שלח לך: קווים לדמותו של יהושע בן נון

פתיחה: מדוע יהושע שהציל העם מגזרת המרגלים והכניסם  לארץ לא בנה להם את בית המקדש ולא הכריע את עמלק והרי היה בבחינת מלך?

גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְ-הֹ-וָ-ה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם:  יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ הוּא יָבֹא שָׁמָּה אֹתוֹ חַזֵּק כִּי הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת יִשְׂרָאֵל (דברים א,לז-לח)

והנכון הוא על פי דבריהם ז''ל (תענית כ''ט.) שאמרו בפסוק (במדבר י''ד א') ויבכו העם בלילה וגו' קבעו בכיה לדורות כי ליל תשעה באב היתה שבו נחרב הבית, ואמרו עוד (סוטה ט'.) שאם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו, ואמרו עוד (מדרש תהלים עט) בפסוק מזמור לאסף אלהים באו גוים וגו' וז''ל קינה מבעי ליה אלא על שהשליך חמתו על עצים ואבנים, מעתה אם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש ולהשליך חמתו עליו לא אפשר כנזכר ויחר אף ה' בשונאי ישראל ויהיה כליונם במקום חורבן הבית, לזה גזר ה' בגזרת המרגלים גם על משה שימות במדבר, והוא אומרו גם בי התאנף ה' בגללכם פירוש בגלגול דברים שלכם כי אם לא היה עון המרגלים והיו נכנסים אפשר שהיה נכנס משה עמהם והגם שיבנה בית המקדש אין מיחוש כי לא נתגבר בחינת הרע והיו עומדים בצדקם בארץ, אלא מאמצעות עון מרגלים גברה יד רשעה וידע ה' כי לא יעמדו בצדק וצא ולמד משירת האזינו.
(אור החיים דברים א,לז)


הקדמה: איזכורי יהושע בתורה

1.מלחמת עמלק:

ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי. ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק, ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה... ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. (שמות יז ט)

2.מעמד הר סיני:

ויקם משה ויהושע משרתו, ויעל משה אל הר האלקים. (שמות כד יג)

וישמע יהושע את קול העם ברעה, ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה. ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע. (שם לב יז)

ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו, ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. (שם לג יא)

3.אלדד ומידד:

ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר, אדוני משה כלאם. ויאמר לו משה המקנא אתה לי, ומי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן ה' את רוחו עליהם. (במדבר יא כט)

4.שליחת המרגלים:

אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ, ויקרא משה להושע בן נון יהושע. (שם יג טז)

5.העברת הסמכויות ממשה ליהושע:

ויעש משה כאשר צוה ה' אותו, ויקח את יהושע ויעמידהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה. ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו, כאשר דבר ה' ביד משה. (במדבר כז כב)

ואת יהושוע צויתי בעת ההיא לאמר, עיניך הראות את כל אשר עשה ה' אלקיכם לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה. לא תיראום, כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם. (דברים ג כא)

ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו, וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. (שם לא יד)

ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם, ואנכי אהיה עמך. (שם שם כד)

ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם, הוא והושע בן נון. (שם לב מד)

חלק א: מעלותיו של יהושע בן נון:

1.משמעות שינוי שמו של יהושע כמעידה על פנימיותו:

אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ 

א. 4 נוספו להם שמות כנגד 4 אותיות שם ה'- וכנגד תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל :

וישמע יתרו - מתחלה לא היו קוראין לו אלא יתר, שנאמר: וילך משה וישב אל יתר חותנו, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת. (ו)
וכן אתה מוצא באברהם, שמתחלה לא היו קוראים אותו אלא אברם, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא שמו אברהם. (ה)
וכן אתה מוצא בשרה, שמתחילתה היו קוראין אותה שרי, וכשעשתה מעשים טובים הוסיפו לה אות אחת גדולה ונקראת שמה שרה. (ה)
וכן אתה מוצא ביהושע, שנאמר: ויקרא משה להושע בן נון יהושע (י)(מכילתא,יתרו,א)

ב.יהושע זכה לתוספת שם כי עלה לגדולה בגלל מעשה טוב שעשה:

כל העולה לגדולה מוסיפין על שמו שנאמר (בר' יז:ה) ולא יקרא עוד את שמך אברם ואומר 'ויקרא משה להושע בן נון יהושע' (משנת רבי אליעזר פט"ז עמ' 304).

'וישמע יתרו' ( שמ' יח:א), מתחילה לא היו קוראין לו אלא יתר שנאמר (שם ד:יח) 'וילך משה וישב אל יתר חֹתנו', וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת וכו', וכן אתה מוצא ביהושע שמתחילה היו קוראין אותו הושע, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא יהושע.
(מכילתא יתרו מס' דעמלק פ"א)

ג.מאין באה האות י' ?

אמר רבי שמעון בן יוחאי יו"ד שנטל הקב"ה משרי היה טס ופורח לפני כסאו של הקב"ה, אמר לפניו רבש"ע בשביל שאני קטנה שבאותיות הוצאתני משרה הצדקת, א"ל הקב"ה לשעבר היית משמה של נקבה ובסופן של אותיות, עכשיו אני נותנך בשמו של זכר ובראשן של אותיות (בראשית רבה פמ"ז-א)

דרשה זו בכלל היא ע"ד משל ודמיון לקיים שלמות התורה שאפילו אות אחת לא יבטל ממנה, ומביא רמז לדבר שאע"פ שהקב"ה בעצמו עקר אות אחת מהתורה, לא עקרה בהחלט רק חזרה במקום אחר ביתרון כבוד ומעלה, ובמדרשים דרשו ענין זה בארוכה: 

(תורה תמימה הערות במדבר פרק יג הערה ז)

ג.מדוע נוספה לו דווקא האות י' ?

ג1.הערך המספרי:

ויקרא משה - אולי השכיל משמותם מעשיהם הרעים, ולכך קרא ליהושע להתפלל עליו, ואולי הוסיף לו יו"ד שיוכל לעמוד נגד י' המרגלים, ויטול זכותם וחלקם הטוב. (אור החיים, שם יג טז)

ג2.האות י- רמז לשם ה':

 ויקרא משה להושע וגו'. התפלל עליו, יה יושיעך  (ו) מעצת מרגלים (במ"ר טז, ט. יח, כא): (רש"י,במדבר יג,טז)

ג3.האות י- רמז ליעקב אבינו שנלחם באמצעותה  בשרו של עשיו כך יהושע ידע להילחם בעמלק:

ונראה שלכן הוסיף מרע"ה היו"ד ליהושע שהוא בחי' י' עקב שבכח רשימת היו"ד מתגברין על העקב כמ"ש וידו אוחזת כו' (שפת אמת תר"ס ד"ה ועניין)

ד.מדוע היה צריך לשנות דווקא את שמו של יהושע?

יהושע - שיהיה זכור השבועה למחיית עמלק, שהיא באה בשם זה, ולא יהיה בעצת המרגלים שהפחידו את ישראל בעמלק, ויש אומרים לפי שהיה תלמידו, לכן הקפיד עליו שלא יקדיח את תבשילו, ויש אומרים שבא מיוסף שהביא דבת אחיו לכן פחד עליו, ולכן לא נזכר שם יוסף עליו... (כלי יקר, במדבר יג טז)

ה.מתי שונה שמו של יהושע? הרי נקרא כך גם לפני סיפור המרגלים

'ויקם משה ויהושע משרתו' (שמ' כד:יג) עדיין לא היה שמו יהושע עד שנה שניה שנשתלחו המרגלים שנאמר 'ויקרא משה להושע בן נון יהושע', אלא שכתבו על שום שנהיה, וכן 'ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים' (שמ' יז:ט) נקרא על שם העתיד להיות, ללמדך שאין מוקדם ומאוחר בתורה (לקח טוב שמות פס"ד-י"ג).

ויקרא משה - ... אלא שם זה קראו במלחמת עמלק, י-ה יושיעך, ונשתקע השם עד שעה שנתברר על ידי נבואת אלדד ומידד שיהושע מכניס, ומשה הבין שה' יכניסם בדרך הטבע, לכן ברכו לחלוטין בשם זה, ואם תהיה עצתם לרעה יהיה נושע בשם זה. (העמק דבר, במדבר יג טז)

ו.משה הוסיף דווקא לו יוד כי ידע שהוא עניו ולא ישתמש בשמו החדש לגאווה:

...וכדין חמא משה ענוותנותיה קרא להושע בן נון יהושע. (תרגום יונתן ,במדבר יג טז)

>>>ראייה לדבר:

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן: (דברים לב,מד)

רש"י הוא והושע בן נון. ..., ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו, (כ) שאע"פ שניתנה לו גדלה, השפיל עצמו כאשר מתחלתו (ספרי שלד.): (רש"י)

אע"פ שחוזר וקרא אברהם אברם אינו לגנאי אלא לשבח ליהושע הושע אינו לגנאי אלא לשבח הוא אברם עד שלא נדבר עמו הוא אברם משנדבר עמו הוא הושע עד שלא נכנס לגדולה הוא הושע משנכנס לגדולה משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל כולן לשון חבה לשון זרוז. הן הן עד שלא נדבר עמהן והן הן משנדבר עמהן הן הן עד שלא נכנסו לגדולה והן הן משנכנסו לגדולה.

(תוספתא/זרעים/ברכות/א/טו)

**הערת אגב- מדוע בן נון בחיריק:

שמעתי בשם הרב הצדיק א"ה מ"מ מרימניב זצלה"ה בפרשת שלח "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג, טז). וקשה למה לא מצינו בכל התורה הלשון בִּן בחיריק תחת הבית רק בסגול תחת הבית - פלוני בֶּן פלוני. ותירץ הוא הקדוש כי ידוע שלקח משה היוד משרה ונתנה ליהושע. אולם שם באמנו שרה לא היה להיוד שום נקודה, כי שם היתה בסוף התיבה, ובכאן אצל יהושע היה צריך לנקד היוד בשבא ומאין לקח השבא, מהבית של בֶּן ונשאר שם רק חיריק, ע"כ כתיב דייקא בכאן תיבת בִּן בחיריק, ודפח"ח.

(דבש השדה קיג)

2.המרגלים של יהושע - סיפור ההצלחה בצל סיפור כישלון המרגלים של משה:

השאלה הראשונה מה שהעיר הרלב״ג, איך יהושע שלח המרגלים האלה ולא בטח בדבר ה׳, שאמר אליו קום עבור וגו' ולא יתיצב איש בפניך וגו׳ י ולמה שלח המרגלים עם ידיעתו מה שנמשך כבימי משה משליחותם, כ״ש שלא צוהו האל ית׳ עליו ואיך מעצמו הסכים לעשות הפעל המסוכן הזה ? (אברבנאל, הקדמה לספר יהושע)

א.זהות המרגלים:

... אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: ... כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי ישְׂרָאֵל הֵמָּה: (במדבר יג,ב-ג)

שלח לך - כל נשיא בהם. עיקר פשוטו כך אלה שנים עשר אנשים תקח מאותם שבישראל שנשא אותם לבם ללכת שתכוין את העם מי האיש שירצה ללכת לרגל את הארץ. ומאותם שיאמרו ללכת תקח ותבחר מהם שנים עשר ...:(רשב"ם,שם)

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַים אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ ...(יהושע ב,א)

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַים, מִי הָיוּ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ פִּינְחָס וְכָלֵב (במדבר רבא,טז,א)

ב.כמות המרגלים:
וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר: לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי: לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה: לְמַטֵּה ישָּׂשכָר יגְאָל בֶּן יוֹסֵף: לְמַטֵּה אֶפְרָים הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן: לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן רָפוּא: לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן סוֹדִי: לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי: לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן גְּמַלִּי: לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל: לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי: לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי: (במדבר יג,ד-טז)

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַים אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ ...(יהושע ב,א)

ג.המען לקבלת הדיווח:

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי ישְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ:(במדבר יג,כו)

וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם:(יהושע ב,כג)

ד.מילת המפתח: חרש

חרש- שלחם בשתיקה.. שלא יכשלו כבראשונה (ביאור הגר"א,שם)

לוחות שניים- ניתנו בחשאי:

וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל ירְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא:(שמות לד,ג)
ואיש לא יעלה עמך. הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך יפה מן הצניעות: (רש"י,שם)

ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר {דברים כח-ח} יצו ה' אתך את הברכה באסמיך (תענית ח,ע"ב)

ה.מבחן התוצאה-העונש והשכר ניתנו במהופך לפומביות המעשה:
בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי:...וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה (במדבר יד,כט;מה)

וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר:...וַיְהִי יְ-ה-וָ-ה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ: (יהושע ו,כ;כז)

3.יהושע בן נון- התלמיד הנאמן- יורשו של משה:

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יְ-ה-וָ-ה לֵאמֹר: יִפְקֹד יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְ-ה-וָ-ה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה:(שם,כז,טו-יז)


א.שימש את משה ולכן זכה לרוח הקודש:ויהי ביום כלות משה, נוצר תאנה יאכל פריה (משלי כ"ו), מדבר ביהושע, שהוא שימש את משה, כמו שכתוב (שמות ל"ג) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל... מהו יאכל פריה, פרי של תורה מלכות ושרות, שנאמר, (משלי ח') בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו, וכן אירע ליהושע, שלא ירשו בניו של משה מקומו, אלא יהושע ירש מקומו. ושומר אדוניו יכובד, זה יהושע שהיה משמש את משה ביום ובלילה, כמו דכתיב, (שמות ל"ג) לא ימיש מתוך האוהל, ואומר (במדבר י"א) אדוני משה כלאם, לפיכך כבדו הקב"ה, מה כבוד עשה לו הקב"ה, לפי שכך אמר ליהושע, (שם כ"ז) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים וגו', ולפי ששימש את אדוניו זכה לרוח הקודש, שנאמר (יהושע א') ויהי אחרי מות משה וגו', שאין תלמוד לומר משרת משה, למה נאמר, לומר לך לפי שהיה משרת את משה זכה לנבואה. (במדבר רבא יב יא)

ב. שימש את משה ולכן זכה להיות ממשיכו:
...כיון שירשו בנות צלפחד אביהן אמר משה הרי השעה שאתבע בה צרכַי, אם הבנות יורשות בדין הוא שירשו בָּנַי את כבודי. אמר לו הקב"ה (משלי כז:יח) 'נֹצר תאנה יאכל פריה', בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה. יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד והוא היה משכים ומעריב בבית הועד, שלך הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות. הואיל והוא שרתך בכל כחו כדאי הוא שישמש את ישראל שאינו מאבד שכרו. קח לך את יהושע בן נון לקיים מה שנאמר: 'נֹצר תאנה יאכל פריה'

(במדבר רבה [וילנא] פרשה כא)

ג.כמו ענן שמשלים וחופף על רעהו: 
לא ימיש - ואידך לא ימיש מתוך האוהל, כמו שהעננים משלימין זה לזה, כך עשה יהושע, משכים בבקר עם עמוד האש ללמוד, ולערב הקדים ולמד עם עמוד הענן, ועל כן זכה לילך לפני העם. (בעל הטורים שמות יג כב)

ד.נהג בזריזות כנער לפני משה:
נער - זריז ומזורז, כענין שנאמר והנער נער, 

ה.לא היה יוצא מהאוהל(כמו שרה...):
לא ימיש מתוך האוהל - שהרי משה רבינו היה הולך ושב אל המחנה, אבל יהושע היה יושב ולא ימיש מתוך האוהל. (לקח טוב שמות לג יא)


ו.ליווה את משה עד עלייתו להר סיני:ויקם משה ויהושע - לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן, ואומר אני שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר, שאינו רשאי לילך משם והלאה... ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל מ' יום, שכן מצינו כשירד משה, וישמע יהושע את קול העם ברעה, למדנו שלא היה יהושע עמהם. (רש"י, שמות כד יג)

4.יהושע שקול כנגד כל עם ישראל:
לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ צֵידָה שָׁלַח לָהֶם לָשֹׂבַע (תהילים עח,כה)

צדה שלח להם לשובע, זה יהושע בן נון, שירד לו מן כנגד כל ישראל, ויש אומרים על אבריו היה יורד ומאבריו היה נוטל ואוכל, לכך נאמר לחם אבירים אכל איש. (מכילתא בשלח-ויסע פרשה ד)

5.יהושע - המצביא שמחליש של  עמלק:

א.יהושע נמשח דווקא ביום בו נלחם בעמלק:


ושים באזני יהושע, מגיד שאותו היום נמשח יהושע, דברי רבי יהושע... (מכילתא ויבא עמלק פרשה ב)

ב.האדם למלחמה בעמלק: יהושע מכריע את ה"ספק" של עמלק

ספק במילוי אותיות(סמך פה קוף)  הוא 391 כמו יהושע שהיה הראשון להכריע את עמלק שהוא נציג הספק. 
יהושע הוא  בן נון- שער החמישים (שער הבינה, אליו לא הגיע אפילו משה רבנו שלכן רק כשמת הגיע אליו ונקבר בהר נבו- נון בו) אשר מביא את המציאות מספק (תיק"ו) לוודאות והשלמה( תיקון) (ענ"ד)

ג.הקשר העמוק בין יהושע לעמלק:

ג1.יהושע היחידי שיכול להתעמת עם עמלק: כשבא עמלק לא היה יכול משה ללכת עם עמלק למלחמה, כי ברשות בית דין עליון בא... ויהושע היה ראוי לכך בשביל ג' סיבות, א' שהיה מזרע יוסף שנתגדל בבית פוטיפר, ועוד שיהיה עתיד להיות חותנו של סטרא אחרא, שלקח רחב הזונה, והיא היתה יודעת זאת, ודא רמז כשאמרה לפנחס וכלב תנו לי אות אמת, שהיתה חושבת לעולם שמלך ישראל עתיד להיות בת זוגה דילה, שכך היו מגידים לה סטרא אחרא, לכן יהושע היה ראוי לצאת נגד עמלק. ועמלק עלה לגבי בית דין העליון, והיה צווח ואומר, אתם נתתם לי רשות שאלך ואעשה דין בישראל בשביל חטאתם, ועתה נחלש חיילתי מפניהם, אמרו לו מי הוא שבא לפניך וכנגדך בלתי רשותנו, אמר יהושע בן נון, אמרו לו הוא שבררת אותו ועתיד להיות חתנך, הוא מסטרא דילך, וגם כן נערו הוא של האוהל, שהיא השכינה. (ילקוט ראובני  מטות)

ג2.יהושע סוגר מעגל עם מכירת יוסף:

באותה שעה אמר משה ליהושע צא עשה מלחמה בעמלק, כי לך ראוי, משום שאתה בן בנו של אותו צדיק (יוסף), והוא בא עלינו באותו עון (מכירת יוסף), ואם לא היה נמצא צורר לעמלק מחלקו ומבניו של אותו צדיק, לא היה מי שיכול לו, אז עשה יהושע כמו שאמר לו משה. (זהר חדש בשלח ג)

ד.יהושע התאמן במלחמה בעמלק לצורך כיבוש א"י:

ויאמר משה אל יהושע וגו', למה ליהושע, מתחלה אתה דורש שהיה מבקש להדריכו למלחמה, לפי שהוא עתיד להכניס את ישראל לארץ. דבר אחר למה ליהושע, אמר לו זקנך על ידו ירדו למצרים, לך הזדווג עם מי שאירע אותם בעלותם ממצרים. דבר אחר, זקנך אמר את האלקים אני ירא (בראשית מ"ב), וזה כתיב (דברים כ"ה) ולא ירא אלקים... (שמות רבא, שמות כו ד)

ה.חשב שקולות העגל קשורים לשובו של עמלק:

קול מלחמה - חשב שעמלק בא שוב, ועליו מוטל להלחם, שהוא מבני יוסף, והשיב משה אנכי שומע - בדידי תלוי הדבר לתקן. (משך חכמה שמות לב יז)

ו.החשש היה שהמצביא שהחליש עמלק יהיה ירפה את ידי העם:

ויקרא משה - כי אם גם זה שנלחם בעמלק ירפה ידי העם אין עוד תקוה. (משך חכמה במדבר יג טז)

ז.יהושע קיבל בדווקא את הברכה שבה ניצח את עמלק:


ויקרא משה להושע בן נון יהושע. יה יושיעך מעצת מרגלים. יש להתבונן למה דווקא שם של י-ה, ולמה לא התפלל גם על כלב, ונראה לפי שאמר להם עלו זה בנגב. והמרגלים אמרו עמלק יושב בארץ הנגב. פירש רש"י לפי שנכוו בו ישראל, וחשב בו שמסתמא בעצה זו לא יהיה יהושע כי אדרבה הוא החליש את עמלק ואת עמו לפי חרב. ולדורות מאותה מלחמה והלאה הוא ג"כ בטוח במה שנאמר (שמות יז.טז) כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ובאותה שבועה שהיתה בשם יה יהיה בטוח לנצח את עמלק, ע"כ הוסיף לו משה י-ה על שמו כדי שיהיה נזכר לשבועה שהיתה בשם י-ה ובסבה זו לא יהיה בעצת מרגלים שהפחידו את ישראל בעמלק. (כלי יקר,שם)


6.מתקן את ברכת המזון ותפילת עלינו לשבח:

אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן, יהושע תקן להם ברכת הארץ... (ברכות מח ב)

בפרק דר"א אומר: שבח גדול יש בעלינו לשבח עכ"ל, ויש לאומרו מעומד.
על פי מסורת עתיקה חיבר שבח זה יהושע בן נון בשעת שכבש יריחו, ומרומז שמו למפרע ע'לינו לשבח, ש'לא שם, ו'אנחנו כורעים, ה'וא אלהינו (רשב"ץ בשו"ת על התפילה סי' רנ"ג, הרוקח, ארחות חיים, כלבו סי' ט"ז).

7.יהושע היחידי שמחבר את התורה לנביאים- כתב פסוקים אחרונים בתורה ואת ספר יהושע:

תנו רבנן, סדרן של נביאים יהושע ושופטים... יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה... אמר לו רבי שמעון אפשר ספר תורה חסר אות אחת, וכתיב לקח את ספר התורה הזה, אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע... יהושע כתב ספרו, והכתיב וימת יהושע בן נון עבד ה', דאסקיה אלעזר... (בבא בתרא יד ב)

8.קיבל חכמתו ממשה:
יש חכמה טובה לבעליה, זה יהושע בן נון, שנאמר (דברים ל"ד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה, משל למה הדבר דומה, לגמסינן המשקה את כל המדינה, והיו הכל משבחין אותו... כך היו משבחין ליהושע שהיה משקה מחכמתו לכל ישראל, אמר להן שבחו למשה, שנאמר כי סמך את ידיו עליו... ( תנחומא משפטים ח)

9.משה השווה את עצמו ליהושע
ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים, מכאן שהיה משה עושה אותו כמותו, ילמדו כל העולם ממשה דרך ארץ, שלא אמר ליהושע בחר לי, אלא בחר לנו, מכאן שעשאו כמותו... (ילקוט שמעוני שמות פרק יז, רסד)

10.גדולתו של ספר יהושע:

...וספר יהושע הוא התורה שבעל פה שמסר לו משה, וניתן לכתוב גם כן, ואף דכתוב בו רק שמות עיירות ואין אתנו יודע מה נרמז בו, בטח יש בו סודות ורמזים צפונים, ועל זה אמר דכתיב וידבר אל יהושע וגו', מפני שהן של תורה, וזו שהיתה פרשה בתורה כתבה בלשון וידבר ושאר הספר גם כן ערכה של ארץ ישראל הוא, ערכה היינו ערך ויקרות התורה שבעל פה... (פרי צדיק שם תצא טז)

13. בן נון- רמז להיותו גדול תלמידיו של משה:

בן נון - חיריק תמורת סגול, וכן עוד... ועם כל זה אני תמיה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחר שיבא כמנהג, ואני חושב שנהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה, ויקראו לו בינון רוצה לומר הנבון, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו. (רמבן שמות לג יא)


13.יהושע ומשיח בן יוסף:
ליהושע - נראה שמיום היותו קראו כך, ומה שאמרו י-ה יושיעך מעצת מרגלים, כי משה יודע שעתיד ללכת עמהם, או אז קבע לו השם בפני העדה, וציוהו להלחם כדי שיעלה לגבעה וישים עינו עליהם לטובה... וישראל אינם מלומדי מלחמה, על כן הוצרך לכל זה... ומה שעשו משה ויהושע יעשו אליהו ומשיח בן יוסף. (רמבן שמות  יז ט)


14. יהושע זכה גם הוא להגיע אל 50 שערי הבינה:

ואפשר שעל כן אמר הקב"ה למשה שביקש בחייו להשיג סוד א' שהוא ל"ב נתיבות חכמה, והשיב לו הקב"ה רב ל"ך, עתה די לך בנ' שערי בינה כמנין לך ולא יותר, לפי שצריך אתה לצוות את יהושע לכל מה שאתה משיג צריך אתה גם כן לידע ולהשיג, כי כן הבטיח לו הקב"ה כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, לכן בשביל צו את יהושע וחזקהו, בשביל זה רב לך אי אפשר לך עתה להשיג יותר, כי יהושע לא נקרא רק בן נון בחיר"ק, מלשון בין תבין אשר לפניך (שם משלי כג א), נ' שערי בינה ולא יותר. וזהו שאמרו רז"ל (סוטה י"ג ע"ב) רב לך, יש לך רב ומנו זה יהושע, בשביל יהושע שאי אפשר להשיג יותר, גם אתה לא תשיג יותר כי רב לך בזה. 

ולכן איתא (בפרק הבונה [שבת] דף ק"ד [ע"א]) אתו דרדקי לבי מדרשא ואמרו מילתא שאפילו בימי יהושע בן נון לא אתמר כוותייהו, מאי טעמא אמרו דוקא יהושע בן נון. אבל הכונה לפי שהדרדקי אמרו א"ב אלף בינה, והכוונה על סוד שער א' שהיה חסר מבינה, והוא שער החמשים שהשיג בו יהושע ולכן נקרא בן נון, לכן מזכיר שם יהושע שבזה השער מדברים הדרדקים 

(ספר מגלה עמוקות , ואתחנן - אופן שנים עשר )

לכן יהושע הוא סמל ללוקט התאנה שהיא פרי שלא לוקטים בבת אחת כפי שלא ניתן להיכנס אל שער החמישים בבת אחת:

למה נמשלה תורה כתאנה? שרוב האילנות הזית הגפן התמרה נלקטים כאחת, והתאנה נלקטת מעט מעט. כך התורה- היום לומד מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים - עליו נאמר "נוצר תאנה" (במדבר רבה פרשת נשא)

חלק ב: בין יהושע למשה:

1.בין הוד להדר:

קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו... ונתת מהודך עליו (במדבר כז,יז-כ)

ההבדל בין הוד ובין הדר שהוד מורה היופי הפנימי הנפשי והדר הוא היופי החיצוני, ואמר במדרש נתן ההוד למשה וההדר ליהושע, ואילו נתן ההוד ליהושע אין כל בריה יכולה לעמוד כנגדו, כי יהושע היה לו ההדר החיצוני, כי היה גיבור ואיש מלחמה, ומשה היה לו ההוד הפנימי הצוריי ולא היה איש מלחמה... ומטעם זה לא נכנס משה לארץ...". (מלבי"ם, שם)

2.שופר- הכנסה, חצוצרה- התנשאות:
במדרש רבה עשה לך שתי חצוצרות כסף, אתה עושה ומשתמש בהן, ולא אחר משתמש בהן, הענין דהנה שופרות מורין על הכנעה, כבירושלמי, חשבנו כאילו גועים כבהמה לפניך... וחצוצרות מורין על התנשאות, ולכן משה רבינו ע"ה שהיה ענו מאד מכל האדם וגו' לא היה צריך לעורר הכנעה בשופר, והיה יכול לשמש בחצוצרות, ולא אחר. ולכן ביהושע היו שופרות. אבל במלחמה היו צריכין חצוצרות, כנגד האויבים וכן נגד החיצונים צריכין התחזקות, ואין רשאין להיות בהכנעה, כי יכולין ליבטל חס ושלום אצלם... כן נאמר במקדש מקום היראה שנופל על כל אדם פחד ה' מהדר גאונו... שם לעולם משתמשים בחצוצרות... (שם משמואל בהעלותך תע"ר)

3.חיבתו המיוחדת של משה ליהושע- עיברו בו נשמת שבט לוי:

משה רבנו צייד את התרים בנשמות השבטים בתקווה שיצליחו בשליחותם:

והנה רז"ל אמרו בפסוק ויאמר להם יוסף מרגלים אתם, שרמז להם, שהם יהיו מרגלים את ארץ ישראל. אבל יהושע נשיא אפרים בן יוסף עצמו, לא יהיה מרגל. 
וע"י הקדמה זו, יתבאר היטב ענין פרשה זו במה שנעיר בתחלה שינוי אחד שיש כאן, מפרשת במדבר סיני, כי שם כתיב ראשי אלפי ישראל הם. וכאן הוסיף בני, באמרו כלם אנשים ראשי בני ישראל המה. והענין, הוא, כי הנה בראותו יתברך שהיו מרגלים אלו עתידים לחטא, ומרע"ה היה ברצונו לשלחם, לכן בחר הרע במעוטו, לתקן קצתו. ולכן גזר הוא יתברך, שנשמות השבטים עצמם, אחי יוסף, הנקראים בני ישראל ממש, יתעברו בסוד העיבור באלו המרגלים, כדי שיעזרום קצת, ולא יחטאו לגמרי. ועכ"ז לא הועיל להם, וכמו שנתבאר בפסוק וילכו ויבאו אל משה וגו'. וזש"ה, כלם אנשים ראשי בני ישראל המה, הם עצמם השבטים, הנקראים ראשי של בני ישראל ממש. גם זהו מ"ש, אשר אני נותן לבני ישראל בלשון הווה, נותן, כלומר, כי אלו האנשים אשר תשלח עתה לתור את הארץ, היא אותה אשר אני נותנה עתה לבני ישראל, הם השבטים, הנקראים בני ישראל, ההולכים שמה כנזכר, וע"י הליכה זו אני נותנה להם אם יזכו:
והנה הי"א שבטים, נתעברו בהם בי"א המרגלים, אבל שבט לוי, שלא היה לו נחלה בארץ, לא הוצרך לשלוח מרגלים. אבל במקומו נתחלק שבטו של יוסף לשנים, מנשה, ואפרים. ואמנם במרגל של מנשה, נתעבר נשמת יוסף, ולכן כתיב למטה יוסף למטה מנשה, עם היות שבכל מקום אפרים קודם למנשה, ועכ"ז ייחס ליוסף עם מנשה, להורות מה שאמרנו. נשאר יהושע מרגל שבט אפרים, בלי עיבור נשמת שום שבט, ולכן נתיירא משה לשלחו, פן יחטא. ואז, ויקרא משה להושע בן נון יהושע, כמ"ש ז"ל שהתפלל עליו, י"ה יושיעך מעצת מרגלים:
וסוד קריאת שם זה החדש הוא, כי המשיך עליו נשמת לוי בן יעקב, שלא היה שום מרגל משבטו כנזכר, וזה היה ע"י משה שהוא משבט לוי, ואליו היה ראוי ללכת בשליחות זה, מרגל של שבט לוי, ושלח במקומו את יהושע תלמידו תמורתו, החשוב כמו בן שלו ממש כנודע, ונשמת לוי, שהיתה צריכה להתעבר במשה נתעברה אז ביהושע:
ובזה יתבארו שינוי הכתובים, כי תחלה אמר שלח לך בלשון יחיד, ואח"כ אמר בלשון רבים, למטה אבותיו תשלחו, עוד מלת לך, שהיא מיותרת. אבל רמז בזה אל הנזכר, כי תחלה הזכיר ענין השליח הגדול מכולם, והוא משבט לוי, שהוא משה ואמר לו שלח לך, כלומר, כיון שאינך הולך, א"כ שלח לך במקומך ותמורתך איש אחד. וכנגד שאר השבטים, אמר למטה אבותיו תשלחו לשון רבים ואו שלח ליהושע במקומו, והמשיך בו נשמת לוי כנזכר:
והנה בלכתם לתור את הארץ, לקחו עצה רעה בעצמם, להוציא דבה על הארץ, ולכך נסתלקו מהם נשמות של השבטים המתעברות מהם כנז"ל. כנודע, כי הנשמה המתחבר בגלגול עם האדם, אינה מסתלקת משם עד יום המיתה. אבל הנכנסת בסוד עיבור, מסתלקת ממנו, כאשר האדם חוטא, ואומרת (במדבר ט"ז כ"ו) סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה. ולא די זה, אלא אפילו נשמת האדם עצמו, מסתלקת בעת שחוטא, בסוד הרשעים בחייהם קרויים מתים, ולכן נסתלקו מהם:

וז"ס וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן, וכבר ואמר וישובו מתור הארץ, אם כן איך חוזר להזכיר ההליכה, אהר ששבו, והיל"ל ויבאו אל משה, אבל הענין הוא, כי וילכו חוזר אל הסתלקות הנשמות ההם. ומלת ויבאו, חוזר אל המרגלים עצמם, כי כשבאו אל משה, כבר נסתלקו מהם עיבור הנשמות ההם. אמנם יהושע וכלב, חיו מן האנשים ההם. והנה מלת חיו אינה מתיישבת, והענין הוא, כי אלו השנים לא נסתלקו מהם העיבורים שלהם, שהם, יהודה בכלב, ולוי ביהושע. והיה בהם חיות נוסף בעת ההיא, וז"ש חיו, ולא אמר נשארו חיים. אבל השאר מתו תכף בביאתם אל משה, בהסתלקות העיבורים מהם, בסוד הרשעים בחייהם קרויים מתים:
ובזה יתורץ אומרו, מן האנשים ההם, שהם דברים מיותרים. אבל רמז אל הנזכר, כי אלו נסתלקו עיבוריהם, ואלו נשארו בהם, וחיו ממש:

גם זהו ענין אומרו, ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו. פי', כי שאר המרגלים, היתה רוח אחרת של השבטים מתעברים בהם. אבל לא מלאו אחרי, ונסתלקו. אבל זה, מתחלה היתה רוח אחרת של עיבור יהודה עמו, ולא חטא, ולכן וימלא אחרי, והשלים באחרונה כבראשונה:

(האר"י,שער הפסוקים - פרשת שלח לך )

4.מה שאירע למשה אירע ליהושע:

דבר אחר כבוד חכמים ינחלו, זה יהושע שירש כבוד ממשה רבינו, שאמר לו הקב"ה כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, 
א.למשה אמר הקב"ה של נעליך מעל רגליך (שמות ג'), וליהושע אמר של נעלך (יהושע ה')**
ב.משה כתוב בו אז ישיר משה, ויהושע אז ידבר יהושע לה' (יהושע י'), 
ג.משה הוציאם ממצרים, ויהושע הכניסם לארץ, 
ד.משה הרג לסיחון ולעוג, ויהושע שלשים ואחד מלכים, 
ה.משה העמיד גלגל חמה במלחמת עמלק, שנאמר (שמות י"ז) והיה כאשר ירים משה, ואין ירים אלא לשון שהעמיד חמה, שנאמר (חבקוק ג') בתהום קולו רום ידיהו נשא, ויהושע כן, שנאמר (יהושע י') שמש בגבעון דום, 
ו.משה בנה מזבח, שנאמר (שמות י"ז) ויבן משה מזבח, ויהושע כן, שנאמר (יהושע ח') אז יבנה יהושע מזבח, ז.משה כתב את התורה, שנאמר (דברים ל"א) ויכתוב משה את התורה הזאת, ויהושע כן, (יהושע כ"ד) ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלקים, 

אבל אין אנו מוצאין שהיו שנותיו כשנות משה, יהושע נגנז בן מאה ועשר, ולמה פחתו לו עשר שנים, בשביל שאמר לפני משה עשרה דברים, שנאמר (במדבר י"א) ויען יהושע וגו'... (תנחומא תצוה ט)

**של נעליך מעל רגליך, וביהושע כתוב של נעלך, לפי שמשה רבינו לא זכה לשני דברים, בכניסת הארץ ולא שיעמדו בניו תחתיו, אבל יהושע אף על פי שלא היה לו בנים נכנס לארץ. (לקח טוב שמות ג ה)

5.שניהם נקראו במותם- עבד ה':

 וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְ-הֹ-וָ-ה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְ-הֹ-וָ-ה (דברים לד,ה)

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים:(יהושע כד,כט)

6.משה החמה יהושע הלבנה:

וסמכת את ידך עליו, אמר לו תן לו מתורגמן ליהושע, להיות שואל ודורש ומורה בחייך, כשיתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים בחיי רבו לא הורה ועכשיו הוא מורה. העמידו מן הארץ והושיבו אצלו על הספסל, רבי נתן אומר כיון שהיה יהושע נכנס לארץ היה משתיק את התורגמן עד שנכנס ויצא וישב במקומו. ונתת מהודך ולא כל הודך, נמצאנו למדים פני משה כפני חמה, ופני יהושע כפני לבנה. (ספרי פנחס קמ)

פני משה כפני חמה שאורו מעצמותו, ולכך אינו חסר לעולם... פני יהושע כפני לבנה אורו מזולתו, לכן פעם חסר פעם מלא, וכן יהושע בחטא ישראל כשראה מלאך נפל על פניו... (ר' צדוק הכהן מלובלין, חלק ג קומץ המנחה עמוד יג)

ואת יהושע צויתי (דברים ד'), למה יהושוע זה מלא, אלא מלמד שבאותה שעה יצא בשש עטרות, הנוי, והכח, והעושר, והחכמה, והנבואה, והנשיאות. הנוי שנאמר (במדבר כ"ז) ונתת מהודך עליו, הכח, שנאמר (יהושע ח') נטה בכידון אשר בידך, העושר, שהעשיר מביזת סיחון ועוג... (מדרש מנין כב)

7.למה יהושע איבד חלק מההלכות עם מותו של משה:

אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך, אמר לו רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר, ולא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן בון נער לא ימיש מתוך האוהל, מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להורגו, אמר לו הקב"ה לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה... אמר רבי אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו... (תמורה טז א)


8.יהושע לא נהג כמשה ולא נזדרז בכיבוש הארץ ולכן נענש שנפטר 10 שנים פחות ממשה:

אמרו רבותינו, כתיב ביהושע (יהושע א') כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, והיה צריך יהושע לחיות ק"כ שנה כמשה רבינו, ולמה נתקצרו שנותיו י' שנים? בשעה שאמר הקב"ה למשה נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך, ואף על פי שנתבשר בשורת מוות, לא איחר הדבר, אלא נזדרז וישלח אותם משה, אבל יהושע כיוון שבא להלחם עם ל"א מלכים אמר, אם אני הורגם מיד, מיד אני מת, כשם שעשה משה רבינו, התחיל מעכב במלחמתם, שנאמר (שם י"א) ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה, אמר לו הקב"ה וכך עשית, הריני מקצר שנותיך י' שנים, אמר שלמה (משלי י"ט) רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום. (במדבר רבא כב ה)

אחר תאסף... פירוש כשרוצים לנקום ולהלחם מלחמת מצוה צריך להיות בלי נגיעה משהו, ומצאנו ביהושע ימים רבים עשה מלחמה וגו', שעל ידי שהיתה לו קצת נגיעה, שחשב כי חייו תלויים בכבוש הארץ, לא עלתה לו המלחמה בנקל, והוצרך לימים רבים וצער... (שפת אמת מטות תר"נ)


9.כך היתה ירידת קרנו של משה ועליית קרנו של יהושע:

קרא את יהושע, אמר לפניו, רבונו של עולם, יטול יהושע ארכי שלי ואהא חי, אמר הקב"ה עשה לו כדרך שהוא עושה לך, מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע, נתיירא יהושע ואמר, משה רבי בוא אצלי, יצאו להלוך, היה משה מהלך לשמאלו של יהושע, נכנסו לאוהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם, משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע, ואמר לו מה אמר לך הדבור, אמר לו יהושע כשהיה הדבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך, אותה שעה צעק משה ואמר, מאה מיתות ולא קנאה אחת, ושלמה מפרשה (שיר השירים ח') כי עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה, מה שאהב משה ליהושע, ומה שקינא משה ביהושע... (דברים רבא  ט ה)

10.כשמשה נזף ביהושע...

וגם לא ליודעים חן זה יהושע, אמר רבי אחוה בריה דרבי זירא, שני דברים דבר יהושע בפני משה ולא נגמל חן בעיניו, אחד במינוי הזקנים, ואחד במעשה העגל, במינוי הזקנים דכתיב (במדבר י"א) אדוני משה כלאם, ויאמר לו משה המקנא אתה לי, אמר לו יהושע בך אני מתקנא, הלואי בני כיוצא בך, הלואי כל ישראל כיוצא בך, (שם) ומי יתן כל עם ה' נביאים וגו'. ואחד בעגל, שנאמר (שמות ל"ב) וישמע יהושע את קול העם ברעה, אמר לו משה, אדם שעתיד להנהיג שררה על ס' רבוא אינו יודע להבחין בין קול לקול. (קהלת רבא ט יא)

*לזכותו של יהושע- יהושע נוגע בדבר ולכן אמר מה שאמר:
וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה:  וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם (במדבר יא, כז-כח)

כלאם. הטל עליהם צרכי צבור והם  (ש) כלים מאליהם (סנהדרין יז). דבר אחר תנם אל בית הכלא (ספרי צו), לפי  שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ: (רש"י,שם)

ויען יהושע - מדוע הורה בפני רבו, ורז"ל אמרו כל דמותיב מלה קדם רביה אזיל בלא ולד, שנאמר ויען יהושע וגו', ואולי מפני שהנבואה נגעה אליו, רצה לגלות ההפכיות ברצונו, ואולי לזה אמר הלשון אדוני משה, ובכל זאת נענש, שסוף סוף השיב בפני רבו. (אור החיים ,במדבר יא כח)


11. משה נהג בעם בנועם יחסית לתוקף של יהושע:

...כיון שראה שאין כל בריה יכולה להציל את נפשה מיום המיתה, מיד קרא ליהושע, אמר לו בפני כל ישראל, יהושע בני, ראה העם הזה שאני מוסר לך עדיין תנוקות הם עדיין לא הגיעו לחכמה, עדיין לא הגיעו למצות, לא תכעס בהם, הזהר בהם שלא תאמר להם דבר שאינו הגון, מפני שהם בנו בכורו של הב"ה, ואוהבו מכל אומות... באותה שעה אמר הב"ה ליהושע, יהושע משה רבך הניחך במקומו, טול מקל הך על קדקדם, שנאמר אל תמנע מנער מוסר... (ילקוט המכירי ,משלי כ"ג יג)

12.ירידת הדורות - בין ה' למלאכו:

ראה מה בין הראשונים לאחרונים, הקב"ה אמר למשה הנה אנכי שולח מלאך, השיבו איני חפץ אלא לך, יהושע בן נון ראה את המלאך ונפל על פניו, שנאמר, (יהושע ה') ויפול יהושע אל פניו וגו', ואמר רבי יצחק מה עשה לו המלאך, כיון ששמע הלנו אתה אם לצרינו, התחיל צועק מתחת צפרני רגליו, ויאמר לא כי שר צבא ה' עתה באתי... מיד ויפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו, ויאמר לו מה אדוני מדבר אל עבדו, אבל משה דחה אותו... (תנחומא משפטים  יח)

*לזכותו של יהושע- מדוע השתחווה למלאך:

ובזה מסתלק תימה גדול, והוא שמצינו ביהושע שהשתחוה למלאך, כמו שכתוב (יהושע ג'), איך היה זה מותר ליהושע, שהרי כתיב אשר בשמים ממעל לרבות מלאכי השרת, וכמו שאסור לזבוח ולקטר בלתי לה' לבדו, כן אסור להשתחוות, ואיני מוצא בכל מקום מי שהשתחוה למלאך אלא בלעם שלא היה מכללנו, אבל יעקב ראה המלאך ולא השתחוה לו, כי לא היה מותר בכך. אבל התשובה בזה, כי אותו המלאך הנראה ליהושע הוא המלאך שהובטחו בכאן, באמרו הנה אנכי שולח מלאך... ומפני שידע יהושע שזה המלאך שנאמר עליו כי שמי בקרבו, ראה שהוא מן הראוי להשתחוות לו כמשתחוה אל השי"ת ועשה כן... ומפני שאמר על המלאך הזה השמר מפניו וגו', עד שמזה למד יהושע שהיה מותר וראוי להשתחוות לו, חזר והזהיר לא תשתחוה לאלהיהם... (דרשות הר"ן, דרוש ד)

13.משה העביר ליהושע את סתרי התורה:

ומסרה ליהושע... אמת שמסר התורה לכל ישראל, אבל סתרי תורה וסודותיה לא היה משה דורשה ברבים כמו ששנינו ולא במרכבה בב', אבל ליהושע מסר כל סתרי תורה וסודותיה, וזה היה סוף ימיו, ששאל משה איש על העדה, לפי שמשה נסתפק היאך תהיה מסירת התורה, אם לבניו או לבני אחיו הכהנים או לזקנים, ובאה התשובה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו, ולהבין למה יהושע לא מסר אותה ליחיד, אפשר לומר שכן עשה, ולא מסרה אלא ליחיד, ומה שכתב ויהושע לזקנים, שיהושע מסרה לזקן אחד, ואותו זקן מסרה לזקן אחר... (מדרש שמואל ,אבות פרק א א)

14.מדוע חשש משה על יהושע ונזקק לברכו?

..וראה בתרגום יונתן, וכד חמא משה ענותנותיה דיהושע וכו', ופירש כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שחשש משה רבינו ע"ה, שמחמת הענוה שבו יבטל דעתו לדעתם, ועדיין צריך למודעי, כי ענוה לבטל דעתו לדעת הרבים נגד רצון השי"ת היא ענוה פסולה, ואינה אלא שפלות הנפש לבד... ואם כן יש לתמוה במשה רבינו ע"ה, היתכן שהיה לו חשש על יהושע שהתורה העידה עליו נער לא ימיש מתוך האוהל, שעדיין ענותנותו תהיה בלתי טהורה... והנה בדבר המרגלים כבר אמרנו שחס ושלום לומר עליהם שהיה זדון ומרד ממש מתחילה, אלא מוטעין היו, מפאת כחות הרע השולטין במדבר... ומעתה יובן, מה צורך היה למשה רבינו ע"ה להתפלל על יהושע, שהרי במקום חשש טעות צריכין לשמע לרבים, מה גם שיהושע שהיה עניו בודאי יחשוד יותר את דעתו למוטעה, משיחשוד את דעתן ועצתן כי ברע היא, ואם חס ושלום יבטל את דעתו לדעתן, ישתאבו חס ושלום גם בו כחות רעים להכריחו לרע, ולא תועיל לו צדקתו.

ומעתה יובן שצריך להוסיף בו אות יו"ד, למען שלש האותיות הראשונות שבו יהיה שלש האותיות שבשם הוי"ה ב"ה, וידוע שיו"ד ה"א הוא חכמה ובינה, והוא"ו היא אות אמת נקודת הלב, ובזה הכניס משה רבינו בלבו של יהושע חכמה ובינה יתירה להכיר מראש את שורש עצתן מאין נובעת. (שם משמואל, בדבר שלח תרע"ג)

15.יהושע מול השכינה- היה כוחו גדול יותר עד פטירת משה:

כצאת משה - אמנם לא היתה במשה גאוה, שילכו אחריו וירוצו לפניו, כי רק משרתו היה לפניו, וגם הוא לא הלך אתו אלא נשאר באוהל. או, אחר הנבואה היה במשה תיכף כח לשוב למחנה, מה שאינו כן ביהושע, ולרז"ל כל זמן שמשה חי לא נזדעזע יהושע מפני הדבור, ואחר שמת לא עצר כח אפילו בפני המלאך. (אברבנאל שם לג ח)

ויקרא משה - שהיה נודע בשבטו לאיש חיל, ומשה קראו כך לכבוד, ולהתפלל עליו שיהיה נושע ושיושיע. (ספורנו במדבר יג טז)

חלק ג: יהושע ויוסף*

פתיחה: יהושע ויוסף- גלגול אחד:

כתב בגלגולי נשמות לרמ"ע מפאנו (אות מ) בשם מהרח"ו:

יהושע היה גלגולו של יוסף [וגם היה מזרעו], ורחב הייתה גילגולה של אשת פוטיפר, ויוסף לא נפתה לאשת פוטיפר והתגבר על יצרו, וכעת נשא יהושע את רחב[1] ונטלה בהיתר. יהושע היה בבחינת ירח כמו שאמרו עליו ש'פני יהושע כפני לבנה'[2] ולכן נשא אשה מירחו.

ומוסיף החיד"א (חומת אנך יהושע ב) שעל פי זה יובן מה שאמר יעקב ליוסף בברכתו (בראשית מט-כד) 'משם רועה אבן ישראל' שרמז שיבוא בגלגול ביהושע ויהיה רועה ומנהיג ישראל.

1. שנותיהם שוות: 

מובא בספרי (דברים פיסקא שנז, בר"ר ק, י ) שש זוגות ששנותיהם שוות: רבקה וקהת, לוי ועמרם, יוסף ויהושע כו' ושניהם חיו 110 שנים.

2. הרבנות קיברה אותם: 

נאמר באבות דר"נ [כב] 'ושנא את הרבנות' אלא שהרבנות קוברת לבעליה ואבק מלכות קשה. וכן הוא אומר 'וימת יוסף וכל אחיו' (שמות א-ו) והלא יוסף היה הקטן שבהם [ומדוע מת קודם לאחיו]? אלא שהרבנות קוברת לבעליה ואבק מלכות קשה. וכן הוא אומר 'ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע' (שופטים ב-ז) והלא יהושע היה קטן שבהם [ומדוע מת קודם הזקנים]? אלא שהרבנות קוברת לבעליה ואבק מלכות קשה.

3. לא נתגאו בשררתם: 

נאמר במדרש תנאים [דברים לב מד]: 'הוא והושע בן נון' יכול שטפה [גבהה] רוחו עליו משנכנס לגדולה? תלמוד לומר 'הוא והושע בן נון' הוא יהושע עד שלא נכנס לגדולה והוא יהושע משנכנס לגדולה, שאע"פ שנתמנה פרנס על הצבור הוא יהושע בצדקו: וכיוצא בו אתה אומר (שמות א ה) 'ויוסף היה במצרים' וכי אין אנו יודעין שיוסף היה במצרים? אלא הוא יוסף עד שלא נכנס לגדולה והוא יוסף משנכנס לגדולה שאע"פ שנתמנה מלך על כל ארץ מצרים הוא יוסף בצדקו:

4.עלו לגדולה באופן שהפתיע את הסובבים:

ועוד מצאנו שהן יוסף והן יהושע עלו לגדולה באופן פלאי כשהסובבים אותם לא האמינו שדוקא הם שנבחרו. יוסף- מעבדות למלך מצרים, דבר שלא העלו האחים על דעתם, ויהושע-למנהיג וממשיך דרכו של משה – דבר שהזקנים לא העלו על דעתם, שדוקא יהושע הצעיר יחסית אליהם, זה שסידר את ספסלי ביהמ"ד ופורס המחצלאות (ילקו"ש במדבר תשעו[3]), הוא זה שיזכה במנהיגות.

5. מלאים בחכמה ורוח: 

נאמר בשמות רבה [מח]: 'וכן אתה מוצא ביהושע שהוא בא מיוסף ומה כתיב בו (דברים לד) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה', וכן מצינו ביוסף (בראשית מא-לט): 'ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך':

ביוסף: ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו: (בראשית מא-לח)

וביהושע: ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו: במדבר (כז-יח)

6. אנשי ההצלחה: 

אצל יוסף נאמר (בראשית לט, ב-ג) 'ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח וגו' וירא אדניו כי יהו-ה אתו וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו' 

ואף ביהושע מצאנו שנתברך בהצלחה (יהושע א-ח) '…למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל':

ודבר פלא, ששמו של יהושע צפון בדילוגי אותיות[4] (5) בפסוק העוסק בהצלחת יוסף: 'וירא אדניו כי יהו-ה אתו וכל אשר הוא עשה ה' מצליח בידו'.

7. נקראו נער: 

'אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה וגו" (בראשית לז), וביהושע- ' ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג-יא).

8. נוספה אות לשמם: 

יוסף נקרא יהוסף- והושע נקרא יהושע.

משה ברכו 'י-ה יושיעך מעצת מרגלים' ברכו ב'י-ה' אך הוסיף לו י' בלבד, [אפשר לומר בפשיטות מפני שאות ה' יש לו בשמו] אולם אפשר לבאר שאין צורך להוסיף לו את האות ה' משמו ית' כיוון שכבר נוספה לו בגלגולו הקודם- שמיוסף שונה ליהוסף.

9. דיבת האחים/הארץ רעה: 

משה מברך את יהושע י-ה יושיעך מעצת מרגלים. התקשו המפרשים מדוע לא בירך משה אף את כלב? לפי האמור ניתן לבאר שמשה ידע שיהושע הוא גלגולו של יוסף שהוציא את דיבת אחיו רעה, לפיכך חשש שגם בגלגול הזה עלול הוא ליכשל בזה [כפי שלימדנו האריז"ל שבמה שקלקל בגלגולו הקודם נוטה יותר להכשל עתה, וכך יכול לידע מה בא לתקן] ולכך ברכו.

10. קנאות: 

וכן מצינו שיוסף היה מקנא[6] קנאת ה' ומספר לאביו את חטאי אחיו על מנת שיוכיחם, ומידה מעין זו מצינו אצל יהושע שראה את אלדד ומידד מתנבאים במחנה וקינא קנאת משה ואמר לו (במדבר יא-כח) 'אדני משה כלאם':

יש לציין שהרמ"ע מפאנו כתב (גלגולי נשמות אות ו) ששמאי הזקן היה מגלגול יהושע בן נון. ע"כ. 

ואף שמאי הזקן מצאנו קפדנות וקנאת ה', [כמו כן מצינו שנשתכחו מיהושע שלשת אלפים הלכות בימי אבל משה (תמורה טז.), ובשמאי מצינו שלא נפסקה הלכה כמותו].

וכן מצינו שאחי יוסף קינאו[7] בו כמ"ש (בראשית לז-יא) 'ויקנאו בו אחיו' 

ואף ביהושע מצינו שנתקנאו בו הזקנים שבדור ואמרו (ב"ב עה.) 'פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה'.

11.קריעה תחת קריעה: 

נאמר בבר"ר [פ' פד-כ ]: 'יוסף גרם לשבטים לקרוע שנאמר (בראשית מד-יג) 'ויקרעו 

שמלתם', עמד בן בנו ונפרע לו, שנאמר (יהושע ז) ויקרע יהושע שמלותיו'. לאמור לעיל נמצא שיוסף עצמו 

שילם את המחיר בגלגולו כיהושע. רמז לדבר, 'ויקרעו' (392) בגימטריה יהושע עה"כ.

12. אויבי עשו ועמלק: 

יוסף שטנו של עשיו: 

(ע"פ רש"י בראשית ל-כה, בר"ר פד.)

וממשיכו יהושע נלחם בנכדו של עשיו- בעמלק כמ"ש (שמות יז-ט) ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק' (עי' בר"ר עה-יב).

13. הקשר לברית המילה: 

יוסף מל כל מצרים כפי שאמרו חז"ל במדרש (ילקו"ש בראשית רמז קמח) 'לכו אל יוסף אשר יאמר לכם 

תעשו'- ר' אבא אמר כפאן למול': ויהושע מל בנ"י בכניסתן לארץ כמ"ש (יהושע ה -ג) 'ויעש לו יהושע חרבות 

צורים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות'.

14. תורתו של שֵׁם: 

יוסף קיבל כל תורת אביו שקיבל משֵׁם ועבר, כמובא במדרש (ילקו"ש בראשית רמז קמ) 'בן זקונים הוא לו- ר' נחמיה אומר שכל ההלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו', 

וכן יהושע ינק וקיבל כל תורת משה, שכידוע היה משה [גם] גלגולו של שם כמובא בתיקוני הזוהר (נ"א קיג.).

15. הקשר לארץ ישראל: 

נאמר במדרש (דברים רבה ב-ח): יוסף שהודה בארצו שנאמר (בראשית מ-טו) 'כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מארץ 

העברים' נקבר בארצו שנא' (יהושע כד) 'ואת עצמות יוסף אשר העלו מארץ מצרים קברו בשכם'. וכעת 

בגלגולו כיהושע אף זוכה ומנחיל את הארץ.

16. הקשר למרגלים: 

יוסף חשד באחיו שהם מרגלים, ויהושע נשלח לרגל ע"י משה, ואף שלח מרגלים.

17. הדג המשותף: 

יוסף וזרעו נתברכו כדגים שבים שאין שולטת בהם עין הרע. כמובא במס' ברכות (כ.) 'וידגו לרוב בקרב 

הארץ- מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין הרע 

שולטת בהם': ויהושע נקרא יהושע בן נון- 'נון' בארמית הוא דג.

18. השמש והירח- החלום מתגשם: 

יוסף חולם שהשמש והירח נכנעים לפניו ומשתחוים לו, וחלום זה מתקיים בפועל בגלגולו ביהושע שהשמש 

והירח נכנעו לפניו ועשו רצונו כשגזר 'שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון'. (רמוז במע"ל יהושע פ' י'. וע"ע 

בר"ר פרשה פד-יא).

19. נמשלו לשור: 

התרגום הירושלמי מבאר את הפסוק (בראשית מט-ו) 'וברצונם עקרו שור'- מכרו את יוסף שנמשל לשור. 

ובילקו"ש (דברים רמז תתקנט) דרש את הפסוק 'בכור שורו הדר לו בהם עמים ינגח גו" על יהושע הנמשל 

בכוחו לשור המנגח בקרניו את העמים כשכבש את הארץ. ['שור' הוא גם הגימטריא של 'עלינו לשבח' (-106) שחיברו יהושע שהוא בבחינת שור, וחתם שמו בגימטריה. חת"ס ב"ק ב.].

20. קורעים את הים: 

על קריעת ים-סוף נאמר (תהילים קיד-ג): 'הים ראה וינס' ודרשו רז"ל (בר"ר פז-ח) "הים ראה וינס, בזכות 

'ויעזוב בגדו בידה וינס החוצה'", נמצא שקריעת יום הייתה בזכות יוסף, כעת נבין את המשך הפסוק בתהלים: 'הירדן יסוב לאחור'- גם הירדן נקרע וסב לאחוריו בכניסתם לארץ, בזכות[9] יהושע הוא יוסף.

21. יהושע-רחב, יוסף- אשת פוטיפר:

כאמור רחב הזונה היא גלגול אשת פוטיפר, יש בזה לבאר את היותה זונה [ע"פ דעה א' בחז"ל] שנמשכה אחר גלגולה הקודם שניסתה לפתות את יוסף לזנות.ועוד נקראה 'רחב הזונה' לרמז על גלגולה הקודם, שלאשת פוטיפר קראו 'זליכה' (עי' סדה"ד ב"א רי"ז), ו'הזונה' בגימטריה 'זליכה' עה"כ (73).חז"ל (בר"ר פה-ב) לימדו זכות על אשת פוטיפר באמרם "אשתו של פוטיפר לשם שמים נתכוונה, דא"ר יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין [-אסטרולוגיה] שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה". על פי האמור לעיל אפשר לומר שאמת ראתה, שאכן עתידה היא להעמיד ממנו צאצאים[10] בגלגול הבא!

22.פרו ורבו מתקיים בבן ובן- וכאן יהושע משלים את יוסף:

ולכן ליהושע היו רק בנות היות וליוסף היו רק בנים ויהושע השלים את שחיסר בראשונה{בן יהוידע יד:}

_________________________________________________________________________________

[1] מגילה יד:. וניתן למצוא רמז לזה בדברי הגמ' (זבחים קיח:) 'רבי אבהו אמר "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין", עין שלא רצתה ליהנות ממי שאינה שלה [-אשת פוטיפר] תזכה ותאכל כמלא עין שלה. רבי יוסי ברבי חנינא אמר "ורצון שוכני סנה" – עין שלא רצתה ליהנות ממי שאינו שלה, תזכה ותאכל בין השנואים שלה': ע"כ. אפשר ש'בין השנואים שלה' מרמז לכך שזכה יוסף לקחת את השנואה שלו [-אשת פוטיפר ששילחתו לכלא] בהיתר בגלגול הנוכחי כיהושע. [ואין זה פשט הגמ', עי' שם בסוגיא ברש"י, אלא לחדודי בעלמא]. בענין נשמת רחב ע"ע בשער הגלגולים (הקדמה לו) כי רחב הזונה, היתה נשמה קדושה מאד וזכתה לנבואה ולא לחנם נשאת ליהושע בן נון כו' ע"ש.

[2] ב"ב עה.

[3] וע"ע בילקו"ש (משלי רמז תתקנט) שיהושע מעיקרא לא היה בן תורה והיו ישראל קורין אותו כסיל.

[4] חשוב לציין שזה הדילוג המינימלי בכל הספר, דבר זה הינו בעל חשיבות סטטיסטית, עי' בספרו של ר' דורון ויצטום 'המימד הנוסף'.

[6] כתב במדבר-קדמות להגחיד"א (ע' יוסף) בשם מהר"ר יש"ר מקנדיא בספרו כח ה' שיוסף בגימטריה קנאה (-156). וכבר מצאתי שקדמו בספה"ג פמ"ב.

[7] כתב החיד"א ('דבש לפי' ערך קנאה) שאפשר שכיון שקנאה רחל באחותה לכך ילדה את יוסף שקנאו בו אחיו. ובשם הר"ר יש"ר מקנדיא בספרו 'מצרף לחכמה' כתב שמי ששמו יוסף עלול לקנאה.

[9] עי' מדרש תלפיות ענף יהושע ד"ה 'כלי יקר'.

[10] ליהושע היו בנות בלבד (מגילה יד:).

(משנת הגלגולים, פרק ב, יהושע-יוסף, ע"מ 20-25)

סיכום: יהושע בן נון תיקן את חטא הדיבה שחטא זקנו ( וגלגולו הקודם) יוסף ולכן למרות הקשר העצום של יהושע ליוסף דווקא בשמות המרגלים אין הוא מיוחס ליוסף אבל בכל מקום אחר תמיד שבטו- אפרים- מיוחס ליוסף:

 לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן:...

 לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי:(במדבר יד,ח-יא)

למטה יוסף למטה מנשה. כאן שקליה יוסף למטרפסיה לפי שהוציא דבה ולכך הוזכר כאן על מטה מנשה שהיה ממוציאי הדבה ולא על מטה אפרים שלא הוציא ובכל מקומות הוא נזכר על מטה אפרים:(דעת זקנים,שם)

סיום: חולשתו של הדור היא הגורם לכך שלא נבנה במקדש ולא נסתיים כיבוש הארץ בימיו

דבר אחר שקר החן זה דורו של משה, והבל היופי, זה דורו של יהושע... (סנהדרין כ ב)

...כי אתם המעט מכל העמים, אתם לשון רבים, נגד קדושת יוסף הצדיק, שהוא מוציא ניצוצות הקדושה מכל האומות, ויהושע מזרעו כבש ז' אומות והוציא התשעה קבין חכמה שנטלה ארץ ישראל, שהיתה כבושה תחת ממשלתם, ואלמלי זכו היה הוא משיח בן יוסף מזרעו שיקבץ את ישראל מכל האומות ששם נתפשט הקב העשירי מעשרה קבין חכמה שירדו לעולם... (פרי צדיק דברים עקב ג)

בהעלותך: סודה של המנורה

פתיחה: מהו סוד המנורה- הכלי בו התקשה משה יותר מכל כלי המשכן?

אַתְּ מוֹצֵא שֶׁנִּתְקַשָּׁה משֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה יוֹתֵר מִכָּל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, עַד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶצְבַּע. .... וְכֵן בַּמְּנוֹרָה (במדבר ח, ד): וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב, כְּלוֹמַר מַה קָּשָׁה הִיא לַעֲשׂוֹת, שֶׁהַרְבֵּה יָגַע בָּהּ משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁנִּתְקַשָּׁה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, טֹל כִּכַּר זָהָב וְהַשְּׁלִיכוֹ לָאוּר וְהוֹצִיאֵהוּ וְהִיא מֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לז, יז): וְכַפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ גְּבִיעֶיהָ וְקָנֶיהָ מִמֶּנָּה הָיוּ, מַכֶּה בַּפַּטִישׁ וּמֵעַצְמָהּ נַעֲשֵׂית, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר (שמות כה, לא): מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה, מָלֵא יו"ד כְּתִיב וְלֹא כְּתִיב תֵּעָשֶׂה, כְּלוֹמַר מֵעַצְמָהּ תֵּיעָשֶׂה. נָטַל משֶׁה אֶת הַכִּכָּר וְהִשְׁלִיכוֹ לָאוּר, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי כִּכָּר בְּתוֹךְ הָאֵשׁ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹצֶה כֵּן תֵּעָשֶׂה, מִיָּד יָצְתָה הַמְּנוֹרָה עֲשׂוּיָה כְּתִקּוּנָהּ, לְפִיכָךְ כְּתִיב (במדבר ח, ד): כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת משֶׁה, כֵּן עָשָׂה משֶׁה אֶת הַמְּנוֹרָה, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כֵּן עָשָׂה סְתָם, וּמִי עָשָׂה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְפִיכָךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם הִזְהַרְתֶּם לִהְיוֹת מַדְלִיקִין לְפָנַי אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִכָּל דָּבָר רָע, שֶׁנִּמְשְׁלוּ נְפָשׁוֹת כְּנֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, וְנֶאֱמַר: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת.
(במדבר רבא, טו,ד)

הקדמה: מעשה המנורה נרמז בפסוקים הפותחים של החומשים

וַיְדַבֵּר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:  וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-הֹ-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה:  וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְ-הֹ-וָ-ה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה

(במדבר ח, א-ד)

בחמשה חומשי תורה נרמזין מעשי המנורה, ספר בראשית מתחיל בפסוק אשר בו שבעה תיבות, נגד שבעה נרות, שמות י"א תיבות נגד י"א כפתורים, ויקרא תשעה תיבות נגד ט' פרחים, במדבר י"ז תיבות נגד גובהה של מנורה שהיא י"ז טפחים ומשהו (ואעפ"י שבמנחות [כח ע"ב] חשיב י"ח טפחים, כיון שטפח האחרון חסר לא נכתבה תיבה נגדו) דברים כ"ב נגד כ"ב גביעים, בעל עקידה בשם מצא כתוב במדרש, הביאו מרן מהרמ"א בספרו תורת העולה. ועי"ש עוד ענינים נפלאים במעשה המנורה רמז לתורה, ע"כ כאשר רצו היונים לבטל התורה מישראל נעשה נס במנורה, ועיין בדרושינו לחנוכה ענינים נפלאים. ונ"ל בסגולה כשהאדם אינו מבין איזה דבר בתורה יאמר פרשת המנורה בתורה ויאירו עיניו, המשכיל יבין:
(ספר אגרא דפרקא - אות קעב )

1.מדוע להעלות ולא להדליק ?

להעלות נר - ולא כתב להדליק נר, כי על ידי ההדלקה למטה שהיא מעשה מצוה עושה רושם למעלה, ומאירה נר רוחני תמיד, כפי שאמרנו למעלה שהמועדים מתקדשים על ידי בית דין של מטה, ואם נכנסו בית דין של מעלה לדין ועברו של מטה החודש מפסיקין... 
מחוץ לפרוכת - ואם היה צריך לאורה, היה מדליק לפנים מהפרוכת, אלא יערוך אותו - אין הכונה שידליק, כי אם שיערוך המצוה בכונה, ובזה מעלה לפני ה' למעלה תמיד, 
על המנורה הטהורה - שבמקדש של מעלה. (אלשיך, ויקרא כד ב)

2.אהרון הכהן והאור הגנוז: מה מיוחד בכך שאהרון לא שינה ?

א.המנורה, החנוכיה  בסדר הל"ו של האור הגנוז: 

הסדר הזה היינו סדר בהעלותך הוא סדר הל"ו בתורה הוא על פי מה שכתב הרוק"ח ז"ל ל"ו פעמים נזכר בתורה לשון 'אור' 'מנורה' 'נרות' והוא על פי מה שכתבתי כמה פעמים במאמרי חנוכה ל"ו נרות תיקנו נגד אור הגנוז והוא נגנז בתורה ושימש לאדם הראשון ל"ו שעות והדברים ארוכים ועל כן סדר הזה של אור המנורה הרמוזה לתורה שנגנז בה האור כי טוב(בראשית א ד) הוא הסדר הל"ו ציינתי למשמרת (ליקוטי מהרצ"א, בעל ה'בני יששכר', פרשת בהעלותך)


ב.בין "ויהי אור" ל- ויהי כן" ל-"ויעש כן": 

 ויעש כן אהרן. להגיד שבחו של  אהרן שלא שנה (ספרי ס):(רש"י,שם)

וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי רָקִיעַ...  וַיְהִי כֵן
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם ...וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ ....וַיְהִי כֵן
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם ... וַיְהִי כֵן
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה ...וַיְהִי כֵן
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע... וַיְהִי כֵן
(בראשית א, ג-כט)

 לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ: עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים(תהילים א,ד-ה)

השאלות: (ג-ה) מה היה האור שנברא ביום הראשון. אם הם המאורות הלא נבראו ברביעי. ולמה קראם פה אור ושם מאורות, ולמה אמר יהי אור ולא אמר ויהי כן כמו בכ"מ...

...דעת חז"ל שלכן לא אמר ויהי כן, מפני שאור הזה לא נתקיים רק עד יום רביעי ואח"כ נגנז, כי הי' קרוב לשרשו שבא מאור השכליים והיו מצד אחד אור מוחש ומצד אחד אור שכלי שבו ישמש לעת"ל כמ"ש קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח, וע"כ אמרו שראה הקב"ה שיהיו רשעים בעולם וגנזו לצדיקים לעת"ל...
וז"ש במדרש שוח"ט אמר הקב"ה אני אמרתי יהי כן והרשעים אומרים "לא כן" חייכם על כן לא יקומו רשעים במשפט, ר"ל שהקב"ה רצה שאור הגנוז יתקיים וישמש תמיד ואז לא היה כותב ויהי אור רק ויהי כן שמורה על הקיום, וז"ש אני אמרתי יהי כן, אבל ע"י שראה מעשי הרשעים הוכרח לגנוז האור ולא כתב ויהי כן, וז"ש והרשעים אומרים לא כן ועי"ז יהיו נדונים באור הזה לעתיד לבא, כמ"ש שהרשעים נדונים בה, שאם היה האור מתמיד במציאות היו יכולים לסבלו, וז"ש על כן לא יקומו רשעים במשפט:
(מלבי"ם ,שם)

...להוריד אור השכינה ואור הנבואה והתורה וההשכלה מלמעלה היה צריך להקדים אור של מטה, שהוא אור המנורה, שבעת העלה אהרן את שבעת נרות המנורה בקדש בהיכל ירד אור הגנוז בשבעת קני מנורה אשר למעלה בקדש, שימלא את הבית באור השכינה ואור החכמה ונבואה, והיא אורה הקיימת לעולם, גם בזמן שאין בית המקדש קיים, אם ימצא איש שימלא את לבו אורה ויאיר מחשכי נפשו על ידי אור התורה והנבואה, אז עליו יזרח כבוד ה' וקרנים מידו לו מן המנורה הטהורה אשר ראה זכריה במראה, שהיא נמצאת גם בעת החורבן... (מלבי"ם, תורה אור, במדבר ח,ב)


ג.אהרון תיקן את הרשעים ולא "שינה" את האור הגנוז אלא שימר אותו בעולם על 'אש קטנה' :

אבל אהרון מדליק נרות במנורה כנגד האור שנגנז וחושף את האור הראשון וז"ש "ויעש כן אהרון" מגיד שבחו שלא שינה,כמו הרשעים אלא עשה כן והחזיר האור 

(צורבא כיס במדבר פרשת בהעלותך יום א, הרב בן ציון אלגאזי)

3.יתרונה של המנורה על פני קרבנות הנשיאים-תכונת האוניברסליות של הלווים:

"לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך! שלך גדול משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות" (רש"י). 
אמנם מובן שהיה לו לאהרון צער על שלא השתתף בחנוכת המשכן, אך במה מהוה הדלקת הנרות דבר גדול מקרבנות הנשיאים? 
ונראה לומר שהדבר המיוחד בנרות הוא הנס שהיה מתרחש בנר המערבי שלא היה כבה כל היום כולו, שעליו אמרו חז"ל שהוא "עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל". אם כן שונה הנס הזה במהותו מכל הניסים שהיו במקדש, משום שהוא פירסם את שם ה' בעולם כולו, בעוד ששאר הניסים נגעו לישראל בלבד. 

התכונה האוניברסלית היא כשרונם של בני שבט לוי דווקא, משום שאין להם חלק ונחלה בארץ ישראל, והם משום כך שייכים יותר לרוחניות המופשטת, שהיא יותר שייכת לכשרונם הרוחני של אומות העולם, לעומת הכשרון העילאי של הקדושה בארציות, של נוחלי הארץ. אמנם מעלה גדולה היא לנחול את הארץ, אך דווקא מפני עוצמת הקדושה הארצישראלית, מתקשים אומות העולם לינוק ממנה, ונותר שבט לוי היסוד המחבר אותם לשכינה השורה בישראל
(בהעלתך - הדלקת נרות המנורה, סיוון תשע"א,הרב אורי שרקי)

4.הדלקת המנורה- כשרה בזר אע"פ שהיא לכאורה המטרה שלא כמו בשחיטה שגם כשרה בזר אבל היא הכנה להקרבה:

הדלקה לאו עבודה היא ולא והתניא {ויקרא א-ז} ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת הצתת אליתא עבודה היא הדלקה לאו עבודה היא
(יומא כד, ע"ב)

בהעלותך - ביומא כ"ד אמרו שהדלקה לאו עבודה, וכשרה בזר, ונראה שלחנוך את המנורה פעם ראשונה צוה את אהרן, ולדורות רק יערוך - ההטבה והסדור. (משך חכמה ,במדבר ח ב)

5. סיבת הדלקה נר מנר:

ויומתק בזה למה הדליקו במקדש נר מנר, עד שהוצרכו לעשות 'פתילות ארוכות,' שזהו כדי לאחד את כל קני להראות ולהורות שאינם דרכים  המנורה ד'קביעי וקיימי,' שונים ושיטות נפרדות בעבודת ה', אלא מקשה אחת היא, ומקבלין דין מדין, 'אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות', שכנסת ישראל מנורת זהב כולה מכף יריכה עד פרחה. ואהרן 'אוהב שלום ורודף שלום' 'גדולה משלהם', לאחד את קרבנותיהם של כל השבטים ע"י נשיאיהם, שנצטווה אהרן לברך את עמו ישראל באהבה, ברכנו אבינו כולנו כאחד.
(הרב רובין, חב"ד)


6.סודו של הנר המערבי- נצח ישראל :

א.נר מערבי לא כבה:
הנר הפונה לפרוכת קודש הקדשים במערב וממנו מדליקים את שאר נרות המנורה.(ע"פ אתר מכון המקדש)

אמר רבי חנניה סגן הכהנים אני שמשתי במקדש ומעשה נסים היו במנורה, משהיו מדליקין אותה בראש השנה לא היתה מתכבה עד שנה אחרת, ואמרו רבותינו כל חצר שבירושלים היתה משתמשת לאורה שלמנורה. (מדרש הגדול, ויקרא כד ב)
להעלת - חסר וי"ו, לומר שוי"ו נרות מכבין אותם, אבל נר מערבי דולק לעולם. למאור להעלות - בגימטריא חצי לוג שמן לנר. נר תמיד - בגימטריא בשבת. (בעל הטורים, שמות כז כ)

ב.מטרת הנרות- לא להאיר אלא להעיד על נצח ישראל:
מתיב רב ששת {ויקרא כד-ג} מחוץ לפרוכת העדות יערוך וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל מאי עדות אמר רב זו נר מערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה וממנה היה מדליק ובה היה מסיים (שבת כב, ע"ב)

ג.נר המערבי כבה כשמת שמעון הצדיק: ובה היה מסיים. הטבת הנרות שדלק כל היום ואינו מטיבו עד הערב ומשנה זו בת''כ שנויה וסבירא ליה דמזרח ומערב מונחין והכי תניא לעיל מיניה להעלות נר תמיד שתהא נר מערבי תמיד שממנו יהא מתחיל ובו יהא מסיים ומדלא כתיב להעלות נרות ש''מ הוקבע נר אחד להתחיל בו בכל יום וזהו נר מערבי השני של מזרח והכי תנן (תמיד לג.) נכנס ומצא נרות מזרחים דולקות מדשן המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו מדליק את המנורה בין הערבים מצאו שכבה כגון משמת שמעון הצדיק מדליקו ממזבח העולה(רש"י,שבת כב,ע"ב)

ד.כבה נר המערבי- כשמת אור החיים:
שלושה חדשים לאחר שובו של הבעש"ט נפטר רבי חיים בן עטר בירושלים בערב שבת, ט"ו בתמוז תק"ג. קבלה בידי הספרדים, כי רבי חיים אבולעפיה, לאחר שסיים באותו יום את תפילתו השעין כמחצית השעה את ראשו על השולחן, אחר כך קם על רגליו ואמר: רבי חיים בן עטר נסתלק, לויתי אותו עד שערי גן העדן.
בשבת הבאה, פרשת פנחס, לאחר שנטל הבעש"ט את ידיו לסעודה שלישית, אכל כזית חלה ואמר: כבה הנר המערבי.
כל דבורו של הבעש"ט ביום השבת היה בלשון הקודש ובמלים ספורות בלבד, ומשום כך נהגו תלמידיו לשאול אותו במוצאי שבת לפשר הדברים שהשמיע. הוא הסביר להם הפעם, כי רבי חיים בן עטר נסתלק לעולמו. מערבי הוא הכינוי בו מכנים את יהודי מרוקו, המתגוררים במערב הקצוני. מששאלוהו מנין לו זאת, ענה: יש בנטילת ידים כונה אחת, שנתגלתה רק לאדם אחד, כל ימי השתדלתי להשיגה ולשוא, כי היא היתה ברשותו של רבי חיים בן עטר. היום לאחר שנטלתי את ידי נתגלתה לי פתאום אותה הכונה, מכאן אני יודע שבעל "אור החיים" איננו כבר בחיים.

(מרקוס אהרון, שינפלד מ., החסידות, תל אביב, תש"ד, עמ' 316)



7.המנורה כנגד התורה:

א.ארון- תורה שבכתב, מנורה- תורה שבע"פ:

דיש לדעת דאור התורה שהוא תכלית המשכן ועיקר המשרה שכונה בישראל. בא בשפע ע"י אמצעות שני כלי קודש. היינו הארון והמנורה. ונשתנו פעולותיהם. הארון בא ליעוד הדברות שבכתב וגם לצווי בקבלה בע"פ וכמש"כ לעיל כ"ה כ"ב. ועדיין אין בזה כח הפלפול והחידוש שיהא אדם יכול לחדש מעצמו דבר הלכה שאינו מקובל. ולזה הכח הנפלא שנקרא תלמוד ניתן כח המנורה אשר נכלל בו שבע חכמות וכל כחות הנדרש לפלפולה ש"ת. וכ"ז נכלל בכפתורים ופרחים. עד דאי' בב"ר פצ"א ר' טרפון בשעה שהיה שומע דבר מתוקן היה אומר כפתור ופרח. ושיח רבן של ישראל ללמדנו בא שמה שתלמיד ותיק מחדש דבר טוב הוא ע"י כח שנרמז בכו"פ של המנורה. וע"כ בבית שני שרבו ישיבות והעמידו תלמידים הרבה להויות דאביי ורבא שהוא התלמוד מש"ה נתחזק כח המנורה ע"י נס דחנוכה. וע"ע להלן ל"ט ל"ז שהראיתי לדעת שמרומז ג"ז בתורה. והיינו דאי' בברכות דנ"ז הרואה שמן זית בחלום יצפה למאור תורה שנא' ויקחו אליך שמן זית וגו

(העמק דבר על שמות פרק כז פסוק כ )

ב.הנר האמצעי כנגד משה רבנו עמוד התורה:

על פי המבואר בספרים הקדושים הטעם שצוה הקב"ה להדליק את הנרות אל מול פני הנר האמצעי, כי שבעה קני המנורה מכוונים כנגד שבעה הרועים:  אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף, דוד.נמצא לפי זה כי הנר האמצעי שהוא גוף המנורה, בהיותו הנר הרביעי הרי הוא מכוון כנגד משה רבינו שהיה גדול מכל שבעה הרועים, כי זכה להיות שליחו של הקב"ה למסור את התורה לישראל, זאת ועוד שהיה אדון כל הנביאים כמו
שכתוב )דברים לד-י(: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים", לכן: "אל מול
פני המנורה יאירו שבעת הנרות", להורות כי משה רבינו גדול מכולם.(שבילי פנחס, פרשת בהעלותך , שנת תשע"ז)

ג.ששה נרות כנגד שישה סדרי משנה:

ששת הנרות הם כנגד ששה סדרים בתורה שבעל פה הנר האמצעי הוא כנגד: "תורה חדשה מאתי תצא" (שבילי פנחס, פרשת בהעלותך , שנת תשע"ה)


8.איסור עשיית מנורה:

דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה: גמ' ומי שרי והכתיב {שמות כ-כג} לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשיי אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן כדתניא לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה כנגד מנורה אבל עושה של חמשה ושל ששה ושל שמונה ושל שבעה לא יעשה אפי' של שאר מיני מתכות רבי יוסי בר יהודה אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי אמרו לו משם ראייה שפודין של ברזל היו וחיפום בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו העשירו עשאום של זהב (ראש השנה כד,ע"א-ע"ב)


לא יעשה בית, תבנית היכל כשיעור גבהו וארכו ורחבו. אכסדרה, תבנית אולם. חצר, תבנית עזרה. שלחן, תבנית שלחן. מנורה, תבנית מנורה. אבל עושה של חמשה קנים או של ששה או שמנה, אבל של שבעה לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות, ואפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים, ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים:

(שו"ע יורה דעה - סימן קמא סעיף ח)


9.כמה מנורות היו במקדש?

א.שבע הנרות של משה- שבעת העממים ו-70 הנרות של שלמה כנגד 70 אומות העולם:

בהעלותך את הנרות וגו', למה שבעה נרות, כנגד שבעה כוכבי לכת חנכ"ל שצ"ם (שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה) , דבר אחר כנגד שבעת ימי בראשית. דבר אחר למה עשה משה שבעה נרות ושלמה שבעים נרות, אלא משה עקר שבעה אומות מלפני ישראל, אבל שלמה היה מושל על שבעים אומות, שנאמר ושלמה היה מושל בכל הממלכות. אמר הקב"ה בעולם הזה אף על פי שהיה במשכן אורה לכבודי הנרות היו דולקים לתוכו, אף לעתיד לבא אף על פי שאני ממלא ירושלים מכבודי, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וגו', אני מדליק לתוכה נרות. (ילקוט שמעוני,במדבר פרק ח, תשיט)

עשר מנורות עשה שלמה, ולא היו מדליקין אלא בשל משה, שנאמר מנורת הזהב ונרותיה לבער בערב. רבי אלעזר בן שמוע אומר על כולם היו מסדרין, שנאמר את השולחנות ועליהם לחם הפנים, ובכולן היו מדליקין, שנאמר את המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור... (מנחות  צח ב)

ויעש את מנורת הזהב עשר כנגד עשרת הדברות, וכל מנורה היו בה שבעה נרות הרי שבעים כנגד שבעים אומות שכל זמן שהנרות דולקות היו מתכבשים ומיום שכבו הנרות נתגברו. (ילקוט שמעוני מלכים א רמז קפה)

ב.כמה מנורות ששימשו להדלקה היו בכל ההסטוריה ?

יש בפרשה זו ד' פעמים מנורה ב' מלאים ו-ב' חסרים וי"ל דהנה המנורה שעשה משה היתה קיימת בבית ראשון כמו שנאמר במנחות צח ע"ב ובשעת החורבן נטלוהו כשדיים לבבל כמפורש בסוף ירמיה ומסתמא החזירוהו כשבנו בית שני כמובאר בעזרא שהחזירו את כל כלי ביהמ״ק שהורידו לבבל והי׳ קיים עד ימי יונים
שאז כנראה טמאוהו והשתמשו בו ונפסל מהקרבה כמ״ש בע״ז נ״ב ב׳ גבי מזבח, ולכן כשנצחו בית חשמונאי עשו מנורה חדשה כמ״ש במנחות כ״ח ב׳ שבית חשמונאי עשו מנורה משפודין של מתכת (שכשר בדיעבד) ,העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של זהב וזה נשאר עד חורבן בית שני נמצא שישראל
עשו ד׳ מנורות שנים של זהב כדין ושנים  שכשרין רק בדיעבד וי״ל דכנגדן כתיב ד״פ מנורה  שנים מלאים ושנים חסרין 

(טעמא דקרא, הרב קנייבסקי שליט"א,פרשת בהעלותך)

10. לאן נעלמה המנורה?

א.חשיבות המנורה שלא הסכימו למוסרה ליהודי מומר:
יוֹסֵף מְשִׁיתָא, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ שׂוֹנְאִים לְהִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת אָמְרוּ יִכָּנֵס מֵהֶם וּבָהֶם תְּחִלָּה, אֲמָרִין לֵיהּ עוּל וּמַה דְּאַתְּ מַפִּיק דִּידָךְ, נִכְנַס וְהוֹצִיא מְנוֹרָה שֶׁל זָהָב, אָמְרוּ לוֹ אֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶדְיוֹט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּזוֹ, אֶלָּא עוּל זְמַן תִּנְיָנוּת וּמַה דְּאַתְּ מַפִּיק דִּידָךְ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו.

אָמַר רַבִּי פִּינְחָס נָתְנוּ לוֹ מֶכֶס שָׁלשׁ שָׁנִים, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו, אָמַר לֹא דַּיִּי שֶׁהִכְעַסְתִּי לֵאלֹהַי פַּעַם אַחַת אֶלָּא שֶׁאַכְעִיסֶנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. מֶה עָשׂוּ לוֹ נָתְנוּ אוֹתוֹ בַּחֲמוֹר שֶׁל חָרָשִׁים וְהָיוּ מְנַסְּרִים בּוֹ, הָיָה מְצַוֵּחַ וְאוֹמֵר וַוי אוֹי אוֹי שֶׁהִכְעַסְתִּי לְבוֹרְאִי(בראשית רבא, סה,כב)

ב.עדות על כלי המקדש באוצרות רומא:
אמר ר' אלעזר בר' יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר ושעיר של יום הכפורים (יומא נז,ע"א)

אני ראיתיה ברומי. במסכת מעילה (דף יז:) גבי בן תלמיון נעשה נס לר' אלעזר ברבי יוסי שריפא את בת מלך רומי שנכנס שד בגופה ששמו בן תלמיון והכניסוהו לאוצר המלך ליטול כל מה שירצה ולא היה חפץ אלא ליטול משם איגרות שכתבו גזירות שגזרו על ישראל ומצאם וקרעם ושם ראה כלי בית המקדש באוצר:(רש"י,שם)

ג.המנורה לא נגנזה:
חמשה דברים העשויין וגנוזין. אלו הן. אהל מועד וכלים שבו. ארון ושברי לוחות [שבו]. צנצנת המן. וצלוחית של שמן המשחה. והמטה. ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה. ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח. אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי 

(מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק מא)

ד.יש הסוברים שהמנורה אינה במרתפי הותיקן:
יש מקורות שהמנורה כלל לא גלתה לרומי עם חורבן בית שני אלא נגנזה.על שער טיטוס יש צורה של מנורה ...כמה פקפוקים בדבר: הראשון שבהם הוא צורת דרקונים המגולפים בסיס המנורה ואף כי דנו בזה א יש בזה איסור ממש, אך מסתבר שבבית המקדשלא עשו ציורי חית על בסיס המנורה.
הרמב"ם קובע כי למנורה היו שלוש רגלים.רש"י מזכיר גם בסיס וגם שלוש רגלים.למנורה שבשער טיטוס יש בסיס אבל אין לו רגליים.... (אלף דור,הרב ירוחם הורוביץ, חלק א ע"מ 388)

ה.סברתו של הרב הרצוג שהמנורה בכל זאת הורדה לרומי:
ההכרח יאלצני להניח הנחה שכנראה קרה אסון בדרך מארץ ישראל לאיטליא ונשבר ונקצץ ונפל לים החלק התחתי של המנורה והאמנים של טיטוס עשו שיחזור מהתושבת ועשו עליה צורות דרקון סמל האור (האלילי) כמתכונת המנורות שבהיכלי האלילים (,ספר הזיכרון לשמואל קלמן מירסקי, דברי הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג ז"ל)



11.גלגולו של סמל המדינה:

עיצבו את הסמל האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדת הסמל והדגל שהקימה מועצת המדינה הזמנית. ..

...הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים בעיצוב סכמטי מודרני. בהצעתם, שבעת הכוכבים של הרצל מסודרים מעל המנורה בשורה, ומשני עבריה ענפי זית.

ייתכן שמעצבי הסמל, האחים שמיר, הושפעו מקטע בנבואת הנביא זכריה שבה מראה המלאך לנביא "מנורת זהב כולה וגֻלּה על ראשה ושבעה נרותיה עליה... ושנים זיתים עליה אחד מימין הגֻלּה ואחד על שמאלה". האחים שמיר עצמם לא הזכירו את הקטע מספר זכריה כהשראה לעיצוב, אף על-פי שהסבירו בפירוט את עבודתם בריאיון שנתנו לעיתון מעריב ב-18 בפברואר 1949.[3] לפיכך, אין לדעת אם מדובר בצירוף מקרים, או בדמיון מכוון.

הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. לדברי האחים שמיר, הם עצמם רצו במנורה בעיצוב מודרני, אולם העיצוב הזה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, ובהם בבה אידלסון שעמדה בראשה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס.התבליט מתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על היהודים במרד הגדול והחרבת בית המקדש השני בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי. השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה. שבעת הכוכבים של הרצל הושמטו בסופו של דבר מהעיצוב הסופי.

(אליבא דויקיפדיה, ערך "סמל מדינת ישראל")


סיום: מדוע התקשה משה במעשה המנורה- סוד המנורה:

א.המנורה שייכת לשער החמישים:
וידוע שהמנורה הוא נ' שערי בינה ולכן היה במנורה כ"ב גביעים וי"א כפתורים וט' פרחים, הרי מ"ב כנגד שם מ"ב, וז' קנים הרי מ"ט שערי בינה, והגוף של מנורה הוא שער נ' וזה שנתקשה בה משה (אדרת אליהו לגר"א, ראש פרשת דברים)

ב.המנורה- למעלה מן העולם:שלשה דברים היו קשים למשה וכו'... כי המנורה מפני שמדריגתה כמו שידוע בסוד המנורה שהיא למעלה מן העולם, וזה ידוע ממה שהיתה המנורה מקשה, לפי שהיא מעולם האחדות לגמרי, לכך היה מקשה, שכל גופה אחת, ולפיכך נרמז בלשון מקשה כמה היתה קשה המנורה, ומפני זה לא היה יכול להשיג בהשגת הנבואה דבר זה, עד שהיה צריך להראות לו באצבע ולסייע לו... (חידושי אגדות מנחות כט א)


ג.שייכת לנצח שלאחר החיים:...והשכר הרוחני לעולם הבא הנרמז במנורה, שהנר רומז לנשמה, ואמר תיעשה-מאליה, ושלהבת עולה מאליה, כי בלי מניעת חטאים הנפש עולה מטבעה למקורה, ובעולם הבא עיקר השכר, על כן היא מימין, והוא קשה לצייר מכל, וזהו שנתקשה משה במעשה המנורה... (כלי יקר, שמות כה לא)

ד.המנורה מייצגת את נוקדת האחדות של עם ישראל ולכן נתקשה בזה משה במיוחד לאחר חטא העגל:
לכאורה, תמוהים דברים אלה של חז"ל. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו הוא הרב ומשה רבנו בחיר האדם הוא התלמיד; ובכל זאת מתקשה כאן משה לתפוס את מעשה המנורה!
אלא - המשיך האדמו"ר בהרמת קול - עניין זה אין להבינו כפשוטו. על המנורה נאמר, שהיתה "מקשה אחת זהב טהור", כדי לסמל את האחדות השלמה של כל חלקי העם: "עד ירכה" - האנשים הפשוטים, הניצבים בתחתית סולם המעמדות; "עד פרחה" - הגדולים והחשובים שבעם. על משה הוטלה איפוא המשימה הכבירה לאחד את כל חלקי העם לחטיבה אחת ובכך התקשה גם בחיר האומה, עד שזכה לסיעתא דשמיא. ואף עתה, סיים האדמו"ר, מוכל להגיע לאחדות ישראל, אם יערה עלינו ד' רוח ממרום, שתבטל את יצר הפלגנות השרוי בתוכנו . . .

(מאמר, "מדוע התקשה משה במעשה המנורה?", אתר כיפה)

אחרית דבר: המנורה וסודו של עם ישראל

*סוד נצחיותו של עם ישראל הוא באחדותו, בין כשהיא גלויה ובין כשהיא לא, כששנאת חינם יוקדת אז עם ישראל מתפזר בעולם וגולה כדי לחזור ולהתאחד אח"כ מחדש

*המנורה מייצגת את האחדות שבאה ע"י השלום והרי ידוע הכלל- "נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום בית"(שבת כה)

*לכן המנורה שהיא מקשה אחת כמו עם ישראל, גם כאשר כבים חלק מהנרות - הנר המערבי - שמכוון כנגד משה רבנו והתורה- לעולם לא כבה

*המנורה מכוונת כנגד תורה שבע"פ ולכן היוונים ודווקא הם טימאו אותה אבל לא  בזו אותה כי ניסו לפוגע בצד הרוחני של עם ישראל אבל לא להשמידו פיזית

*ההדלקה מנר לנר במנורה מעידה על הערבות בין אחד לשני

*האור הגנוז הוא נקודת האחדות הגנוזה בכל חלקי העם אבל המציאות של הרשע מסתירה אותה ביום יום ולכן הקב"ה גנז את האור עד לזמן המתאים. אהרון הכהן שהוא אוהב שלום ורודף שלום הוא כמובן הדמות שמייצגת את העלאת האור הגנוז והפצתו.

*המנורה מביאה לידי ביטוי את תכונת האוניברסליות של הלויים ומרמזת כנראה על החיבור העתידי גם בין עם ישראל לאומות העולם

*הפיכת המנורה לסמל המדינה שמייצג את כלל ישראל היא סגירת מעגל והחזרת המנורה להיות מייצגת את אחדות העם

*משה רבנו משליך את מנורת הזהב אל האש כדי ליצור אותה , להבדיל כמו שעשו עם העגל, כדי להיות נקודת התיקון של העגל שקלקל את האחדות שהיתה במעמד הר סיני !

*האיסור לעשות מנורה כדוגמת זו שבמקדש היא אולי כנגד לא להביא להחזרת המקדש בצורה מלאכותית אלא רק אחרי שבאמת יבנה תהיה המנורה שוב נקודת החיבור והאחדות


(ענ"ד)

















________________________________________________________________

https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_98.1.pdf

https://www.kipa.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94/


https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=11310

https://www.mayim.org.il/wp-content/uploads/2016/12/Truma_71.pdf

http://beinenu.com/system/files/alonim/25_22_23_73.pdf?download=1

https://www.kipa.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%94/


הרב פרדימן: כנגד 7 הרועים ובמרכז משה רבנו- ששקול כנגד כל עם ישראל וגם בכוכבים כנגד החמה שמשה שקול לחמה

http://www.capitalchabad.com/media/pdf/285/hFoU2850448.pdf

נצחיות נר מערבי:

  משמת שמעון הצדיק מצאו שכבה (שבת דף כ"ב)