יום שלישי, 1 באוקטובר 2013

בראשית: מה היה עץ הדעת- גירסה חינוכית


פתיחה: סבלנות סבלנות, לא קונים בשום חנות

...אדם הראשון שלא המתין, ואכל מהפרי קודם זמנו, שהוא בבחינת ערלה (עפ"י המקובלים, אם היה ממתין, הפרי היה מותר באכילה בליל שבת), נענש גם בכך שנוצרה בו ערלה, לזאת רמזו חז"ל (סנהדרין לח:) באומרם: "אדם הראשון מושך בערלתו היה".(ספר מעשה אבות,הרב יעקב יעקב)


1.אתרוג: האמצעי והמטרה

עץ הדעת-האתרוג- היחיד שבו טעם העץ כטעם הפרי:
מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה, ...רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה, הדא הוא דכתיב (בראשית ג, ו): ותרא האשה בי טוב העץ וגו',אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו, ואין אתה מוצא אלא אתרוג.(בראשית רבא,טו,ז)

האידאל בבריאה היה שהאמצעי(העץ)=מטרה(הפרי):

מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו, כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית, ראויים היו להיות מוחשיים בחוש נשמתו באותו הגובה (מצד ההבנה) והנועם (מצד ההרגשה) שעצם המגמה מורגשת בו אבל טבע הארץ... גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנועמו והדרו. אבל העצים... נתעבו ונתגשמו ואיבדו את טעמם (אורות התשובה,ו,ז)

מסר חינוכי: לאהוב את הדרך (הלימוד) כמו שאוהבים את המטרה (ההישג)


2.רימון:
בשידוע כי הרמון יש בו תרי"ג גרעינים נגד תרי"ג מצות... ואומר אני, אם הגרגרים מרמזים על המצות, א"כ העסיס רמונים, שהוא עיקר הפרי, מרמז על התורה...(ר"מ סופר ,דרשות חתם סופר, ירושלים תשס"ב, ח"ב)

חיבור בין רימון לעץ הדעת:
וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב:(יחזקאל א,כז)

...ושני הט''ט הם הטוב שבעץ הדעת ורמון הוא הקליפה והרע, ור''מ שלמד תורה מאחר רמון מצא תוכו אכל שהם הט''ט טוב, וקליפתו רמון זרק, כי בתורתו מצא כתנות אור, שהוא הפשיט עור הנחש, ותקן את רבו באש שהוציא מקברו, והמ''י)(מלבי"ם,שם)

מסר חינוכי: כשם ש"מצווה גוררת מצווה" כך כל ידיעה פותחת דלת לעולם  של ידיעה,בכל רימון של ידע גלומים תרי"ג רימוני ידע נוספים



3.חיטה:
...ר' יהודה אומר חטה היה שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן.(סנהדרין ע,ע"א-ע"ב)
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם...(בראשית ג,יט)
בזעת אפיך. לאחר שתטרח בו הרבה (רש"י,שם)

מסר חינוכי: אמנם הבדיחה אומרת "קשה יש רק בלחם" אבל על מנת להשיג דעת יש לעמול ולהזיע ולטרוח  ולא לצפות שהכל יבוא מאליו.יגעת ומצאת- תאמין.

4.גפן:
'וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל' (בראשית ג, ו), אָמַר רַבִּי אַיְבוּ סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ (בראשית רבא,יט,ה)

 מסר חינוכי: ע"פ אמרת חז"ל נכנס יין יצא סוד(תוכן פנימי) , ניתן להפיק מפרי הדעת תוצרים שלא היו בו קודם(יין-גפן),לימוד דבר מתוך דבר הוא חלק חשוב בתהליך השגת ה"דעת"


5.תאנה:
 ...רבי נחמיה אומר תאנה היה שבדבר שקלקלו בו נתקנו שנאמר {בראשית ג-ז} ויתפרו עלה תאנה (סנהדרין ע,ע"א-ע"ב)
מסר חינוכי: אז תאמין, שאם קלקלת, אתה יכול גם לתקן(אהוד בנאי,אל תפחד, ע"פ ר' נחמן מברסלב).מאותו מקום של טעות ניתן להצמיח את התיקון ולהשיג את הדעת.

6.אגוז: רמז לעונש הגלות
ברוך אתה ה' אמ"ה אשר צג [=יצר, ברא] אגוז בגן עדן, שושנת העמקים, בל ימשל זר במעין חתום (סידור עמרם גאון, מהדורת פרומקין, חלק ג סעיף 406.)

 גלות ראשונה החלה אצל אדם הראשון:

וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: (בראשית ב,כג-כד)

 את הפסוק אל גינת אגוז ירדתי דרשו חז"ל: למה נמשלו ישראל לאגוז?מה אגוז אף על פי שמתגלגל למקום הטינופת- אין תוכו נמאס,אף ישראל אף על פי שמתגלגלין באומות העולם- אין תוכן נמאס" ומכיון שאגוז רומז על גלות ישראל בין האומות לא מסמנא מילתא לאוכלו בראש השנה( ע"פ חתם סופר הגהותיו לסימן תקפג, מתוך הלכה וטעמיה)

מסר חינוכי: הדרך ל"דעת" עוברת לעיתים גם דרך ה"ענישה" (לימוד לקח והפנמת מוסר)  והגלות ("חדר ללא הפסקה"), כל עוד יודעים לשמור על קליפת האגוז שתגן עלינו אפשר למנף גם מצב זה כדי לחזור לדרך הישר.


סיכום: הדרך אל הדעת עוברת בשמירה על כבוד האדם


...ומפני מה לא נתפרסם העץ שאין הקב"ה חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זה שלקה העולם על ידו. (מדרש רבי תנחומא וירא פי"ד):(רש"י,בראשית ג,ז)

פרי עץ הדעת יש בו 6 צדדים של כפי שהציגו זאת  חז"ל וממילא אין מחלוקת כי כולם צודקים- השאלה על מה שמים את הדגש ולכן התורה לא ציינה את פרי עץ הדעת (ענ"ד)

שורה תחתונה:

"וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב"- רק שיוסיף... (ע"פ הרבי מקוצק)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה