פתיחה:הכל ברצון/ גידי דבוש
דְּמָעוֹת זולגות עַכְשָׁו מִנָּהָר לַבָן בַּלֵּב
וְאֵין מַחְסוֹם לְנַפְשִׁי וְאֶת הַדֶּרֶךְ כּוֹתֵב
הַכֹּל בָּרָצוֹן, בְּעַכְשָׁו,בְּלֹא לְהִבָּהֵל
משְׁכְנֵי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, עַד שֶׁנִּגַאֵל
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת מָה שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ, כְּשֶׁבָּרָאתָ אוֹתִי
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ, כְּשֶׁהִלְחַנְתָּ אוֹתִי
תֵּן לִי כֹּחַ לִרְצוֹת
וְלֹא לְהִתְיָאֵשׁ, וְלֹא לְהִשְׁתַּלֵּט,וְלֹא לְהִתְנַתֵּק
תֵּן לִי כֹּחַ לֶאֱהֹב
וְלֹא לְהִתְעַלֵּם, וְלֹא לְהִתְאַּכְזֵב וְלֹא לְהִשְׁתַּתֵּק
וְהַכֹּל אֶלְמַד, רַק אַל תֵּלֵךְ אִתִּי בְּדִין
אֲנִי צָרִיךְ רַחֲמִים, תִּהְיֶה אִתִּי עָדִין
אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
אֵיזֶה מַדְהִים אַתָּה, אַבָּא שֶׁקָּרַעְתָּ לִי אֶת הַיָּם..
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת מָה שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ כְּשֶׁבָּרָאתָ אוֹתִי
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ כְּשֶׁהִלְחַנְתָּ אוֹתִי
א.המצרים ובחירתם:
וַיֹּאמֶר לְאבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: (בראשית טו, יג-יד)
1.מה באו המילים "בארץ לא להם " להוסיף והרי נאמר גר יהיה זרעך וממילא ברור שמדובר בגלות?
מה שאמר הקב"ה לאברהם: כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם- הוא רמז לארץ מצרים שנאמר בה: ואת העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו, מלמד שיוסף קנה את אדמת לפרעה, והעביר אותם לאדמות אחרות, לבל יחזרו ויחזיקו בה, וזה "בארץ לא להם", כלומר בארץ שהתושבים בה גרים בה באדמה שאינה שלהם (חזון עובדיה, הגדה של פסח, עמ' רכה ד"ה כי)
2.מדוע נאמר בארץ לא להם ולא נאמר מפורשות שהכוונה למצרים?
בארץ לא להם. ולא נאמר בארץ מצרים, אלא לא להם, משנולד יצחק ויגר אברהם וגו', ויגר יצחק בגרר, ויעקב גר בארץ חם (תהלים קה, כג.), לגור בארץ באנו (בראשית מז, ד.): (רש"י,שם)
ולכך כתיב בארץ לא להם שהרי לא באו מיד למצרים אלא בסוף ימי יעקב: (שפתי חכמים,שם)
3.אם נגזר על מצרים שיענו את ישראל, מדוע נענשו?
והרי נשאר לנו דבר, שנבררו בעניין הזה. וזה, שיש כמה כתובים, שיעלה על דעת בני אדם מהם, שהאלוהים גוזר המרי ושהוא כופה בו. וזה שקר! - ועלינו לבררם, שכן הרבה התלבטו בהם בני אדם.
מהם, אמרו לאברהם: ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית ט"ו, י"ג).
אמרו: "ראה: הרי גזר על המצריים שיחמסו 'זרע אברהם' ולמה נפרע מהם? הלא בהכרח באין ברירה השתעבדו בהם, כמו שגזר!" והתשובה לאלו: הא למה זה דומה, כאילו אמר, יתברך, שהנולדים בעתיד יהיה בהם ממרה ומציית, צדיק ורשע. וזה נכון, ולא יתחייב במאמר זה פלוני הרשע שיהיה רשע מכל מקום, ולא פלוני הצדיק - שיהיה צדיק מכל מקום. אבל כל מי שהיה בהם רשע, הרי בבחירתו היה. ואילו חפץ שיהיה צדיק, הרשות בידו ואין מונע לו. וכן כל צדיק, אילו חפץ - היה רשע ולא היה מעכב בידו. כי הדיבור לא בא על איש פלוני הידוע עד שיאמר: "כבר נגזר עלי!" ואמנם בא על הכלל ונשאר כל איש בבחירתו, לפי עיקר תולדתו.
וכן כל אחד ואחד מן המצריים אשר חמסו את ישראל והרעו להם. אילו חפץ שלא יחמסם, הרשות בידו, שלא גזר על היחיד שיחמוס. (שמונה פרקים לרמב"ם,פרק שמיני)
...אפשר לומר שאם היו רוב המצרים בוחרים שלא לשעבד את בני ישראל,גלות מצרים היתה יוצאת אל הפועל בדור אחר או על ידי אומה אחרת... (שמונה פרקים לרמב"ם,הרב אורי שרקי,ע"מ רנד)
ב.תפילה על בחירה חופשית:
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ:
יחיה לפניך. יחיה ביראתך, כמו התהלך לפני, פלח קדמי: (רש"י,שם)
וא"ת והיאך יתפלל על יראת שמים הא אמרינן (מגילה כה.) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וי"ל דהכי פירושו לו ישמעאל יחיה, ר"ל שהתפלל עליו שיחיה ומה שכתוב לפניך דהיינו ביראתך, לא שהיה מתפלל על זה אלא כך אמר וטוב שיחיה ביראתך, והיה שני בקשות האחת שיחיה והשנית ביראתך באם יהיה צדיק אבל אם יהיה רשע איננו מליץ על הרשעים ואין זהו בקשה. (נחלת יעקב): (שפתי חכמים,שם)
סיום-בחירה חופשית ע"פ הלכה:
רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה (בראשית ג-כב) ''הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע''. כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו:
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה''ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב''ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר (איכה ג-לח) ''מפי עליון לא תצא הרעות והטוב''. כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו. ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו (איכה ג-לט) ''מה יתאונן אדם חי'' וגו'. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו (איכה ג-מ) ''נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה'' וגו': (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ה, הלכה א-ב)
שורה תחתונה:
"אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת" ( מתוך תפילת עמידה לרגלים)
- הבחירה של ה' בנו,עם ישראל, הופכת את הבחירה ( החופשית ) שלנו ליותר מחייבת, יותר מעודנת, כאילו אמר ה' אני בחרתי בכם, כעת עליכם לדעת לבחור בטוב היותר טוב, היותר משובח, היותר מובחר (ענ"ד)
דְּמָעוֹת זולגות עַכְשָׁו מִנָּהָר לַבָן בַּלֵּב
וְאֵין מַחְסוֹם לְנַפְשִׁי וְאֶת הַדֶּרֶךְ כּוֹתֵב
הַכֹּל בָּרָצוֹן, בְּעַכְשָׁו,בְּלֹא לְהִבָּהֵל
משְׁכְנֵי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, עַד שֶׁנִּגַאֵל
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת מָה שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ, כְּשֶׁבָּרָאתָ אוֹתִי
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ, כְּשֶׁהִלְחַנְתָּ אוֹתִי
תֵּן לִי כֹּחַ לִרְצוֹת
תֵּן לִי כֹּחַ לֶאֱהֹב
וְלֹא לְהִתְעַלֵּם, וְלֹא לְהִתְאַּכְזֵב וְלֹא לְהִשְׁתַּתֵּק
וְהַכֹּל אֶלְמַד, רַק אַל תֵּלֵךְ אִתִּי בְּדִין
אֲנִי צָרִיךְ רַחֲמִים, תִּהְיֶה אִתִּי עָדִין
אֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
אֵיזֶה מַדְהִים אַתָּה, אַבָּא שֶׁקָּרַעְתָּ לִי אֶת הַיָּם..
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת מָה שֶׁהִתְכַּוַּנְתָּ כְּשֶׁבָּרָאתָ אוֹתִי
עֲזֹר לִי לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁרָצִיתָ כְּשֶׁהִלְחַנְתָּ אוֹתִי
א.המצרים ובחירתם:
וַיֹּאמֶר לְאבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: (בראשית טו, יג-יד)
1.מה באו המילים "בארץ לא להם " להוסיף והרי נאמר גר יהיה זרעך וממילא ברור שמדובר בגלות?
מה שאמר הקב"ה לאברהם: כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם- הוא רמז לארץ מצרים שנאמר בה: ואת העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו, מלמד שיוסף קנה את אדמת לפרעה, והעביר אותם לאדמות אחרות, לבל יחזרו ויחזיקו בה, וזה "בארץ לא להם", כלומר בארץ שהתושבים בה גרים בה באדמה שאינה שלהם (חזון עובדיה, הגדה של פסח, עמ' רכה ד"ה כי)
2.מדוע נאמר בארץ לא להם ולא נאמר מפורשות שהכוונה למצרים?
