פתיחה: מדוע יצחק היחידי שיודע שיוסף חי?
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו (בראשית לז,לה)ויבך אתו אביו. יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל שהיה יודע שהוא חי (רש"י,שם)
דקשה לרש"י דלא היה לו לכתוב אלא ויבך אותו כמו שכתוב לעיל כל בניו וכל בנותיו לנחמו, ועוד קשה למה נאמר ויבך ולא נאמר ויתאבל כמ"ש לעיל ויתאבל על בנו, ועל זה פירש זה יצחק, וגבי יצחק לא יתכן לכתוב ויתאבל דהוא לא היה מתאבל דיודע היה שיוסף חי. ואין להקשות מנא ידע זה, ושמא י"ל שהקב"ה גילה לו שלא יצער את עצמו לפי שלא החרימו רק שלא לגלות ליעקב:
(שפתי חכמים ,שם)
אושפזין- מה עושה יוסף אצל האבות, משה אהרון ודוד?
אושפיזין-נשמות שבעה אבות הבאים להתארח בסוכה בימי חג הסוכות. (אושפיז - אורח)
אורחים, והם נשמות שבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד, אשר לפי בעלי הקבלה באים בימי חג הסוכות לבקר כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות. וכדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים, מצווה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים, והם עניים מהוגנים בני תורה, לסמוך על שלחנו איש אחד בכל יום מימי החג.(אתר דעת ערך אושפיזין)
מדוע יוסף נמצא כרוך עם האבות- בארבעת המינים?
דבר אחר פרי עץ הדר זה אברהם, שהדרו הקב"ה בשיבה טובה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים, וכתיב והדרת פני זקן. כפות תמרים זה יצחק שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח, וענף עץ עבות זה יעקב, מה הדס זה רחוש בעלין כך היה יעקב רחוש בבנים. וערבי נחל זה יוסף, מה ערבה זו כמושה לפני שלשה מינין הללו, כך מת יוסף לפני אחיו. (ויקרא רבא,ל,יא)
הקדמה1: יחסי סבא נכד גלויים בספר בראשית:
1.יחס שלילי- נח וכנען:
וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו (בראשית ט,כה)
2.יחס חיובי -יעקב ואפרים ומנשה:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מח,טז)
הקדמה2: על פני השטח- יוסף ויעקב הם המחוברים והזהים
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר כֵּן אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, רְאוּבֵן. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵירַע לָזֶה אֵירַע לָזֶה, מַה זֶּה נוֹלַד מָהוּל, אַף זֶה נוֹלַד מָהוּל. מַה זֶּה אִמּוֹ עֲקָרָה, אַף זֶה אִמּוֹ עֲקָרָה. מַה זֶּה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם, אַף זֶה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם. מַה זֶּה בְּכוֹר, אַף זֶה בְּכוֹר. מַה זֶּה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בַּלֵּדָה, אַף זֶה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה. מַה זֶּה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אַף זֶה אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מַה זֶּה אָחִיו בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אַף זֶה בִּקְּשׁוּ אֶחָיו לְהָרְגוֹ. מַה זֶּה רוֹעֶה, אַף זֶה רוֹעֶה. זֶה נִשְׂטַם, וְזֶה נִשְׂטַם. זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים. זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר. זֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים, וְזֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים. זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם. זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ. זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם. זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב. זֶה מַשְׁבִּיעַ, וְזֶה מַשְׁבִּיעַ. זֶה מְצַוֶּה, וְזֶה מְצַוֶּה. זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם. זֶה נֶחְנַט, וְזֶה נֶחְנַט. זֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו.
(בראשית רבה,פד,ו)
יעקב הוליד את יוסף בגיל אמ"ן(91) וזהו מילוי אותיות שמו:
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו (בראשית מה,ג)
חשבון בגימטריה של מילוי אותיות יוסף הינו צ"א כגימטריה של אמן וזהו כי נבהלו מפניו- שנבהלו מסוד אמן הרמוז בתוך (בפנים) אותיות שמו ( מתוך עלון וכל מאמינים ויגש תשעט, ע"פ אדרת אליהו לר' יוסף חיים מבגדד)
חלק א: החיבור הנשמתי בין יוסף ויצחק:
1.נשמת יצחק מתעברת ביוסף ולכן יעקב אהבו כי בן זקונים הוא לו- לאביו :
וגם כתבו משם רבינו האר"י זצ"ל דיצחק נתעבר ביוסף. ובזה פירשתי אני בעניי רמז וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו פי' שנתן טעם דישראל אהב את יוסף מכל בניו שהיה בנו ואביו וז"ש כי בן שהוא בנו זקנים גימט' יצחק עם הכולל דביוסף נתעבר
( החיד"א, חומת אנך - בראשית לז,ג )
בשם המקובלים שביוסף נתעברה נשמת יצחק, נוטריקון קץ חי. ע"כ מדתו נמי לעשות דין ברשעים ולהתפשט בתוך גבולם. וזה עצמו הוא הענין במצרים שכפאן למול ולהסיר הערלה אף שהערלה היא מהותם. וזהו ענין נ"ח כנ"ל. ואפשר שמזה נסתעף מה שהורקנוס הזקן מזרע החשמונאים כפה את האדומיים למול כביוסיפון והובא באבן עזרא (סוף פ` תולדות):
(שם משמואל פרשת מקץ - שנת תרע"ח )
2.בדיוק כשיוסף עולה מן הבור האחרון בר"ה (של בית הסוהר) יצחק יורד אל בור הקבר:
מק"ץ שנתיי"ם ימי"ם ס"ת בגי' ק"פ אז נשלמו ק"פ שנה של יצחק אבינו שהיה ח"י ק"פ שנה
ופרעה חולם באותו פרק ז"ש ויריצהו מן הבו"ר שהוא בגי' יצחק באותו פעם שירד אבינו יצחק לבור וקברוה עשו ויעקב אז באותו פרק הי' קיצו של יוסף שעלה לגדולה לכן נקרא קץ חי ר"ל כשהגיע קיצו של יצחק אז ח"י יוסף "רב עוד יוסף בני חי" ויעקב שדיוקן של יוסף דימה לו אע"פ שחרם הי' שלא לגלות על ענין יוסף אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי וירא יעקב כי יש שבר סב"ר במצרים שיוסף עודנו חי בענין חבירי איוב שראו באילן שלהם בבואה וכן יעקב שהיה דיוקנו כיוסף נפשו קשורה בנפשו כשהי' יוסף בשמחה אז גם הוא הי' בשמחה .
(מגלה עמוקות על התורה - פרשת מקץ )
3.צפנת פענח- יוסף צפון ביצחק גימטריה פענח:
ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. ... וזאת לפנים פירשתי במ"ש משם רבינו האר"י זצ"ל דנפש יצחק אע"ה נתעברה ביוסף וזה רמז צפנת פענח כלומר צפון יצחק כי פענח גימט' יצחק:
(החיד"א,חומת אנך - בראשית מא, מה )
4.יוסף קורא לשני בניו על שם יצחק:
א.מנשה- שכחת יצחק:
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי-נַשַּׁנִי אֱ-לֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי (בראשית מא,נא)
את- מרבה בית זקנו יצחק (רוקח,שם)
ב.אפרים- אפר יצחק ואפר אברהם:
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי (בראשית מא,נב)
אפרים נקרא על שם אברהם ויצחק.אברהם שהולך לאור כשדים להישרף ולהיות אפר (ואלי משום כך אמר ואנכי עפר ואפר?) וכן יצחק הושם על גבי המזבח והקב"ה רואה כאילו אפרו צבור ומונח ע"ג המזבח {תנחומא וירא סימן כ"ג} וזהו אפרים שני שפר לקט שמואל דף ט משם רבנו בחיי (החיד"א,מדבר קדמות מערכת א אות ט"ז)
5.יוסף כל הזמן שואל את האחים גם על אביו הזקן- יצחק:
וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וגו' וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וגו' (בראשית מג, כז כח), רַבִּי חִיָּא רַבָּה חֲמָא חַד בַּבְלָאי, אֲמַר לֵיהּ מָה עָבֵד אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ אִמָּךְ שָׁאֲלָה בָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֲמַר לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אוֹמֵר לִי כְּדֵין. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִים עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַמֵּתִים. כָּךְ הַשָּׁלוֹם אֲבִיכֶם, זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, זֶה יִצְחָק, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ.(ב"ר,צב,ה)
הועד אבי חי- והשתא אפשר דיוסף שאל על יצחק והם השיבו לו בנחיותא שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ובשגם לא אמרו הזקן וכונתםן על יעקב.מכל מקום ידע יוסף דאביו חי אף שלא השיבו על שאלתו....(החידא, פני דוד פרשת ויגש אות ח)
5. מהפך מנקבי לזכרי:
א.יוסף הפך במעי אימו מבת(דינה) לבן(יוסף):
וּמִן בָּתַר כְּדֵין יְלֵידַת בְּרַת וּקְרַת יַת שְׁמָהּ דִינָה אֲרוּם אַמְרַת דִין הוּא מִן קֳדָם יְיָ דִיהוֹן מִנִי פַּלְגוּת שִׁבְטַיָא בְּרַם מִן רָחֵל אַחֲתִי יִפְקוּן תְּרֵין שִׁבְטִין הֵיכְמָא דִנְפָקוּ מִן חָדָא מִן אַמְהָתָא וּשְׁמִיעַ מִן קֳדָם יְיָ צְלוּתָא דְלֵאָה וְאִיתְחַלְפוּ עוּבָּרַיָא בִּמְעֵיהוֹן וַהֲוָה יָהִיב יוֹסֵף בִּמְעָהָא דְרָחֵל וְדִינָא בִּמְעָהָא דְלֵאָה (תרגום יונתן ל,כא)
ב.יצחק נולד עם נשמה מעלמא דנוקבא וארי העקידה נהפך לנשמה בעמא דדוכרא:
שוב אשוב וגו'. טעם כפל שוב אשוב, גם [האי] אומרו תיבת והנה. יכוין לומר על דרך אומרם ז''ל כשנולד יצחק לא [לית] היה [הוו] ראוי להוליד כי בא מסטרא דנוקבא ובמעשה העקידה זכה לנפש הראוי להוליד, והוא שרמז במאמר המלאך שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה פי' [פירש] מסטרא דנוקבא ודייק לומר והנה פי' [פירש] המזדמן קודם הוא גדר זה, ואמר אשוב פירוש פעם ב' ישוב אליו פי'[פירש] לבחינת אברהם שהוא עלמא דדכורא, וזה היה [הוו] בעקידה (אור החיים,בראשיעת יח,י)
6.הפיספוס- יצחק ויוסף היו אמורים ללדת 12 בנים ולא צלח בידם:
א.יוסף לא הוליד 12 בנים בגלל אשת פוטיפר:
"תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולם לבית ע"ז שלהם והיא אמרה להם חולה אני אמרה אין לי יום שאזקק ליוסף כיום הזה, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באותה שעה נראה לו דמות דיוקנו של אביו אמרה לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה עמהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא ורועה זונות ..., מיד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו נעץ צפרניו בקרקע, מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונקרא אבן ישראל שנאמר רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף אמרו ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצא מאביו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף וכו' ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו" (ילקוט שמעוני בראשית פרשת וישב רמז קמו).
ב.יצחק ורבקה לא הולידו 12 בנים בגלל עשיו:
תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה רְאוּיָה הָיְתָה רִבְקָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כג): וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, דָּא תְּרֵין, (בראשית כה, כג): וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, הָא אַרְבָּעָה, (בראשית כה, כג): וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, הָא שִׁתָּא, (בראשית כה, כג): וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר, הָא תְּמַנְיָא, (בראשית כה, כד): וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, הָא עֲשָׂרָה, (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, הָא חַד עֲשַׂר, (בראשית כה, כו): וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, הָא תְּרֵין עֲשַׂר. וְאִית דְּמַיְתִין לָהּ מִן הָדֵין קְרָא, (בראשית כה, כב): וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה, הָא תְּרֵין עֲשַׂר, מִנְיַן זֶה. (בראשית כה, כב): (בראשית רבא,בג,ו)
חלק ב: יצחק יוסף וחנוכה
1.יוסף ויצחק מכוונים כנגד מלכות יון :
לפי שגלות יון הי' נגד יצחק שחי ק"פ שנה וכן יון הי' ק"פ שנה כי ק"פ עווקים ראה יעקב לשר יון שהי' עולה על הסלם ואח"כ ירד לכן נקרא גלות יון חשך מדת יצחק ולפי שיוסף הוא סוד קץ חי על יוסף שאז מל"ך יו"ן בגי' יוס"ף נפרע חטא של קרן שור גם מזל יוסף הוא נוג"ה וכן קליפת יון נוגה נעשה נס ע"י נ"ח כי אור זרוע לצדיק ואז גזרו על מילה ושבת ותרווייהו ביוסף הצדיק שומר ברית לכן גם מילה ביום ח' שבהם ק"פ שעות כי זריזין מקדימין מיד למחרת ביום ח' הרי ק"פ שעות ונעשה הנס ח' ימים
(מגלה עמוקות על התורה - פרשת מקץ )
2.יוסף בחינת בית הלל, יצחק בחינת בית שמאי:
ויש להבין שורש מחלוקת בית שמאי ובית הלל להך מאן דאמר. למה סבירא להו לבית שמאי כנגד הימים הנכנסין דוקא ובית הלל סבירא להו כנגד הימים היוצאין דוקא. אך הענין דבית שמאי ובית הלל נקראו במשנה (עדיות פ"א מ"ד) אבות העולם וכן נקראו בזוהר הקדוש (ח"ג עג א) אבהן דעלמא. והיינו דהלל היה מסטרא דרחמי דרגא דאברהם ושמאי היה מסטרא דדינא גבורה דרגא דיצחק
(ספר פרי צדיק לחנוכה - אות ח )
"אלה תולדות יעקב: יוסף" (בראשית לז,ב). אדם מישראל אינו צריך להסתפק במה שכבר השיג, אלא עליו לשאוף לעלות מעלה-מעלה, להיות מוסיף והולך. זהו שנאמר "אלה תולדות יעקב – יוסף", עליו להוסיף לשאוף, להוסיף לעלות.
3.מחלוקת בית הלל ובית שמאי - האם חוגגים את החלק הגלוי או החלק הסמוי?
לבית שמאי פוחת והולך כמו שהיה בבית המקדש ביום הראשון כד שמן חזק באיכות שנחלק לשמונה ימים ובכל יום ויום נתמעט הכמות והוא הדין אם כן לנרות חנוכה שיהיו מדליקים ביום הראשון שמונה נרות ויהיו פוחתין והולכין, אך בית הלל סוברים שאנו עושים זכר לנס שהיה בבית המקדש בבחינת מה שראו, ביום הראשון ראו נס יום אחד ולמחר ראו נס של שני ימים וכן על זה הדרך מוסיף והולך. (ע"פ הרב אהרון מילר)
חלק ג: יוסף ויצחק- מעשה אבות סימן לבנים(ונכדים):
1.חיבוב הארץ:
לשון הלזה- ביצחק ביוסף ובארץ ישראל ששניהם היו מחוברים אליה:
ותאמר אל העבד מי האיש הלזה' - ראתהו הדר כלוז, ודומה לו 'דבר אל הנער הלז' (זכריה ב, ח), וכן 'הנה בעל החלומות הלזה בא' (בראשית לז, יט), שהראה עצמו הדור לפניהם בכתונת פסים, וכן 'הארץ הלזו' (יחזקאל לו, לה), שהיתה הדורה ומעוטרת באילנות, ועכשיו היא נשמה (שכל טוב (בובר) בראשית כד, סה.)
יצחק עולה תמימה מעולם לא ירד מארץ ישראל:
וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-הֹ-וָ-ה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרֲכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ
(בראשית כו,ב-ג)
יוסף היחידי מהשבטים שנאמר עליו שחיבב את ארץ ישראל ולכן יהושע מזרעו וכן בנות צלפחד:
למשפחות מנשה בן יוסף, כשם שחיבב יוסף את ארץ ישראל, כך יוצאי חלציו חיבבו את ארץ ישראל.
(ספרי במדבר פיסקא קלג):יתכן שנאמר ליצחק שלא לרדת מהארץ היות והנשמה שיתעבר בה היא זו שתגאל כעבור שנים את העולם מהרעב(אמנם לא אותו רעב) ע"י שהייתה הארוכה במצרים (ענ"ד)
2.יוסף ויצחק - הבנים האהובים:
ששנו רבותינו האב זוכה לבן בחמשה דברים בנוי, בתואר בעושר ובגבורה ובחכמה … בנוי ובתואר שנאמר ויהי יוסף יפה תואר בחכמה שנאמר הנה בעל החלומות הלזה בא הרי נוי ותואר וחכמה. וביצחק כתיב מי איש הלזה מה הלזה האמור ביוסף בנוי בחכמה אף הלזה האמור ביצחק בנוי בחכמה ומה יוסף עמד בגבורתו נגד כל אחיו אף יצחק עמד בגבורה נגד כל בני גרר מה יוסף בעושר אף יצחק בעושר שנאמר ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד…(מדרש אגדת בראשית פרק מ)
רבי חייא אמר: ראתה אותו הדור ותוהא מפניו, היינו מה דאמר: 'הנה בעל החלומות הלזה בא'. רבנן אמרי: הוא ופלסונו (בראשית רבא,ס,טו)
3.יוסף ויצחק הגיעו לנקודת שיא בגיל הל"ז ולכן נקראו הלזה:
א.עקידת יצחק בגיל 37:
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס (בראשית כד,סה)
ב.יוסף בגיל 37 הפך להיות בעל החלומות כי 3 פתרונות שלו התגשמו- חלום שר המשקים האופים וחלום פרעה כשהחל הרעב(ענ"ד):
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא(בראשית לז,יט)
4.החלפת הבכור בצעיר אצל יצחק ואצל יוסף:
א.יצחק ביקש לברך הבכור ובירך הקטן:
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: (בראשית כז,לג)
ב.יוסף ביקש לברך בכורו(מנשה) ויעקב בירך דווקא את הקטן(אפרים):
וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם (בראשית מח,יז-יט)
5.יוסף מתחפש ומסתתר בפני יעקב ובניו - מידה כנגד מידה למעשה יעקב לאביו יצחק:
מדוע לא הכירו אחי יוסף את יוסף?יש מבארים שהיה מסוה של פניו של יוסף בפוגשו אותם כיון שכך היתה דרך מלכים באותה תקופה- מחמת כבוד המלכות לא היו השריםפ ואנשי הממשלה רשאים להביט בפני המלך.במגילת אסתר מוזכרים שבעת שרי פרס ומדי רואי פני המלך.מהו רואי פני המלך?כל השרים אין להם רשות לראות את פני המלך מלבד שבעת השרים הנבחרים הללו שהורשו להביט ללא מסווה.לפי ביאור זה כתב בספר "מרכבות ארגמן" כי ליוסף היתה מסכה על פנו ולכן אחיו לא הכירוהו ורק כעת הוריד אותה מעל פניו ואמר להם: אני יוסף אחיכם.ואפשר לרמוז "ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם" סופי תיבות פורים כמו בפורים מתחפשים ומססתרים מאחורי מסכות כך יוסף התחפש לשליט מצרי והסתתר מאחורי מסכה (עלון להתעדן באהבתך פרשת ויגש תשע"ט)
6.יוסף ויצחק כנגד ע"ז,ג"ע,ש"ד:
ישמעאל ביקש לפגוע שביצחק בע"ז ג"ע ש"ד:
מצחק. לשון עבודת אלילים, כמו שנאמר ויקומו לצחק (שמות לב, ו.). דבר אחר לשון גילוי עריות, כמה דתימא לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה, כמה דתימא יקומו נא הנערים (ז) וישחקו לפנינו וגו' (שמואל-ב ב, יג.): (רש"י ,שם)
יוסף מגלה רגישות רבה בחושדו באחיו על ע"ז ג"ע ש"ד:
את דבתם רעה. כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו, שהיו אוכלין אבר מן החי (ש"ד), ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים (ע"ז), וחשודים על העריות(ג"ע) .(רש"י,שם)
7.דיוקנו של יצחק כאברהם אביו ודיוקנו של יוסף כיעקב אביו- כדי למנוע לעג וצער של הוריהם:
א.דיוקן יצחק כאברהם - למנוע לעז שנולד מאבימלך:
אברהם הוליד את יצחק. (לאחר שקרא הקב"ה שמו אברהם אחר כך הוליד את יצחק. דבר אחר), על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם, הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, (ב) לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם (היה), שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק (רש"י,שם)
ב.דיוקן יוסף כיעקב- להניח דעתו של יעקב שלא חטא בג"ע:
וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו. אפשר דיעקב אע"ה לתקן בא ג"ע דאדה"ר כמשז"ל ואחר כל מה שטרח אירע ענין לאה דהטעהו לבן וסבר שהיא רחל ויהי בבקר והנה היא לאה וכמו צער בנפשו דבגמר התקון בא לידו איסור ערוה ושמא הפסיד כל מה שתקן. ולכן ברחל שהיה הפקפוק כמ"ש מהרימ"ט ז"ל האלהים עשה שתלד יוסף שהוא נפש אדה"ר להודיע ליעקב אע"ה דלא עשה איסור וכל מה שעשה היה תקון גמור. וזה פריו שבא ביוסף נפש אדה"ר להשלים התקון ויוסף בחינת יסוד. וזו היא סיבה שיעקב אע"ה אהב את יוסף דהוי סהדא רבא עדות ביהוסף כי כבר רצה האלהים את מעשיו.
(החיד"א, חומת אנך בראשית פרשת וישב אות ג)
8.מכירת יוסף היא גלגול של עקידת יצחק:
א.יעקב היה מוכן אפילו לעקוד את יוסף כיצחק אבל לא להישאר באי ידיעה על גורלו:
ברש"י (בראשית ל"ז, ב`) ביקש יעקב לישב בשלוה וכו` קפץ עליו רוגזו של יוסף. שמעתי ממנו ז"ל היינו שהיה מקבל באהבה אם היה מגלה ה` יתברך ליעקב שרצונו לקחת מאתו את יוסף. ואפילו להעלותו לקרבן כיצחק אבינו בודאי עשה בשמחה רבה כמו אברהם אבינו ע"ה. והיה יעקב מצטער מאוד על זה מה שלא גילה לו ה` יתברך. וחשב שיש איזה רוגז עליו חס ושלום ואינו עמו פנים בפנים. וזה לשון רוגז שלא רצה ה` יתברך לדבר עמו ולגלות לו מעניין יוסף והבן: (ספר רמתים צופים - סימן ב)
ב.דמיון מילולי בין 2 הסיפורים:
עקדת יצחק | מכירת יוסף |
"ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (כ"ב, א)[3] | "ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם... ויאמר לו הנני" (ל"ז, יג) |
"קח נא את בנך... ולך לך אל ארץ המריה" (שם, ב) | "הלוא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם...לך נא ראה את שלום אחיך" (שם, יג-יד)[4] |
"וישא אברהם את עיניו"(שם, ד) | "וישאו עיניהם ויראו" (שם, כה) |
"וירא את המקום מרחוק" (שם) | "ויראו אתו מרחק"[5] (שם, יח) |
"קח נא את בנך" (שם, ב) "ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו" (שם, ג) "ויקח אברהם את עצי העולה... ויקח בידו את האש ואת המאכלת" (שם, ו) "ויקח את המאכלת לשחט את בנו" (שם, י) | "ויקחהו וישליכו אתו הבורה"[6] (שם, כד) |
"ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו" (שם, יג) | "ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים" (שם, לא)[7] |
"וישלח אברהם את ידו... אל תשלח ידך אל הנער" (שם, י-יב) | "ויד אל תשלחו בו" (שם, כב) "וידנו אל תהי בו"[8] (שם, כז) |
"וישב אברהם אל נעריו" (שם, יט) | "וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור" (שם, כט) "וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו" (שם, ל)[9] |
(מאמר מכירת יוסף ועקדת יצחק / הרב יואב שחם)
חלק ד: יוסף ויצחק במרחב הזמן
1.אברהם יעקב ויוסף (במקום יצחק) הם שנתנו לדוד המלך את 70 שנות חייו במקום אדם הראשון אחרי שחטא:
הנה מה שהאבות הניחו לדוד המלך 70 שנה אחרי שכבר השאיר לו אדם הראשון, כי אחר שאדם הראשון חטא, נפגמו אותן השנים ע''י שנגזרה עליו מיתה ואז בטלה מתנתו. וכשחזר אדם הראשון להתגלגל באבות ונתקן בהם, חזר ונָתַן לו באופן שיועיל לו. הרי בעל המתנה הראשונה הוא בעצמו בעל המתנה האחרונה.
אברהם - הניח לדוד המלך 5 שנים. כיון שהיה לו לחיות 180 שנה כמו יצחק, והוא חי רק 175 שנים.
יצחק - יצחק לא הניח לדוד המלך כלום, כיון שיצחק בא מצד הדין וגם דוד המלך בא מצד הדין. וכתבו גורי האר''י שיצחק נתעבר ביוסף ולכן יוסף נָתַן במקום יצחק. וכן, יצחק משעת העקידה ואילך נחשב כמת, כיון שקיבל דין המיתה על עצמו. ומה גם שפרחה ממנו נשמתו בפועל, ונכנסה באיל שנשחט במקומו והוא קיבל נשמה חדשה, ומאז לא היה לו לשייר לדוד כלום, לכן נכנס יוסף במקומו ושייר לדוד המלך 37 שנים בשביל יצחק, כנגד אותן 37 שנים שחי יצחק לפני העקידה, שהרי יצחק בעת העקידה היה בן 37 שנים.
יעקב - העניק לדוד המלך 28 שנים. היה לו לחיות בעולם כימי אברהם 175 שנים, ולא חי אלא 147 שנים.
יוסף - העניק לדוד המלך 37 שנים. יוסף חי 110 שנים, והיה לו לחיות 147 שנה כימי יעקב. מובא ב"ניצוצי אורות": שלמרות שיוסף לא היה גלגלול אדם הראשון, יוסף נתן לדוד המלך את רוב השנים מתוך 70 השנים, כיון שמשיח בן דוד יחיה את משיח בן יוסף.
אברהם 5 שנים + יוסף 37 שנים + יעקב 28 שנים = בסה''כ 70 שנה.
2. תפילת מוסף ומנחה- כנגד יוסף ויצחק:
א.תפילות כנגד האבות ותפילת מוסף כנגד יוסף :
אמר רבי יוסי ברבי חנינא: תפילות אבות תקנום. .... תניא כותיבה דר' יוסי בר' חנינא: אברהם תיקן תפילת שחרית, שנאמר: 'וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' '. ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר: 'ויעמד פנחס ויפלל… ותעצר המגפה'. יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב' ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר: 'תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו'. יעקב תקן תפילת ערבית, שנאמר: 'ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש' ואין פגיעה אלא תפילה, שנאמר: 'ואל תשא בעדם רנה ותפלה אל תפגע בי' (ברכות כ"ו, ב')
והבן, אלה תולדות יעקב יוסף נראה לפרש ע"ד הרמז דהנה אנחנו בגלות המר הזה דוויין וסחופים ודחוקים בדוחק השפעות שנתמעטה מישראל בעוונותינו הרבים. והשם יתברך ברוב רחמיו כביכול עמו אנכי בצרה. והשכין שכינתו בתוכינו והיא המקיימת אותנו בהשפעתה הניתן על ידה. כמו שהבטיח השם יתברך לאברהם אבינו עליו השלום כה יהיה זרעך פירוש השכינה נקראת כה תהיה עם זרעך תמיד. וזהו שאמר השם יתברך לאדם הראשון. איכה. א"י כ"ה דהיינו איך גרמת גלות השכינה ואיה תפנה עצמה בגלות. וזהו אלה תולדות יעקב רוצה לומר ההשפעות הבאות מעולם הנקרא יעקב. הם באים על ידי השכינה הנקרא יוסף והוא תפילת מוסף לשון הוספה מחמת שהשפעה באה בקושי בכח גדול שאנחנו מוסיפים כח על כח להוריד השפעה אלינו. בן שבע עשרה שנה רוצה לומר בגלות המר אשר בכל צרתם לו צר שצער גדול לשכינה שאנחנו דחוקים כנ"ל והשם הוי"ה הוא בקטנות גימטריא שבע עשרה ואף על פי כן הוא גימטריא טו"ב להשפיע עלינו כל טוב (נעם אלימלך, וישב).
ב.מוסף ומנחה דבוקות ומתחלפות לעיתים אחת לפני השניה:
"היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוסף - יתפלל מנחה ואח"כ מוסף, כי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. אבל בציבור יקדים להתפלל מוסף ואח"כ מוסף כדי שלא יטעו".
(שו"ע או"ח רפו, ה)
3.יוסף ויצחק כנגד מועדי השנה:
א.יוסף כנגד ראש השנה:
ראש השנה הוא לא רק יום צאתו של יוסף מבית האסורים, והתמנותו על ארץ מצרים. ראש השנה הוא ציר מרכזי, ובו מתרחשים הארועים המרכזים במשך אותם שלוש עשרה שנה נמצא במצרים כעבד וכאסיר. הוא נכנס לבית פוטיפר בראש השנה, מתמודד מול נסיונות של חטא, וניצל ביום ראש השנה מחטא חמור ביותר. הוא עושה תשובה ברגע האחרון ומקדש בכך שם שמים. הוא מובל לבית סוהר מפני שהקב"ה עושה איתו דין על עברות אחרות. לאחר תשע שנים מצטרפים אליו לשנה שני אסירים שר המשקים ושר האופים. מראש השנה עד ראש השנה. כשגם אצלם ראש השנה הוא תאריך מרכזי. פרעה מציין את יום הולדתו, יום התמנותו בראש השנה של המלכים בא' תשרי, ועושה דין ומשפט בעבדיו ביום זה. ביום דין של העולם מעביר הקב"ה מסר דרך חלומות פרעה על הצפוי לעולם מבחינת רעב ושובע ולבסוף לאחר שתים עשרה שנים בראש השנה יוצא יוסף לבסוף מבית הסוהר ומתמנה למלך על מצרים. יום מלכותם של אומות העולם.
(בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים / הרב יהודה זולדן)
ב.יצחק כנגד חג השבועות:
ע"פ הרמז יש שלוש רגלים בשנה כנגד ג' האבות. פסח כנגד אברהם שארח את שלושת המלאכים בחג הפסח. שבועות כנגד יצחק שנעקד על גבי המזבח ואיל הוקרב תמורתו, ובשבועות חג מתן תורה שמענו קול שופר אילו של יצחק. סוכות כנגד יעקב שכתוב בו "ולמקנהו עשה סֻכֹת". ומידתו של יצחק היא מידת הגבורה לכן בשבועות לומדים בלילה למתק את הגבורות של יצחק.
(ליל חג השבועות , חלק ב, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
ג. הקשר: בר"ה חל היום השישי והעולם היה תלי ועומד עד היום השישי בסיוון (חג השבועות)
יום הששי. הוסיף ה' בששי,... דבר אחר, יום הששי, שכלם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון (ס"א שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה, וזהו יום הששי בה"א, שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה:(רש"י,שם)
סיום: יצחק ויוסף- תורת הנגלה ותורת הנסתר
יצחק- תורת הנסתר (לכן מידתו כנגד החשך והיה גם חשוך ראיה) ולכן מסתיר את הסוד מיעקב, יוסף- תורת הנגלה ולכן מסלסל בשערו ומגלה חלומותיו לאחיו ומדובב את שר המשקים והאופים ואינו מתבייש לייעץ לפרעה תוך כדי פתרון חלומו- הכל גלוי .
אבל נשמת יצחק שמתעברת בו מביאה אותו להסתיר זהותו מהם עד אשר יתממשו חלומותיו במלואם והנבואה הגנוזה בהם תתממש
(ענ"ד)
אחרית דבר: יוסף הוא במדרגת ביניים בין הבנים לאבות- אב(בחכמה) -רך(בשנים)
ויש לנו לחקור זאת למה הוציא יעקב את יוסף ממנין השבטים כמו שמצינו שלא נמנה בכלל השבטים כי אם אפרים ומנשה ולמה לא ימנה הוא גם כן ויהיו י''ד שבטים עם לוי כי ה' אמר אליו שיהיו ממנו ב' שבטים נוספים לא שיעקר שם יוסף. .....
אלא יש לדעת מאמרם ז''ל (זהד ח''א ק''פ) כי יוסף הוא בחינת נפש יעקב. והוא שרמז הכתוב באומרו (ל''ז ב') אלה תולדות יעקב יוסף. והוא אומרו (תהלים עז) בני יעקב ויוסף, ורמזו חכמי אמת כי הוא בחינת מילוי הוא''ו שהמילוי כאות עצמו. ועל פי הקדמה זו יתיישבו כל הדקדוקים, כי יוסף הוא בחינת יעקב ובמדרגת אב לשבטים יקרא כרשום גם כן באומרו בני יעקב ויוסף, וכפי זה כשאמר ה' ליעקב שיצאו ממנו עוד בנים זה יעקב זה יוסף ולזה לא הלביש הנבואה בשאר בניו, ולזה דקדק לומר ב' בניך וגו' לי הם פירוש במדרגת בני יעקב לא במדרגת בני בניו ולזה הוסיף לבאר ואמר כראובן ושמעון, ומעתה הרי יוסף במדרגת אב כיעקב ואין האב נמנה עם הבנים בגדר אחד כמו שאין יעקב נמנה עם השבטים:
(אור החיים מח,ו)
בגלל שראובן בלבל יצועי אביו לא נולדו אפרים ומנשה מיעקב והיה צורך שיוסף שהוא בן יהיה במדרגת אב וממנו יוולדו 2 השבטים הללו:
ויהיו בני יעקב שנים עשר - שהוא פסקא באמצע פסוק, שנראה שלא חטא ראובן, כי היו כלם צדיקים ושוים בצדקתם. והמקובלים בארו שמנשה ואפרים היו ראוים לצאת מיעקב בלילה ההוא שבלבל יצועי אביו, ועל ידי הבלבול הזה לא נולדו, וזה נחשב לראובן כאלו שכב עם בלהה... וראובן שידע מנבואה זו, ורצה שהבנים המובטחים יוולדו מלאה אמו, בלבל יצועו שהיה באוהל בלהה... וגרם בזה שיהיו בני יעקב רק שנים עשר, ובזה נבין למה נטלה הבכורה ממנו ונתנה ליוסף... שיעקב היה מוכרח להחזיק מנשה ואפרים כבניו... ובהכרח לתת להם פי שנים, ולקח פי שנים של ראובן שגרם זאת ונתנה לבני יוסף, שלא יפסידו יתר שבטים שלא חטאו. ובזה יובן מה שאמר יעקב ליוסף א-ל ש-די נראה אלי בלוז ויברך אותי וגו' ועתה שני בניך וגו'... (מלבים, בראשית לה כג)
_____________________________________________________________________
https://www.jerusalem-temple.com/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/203lehosiforoleheavekbachoshech.pdf
http://www.daat.ac.il/chazal/maamar.asp?id=413
https://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:Wh6q5nlHXJAJ:https://parasha.org/wp-content/uploads/2017/12/%25D7%25AA%25D7%25A9%25D7%25A2%25D7%2597-%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%25AA-%25D7%2595%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2591.doc+&cd=14&hl=iw&ct=clnk&gl=il
מכירת יסף ועקידת יצחק:
https://asif.co.il/download/kitvey-et/alon%20shevut/alon%20shevut167/167_08shacham.html
יוסף וראש השנה:
http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=2513
"את חטאי אנוכי מזכיר"- אמר שר המשקים וזהו הזמן המתאים לראש השנה
https://sites.google.com/site/rabbigershonsteinberg/home/miketz
