פתיחה:
מושגי הקדושה ביהדות:
קדושה,קדיש,קידוש,קודש הקודשים,הקדוש ברוך הוא,קידושין,בית המקדש,רוח הקודש,לשון הקודש,ארץ הקודש,קדש ורחץ,קידוש השם
מהו קדוש?
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם:(ויקרא יט,ב)
1.נעלה ונשגב, כליל השלמות והטוהר
2.המידבק בדרכי א-לוקים
(ע"פ מילון אבן שושן)
א.הקדושה הראשונה- קדושת הזמן:
1.מהי הקדושה היותר משמעותית:
וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים לַעֲשׂוֹת:(בראשית ב,א)
בראשית ההסטוריה היתה רק קדושה אחת בעולם,הקדושה שבזמן.במעבמד הר סיני בטרם נאמרו עשרת הדיברות הכריז אלוקים על קדושת האדם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", רק לאחר שהעם נכנע לפיתוי והשתחווה בפני דבר, עגל הזהב, ניתן הציווי להקים את המשכן, קדושה במרחב.ראשונה התגלתה קדושת הזמן,שניה התגלתה קדושת האדם .אחרונה- קדושת המרחב.הזמן ( והאדם) התקדש ע"י אלוקים, המרחב , המשכן הוקדש ע"י משה (השבת,אברהם יהושע השל,פתח דבר- אדריכלות בזמן)
2.קדוש קדוש קדוש- קדושת הזמן, המקום והאדם (ענ"ד)
3.שלושת הקדושות נפגשות ברגע אחד בשנה:
אמת מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קודשי הקודשים בשלום בלי פגע (ע"פ מחזור ליום הכיפורים)
4.להוסיף מחול על קודש:
בכל מקום בא "את" לרבות ולהוסיף כמו שדרשו "את ה' אלוקיך תירא- לרבות תלמידי חכמים" וכאן- את שבתותי תשמורו- בא לרבות ולהוסיף מחול על קודש, לקבל שבת לפני שקיעת החמה והמתין בצאתה עד צאת הכוכבים!
"תשמורו" הוא לשון המתנה וצפייה כמו שפירש רש"י ואביו שמר את הדבר - המתין וציפה מתי יבוא.אף כאן תקבל על עצמך שבת לפני בואה ומתמין ותצפה לכניסתה וכן ביציאת השבת תמתין בסבלנות להוסיף מחול על קודש (הגה"ק ר' וידאל הצרפתי,גאב"ד,צוף דבש)
ב.מיהו קדוש?
1.קדושת האדם- ברוחניות ובגשמיות:
רַבִּי אָבִין אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן וְהוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים, מֵהֶם נְזִירִים וּמֵהֶם שִׁכּוֹרִים, לְעֵת עֶרֶב בָּא לִתֵּן שְׂכָרָם, נָתַן לַשִּׁכּוֹרִים שְׁנֵי חֲלָקִים וְלַנְּזִירִים חֵלֶק אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לֹא כֻלָּנוּ שָׁמַרְנוּ כְּאֶחָד, מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָנוּ חֵלֶק אֶחָד, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, אֵלּוּ שִׁכּוֹרִים הֵן וְדַרְכָּן לִשְׁתּוֹת יַיִן, וּלְפִיכָךְ אֲנִי נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָכֶם חֵלֶק אֶחָד, כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים לְפִי שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מָצוּי בָּהֶם קְדֻשָּׁה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, יד): וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים לְפִי שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם הַלְּוַאי בִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת יַעַמְדוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים. (ויקרא רבא,כד,ח)
2.קדושים תהיו- ולא נבל ברשות התורה:
והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה והנה יהיה נבל ברשות התורה...
וזה דרך התורה לפרוט ולכלול בכיוצא בזה כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות אמר בכלל ועשית הישר והטוב (דברים ו יח) שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו (רמב"ן,שם)
3.התקדשות- בכל:
ראשי תיבות קדשים :קול דיבור שתיה ידיעה מאכל.שיש להתקדש בין בתורתו ובין בשאר מעשיו הגשמיים.קול רומז ללימוד תורה, שקולכם יהיה התורה ובקדושה, דיבור אפילו דיבור בעלמאיהי בקדושה שתדברו בנחת ולא בכעס ולא בגאווה.שתיה- ששתייתכם תהיה בקדושה ובשיעור הראוי לקיום הנפש.ישיעה- לשון חיבור כמ"ש באדם הראשון "והאדם ידע את חווה אשתו" שצריך להתקדש בזה, מאכל כמו שנאמר בשתייה שיתקדש בשעת אכילתו... (אביר יעקב זיע"א, מתוך ליקוטי אליהו פרשת קדושים)
ג.קדושה ותפילה:
1.דבר שבקדושה- בעשרה:
וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְ-ה-וָ-ה מְקַדִּשְׁכֶם:(ויקרא כב,לב)
בעינן עשרה שכל דבר שבקדושה כגון קדיש וקדושה וברכו וקה"ת ונשיאת כפיים אין אומרים אותו בפחות מעשרה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל וילפינן בגזרה שווה דתוך תוך ממרגלים דכתיב עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב נשאר עשרה וקורין עדה (משנה ברורה,אורח חיים,סימן נה,ס"ק ב)
2.הקדושה: רמז לכבודו של ה' בעולמות העליונים
בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲ-דֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף:
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְ-ה-וָ-ה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:(ישעיה ו,א-ג)
רבי יהודה היה עונה עם המברך קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו, וברוך כבוד ה' ממקומו
(תוספתא ברכות א', י"א)
3.בין קדושה לשמע ישראל:
קדוש בגימטריה שמע שהקורא קריאת שמע מתחילתה ועד "אני ה' אלוקיכם" ומעיין בדברים ואוזניו שומעות את אשר מוציא הוא בפיו-פרשת קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות וזכירת יציאת מצרים יוכל להגיע על ידה לקדושה ( הגאון רבי רפאל משה אלבז,עדן מקדם)
4.שמע ישראל בתוך קדושת תפילת מוסף:
מובא בתשובות הגאונים ,הטעם שתיקנו לומר כתר,לפי שבימי רב אשי גזר המלך יוזגדר השני שלא יקראו קריאת שמע.מה עשו חכמים שבאותו הדור?תיקנו להבליעה בין הקדושות.תחילת קריאת שמע שהיא 'שמע ישראל'–בראש כתר יתנו לך,וסוף קריאת שמע דהיינו 'אני ה'אלהיכם'–בסוף כתר יתנו לך.ותיקנוה בהבלעה כדי שלא תשכח קריאת שמע מפי התינוקות וביקשו מר בר אשי ורב סמא רחמים מן השמים, ובא תנין בחצי היום ובלע את המלך הרשע הנ"ל בבית משכבו,ובטלה הגזירה(מלתא בטעמא,סימן רס"ז, מתוך סידור איש מצליח לימות השנה)
5.הקדיש- מתוך חזון יחזקאל על ימי גוג ומגוג:
וַיְהִי דְבַר יְ-ה-וָ-ה אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו: ...
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה: (יחזקאל לח,א;ב;כג)
ד.קדושת האדם בימנו-קדושת מים אחרונים:
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם:(ויקרא כ,ז)
דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא {ויקרא כ-ז} והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אני יי' אלהיכם זו ברכה (ברכות נג,ע"ב)
"מים אחרונים חובה" (שו"ע סי' קפ"א, א), והטעם הוא מפני מלח סדומית שמסמא את העיניים. ואמנם, בימינו אין ידוע מהו אותו מלח סדומית, אבל תקנת חז"ל לא בטלה, ולא רק מפני שאין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמניין, אלא גם מפני שהרמב"ם גילה שיש בדורנו מלח שאינו מלח סדומית, אבל סגולתו קשה כמו של מלח סדומית, ולכן נשארה חובת נטילת מים אחרונים כבתחילה (פ"ו מהל' ברכות ה"ג).
מלבד עניין הסכנה שבמלח, יש עניין מיוחד על פי הקבלה להקפיד בנטילת מים אחרונים כי הוא חלקו של הסטרא אחרא, ולכן יש להקפיד בזה ביותר (ועיין לבא"ח פרשת שלח לך אותיות ו, ח, יד). (קול צופייך,גליון 354, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
סיום: הקדושה- דרישה מכל אדם ובכל מצב
0.מוטבציה:
אדם מקדש עצמו מעט- מקדשים אותו הרבה (יומא לא,ע"א)
1.מי?
...והנה יש בני אדם טועים מדרך השכל באומרם כי לא כל אדם ראוי לכך, ויתרשלו על ידי כך מלעלות בסולם השלימות אך לא כן הוא שאין איש בישראל שלא ישיג אם ירצה לעלות בתורה וכישרון המעשה והתבודד בחסידות עד קדוש יאמר לו ועל כן להורות זה ציווה יתברך ואמר 'דבר אל כל עדת בני ישראל וגו' קדושים תהיו כי הקהיל את כולם להורותם כי כל העדה מוכנים לכך (תורת משה,פרשת קדושים)
2.מתי?
אין התורה דורשת מאיתנו להיות קדושים כמו מלאכים אלא "קדושים תהיו"- כהוויתכם, בכל מצב ודרגה שאתם נמצאים בהם- השתדלו להתקדש מעט (ע"פ ר' מנחם מנדל מוורקי, חיוכה של תורה פרשת קדושים)
3.איך?
מדרגת הקדושה - האחרונה במדרגות לפי מסילת ישרים:
הזהירות, הזריזות, הנקיות, הפרישות, הטהרה, החסידות, הענוה, יראת החטא, והקדושה (הקדמת המחבר, מסילת ישרים)
כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלהיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך, עד שיותר יתעלו הדברים הגשמיים אשר ישמשו לאחד מתשמישיו במה שהוא משתמש בהם, ממה שיורד הוא מדביקותו ומעלתו בהתשתמשו מדברים גשמיים.(מסילת ישרים,פרק כו)
מושגי הקדושה ביהדות:
קדושה,קדיש,קידוש,קודש הקודשים,הקדוש ברוך הוא,קידושין,בית המקדש,רוח הקודש,לשון הקודש,ארץ הקודש,קדש ורחץ,קידוש השם
מהו קדוש?
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם:(ויקרא יט,ב)
1.נעלה ונשגב, כליל השלמות והטוהר
2.המידבק בדרכי א-לוקים
(ע"פ מילון אבן שושן)
א.הקדושה הראשונה- קדושת הזמן:
1.מהי הקדושה היותר משמעותית:
וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱ-לֹהִים לַעֲשׂוֹת:(בראשית ב,א)
בראשית ההסטוריה היתה רק קדושה אחת בעולם,הקדושה שבזמן.במעבמד הר סיני בטרם נאמרו עשרת הדיברות הכריז אלוקים על קדושת האדם "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", רק לאחר שהעם נכנע לפיתוי והשתחווה בפני דבר, עגל הזהב, ניתן הציווי להקים את המשכן, קדושה במרחב.ראשונה התגלתה קדושת הזמן,שניה התגלתה קדושת האדם .אחרונה- קדושת המרחב.הזמן ( והאדם) התקדש ע"י אלוקים, המרחב , המשכן הוקדש ע"י משה (השבת,אברהם יהושע השל,פתח דבר- אדריכלות בזמן)
2.קדוש קדוש קדוש- קדושת הזמן, המקום והאדם (ענ"ד)
3.שלושת הקדושות נפגשות ברגע אחד בשנה:
אמת מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קודשי הקודשים בשלום בלי פגע (ע"פ מחזור ליום הכיפורים)
4.להוסיף מחול על קודש:
בכל מקום בא "את" לרבות ולהוסיף כמו שדרשו "את ה' אלוקיך תירא- לרבות תלמידי חכמים" וכאן- את שבתותי תשמורו- בא לרבות ולהוסיף מחול על קודש, לקבל שבת לפני שקיעת החמה והמתין בצאתה עד צאת הכוכבים!
"תשמורו" הוא לשון המתנה וצפייה כמו שפירש רש"י ואביו שמר את הדבר - המתין וציפה מתי יבוא.אף כאן תקבל על עצמך שבת לפני בואה ומתמין ותצפה לכניסתה וכן ביציאת השבת תמתין בסבלנות להוסיף מחול על קודש (הגה"ק ר' וידאל הצרפתי,גאב"ד,צוף דבש)
ב.מיהו קדוש?
1.קדושת האדם- ברוחניות ובגשמיות:
רַבִּי אָבִין אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן וְהוֹשִׁיב בּוֹ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמְרִים, מֵהֶם נְזִירִים וּמֵהֶם שִׁכּוֹרִים, לְעֵת עֶרֶב בָּא לִתֵּן שְׂכָרָם, נָתַן לַשִּׁכּוֹרִים שְׁנֵי חֲלָקִים וְלַנְּזִירִים חֵלֶק אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ לֹא כֻלָּנוּ שָׁמַרְנוּ כְּאֶחָד, מִפְּנֵי מַה אַתָּה נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָנוּ חֵלֶק אֶחָד, אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ, אֵלּוּ שִׁכּוֹרִים הֵן וְדַרְכָּן לִשְׁתּוֹת יַיִן, וּלְפִיכָךְ אֲנִי נוֹתֵן לָאֵלּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וְלָכֶם חֵלֶק אֶחָד, כָּךְ הָעֶלְיוֹנִים לְפִי שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע מָצוּי בָּהֶם קְדֻשָּׁה אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ד, יד): וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָּא, אֲבָל הַתַּחְתּוֹנִים לְפִי שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם הַלְּוַאי בִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת יַעַמְדוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים. (ויקרא רבא,כד,ח)
2.קדושים תהיו- ולא נבל ברשות התורה:
והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה והנה יהיה נבל ברשות התורה...
וזה דרך התורה לפרוט ולכלול בכיוצא בזה כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות אמר בכלל ועשית הישר והטוב (דברים ו יח) שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו (רמב"ן,שם)
3.התקדשות- בכל:
ראשי תיבות קדשים :קול דיבור שתיה ידיעה מאכל.שיש להתקדש בין בתורתו ובין בשאר מעשיו הגשמיים.קול רומז ללימוד תורה, שקולכם יהיה התורה ובקדושה, דיבור אפילו דיבור בעלמאיהי בקדושה שתדברו בנחת ולא בכעס ולא בגאווה.שתיה- ששתייתכם תהיה בקדושה ובשיעור הראוי לקיום הנפש.ישיעה- לשון חיבור כמ"ש באדם הראשון "והאדם ידע את חווה אשתו" שצריך להתקדש בזה, מאכל כמו שנאמר בשתייה שיתקדש בשעת אכילתו... (אביר יעקב זיע"א, מתוך ליקוטי אליהו פרשת קדושים)
ג.קדושה ותפילה:
1.דבר שבקדושה- בעשרה:
וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְ-ה-וָ-ה מְקַדִּשְׁכֶם:(ויקרא כב,לב)
בעינן עשרה שכל דבר שבקדושה כגון קדיש וקדושה וברכו וקה"ת ונשיאת כפיים אין אומרים אותו בפחות מעשרה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל וילפינן בגזרה שווה דתוך תוך ממרגלים דכתיב עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב נשאר עשרה וקורין עדה (משנה ברורה,אורח חיים,סימן נה,ס"ק ב)
2.הקדושה: רמז לכבודו של ה' בעולמות העליונים
בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲ-דֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל: שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף:
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְ-ה-וָ-ה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:(ישעיה ו,א-ג)
רבי יהודה היה עונה עם המברך קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו, וברוך כבוד ה' ממקומו
(תוספתא ברכות א', י"א)
3.בין קדושה לשמע ישראל:
קדוש בגימטריה שמע שהקורא קריאת שמע מתחילתה ועד "אני ה' אלוקיכם" ומעיין בדברים ואוזניו שומעות את אשר מוציא הוא בפיו-פרשת קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות וזכירת יציאת מצרים יוכל להגיע על ידה לקדושה ( הגאון רבי רפאל משה אלבז,עדן מקדם)
4.שמע ישראל בתוך קדושת תפילת מוסף:
מובא בתשובות הגאונים ,הטעם שתיקנו לומר כתר,לפי שבימי רב אשי גזר המלך יוזגדר השני שלא יקראו קריאת שמע.מה עשו חכמים שבאותו הדור?תיקנו להבליעה בין הקדושות.תחילת קריאת שמע שהיא 'שמע ישראל'–בראש כתר יתנו לך,וסוף קריאת שמע דהיינו 'אני ה'אלהיכם'–בסוף כתר יתנו לך.ותיקנוה בהבלעה כדי שלא תשכח קריאת שמע מפי התינוקות וביקשו מר בר אשי ורב סמא רחמים מן השמים, ובא תנין בחצי היום ובלע את המלך הרשע הנ"ל בבית משכבו,ובטלה הגזירה(מלתא בטעמא,סימן רס"ז, מתוך סידור איש מצליח לימות השנה)
5.הקדיש- מתוך חזון יחזקאל על ימי גוג ומגוג:
וַיְהִי דְבַר יְ-ה-וָ-ה אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו: ...
וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה: (יחזקאל לח,א;ב;כג)
ד.קדושת האדם בימנו-קדושת מים אחרונים:
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם:(ויקרא כ,ז)
דאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא {ויקרא כ-ז} והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אני יי' אלהיכם זו ברכה (ברכות נג,ע"ב)
"מים אחרונים חובה" (שו"ע סי' קפ"א, א), והטעם הוא מפני מלח סדומית שמסמא את העיניים. ואמנם, בימינו אין ידוע מהו אותו מלח סדומית, אבל תקנת חז"ל לא בטלה, ולא רק מפני שאין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמניין, אלא גם מפני שהרמב"ם גילה שיש בדורנו מלח שאינו מלח סדומית, אבל סגולתו קשה כמו של מלח סדומית, ולכן נשארה חובת נטילת מים אחרונים כבתחילה (פ"ו מהל' ברכות ה"ג).
מלבד עניין הסכנה שבמלח, יש עניין מיוחד על פי הקבלה להקפיד בנטילת מים אחרונים כי הוא חלקו של הסטרא אחרא, ולכן יש להקפיד בזה ביותר (ועיין לבא"ח פרשת שלח לך אותיות ו, ח, יד). (קול צופייך,גליון 354, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל)
סיום: הקדושה- דרישה מכל אדם ובכל מצב
0.מוטבציה:
אדם מקדש עצמו מעט- מקדשים אותו הרבה (יומא לא,ע"א)
1.מי?
...והנה יש בני אדם טועים מדרך השכל באומרם כי לא כל אדם ראוי לכך, ויתרשלו על ידי כך מלעלות בסולם השלימות אך לא כן הוא שאין איש בישראל שלא ישיג אם ירצה לעלות בתורה וכישרון המעשה והתבודד בחסידות עד קדוש יאמר לו ועל כן להורות זה ציווה יתברך ואמר 'דבר אל כל עדת בני ישראל וגו' קדושים תהיו כי הקהיל את כולם להורותם כי כל העדה מוכנים לכך (תורת משה,פרשת קדושים)
2.מתי?
אין התורה דורשת מאיתנו להיות קדושים כמו מלאכים אלא "קדושים תהיו"- כהוויתכם, בכל מצב ודרגה שאתם נמצאים בהם- השתדלו להתקדש מעט (ע"פ ר' מנחם מנדל מוורקי, חיוכה של תורה פרשת קדושים)
3.איך?
מדרגת הקדושה - האחרונה במדרגות לפי מסילת ישרים:
הזהירות, הזריזות, הנקיות, הפרישות, הטהרה, החסידות, הענוה, יראת החטא, והקדושה (הקדמת המחבר, מסילת ישרים)
כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלהיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך, עד שיותר יתעלו הדברים הגשמיים אשר ישמשו לאחד מתשמישיו במה שהוא משתמש בהם, ממה שיורד הוא מדביקותו ומעלתו בהתשתמשו מדברים גשמיים.(מסילת ישרים,פרק כו)