בארץ לא להם. ולא נאמר בארץ מצרים, אלא לא להם, משנולד יצחק ויגר אברהם וגו', ויגר יצחק בגרר, ויעקב גר בארץ חם (תהלים קה, כג.), לגור בארץ באנו (בראשית מז, ד.): (רש"י,שם)
ולכך כתיב בארץ לא להם שהרי לא באו מיד למצרים אלא בסוף ימי יעקב: (שפתי חכמים,שם)
3.אם נגזר על מצרים שיענו את ישראל, מדוע נענשו?
והרי נשאר לנו דבר, שנבררו בעניין הזה. וזה, שיש כמה כתובים, שיעלה על דעת בני אדם מהם, שהאלוהים גוזר המרי ושהוא כופה בו. וזה שקר! - ועלינו לבררם, שכן הרבה התלבטו בהם בני אדם.
מהם, אמרו לאברהם: ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית ט"ו, י"ג).
אמרו: "ראה: הרי גזר על המצריים שיחמסו 'זרע אברהם' ולמה נפרע מהם? הלא בהכרח באין ברירה השתעבדו בהם, כמו שגזר!" והתשובה לאלו: הא למה זה דומה, כאילו אמר, יתברך, שהנולדים בעתיד יהיה בהם ממרה ומציית, צדיק ורשע. וזה נכון, ולא יתחייב במאמר זה פלוני הרשע שיהיה רשע מכל מקום, ולא פלוני הצדיק - שיהיה צדיק מכל מקום. אבל כל מי שהיה בהם רשע, הרי בבחירתו היה. ואילו חפץ שיהיה צדיק, הרשות בידו ואין מונע לו. וכן כל צדיק, אילו חפץ - היה רשע ולא היה מעכב בידו. כי הדיבור לא בא על איש פלוני הידוע עד שיאמר: "כבר נגזר עלי!" ואמנם בא על הכלל ונשאר כל איש בבחירתו, לפי עיקר תולדתו.
וכן כל אחד ואחד מן המצריים אשר חמסו את ישראל והרעו להם. אילו חפץ שלא יחמסם, הרשות בידו, שלא גזר על היחיד שיחמוס. (שמונה פרקים לרמב"ם,פרק שמיני)
...אפשר לומר שאם היו רוב המצרים בוחרים שלא לשעבד את בני ישראל,גלות מצרים היתה יוצאת אל הפועל בדור אחר או על ידי אומה אחרת... (שמונה פרקים לרמב"ם,הרב אורי שרקי,ע"מ רנד)
ב.תפילה על בחירה חופשית:
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ:
יחיה לפניך. יחיה ביראתך, כמו התהלך לפני, פלח קדמי: (רש"י,שם)
וא"ת והיאך יתפלל על יראת שמים הא אמרינן (מגילה כה.) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וי"ל דהכי פירושו לו ישמעאל יחיה, ר"ל שהתפלל עליו שיחיה ומה שכתוב לפניך דהיינו ביראתך, לא שהיה מתפלל על זה אלא כך אמר וטוב שיחיה ביראתך, והיה שני בקשות האחת שיחיה והשנית ביראתך באם יהיה צדיק אבל אם יהיה רשע איננו מליץ על הרשעים ואין זהו בקשה. (נחלת יעקב): (שפתי חכמים,שם)
סיום-בחירה חופשית ע"פ הלכה:
רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה (בראשית ג-כב) ''הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע''. כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו:
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה''ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב''ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר (איכה ג-לח) ''מפי עליון לא תצא הרעות והטוב''. כלומר אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו. ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו (איכה ג-לט) ''מה יתאונן אדם חי'' וגו'. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו ומדעתנו עשינו כל הרעות ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרשות עתה בידינו הוא שכתוב אחריו (איכה ג-מ) ''נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה'' וגו': (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ה, הלכה א-ב)
שורה תחתונה:
"אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות, וקידשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך; ושמך הגדול והקדוש, עלינו קראת" ( מתוך תפילת עמידה לרגלים)
- הבחירה של ה' בנו,עם ישראל, הופכת את הבחירה ( החופשית ) שלנו ליותר מחייבת, יותר מעודנת, כאילו אמר ה' אני בחרתי בכם, כעת עליכם לדעת לבחור בטוב היותר טוב, היותר משובח, היותר מובחר (ענ"ד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה