן הוא אשר השדה עשתה תבואות טובות אך הקב"ה לא נתן בהם שובע כמאמר הכתוב :"ואכלתם ולא תשבעו"{ויקרא כו,כו}.זהו שכפל לשונו "יפות מראה" היינו שמראה התבואה הוא טוב ו"בריאות בשר" היינו שובע שלא ינטל השובע מהם.ואצל הרעות שניהם בהיפך"רעות מראה ודקות בשר"(חומש הגר"א, מתוך ליקוטי תורה ממעתיקי וולז'ין,הוגה מכתב יד,ליקוטים בדבר אליהו על איוב עי"ל א,כט)
יג.וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
12.מה רומזת הרעיה באחו אצל הפרות היפות?
בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁנִים יָפוֹת הַבְּרִיּוֹת נַעֲשִׂין אַחִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ -וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ- אַהֲבָה וְאַחֲוָה בָּעוֹלָם (בראשית רבה, פט,ד)
דורש תרעינה לשון רעות ואחו לשון אחוה(מדרש רבה המפורש,שם)
והנראה ממשמע הכתובים כי היה השובע בארץ מצרים לבדה כאשר נאמר (להלן פסוק כט) שבע גדול בכל ארץ מצרים וכן (להלן פסוק מח) אשר היו בארץ מצרים, אבל הרעב היה בכל הארצות (להלן מב נד) וכן פתר יוסף וקמו שבע שני רעב ולא הזכיר בארץ מצרים ועל כן לא יכלו בשאר הארצות לקבוץ אוכל ואפילו אם שמעו הענין כי היה מפורסם מאד ואולי היה בחלום רמז מזה במה שהזכיר ותרענה באחו כי שם היה מרעיהן ומעמדן אבל הרעות אחרי אכלן את הטובות תתהלכנה בארץ ולא ידע פרעה עד אנה הלכו (רמב"ן,שם)
יד.פָּרוֹת אֲחֵרוֹת:
14.מדוע נקראו הפרות רעות המראה אחרות ולא נוספות?
והנה שבע פרות אחרות, קראם אחרות לפי שנאמר (תהלים קמז.יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, וכך משלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא, (בבא מציעא נט.) וכל אחד נעשה אחר לחבירו חלק לבם ואינן לאחדים, ומטעם זה נאמר בשבלים הטובות עולות בקנה אחד, המורה על האחדות וממילא נשמע שברעות אינן אחדות, וכן בפרות הזכיר אחרות ברעות וממילא נשמע שבטובות אין אחרות אלא אחדות. ד"א לכך קראן אחרות לפי שכל שנה ושנה היתה קללתה מרובה משל חברתה כי הרעב הולך וגובר, ע"כ היתה כל שנה כשנה אחרת, אבל שני הטובה כולם שוים לטובה (כלי יקר,שם)
טו.וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת:
15.מה משמעות עמידת הפרות הרעות אצל הטובות?
ותעמדנה אצל הפרות. בצדן וקרוב להן והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב ... וכן עולות בקנה אחד סימן שתהיינה שבע שנים רצופות (רמב"ן,שם)
נתעכבו אצלם שלא אכלו אותם מיד ,פתרון: שלא יכלה הרעב מיד את תבואת הארץ כדכתיב (להלן מא,נד) ובכל ארץ מצרים היה לחם(חזקוני,שם)
ותעמודנה אצל הפרות. הורה שהפרות היו כל כך רעות וכחושות עד שכמעט לא היה להם כח לעמוד על רגליהם, ומה שעמדו היינו לפי שהיו אצל הפרות הטובות שהחזיקו בידם, וזה סימן שלא היה לבריות תקומה ועמידה בשני הרעב אם לא מצד היותם אצל השנים הטובות סמוכות להם, ע"כ היה סעד וסמך לשני הרעב מן שני השובע, וכמ"ש ותאכלנה הפרות הרעות לרמז שבשני הרעב יאכלו מן תבואת שני השבע.(כלי יקר,שם)
טז.וַתֹּאכַלְנָה:
16.מה מרמז החלום בכך שהפרות רעות המראה אכלו את הפרות טובות המראה?
ותאכלנה. סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב: (רש"י,שם)
רמז לו על כך שישראל יבלעו רכושם של המצרים ויצאו ברכוש גדול(שובע שמחות,ר' מנחם מנדל מסטריזוב,מתוך חומש פניני החסידות)
יז.הַפָּרוֹת:
17.מדוע לא הוזכר מספר הפרות הרעות כשהוזכרה אכילתם את שבע הפרות הטובות?
לא כתיב שבע הפרות כמו דכתיב בפרות הטובות אלא סתם פרות שתיים הנה דשתי שנים הראשונות אכלו יגיע שבע השנים הטובות ואח"כ הועיל מעט ביאת יעקב למצרים שלא תיכרת ברעב (העמק דבר,שם)
יח.ויישן ויחלום שנית:
18.אצל יוסף נאמר בחלומו השני "וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר" , מדוע כאן נקט לשון שנית?
ויישן ויחלום שנית. לא נאמר ויחלום עוד אלא שנית, להורות שחלום אחד הוא ונשנה פעמים. (כלי יקר,שם)
יט.שִׁבֳּלִים:
19.מדוע קדם חלום הפרות לחלום השיבולים?
והנה שבע שבלים דקות מה שראה חלום הפרות מתחילה ואח״כ חלום השבלים, הלא היה לי להראות לו חלום השבלים בראשונה ואח״כ חלום הפרות, כי השבלים מראים על הדגן ועל הלחם, והפרות מראין על הבשר , והלחם הוא עיקר וראשית מאכל האדם, כמ״ש (שמות טז) בין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם אבל בשנת רעבון סובלות הבהמות הרעב בתחלה יותר מהאדם , כי כל אחד שיש לו בהמות מצמצם מאכלם מאוד בעת הרעבון , וישחטו את הבהמות, גם יקחו מאכלם מהם וישתמשו אותם למאכל האדם כמו הסובין והמורסין שהם מאכל בהמה, ובשנת רעבון יתערבו אותם בלחם ויעשו אותם מאכל אנשים , ועי״ז מגיע הרעב לבהמה קודם להאדם , ע״כ הראו לפרעה חלום הפרות מתחלה קודם לחלום השבלים (שמנה לחמו,שם)
כ. בְּקָנֶה אֶחָד:
20.מדוע נאמר על השיבולים הטובות שעלו בקנה אחד ולא כן בשיבולים הרעות?
והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד. ואצל הרעות לא נאמר בקנה אחד, לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם, אבל שבע שני הרעב לא היו רצופים כי אחר שנתים ימים כשבא יעקב פסק הרעב וחזר במותו ע"כ לא נאמר בקנה אחד,(כלי יקר,שם)
רמז ששני השובע יהיו כולם שווים לטובה אבל הרעות לא היו שווין לרעה אלא כל אחד יותר רעה משלפניו (בעל הטורים ,שם)
כא.צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן:
21.מדוע על השיבולים הרעות נאמר צומחות ולא עולות?
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וגו' צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן, בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁנִים רָעוֹת, גּוּפָן שֶׁל בְּרִיּוֹת מַעֲלֶה חֲטָטִין.(בראשית רבה, פט,ד)
שכיון שהאוכל מועט והאוויר מעופש מחוסר הגשמים-נחלש גופם של הבריות והוא 'מצמיח' פצעים (מדרש רבה המפורש,שם)
כב.וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים:
22.מדוע בשיבולים נאמר ותבלענה ובפרות נאמר ותאכלנה?
..דלא שייך לשון אכילה בשיבולים,ואין מראין לאדם בחלום אלא מה שיוכל להיות(ברכות נה,ע"ב)לכך אמר ותבלענה... פירוש,שגדלו עליהם עד שכיסו אותם(ר"י בכור שור, מתוך פירוש הטור על התורה)
כג.וְהִנֵּה חֲלוֹם:
23.מדוע רק אחרי החלום השני נאמר וְהִנֵּה חֲלוֹם?
לפי שכל זמן שאדם ישן כמדומה לו על החלום שהוא מעשה ודבר אמת וכשמקיץ מתבונן שהוא חלום ואף בחלום הפרות היה לו לומר כן,אלא המתין עד שגמר דבריו.ויש מפרשים גבי פרות לא כתיב 'והנה חלום' לפי שפעמים שייך שבהמות אוכלות זו את זו אבל בשיבולים לא שייך לומר כן לפיכך כתב בהם והנה חלום ודאי מראה זה אינו אלא חלום (חזקוני,שם)
24.מדוע לא נאמר והנה חלומות?
..שני חלומות היו ,חלום הפרות וחלום השיבולים אבל אמר חלום שהוא בעצמו היה מכיר כי שניהם עניין אחד אבל לא ההי יודע פתרונם (רבנו בחיי,שם)
9.מה המשמעות שהפרות עלו דווקא מהיאור?
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר- רֶמֶז רָמַז לוֹ שֶׁאֵין הַשֹּׂבַע בָּא לְמִצְרַיִם אֶלָּא מִן הַיְאוֹר. וְדִכְוָתָהּ אֵין הָרָעָב בָּא אֶלָּא מִן הַיְאוֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר, . (בראשית מא, ב): (בראשית רבה, פט,ד)
י.פָּרוֹת:
10.מה מסמלות הפרות ומה מסמלים השיבולים?
והפרות סימן לחרישה והשבלים סימן לקציר כמו שאמר (להלן מה ו) אשר אין חריש וקציר (רמב"ן,שם)
פרות-בכוונה הראו לו פרות בתור רמז על השובע להורות לו שהוא עצמו אינו ראוי לשובע אלא רק בזכות הבהמות: אדם ובהמה תושיע ה',אדם בזכות בהמה (ארון עדות,ר' שרגא יאיר מביאליברז'יק, מתוך חומש פניני החסידות)
שבע פרות-רמז לשובע ולרעב, על שם שהיו חורשות שדי התבואות {מדרש הגדול ב} (חזקוני,שם)
לכן ראה בחלומו פרות ולא פרים , שפרות הוא ל׳ פירות , ושהנקבה היא לפריה ולרביה, ללמד שהפירות והתבואה משבע שני השבע יהיו פרות ורבות שלא כדרך הטבע , שבדרך הטבע לא היה אפשר לזון את כל הארץ בשבע שני הרעב מהתבואה הנאסף בשבע שני השבע, לכן היה ע״פ הנס ...
ועוד טעם אמר למה הראו לו פרות ולא פרים, כי מצרים נקרא עגלה , כמ״ש (ירמי׳ מו) עגלה יפהפיה מצרים לכן הבין יוסף שהדבר יהיה רק בארץ מצרים פרות בגי׳ זו בארץ מצרים ־(שמנה לחמו,שם)
חשיבות רבה נודעת לבקר בכלכלת מצרים בכל הזמנים.הוא שימש לעבודות השדה, לחלב ולבשר.מרעה היה בעיקר בדלתא של הנילוס ולשם הובא בקר גם ממצרים העליונה.בגלל חשיבותו הכלכלית ניכר מקומו של הבקר בחיי הדת.השמים תוארו כפרה העומדת בארבע רגליה על פני האדמה,ממליטה את השמש בבוקר ובולעת אותה בפיה בערב.בכמה איזורים היתה אלה בדמות פרה, האלה חתחור שהיתה מהחשובים באילי מצרים.מלבד הפרה יש לחתחור דמויות שונות ולעיתים היא מתוארת כאישה בעלת אזני פרה.בתקופת בית תלמי היתה פרה אחד הסימנים לשנה.בקברה של נפרתרי (עמק המלכות שושלת ה-19) מופיעות 7 פרות קדושות ופר קדוש המסמלים 8 כיוונים בשמים(מתחת לפרות ולפר באים 4 משוטים ועליהם שמות 4 רוחות השמים. (פרו' רפאל גבעון,עולם התנ"ך,שם)
יא.יְפוֹת מַרְאֶה:
11.מה מרמזת עובדת היות הפרות יפות מראה?
יפות מראה. סימן הוא לימי שובע, שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה:(רש"י,שם)
רק כאשר שורר השלום בין הבריות-נראות יפות זו לזו-יש שובע בעולם,שהרי השלום הוא כלי המחזיק ברכה(דברי ישראל,ר' ישראל ממדוז'יץ,תוך חומש פניני החסידות)
יב.וּבְרִיאֹת בָּשָׂר:
12.מה פשר כפל הלשון יפות מראה ובריאות בשר?
...מצינו כי רעב וכפן המה שני סוגי רעב כמאמר הכתוב {איוב ה,כ-כב}: ברעב פדך ממותוגו' לשוד ולכפן תשחק" במבע כי המה שני עניינים שונים.רעב יסוב על זמן אשר השדה לא עשתה תבואה טובה,וכפן הוא אשר השדה עשתה תבואות טובות אך הקב"ה לא נתן בהם שובע כמאמר הכתוב :"ואכלתם ולא תשבעו"{ויקרא כו,כו}.זהו שכפל לשונו "יפות מראה" היינו שמראה התבואה הוא טוב ו"בריאות בשר" היינו שובע שלא ינטל השובע מהם.ואצל הרעות שניהם בהיפך"רעות מראה ודקות בשר"(חומש הגר"א, מתוך ליקוטי תורה ממעתיקי וולז'ין,הוגה מכתב יד,ליקוטים בדבר אליהו על איוב עי"ל א,כט)
יג.וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
12.מה רומזת הרעיה באחו אצל הפרות היפות?
בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁנִים יָפוֹת הַבְּרִיּוֹת נַעֲשִׂין אַחִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ -וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ- אַהֲבָה וְאַחֲוָה בָּעוֹלָם (בראשית רבה, פט,ד)
דורש תרעינה לשון רעות ואחו לשון אחוה(מדרש רבה המפורש,שם)
והנראה ממשמע הכתובים כי היה השובע בארץ מצרים לבדה כאשר נאמר (להלן פסוק כט) שבע גדול בכל ארץ מצרים וכן (להלן פסוק מח) אשר היו בארץ מצרים, אבל הרעב היה בכל הארצות (להלן מב נד) וכן פתר יוסף וקמו שבע שני רעב ולא הזכיר בארץ מצרים ועל כן לא יכלו בשאר הארצות לקבוץ אוכל ואפילו אם שמעו הענין כי היה מפורסם מאד ואולי היה בחלום רמז מזה במה שהזכיר ותרענה באחו כי שם היה מרעיהן ומעמדן אבל הרעות אחרי אכלן את הטובות תתהלכנה בארץ ולא ידע פרעה עד אנה הלכו (רמב"ן,שם)
יד.פָּרוֹת אֲחֵרוֹת:
14.מדוע נקראו הפרות רעות המראה אחרות ולא נוספות?
והנה שבע פרות אחרות, קראם אחרות לפי שנאמר (תהלים קמז.יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך, וכך משלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא, (בבא מציעא נט.) וכל אחד נעשה אחר לחבירו חלק לבם ואינן לאחדים, ומטעם זה נאמר בשבלים הטובות עולות בקנה אחד, המורה על האחדות וממילא נשמע שברעות אינן אחדות, וכן בפרות הזכיר אחרות ברעות וממילא נשמע שבטובות אין אחרות אלא אחדות. ד"א לכך קראן אחרות לפי שכל שנה ושנה היתה קללתה מרובה משל חברתה כי הרעב הולך וגובר, ע"כ היתה כל שנה כשנה אחרת, אבל שני הטובה כולם שוים לטובה (כלי יקר,שם)
טו.וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת:
15.מה משמעות עמידת הפרות הרעות אצל הטובות?
ותעמדנה אצל הפרות. בצדן וקרוב להן והוא סימן שלא יהא הפסק בין שני השבע ושני הרעב ... וכן עולות בקנה אחד סימן שתהיינה שבע שנים רצופות (רמב"ן,שם)
נתעכבו אצלם שלא אכלו אותם מיד ,פתרון: שלא יכלה הרעב מיד את תבואת הארץ כדכתיב (להלן מא,נד) ובכל ארץ מצרים היה לחם(חזקוני,שם)
ותעמודנה אצל הפרות. הורה שהפרות היו כל כך רעות וכחושות עד שכמעט לא היה להם כח לעמוד על רגליהם, ומה שעמדו היינו לפי שהיו אצל הפרות הטובות שהחזיקו בידם, וזה סימן שלא היה לבריות תקומה ועמידה בשני הרעב אם לא מצד היותם אצל השנים הטובות סמוכות להם, ע"כ היה סעד וסמך לשני הרעב מן שני השובע, וכמ"ש ותאכלנה הפרות הרעות לרמז שבשני הרעב יאכלו מן תבואת שני השבע.(כלי יקר,שם)
טז.וַתֹּאכַלְנָה:
16.מה מרמז החלום בכך שהפרות רעות המראה אכלו את הפרות טובות המראה?
ותאכלנה. סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב: (רש"י,שם)
רמז לו על כך שישראל יבלעו רכושם של המצרים ויצאו ברכוש גדול(שובע שמחות,ר' מנחם מנדל מסטריזוב,מתוך חומש פניני החסידות)
יז.הַפָּרוֹת:
17.מדוע לא הוזכר מספר הפרות הרעות כשהוזכרה אכילתם את שבע הפרות הטובות?
לא כתיב שבע הפרות כמו דכתיב בפרות הטובות אלא סתם פרות שתיים הנה דשתי שנים הראשונות אכלו יגיע שבע השנים הטובות ואח"כ הועיל מעט ביאת יעקב למצרים שלא תיכרת ברעב (העמק דבר,שם)
יח.ויישן ויחלום שנית:
18.אצל יוסף נאמר בחלומו השני "וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר" , מדוע כאן נקט לשון שנית?
ויישן ויחלום שנית. לא נאמר ויחלום עוד אלא שנית, להורות שחלום אחד הוא ונשנה פעמים. (כלי יקר,שם)
יט.שִׁבֳּלִים:
19.מדוע קדם חלום הפרות לחלום השיבולים?
והנה שבע שבלים דקות מה שראה חלום הפרות מתחילה ואח״כ חלום השבלים, הלא היה לי להראות לו חלום השבלים בראשונה ואח״כ חלום הפרות, כי השבלים מראים על הדגן ועל הלחם, והפרות מראין על הבשר , והלחם הוא עיקר וראשית מאכל האדם, כמ״ש (שמות טז) בין הערבים תאכלו בשר ובבוקר תשבעו לחם אבל בשנת רעבון סובלות הבהמות הרעב בתחלה יותר מהאדם , כי כל אחד שיש לו בהמות מצמצם מאכלם מאוד בעת הרעבון , וישחטו את הבהמות, גם יקחו מאכלם מהם וישתמשו אותם למאכל האדם כמו הסובין והמורסין שהם מאכל בהמה, ובשנת רעבון יתערבו אותם בלחם ויעשו אותם מאכל אנשים , ועי״ז מגיע הרעב לבהמה קודם להאדם , ע״כ הראו לפרעה חלום הפרות מתחלה קודם לחלום השבלים (שמנה לחמו,שם)
כ. בְּקָנֶה אֶחָד:
20.מדוע נאמר על השיבולים הטובות שעלו בקנה אחד ולא כן בשיבולים הרעות?
והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד. ואצל הרעות לא נאמר בקנה אחד, לפי ששבע שני השובע היו רצופים בזה אחר זה ע"כ עלו בקנה אחד המצרפם, אבל שבע שני הרעב לא היו רצופים כי אחר שנתים ימים כשבא יעקב פסק הרעב וחזר במותו ע"כ לא נאמר בקנה אחד,(כלי יקר,שם)
רמז ששני השובע יהיו כולם שווים לטובה אבל הרעות לא היו שווין לרעה אלא כל אחד יותר רעה משלפניו (בעל הטורים ,שם)
כא.צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן:
21.מדוע על השיבולים הרעות נאמר צומחות ולא עולות?
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וגו' צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן, בְּשָׁעָה שֶׁהַשָּׁנִים רָעוֹת, גּוּפָן שֶׁל בְּרִיּוֹת מַעֲלֶה חֲטָטִין.(בראשית רבה, פט,ד)
שכיון שהאוכל מועט והאוויר מעופש מחוסר הגשמים-נחלש גופם של הבריות והוא 'מצמיח' פצעים (מדרש רבה המפורש,שם)
כב.וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים:
22.מדוע בשיבולים נאמר ותבלענה ובפרות נאמר ותאכלנה?
..דלא שייך לשון אכילה בשיבולים,ואין מראין לאדם בחלום אלא מה שיוכל להיות(ברכות נה,ע"ב)לכך אמר ותבלענה... פירוש,שגדלו עליהם עד שכיסו אותם(ר"י בכור שור, מתוך פירוש הטור על התורה)
כג.וְהִנֵּה חֲלוֹם:
23.מדוע רק אחרי החלום השני נאמר וְהִנֵּה חֲלוֹם?
לפי שכל זמן שאדם ישן כמדומה לו על החלום שהוא מעשה ודבר אמת וכשמקיץ מתבונן שהוא חלום ואף בחלום הפרות היה לו לומר כן,אלא המתין עד שגמר דבריו.ויש מפרשים גבי פרות לא כתיב 'והנה חלום' לפי שפעמים שייך שבהמות אוכלות זו את זו אבל בשיבולים לא שייך לומר כן לפיכך כתב בהם והנה חלום ודאי מראה זה אינו אלא חלום (חזקוני,שם)
24.מדוע לא נאמר והנה חלומות?
..שני חלומות היו ,חלום הפרות וחלום השיבולים אבל אמר חלום שהוא בעצמו היה מכיר כי שניהם עניין אחד אבל לא ההי יודע פתרונם (רבנו בחיי,שם)
סיום: פתרונו של יוסף- מדע בדיוני עבור חרטומי מצרים
ברגע שאתה מסלק את הבלתי אפשרי, מה שנותר, על אף היותו בלתי סביר, חייב להיות האמת
(שרלוק הולמס)
מיוחדות חלומו של פרעה :
מה כל כך מיוחד בפתרון חלומו של פרעה על ידי יוסף עד כדי האמירה של פרעה: "אין חכם ונבון כמוך"? הלוא כל ילד מבין שאם בתחילה רואים שמנות ואחר כך רזון, פירוש הדבר הוא שיהיה שפע ואחר כך רעב! מפתיע עוד יותר שחרטומי מצרים וכל חכמיה אינם פותרים את החלום. אלא שכדי שבמצרים יהיה רעב צריך שהיאור יחדל מלתפקד, כלומר שיהיה שינוי בטבע. והלוא לפי המצרים כוחות הטבע הם אלים, ומשום כך מוחלטים הם ולא יחול בהם שינוי לעולם. לכן לא יכלו חכמי מצרים להעלות את הפתרון הפשוט על הדעת. רק עברי כיוסף, שהוא בעל חלומות ומסוגל לחזות עולם שונה מהעולם הגלוי, יכול לפתור את החלום לפי פרשנות המניחה שינוי בסדרי מצרים. גם פרעה של ימי יוסף היה מסוגל לחלום, מה שמורה על יכולתו להתקרב לעבריות, בעקבות נוכחות של שנתיים בחצר המלוכה של מי ששהה יחד עם יוסף בבית הסוהר. לכן בשומעו את דברי יוסף הרגיש שיש כאן תקוה לשנות את מצרים מיסודה והעמיד את יוסף על מצרים. (ע"פ הב אורי שרקי, "מקץ - החלום של פרעו",כסלו תשע"א)
כשהיה רעב בימי אברהם ובימי יצחק היה השבר במצרים דרך הנילוס לכן לא העלו החרטומים על דעתם שיתכן שהיאור יתייבש ושהרעב יגיע אפילו למצרים ולממילא לא הציעו זאת כאפשרות לפתרון (ענ"ד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה