פתיחה- פרשת נצבים תמיד סמוכה לר"ה:
... ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת, ט' באב קודם ואתחנן אתם נצבים קודם ראש השנה ...: (או"ח, הלכות ראש חודש סימן תכ"ח ה"ד)
1.ספרי חיים ומתים לפניך היום- נפתחים:
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע(דברים ל,טו)
'ראה נתתי לפניך היום את החיים' - מגיד הכתוב שרשותו שלאדם בידו, ויש לו להטות את עצמו לאיזה צד שירצה, אם לדרך החיים ואם לדרך המוות. לפיכך ראוי להפרע ממנו על מעשיו הרעים ולשלם לו שכר טוב על מעשיו הישרים.
תמן תנינן [שם שנינו] (אבות פ"ג;ט"ז): 'הכל נתון בערבון'- מלמד שהאדם על ידי ערב משנולד, שנאמר 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך' (תהילים צ"א;י"א). 'והמצודה פרוסה על כל החיים' (אבות שם)- זו מצודתו של מלאך המוות... 'והחנות פתוחה'- זו דרך הטוב והרע שהן נפתחין לפני אדם, שנאמר: 'נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב' (דברים ל';ט"ז).
ועוד אמרו חכמים: בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעין אותו (שבת ק"ד;ע"א). 'והחנוני מקיף'- זה יצר הרע שמקיף לאדם מעט מעט עד שיתמלא ספקו...
'והפנקס פתוח והיד כותבת'- זה פנקסו שנכתב בו כל מה שעשה... (מדרש הגדול, שם)
2.השופר המרומם:
פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה:(דברים כט,יז)
"שופר" ראשי-תיבות: "שורש פורה ראש ולענה". ללמדנו שאפילו יהודי השקוע במ"ט שערי טומאה, יכול להתעלות על-ידי תקיעת השופר. (ע"פ היהודי הקדוש)
3.שלשה רמזי אלול:
תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה (מחזור ראש השנה)
א.תשובה- בין אדם למקום:
ואיכא אסמכתא מקרא:'אני לדודי ודודי לי' ראשי תיבות אלול וסופי תיבות עולה ארבעים כנגד ארבעים יום מר"ח אלול עד יום הכיפורים...
ב.תפילה- בין אדם לעצמו:
ועוד סמך מקרא: ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך ראשי תיבות אלול (משנה ברורה סימן תקפא בהקדמה)
ג.צדקה-בין אדם לחברו:
אחד הענינים העיקריים דחודש זה, המרומז בראשי תיבות הידועים דחודש אלול, שא' מהם הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים" [אסתר ט, כב. ספר ערוגת הבושם, אליה רבה (ר"ס תקפ"א) בשם ספר אמרכל] – רמז לענין הצדקה.
('תורת מנחם' תשמ"ט ח"ד עמ' 209)
4.המקור לחזרה בתשובה:
וְשַׁבְתָּ עַד יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
וְשָׁב יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה (דברים ל,ב-ג)
כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר (דברים ל-א) ''והיה כי יבאו עליך כל הדברים'' וגו' (דברים ל-ב) ''ושבת עד ה' אלהיך'' (דברים ל-ג) ''ושב ה' אלהיך'' וגו': (משנה תורה,ספר המדע,הלכות תשובה,פרק שביעי,סעיף ה)
סיום: לעמוד בדין- ביציבות:
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:(דברים כט,ט)
יצ"ב בניגוד לעמד-אינו רק עמידה גרידא אלא הוא מבטא עמידה איתנה,עמידה בכח ובהתמדה מלאת מרץ.(רש"ר הירש,שם)
תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בֶּאֱלוּל נִבְרָא הָעוֹלָם וְאַתְיָא דְרַב כְּהַהִיא דְּתָנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּתָנִינָן בִּתְקִיעָתָא דְרַב זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן (תהלים פא, ה): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא וגו', וְעַל הַמְדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב אֵיזוֹ לְשָׁלוֹם אֵיזוֹ לָרָעָב וְאֵיזוֹ לַשּׂוֹבַע וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה, בַּשְּׁנִיָּה נִתְיָעֵץ עִם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, בַּשְּׁלִישִׁית כִּנֵּס עֲפָרוֹ, בָּרְבִיעִית גִּבְּלוֹ, בַּחֲמִישִׁית רִקְּמוֹ, בַּשִּׁשִּׁית עֲשָׂאוֹ גֹּלֶם, בַּשְּׁבִיעִית נָפַח בּוֹ נְשָׁמָה, בַּשְּׁמִינִית הִכְנִיסוֹ לַגָּן, בַּתְּשִׁיעִית נִצְטַוָּה, בָּעֲשִׂירִית עָבַר, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נִדּוֹן, בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה יָצָא בְּדִימוּס. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם, זֶה סִימָן לְבָנֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁעָמַדְתָּ לְפָנַי בַּדִּין הַיּוֹם הַזֶּה וְיָצָאתָ בְּדִימוּס, כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לַעֲמֹד לְפָנַי בַּדִּין בְּיוֹם זֶה וְיוֹצְאִין לְפָנַי בְּדִימוּס, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.(ויקרא רבא,כט,א)
... ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת, ט' באב קודם ואתחנן אתם נצבים קודם ראש השנה ...: (או"ח, הלכות ראש חודש סימן תכ"ח ה"ד)
1.ספרי חיים ומתים לפניך היום- נפתחים:
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע(דברים ל,טו)
'ראה נתתי לפניך היום את החיים' - מגיד הכתוב שרשותו שלאדם בידו, ויש לו להטות את עצמו לאיזה צד שירצה, אם לדרך החיים ואם לדרך המוות. לפיכך ראוי להפרע ממנו על מעשיו הרעים ולשלם לו שכר טוב על מעשיו הישרים.
תמן תנינן [שם שנינו] (אבות פ"ג;ט"ז): 'הכל נתון בערבון'- מלמד שהאדם על ידי ערב משנולד, שנאמר 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך' (תהילים צ"א;י"א). 'והמצודה פרוסה על כל החיים' (אבות שם)- זו מצודתו של מלאך המוות... 'והחנות פתוחה'- זו דרך הטוב והרע שהן נפתחין לפני אדם, שנאמר: 'נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב' (דברים ל';ט"ז).
ועוד אמרו חכמים: בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעין אותו (שבת ק"ד;ע"א). 'והחנוני מקיף'- זה יצר הרע שמקיף לאדם מעט מעט עד שיתמלא ספקו...
'והפנקס פתוח והיד כותבת'- זה פנקסו שנכתב בו כל מה שעשה... (מדרש הגדול, שם)
2.השופר המרומם:
פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה:(דברים כט,יז)
3.שלשה רמזי אלול:
תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה (מחזור ראש השנה)
א.תשובה- בין אדם למקום:
ואיכא אסמכתא מקרא:'אני לדודי ודודי לי' ראשי תיבות אלול וסופי תיבות עולה ארבעים כנגד ארבעים יום מר"ח אלול עד יום הכיפורים...
ב.תפילה- בין אדם לעצמו:
ועוד סמך מקרא: ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך ראשי תיבות אלול (משנה ברורה סימן תקפא בהקדמה)
ג.צדקה-בין אדם לחברו:
אחד הענינים העיקריים דחודש זה, המרומז בראשי תיבות הידועים דחודש אלול, שא' מהם הוא "איש לרעהו ומתנות לאביונים" [אסתר ט, כב. ספר ערוגת הבושם, אליה רבה (ר"ס תקפ"א) בשם ספר אמרכל] – רמז לענין הצדקה.
('תורת מנחם' תשמ"ט ח"ד עמ' 209)
4.המקור לחזרה בתשובה:
וְשַׁבְתָּ עַד יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
וְשָׁב יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה (דברים ל,ב-ג)
כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר (דברים ל-א) ''והיה כי יבאו עליך כל הדברים'' וגו' (דברים ל-ב) ''ושבת עד ה' אלהיך'' (דברים ל-ג) ''ושב ה' אלהיך'' וגו': (משנה תורה,ספר המדע,הלכות תשובה,פרק שביעי,סעיף ה)
סיום: לעמוד בדין- ביציבות:
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל:(דברים כט,ט)
יצ"ב בניגוד לעמד-אינו רק עמידה גרידא אלא הוא מבטא עמידה איתנה,עמידה בכח ובהתמדה מלאת מרץ.(רש"ר הירש,שם)
תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה בֶּאֱלוּל נִבְרָא הָעוֹלָם וְאַתְיָא דְרַב כְּהַהִיא דְּתָנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּתָנִינָן בִּתְקִיעָתָא דְרַב זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן (תהלים פא, ה): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא וגו', וְעַל הַמְדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר אֵיזוֹ לַחֶרֶב אֵיזוֹ לְשָׁלוֹם אֵיזוֹ לָרָעָב וְאֵיזוֹ לַשּׂוֹבַע וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ לְהַזְכִּירָם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה עָלָה בַּמַּחֲשָׁבָה, בַּשְּׁנִיָּה נִתְיָעֵץ עִם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, בַּשְּׁלִישִׁית כִּנֵּס עֲפָרוֹ, בָּרְבִיעִית גִּבְּלוֹ, בַּחֲמִישִׁית רִקְּמוֹ, בַּשִּׁשִּׁית עֲשָׂאוֹ גֹּלֶם, בַּשְּׁבִיעִית נָפַח בּוֹ נְשָׁמָה, בַּשְּׁמִינִית הִכְנִיסוֹ לַגָּן, בַּתְּשִׁיעִית נִצְטַוָּה, בָּעֲשִׂירִית עָבַר, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה נִדּוֹן, בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה יָצָא בְּדִימוּס. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם, זֶה סִימָן לְבָנֶיךָ כְּשֵׁם שֶׁעָמַדְתָּ לְפָנַי בַּדִּין הַיּוֹם הַזֶּה וְיָצָאתָ בְּדִימוּס, כָּךְ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לַעֲמֹד לְפָנַי בַּדִּין בְּיוֹם זֶה וְיוֹצְאִין לְפָנַי בְּדִימוּס, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.(ויקרא רבא,כט,א)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה