פתיחה:
שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים: (אבות,א,ב)
כי אלו ג' עבירות (ע"ז,ג"ע,ש"ד) הם הפך שלוש הדברים שהעולם עומד עליהם כי אין ספק כי עבודה זרה הפך העבודה שהיא אל הש"י,ושפיכות דמים היא הפך גמילות חסדים,כי זה מיטיב לאחר לאחר ועושה לו דבר שאין צריך(חייב) לעשות וש"ד מאבדו לגמרי,וגילוי עריות הוא הפך התורה כי מעלת התורה שהיא השכל נבדל מן חמרי לגמרי...התורה השכלית ...והפך זה ג"ע שהולך אחר הזנות שהיא ג"ע ובזה הולך אחר החמרי עש שהוא נחשב לגמרי כמו בהמה וחמור (דרך חיים למהר"ל,שם)
א.חסד של אמת:
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר:(בראשית,כג,טז)
1.מדוע התעקש אברהם על קניית מערת המכפלה ואפילו בסכום כה עצום ומדוע לא קנה אותה קודם לכן?
כאשר נפטרה שרה אמנו, ונוצר הצורך לקברה, מבין אברהם אבינו כי כעת הקשר עם הארץ נעשה אחר לגמרי. עד כה היו אברהם ושרה הגילוי היחידי של נשמת ישראל בעולם. כל זמן שהנשמה שרתה בגופה של שרה, ללא שום חילוקים, לא היה צורך לעשות מעשה קניין שיקשור את הארץ עם נשמתן של ישראל...עד מותה של שרה, הגוף של הארץ היה בטל לגמרי לאור הנשמה. כמו שהגוף של אברהם ושרה היה טפל לגמרי לנשמתם. אברהם ושרה לא עסקו בגוף אלא בשעת הצורך, כפי שהתרחש במצרים בבית פרעה... אך כאשר מתרחש פירוד בין הנשמה לגוף, יש צורך לעשות קניין בארץ, על מנת לקשור בקשר ממשי בין הנשמה לגוף, ובין האומה לארצה(הרב יהושע שפירא,מתוך אתר ישבת ההסדר ר"ג)
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, לָמָּה לֹא רָצָה אוֹתָהּ עַד עַכְשָׁו? כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ בוֹ, הוֹאִיל וְלֹא צָרִיךְ אוֹתָהּ. כָּעֵת שֶׁהִצְטָרֵךְ אוֹתָהּ, אָמַר, הִנֵּה הַשָּׁעָה לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ. בֹּא רְאֵה, אִם עֶפְרוֹן הָיָה רוֹאֶה בַּמְּעָרָה מַה שֶּׁרָאָה בָּהּ אַבְרָהָם, לֹא הָיָה מוֹכֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָמִים, אֶלָּא וַדַּאי לֹא רָאָה בָּהּ וְלֹא כְלוּם, שֶׁהֲרֵי אֵין הַדָּבָר נִגְלֶה אֶלָּא לִבְעָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ לְאַבְרָהָם הִתְגַּלְּתָה וְלֹא לְעֶפְרוֹן. לְאַבְרָהָם הִתְגַּלְּתָה - שֶׁלּוֹ הָיְתָה. לְעֶפְרוֹן לֹא הָיְתָה מִתְגַּלָּה - שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּהּ חֵלֶק. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִתְגַּלָּה לְעֶפְרוֹן כְּלוּם, וְלֹא הָיָה רוֹאֶה אֶלָּא חֲשֵׁכָה, וְעַל כֵּן מָכַר אוֹתָהּ...
וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנַס אַבְרָהָם בַּתְּחִלָּה לַמְּעָרָה, רָאָה שָׁם אוֹר, וְנִזְרַק לְפָנָיו עָפָר, וְהִתְגַּלּוּ לוֹ שְׁנֵי קְבָרִים. בֵּינְתַיִם עָלָה אָדָם בִּדְמוּתוֹ, וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם וְחִיֵּךְ, וּבוֹ [היה] יָדַע אַבְרָהָם שֶׁשָּׁם [היה] הוּא עָתִיד לְהִקָּבֵר ,אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ, הַאִם טִירָה שֶׁאֵינָהּ מְקֹרָה יֵשׁ כָּאן? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִטְמִין אוֹתִי כָּאן, וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן עַד עַכְשָׁו נִטְמַנְתִּי כְּמוֹ דָּג בַּחֲפִירָה עַד שֶׁאַתָּה בָּאתָ לָעוֹלָם. עַכְשָׁו מִכָּאן וְאֵילָךְ הִנֵּה קִיּוּם לִי וְלָעוֹלָם יֵשׁ בִּשְׁבִילְךְ. (זוהר בראשית,קכז ע"ב-קכח ע"א)
ב.טוב אח רחוק משכן קרוב:
וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּי-ה-וָ-ה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: ... וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה:
2.מה חידש בכך שאמר שהכנעני יושב בקרבו?
3.מדוע לא חיפש אברהם כלה לבנו מבנות הארץ אשר יהיו לה תכונות ראויות לבנו?4.מדוע סירב אברהם לשלוח את יצחק לארץ מולדתו לצורך שידוכין?
וכי עדיין לא ידענו שהוא יושב בקרבו ? אלא שבא לתרץ בזה קושיא. וזה כי מסתמא ציוה שלא יתחתן בבנות הכנעני פן ילמד ממעשיהם כדרך שנאמר בתורה: "ולא תתחתן בם" ואם כן מה ירוויח אם ישא אשה מבנות לבן ובתואל כי גם המה עובדי עבודה זרה כמו הכנעני? על כן אמר "אשר אנוכי יושב בקרבו" ואמר "פן תשב את בני שמה".
כי אמר פשיטא אם ישא בני אשה מבנות הכנעני מאחר שאנוכי יושב בקרבו, מסתמא גם בני יגור אצלם ואז יש לחוש שמא ילמוד ממעשיהם. ואם ישא מבנות לבן ובתואל וידור אצלם אז יש גם כן לחוש שמא ילמוד ממעשיהם.
אבל כשישא אשה משם וידור כאן אז ממה נפשך אין כאן בית מיחוש. כי מן לבן ובתואל לא ילמוד שהרי לא ידור אצלם. ומן הכנעני לא ילמוד כי לא יהיה לו התערבות עמהם. ואדרבה ישטמו אותו על אשר לא רצה להתחתן בם.
אמנם יש חששא אחרת והוא שטבע האבות נמשך לבנים, זה דווקא באותן עברות הבאים מפאת החומר כאכילה וזימה וכילות וקנאה וכל המידות הרעות הנתלין בחומר. נגעים אלו מתפשטים מהאבות לבנים ותולדותיהם כיוצא בהם. אבל העבודה זרה דבר התלוי בשכלו של האדם אינו מתפשט מאבות לבנים. כי ג' שותפין באדם. החומר בא מן האב ואם לפיכך כל מעשה אבות התלוין בחומר ירשו בנים. אבל האמונה היא תלויה בשכלו של אדם והרי הקב"ה נותן בו נשמה ושכל למה יתפשט זה מאבות לבנים? על כן היה מרחיק הכנענים שהיו שטופי זימה וכמה מיני עברות הנתלים בחומר האדם זולת עבודה זרה. ולא הרחיק לבן ובתואל שלא היה בהם כי אם פחיתת העבודה זרה לבד.(כלי יקר,שם,כד,ג)
ג.אמור לי מי גמלך ואומר לך מי אתה:
וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר:(שם,כד,י)
5.מדוע הדגיש הכתוב שהגמלים היו מגמלי אדוניו וכי עם איזה גמלים היינו מצפים שיצא למסע?
מגמלי אדניו. ניכרין היו משאר גמלים, שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים:(רש"י,שם)
ד.עצור, גמל לפניך:
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת(שם,כד,יח-יט)
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר (שם,שם,לב-לג)
6.מדוע הקדימה רבקה את שתיית אליעזר לשתיית הגמלים ומנגד האכילה את הגמלים לפני אליעזר?
עוד יתבאר על דרך אומרם ז''ל (ברכות מ.) בפסוק (דברים יא טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך וגו' שצריך אדם להקדים לתת מזון לבהמתו ואח''כ את עצמו. ויש לך לדעת כי דוקא דאין כאן סכנה או צער אבל בסכנה או בשיש צער קודם יש לחוש לצערו ואחר כך בהמתו, ולזה כששאל האיש הגמיאיני מעט הרגישה הצדקת כי צמא למים היה ומצטער היה לזה אמרה לו שתה וכשנתנה לו שיעור ששיערה כי ודאי אין כאן חשש לצער הצמא ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב כי בגדר זה שאינך מצטער אותם צריך להקדים, והוא שסמך הכתוב לותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך וגו'. ואומר עד אם כלו פי' לא אשער להם כפי האומדנא אלא אשקה ולא אשא ידי עד שאראה שמים לפניהם ואינם שותים וזה לך האות כי כלו לשתות
(אור החיים,שם)
ה.על שלושה דברים:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם(שם,שם,כב)
בקע. רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת: ושני צמידים. רמז לשני לוחות מצמדות: עשרה זהב משקלם. רמז לעשרת הדברות שבהן: (רש"י,שם)
7.מדוע רצה אליעזר לרמוז לרבקה במתנות שנתן לה דווקא על מצוות אלו?
וקשה למה רמז אלו שני מצוות,שקלי ישראך שהביאו ישראל קרבנות מהם,גם שני לוחות ועשרת הדברות,אלא נראה שראה אותה גומלת חסד ורמז לה עוד העבודה והתורה והשתא תהיה לה שלשה דברים שעל שלושתן העולם עומד ,התורה העבודה והגמילות חסדים.ואם תאמר למה לה הרמז כאשר לא הבינה היא הרמז, ואין זה קושיא,'דאף על גב שהיא לא ידעה מזלה ידעה'{מגילה ג,ע"א} (גור אריה, מובא בשפתי חכמים השלם,שם)
ו.כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה (בבא קמא צ"ב ע"א)
וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב:(שם,שם,סב)
8.מהיכן בא יצחק ומה עשה שם?
מבוא באר לחי ראי. שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה:(רש"י,שם)
בא מבא באר לחי ראי. להתפלל במקום שבו נשמעה תפלת שפחתו וקודם שהתפלל כבר נשלם ענינו בחרן וקרבה אשתו לבא על דרך טרם יקראו ואני אענה(ספורנו,שם)
ז.תפילת מנחה- סגולה לזיווג:
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים(שם,שם,סג)
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:(תהלים קב, א)
9.מה עשה יצחק בשדה?
לשוח. לשון תפלה, כמו (תהלים קב א) ישפוך שיחו: (רש"י,שם)
לשוח בשדה. היינו שיצחק תקן תפלת המנחה ואז נזדמנה לו רבקה והיינו דכתיב 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא {משלי יח,כב} דהיינו אשה דכתיב מצא אשה מצא טוב'[ברכות ח,ע"א) :(בעל הטורים,שם)
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב- רז"ל (ברכות כו:) למדו מכאן שיצחק תיקן תפלת מנחה שהוא לפנות ערב סמוך להערב שמש. ומכאן סמך למה שאמרו רז"ל (ברכות ו:) "לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה שכן אליהו לא נענה כי אם בתפלת המנחה, ואע"פ שאברהם ויעקב תקנו גם תפלת שחרית וערבית, מכל מקום לא מצינו שנענו מיד, אבל בתפלת מנחה מצינו שיצחק נענה מיד, כי מסתמא התפלל יצחק על הזיווג בעוד היות אליעזר בדרך, כי על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא - זו אשה (שם ח.) ולכך הלך להתפלל תפלה זו בשדה. שאם נתן לו ה' השדה המוכן לזריעה ביתר שאת על שאר כל השדות, כמ"ש: (בראשית כו יב) "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". קל וחומר שיתן לו אשה, קרקע עולם, אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני אלהים , ומיד כאשר התפלל עליה כתיב: "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים", כי בשעת התפלה היה נותן עיניו למטה, ומיד אחר סיום התפלה נשא עיניו למעלה וירא כי היה נענה מיד, "והנה גמלים באים" נושאים את בת זוגו, ומזה למדו שיותר האדם נענה בתפלת המנחה, וטעמו של דבר לפי שמדת הדין מקטרג דווקא בלילה וע"כ תפלת ערבית הסמוכה ללילה, וכן תפלת שחרית גם כן סמוכה ללילה שעברה, אבל מנחה רחוק משני לילות על כן אין בתפלה זו שום קטיגור.(כלי יקר,שם)
ח.מצא אישה- מצא טוב:
וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:
עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר: (שבת,פרק ב, משנה ו)
10.כיצד הביאה שרה אימו והלא אימו כבר מתה?
האהלה שרה אמו. ויביאה האהלה ונעשית דגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו: (רש"י,שם)
כנגד שלוש מצוות שהשנים מצוות בהן,כנגד חלה ברכה מצויה, נגד הדלקה נר דלוק, וענן קשור הוא ענן השכינה וזהו לכבוד קשדות טהרה שהיתה זהירה בנידתה לטהר עצמה, כי הטהרה מביאה לידי רוח הקודש(גור אריה, מתוך שפתי חכמים השלם)
ט.שומרת אמונים:
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:(שם,כה,א)
ותלך ותתע. חזרה לגלולי בית אביה(שם,כא,יד)
קטורה. זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדוגה לאדם מיום שפרשה מאברהם:
(רש"י,שם)
11.ממה דייק רש"י שקטורה היא הגר ?
מדוייק בלשוה"ק "ויוסף אברהם ויקח אשה" מה שייך כאן הוספה הרי שרה כבר מתה אלא הוא לשון חזרה שחזר ולקח את הגר ששילח וכמו 'ויוסף שלח את היונה'{בראשית ח,י} (ביאורי רש"י,חומש רש"י המבואר)
12.כיצד לקחה שוב אברהם והרי פירש שחזרה לגילולי בית אביה?
...י"ל קודם שחזר ולקחה אברהם פעם שניה עשתה תשובה ונקראה קטורה על כך וי"א ביקשה לחזור לגילולי אביה ולא חזרה (חזקוני,שם)
י.זכות הקדימה:
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא:(שם,כה,ט)
וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו: (שם,לה,כט)
מצחק. לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'(רש"י,שם,כא,ט)
13.מדוע בקבורת אברהם הוקדם יצחק לישמעאל ולא נהגו לפי סדר הלידה כמו בקבורת יצחק?
יצחק וישמעאל. מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם:(רש"י,שם)
סיום:
על התורה:-כנגד יעקב
טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף (תהילים קיט,עב)
ועל העבודה:-כנגד יצחק
איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה (תענית ב,ע"א)
ועל גמילות חסדים:-כנגד אברהם
ת''ר בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה צדקה בממונו גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים(סוכה,מט,ע"ב)
שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים: (אבות,א,ב)
כי אלו ג' עבירות (ע"ז,ג"ע,ש"ד) הם הפך שלוש הדברים שהעולם עומד עליהם כי אין ספק כי עבודה זרה הפך העבודה שהיא אל הש"י,ושפיכות דמים היא הפך גמילות חסדים,כי זה מיטיב לאחר לאחר ועושה לו דבר שאין צריך(חייב) לעשות וש"ד מאבדו לגמרי,וגילוי עריות הוא הפך התורה כי מעלת התורה שהיא השכל נבדל מן חמרי לגמרי...התורה השכלית ...והפך זה ג"ע שהולך אחר הזנות שהיא ג"ע ובזה הולך אחר החמרי עש שהוא נחשב לגמרי כמו בהמה וחמור (דרך חיים למהר"ל,שם)
א.חסד של אמת:
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר:(בראשית,כג,טז)
1.מדוע התעקש אברהם על קניית מערת המכפלה ואפילו בסכום כה עצום ומדוע לא קנה אותה קודם לכן?
כאשר נפטרה שרה אמנו, ונוצר הצורך לקברה, מבין אברהם אבינו כי כעת הקשר עם הארץ נעשה אחר לגמרי. עד כה היו אברהם ושרה הגילוי היחידי של נשמת ישראל בעולם. כל זמן שהנשמה שרתה בגופה של שרה, ללא שום חילוקים, לא היה צורך לעשות מעשה קניין שיקשור את הארץ עם נשמתן של ישראל...עד מותה של שרה, הגוף של הארץ היה בטל לגמרי לאור הנשמה. כמו שהגוף של אברהם ושרה היה טפל לגמרי לנשמתם. אברהם ושרה לא עסקו בגוף אלא בשעת הצורך, כפי שהתרחש במצרים בבית פרעה... אך כאשר מתרחש פירוד בין הנשמה לגוף, יש צורך לעשות קניין בארץ, על מנת לקשור בקשר ממשי בין הנשמה לגוף, ובין האומה לארצה(הרב יהושע שפירא,מתוך אתר ישבת ההסדר ר"ג)
וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, לָמָּה לֹא רָצָה אוֹתָהּ עַד עַכְשָׁו? כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ בוֹ, הוֹאִיל וְלֹא צָרִיךְ אוֹתָהּ. כָּעֵת שֶׁהִצְטָרֵךְ אוֹתָהּ, אָמַר, הִנֵּה הַשָּׁעָה לְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ. בֹּא רְאֵה, אִם עֶפְרוֹן הָיָה רוֹאֶה בַּמְּעָרָה מַה שֶּׁרָאָה בָּהּ אַבְרָהָם, לֹא הָיָה מוֹכֵר אוֹתָהּ לְעוֹלָמִים, אֶלָּא וַדַּאי לֹא רָאָה בָּהּ וְלֹא כְלוּם, שֶׁהֲרֵי אֵין הַדָּבָר נִגְלֶה אֶלָּא לִבְעָלָיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ לְאַבְרָהָם הִתְגַּלְּתָה וְלֹא לְעֶפְרוֹן. לְאַבְרָהָם הִתְגַּלְּתָה - שֶׁלּוֹ הָיְתָה. לְעֶפְרוֹן לֹא הָיְתָה מִתְגַּלָּה - שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּהּ חֵלֶק. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִתְגַּלָּה לְעֶפְרוֹן כְּלוּם, וְלֹא הָיָה רוֹאֶה אֶלָּא חֲשֵׁכָה, וְעַל כֵּן מָכַר אוֹתָהּ...
וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנַס אַבְרָהָם בַּתְּחִלָּה לַמְּעָרָה, רָאָה שָׁם אוֹר, וְנִזְרַק לְפָנָיו עָפָר, וְהִתְגַּלּוּ לוֹ שְׁנֵי קְבָרִים. בֵּינְתַיִם עָלָה אָדָם בִּדְמוּתוֹ, וְרָאָה אֶת אַבְרָהָם וְחִיֵּךְ, וּבוֹ [היה] יָדַע אַבְרָהָם שֶׁשָּׁם [היה] הוּא עָתִיד לְהִקָּבֵר ,אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ, הַאִם טִירָה שֶׁאֵינָהּ מְקֹרָה יֵשׁ כָּאן? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִטְמִין אוֹתִי כָּאן, וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן עַד עַכְשָׁו נִטְמַנְתִּי כְּמוֹ דָּג בַּחֲפִירָה עַד שֶׁאַתָּה בָּאתָ לָעוֹלָם. עַכְשָׁו מִכָּאן וְאֵילָךְ הִנֵּה קִיּוּם לִי וְלָעוֹלָם יֵשׁ בִּשְׁבִילְךְ. (זוהר בראשית,קכז ע"ב-קכח ע"א)
ב.טוב אח רחוק משכן קרוב:
וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּי-ה-וָ-ה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת הֶהָשֵׁב אָשִׁיב אֶת בִּנְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה: ... וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה:
2.מה חידש בכך שאמר שהכנעני יושב בקרבו?
3.מדוע לא חיפש אברהם כלה לבנו מבנות הארץ אשר יהיו לה תכונות ראויות לבנו?4.מדוע סירב אברהם לשלוח את יצחק לארץ מולדתו לצורך שידוכין?
וכי עדיין לא ידענו שהוא יושב בקרבו ? אלא שבא לתרץ בזה קושיא. וזה כי מסתמא ציוה שלא יתחתן בבנות הכנעני פן ילמד ממעשיהם כדרך שנאמר בתורה: "ולא תתחתן בם" ואם כן מה ירוויח אם ישא אשה מבנות לבן ובתואל כי גם המה עובדי עבודה זרה כמו הכנעני? על כן אמר "אשר אנוכי יושב בקרבו" ואמר "פן תשב את בני שמה".
כי אמר פשיטא אם ישא בני אשה מבנות הכנעני מאחר שאנוכי יושב בקרבו, מסתמא גם בני יגור אצלם ואז יש לחוש שמא ילמוד ממעשיהם. ואם ישא מבנות לבן ובתואל וידור אצלם אז יש גם כן לחוש שמא ילמוד ממעשיהם.
אבל כשישא אשה משם וידור כאן אז ממה נפשך אין כאן בית מיחוש. כי מן לבן ובתואל לא ילמוד שהרי לא ידור אצלם. ומן הכנעני לא ילמוד כי לא יהיה לו התערבות עמהם. ואדרבה ישטמו אותו על אשר לא רצה להתחתן בם.
אמנם יש חששא אחרת והוא שטבע האבות נמשך לבנים, זה דווקא באותן עברות הבאים מפאת החומר כאכילה וזימה וכילות וקנאה וכל המידות הרעות הנתלין בחומר. נגעים אלו מתפשטים מהאבות לבנים ותולדותיהם כיוצא בהם. אבל העבודה זרה דבר התלוי בשכלו של האדם אינו מתפשט מאבות לבנים. כי ג' שותפין באדם. החומר בא מן האב ואם לפיכך כל מעשה אבות התלוין בחומר ירשו בנים. אבל האמונה היא תלויה בשכלו של אדם והרי הקב"ה נותן בו נשמה ושכל למה יתפשט זה מאבות לבנים? על כן היה מרחיק הכנענים שהיו שטופי זימה וכמה מיני עברות הנתלים בחומר האדם זולת עבודה זרה. ולא הרחיק לבן ובתואל שלא היה בהם כי אם פחיתת העבודה זרה לבד.(כלי יקר,שם,כד,ג)
ג.אמור לי מי גמלך ואומר לך מי אתה:
וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר:(שם,כד,י)
5.מדוע הדגיש הכתוב שהגמלים היו מגמלי אדוניו וכי עם איזה גמלים היינו מצפים שיצא למסע?
מגמלי אדניו. ניכרין היו משאר גמלים, שהיו יוצאין זמומין מפני הגזל שלא ירעו בשדות אחרים:(רש"י,שם)
ד.עצור, גמל לפניך:
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ: וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת(שם,כד,יח-יט)
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ: וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל עַד אִם דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי וַיֹּאמֶר דַּבֵּר (שם,שם,לב-לג)
6.מדוע הקדימה רבקה את שתיית אליעזר לשתיית הגמלים ומנגד האכילה את הגמלים לפני אליעזר?
עוד יתבאר על דרך אומרם ז''ל (ברכות מ.) בפסוק (דברים יא טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך וגו' שצריך אדם להקדים לתת מזון לבהמתו ואח''כ את עצמו. ויש לך לדעת כי דוקא דאין כאן סכנה או צער אבל בסכנה או בשיש צער קודם יש לחוש לצערו ואחר כך בהמתו, ולזה כששאל האיש הגמיאיני מעט הרגישה הצדקת כי צמא למים היה ומצטער היה לזה אמרה לו שתה וכשנתנה לו שיעור ששיערה כי ודאי אין כאן חשש לצער הצמא ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב כי בגדר זה שאינך מצטער אותם צריך להקדים, והוא שסמך הכתוב לותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך וגו'. ואומר עד אם כלו פי' לא אשער להם כפי האומדנא אלא אשקה ולא אשא ידי עד שאראה שמים לפניהם ואינם שותים וזה לך האות כי כלו לשתות
(אור החיים,שם)
ה.על שלושה דברים:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם(שם,שם,כב)
בקע. רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת: ושני צמידים. רמז לשני לוחות מצמדות: עשרה זהב משקלם. רמז לעשרת הדברות שבהן: (רש"י,שם)
7.מדוע רצה אליעזר לרמוז לרבקה במתנות שנתן לה דווקא על מצוות אלו?
וקשה למה רמז אלו שני מצוות,שקלי ישראך שהביאו ישראל קרבנות מהם,גם שני לוחות ועשרת הדברות,אלא נראה שראה אותה גומלת חסד ורמז לה עוד העבודה והתורה והשתא תהיה לה שלשה דברים שעל שלושתן העולם עומד ,התורה העבודה והגמילות חסדים.ואם תאמר למה לה הרמז כאשר לא הבינה היא הרמז, ואין זה קושיא,'דאף על גב שהיא לא ידעה מזלה ידעה'{מגילה ג,ע"א} (גור אריה, מובא בשפתי חכמים השלם,שם)
ו.כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה (בבא קמא צ"ב ע"א)
וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב:(שם,שם,סב)
8.מהיכן בא יצחק ומה עשה שם?
מבוא באר לחי ראי. שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה:(רש"י,שם)
בא מבא באר לחי ראי. להתפלל במקום שבו נשמעה תפלת שפחתו וקודם שהתפלל כבר נשלם ענינו בחרן וקרבה אשתו לבא על דרך טרם יקראו ואני אענה(ספורנו,שם)
ז.תפילת מנחה- סגולה לזיווג:
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים(שם,שם,סג)
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ:(תהלים קב, א)
9.מה עשה יצחק בשדה?
לשוח. לשון תפלה, כמו (תהלים קב א) ישפוך שיחו: (רש"י,שם)
לשוח בשדה. היינו שיצחק תקן תפלת המנחה ואז נזדמנה לו רבקה והיינו דכתיב 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא {משלי יח,כב} דהיינו אשה דכתיב מצא אשה מצא טוב'[ברכות ח,ע"א) :(בעל הטורים,שם)
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב- רז"ל (ברכות כו:) למדו מכאן שיצחק תיקן תפלת מנחה שהוא לפנות ערב סמוך להערב שמש. ומכאן סמך למה שאמרו רז"ל (ברכות ו:) "לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה שכן אליהו לא נענה כי אם בתפלת המנחה, ואע"פ שאברהם ויעקב תקנו גם תפלת שחרית וערבית, מכל מקום לא מצינו שנענו מיד, אבל בתפלת מנחה מצינו שיצחק נענה מיד, כי מסתמא התפלל יצחק על הזיווג בעוד היות אליעזר בדרך, כי על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא - זו אשה (שם ח.) ולכך הלך להתפלל תפלה זו בשדה. שאם נתן לו ה' השדה המוכן לזריעה ביתר שאת על שאר כל השדות, כמ"ש: (בראשית כו יב) "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". קל וחומר שיתן לו אשה, קרקע עולם, אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני אלהים , ומיד כאשר התפלל עליה כתיב: "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים", כי בשעת התפלה היה נותן עיניו למטה, ומיד אחר סיום התפלה נשא עיניו למעלה וירא כי היה נענה מיד, "והנה גמלים באים" נושאים את בת זוגו, ומזה למדו שיותר האדם נענה בתפלת המנחה, וטעמו של דבר לפי שמדת הדין מקטרג דווקא בלילה וע"כ תפלת ערבית הסמוכה ללילה, וכן תפלת שחרית גם כן סמוכה ללילה שעברה, אבל מנחה רחוק משני לילות על כן אין בתפלה זו שום קטיגור.(כלי יקר,שם)
ח.מצא אישה- מצא טוב:
וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:
עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר: (שבת,פרק ב, משנה ו)
10.כיצד הביאה שרה אימו והלא אימו כבר מתה?
האהלה שרה אמו. ויביאה האהלה ונעשית דגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו: (רש"י,שם)
כנגד שלוש מצוות שהשנים מצוות בהן,כנגד חלה ברכה מצויה, נגד הדלקה נר דלוק, וענן קשור הוא ענן השכינה וזהו לכבוד קשדות טהרה שהיתה זהירה בנידתה לטהר עצמה, כי הטהרה מביאה לידי רוח הקודש(גור אריה, מתוך שפתי חכמים השלם)
ט.שומרת אמונים:
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה:(שם,כה,א)
ותלך ותתע. חזרה לגלולי בית אביה(שם,כא,יד)
קטורה. זו הגר, ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטרת ושקשרה פתחה שלא נזדוגה לאדם מיום שפרשה מאברהם:
(רש"י,שם)
11.ממה דייק רש"י שקטורה היא הגר ?
מדוייק בלשוה"ק "ויוסף אברהם ויקח אשה" מה שייך כאן הוספה הרי שרה כבר מתה אלא הוא לשון חזרה שחזר ולקח את הגר ששילח וכמו 'ויוסף שלח את היונה'{בראשית ח,י} (ביאורי רש"י,חומש רש"י המבואר)
12.כיצד לקחה שוב אברהם והרי פירש שחזרה לגילולי בית אביה?
...י"ל קודם שחזר ולקחה אברהם פעם שניה עשתה תשובה ונקראה קטורה על כך וי"א ביקשה לחזור לגילולי אביה ולא חזרה (חזקוני,שם)
י.זכות הקדימה:
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא:(שם,כה,ט)
וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו: (שם,לה,כט)
מצחק. לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גלוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש''ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו'(רש"י,שם,כא,ט)
13.מדוע בקבורת אברהם הוקדם יצחק לישמעאל ולא נהגו לפי סדר הלידה כמו בקבורת יצחק?
יצחק וישמעאל. מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם:(רש"י,שם)
סיום:
על התורה:-כנגד יעקב
טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף (תהילים קיט,עב)
ועל העבודה:-כנגד יצחק
איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה (תענית ב,ע"א)
ועל גמילות חסדים:-כנגד אברהם
ת''ר בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה צדקה בממונו גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו צדקה לעניים גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים צדקה לחיים גמילות חסדים בין לחיים בין למתים(סוכה,מט,ע"ב)
