וישלח: בין פטירת רחל למסירת הסימנים

פתיחה: מה הקשר ( לכאורה) בין פטירת רחל בלדתה לבין המשנה במסכת שבת על פטירת נשים בשעת לדתן?

עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר:(שבת פרק ב משנה ו)

 בִּשְׁעַת לֵדָתָן. בִּשְׁעַת סַכָּנָה מְזֻמָּן פֻּרְעָנוּתָא:(רע"ב,שם)

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין (בראשית לה,יח)

1.מדוע מתה רחל בנסיבות כה טרגיות ?

א.מעשה גניבת התרפים:

א1.בגלל קללתו של יעקב על מי שבידו התרפים

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ (בראשית לא, יד), לָמָּה מֵתָה רָחֵל תְּחִלָה, ... עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא מֵתָה אֶלָּא מִקִּלְּלָתוֹ שֶׁל זָקֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, לב): עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, וְהָיָה כִּשְׁגָּגָה הַיּוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט, (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל וגו' (בראשית לה, יט): וַתָּמָת רָחֵל וגו', (בראשית לא, טו) (בראשית רבה עד ד)

א2.משום שצערה את אביה:

תא חזי, לבן הלך ביום אחד, דרך שבעה ימים שהלך יעקב, כדי לעקור אותו מן העולם, א' משום שהלך ממנו, וא' על התרפים שגנבו ממנו. ואף על פי שרחל עשתה זה, כדי לעקור את אביה מע"ז, מכל מקום נענשה שלא גידלה את בנימין, ולא היתה עמו אפילו שעה אחת בעולם, משום הצער של אביה, ואף על פי שנתכוונה לטוב. (זוהר בראשית שפ)

ב.משום שיעקב אחר לשלם את נדרו:

ותא חזי, אין המקטרג על האדם נמצא, אלא בשעת סכנה, ותא חזי, משום שיעקב איחר (לשלם) את נדרו שנדר לפני הקב"ה נתגבר הדין על יעקב, על ידי המקטרג, שתבע עליו דין בשעת סכנה, שרחל היתה בה, אמר לפני הקב"ה והרי יעקב נדר נדר ולא שילם, והרי הוא גדול מכל בעושר ובבנים ובכל מה שצריך, ולא שלם הנדר שנדר לפניך ולא קבלת עונש ממנו, מיד ותלד רחל ותקש בלדתה, כי נתקשה עליו הדין למעלה אצל מלאך המות.

(זוהר מבואר בראשית  קצא)

ג.בכניסה לארץ לא יכול היה יעקב להיות נשוי לשתי אחיות:

השם לו לבדו נתכנו עלילות שמתה רחל בדרך בתחילת בואם בארץ כי בזכותה לא מתה בחוצה לארץ ובזכותו לא ישב בארץ עם שתי אחיות והיא היתה הנשאת באיסור האחוה ונראה שנתעברה מבנימין קודם בואם בשכם ולא נגע בה בארץ כלל מפני הענין שהזכרנו

(רמב"ן ויקרא יח,כה)

ד.רחל היא בחינת משיח בן יוסף שמת לפני משיח בן דוד:

{זכריה יב-יב} וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד אמרו והלא דברים ק''ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה''ר שולט בהם על אחת כמה וכמה הא הספידא מאי עבידתיה פליגי בה רבי דוסא ורבנן חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצה''ר שנהרג

(סוכה נב, ע"א)

2.גדולת המעשה של רחל- נתינת הסימנים- יותר מעקידת יצחק:

א"ר שמואל בר נחמן בשעה שחרב בית המקדש בא אברהם לפני הקב"ה בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו ומכה את פניו וקורע את בגדיו ואפר על ראשו והיה מהלך בבית המקדש וסופד וצועק אמר לפני הקב"ה מפני מה נשתניתי מכל אומה ולשון שבאתי לידי בושה וכלימה זאת.. מיד 

פתח אברהם לפני הקב"ה ואמר רבש"ע למאה שנה נתת לי בן וכשעמד על דעתו והיה בחור בן שלשים ושבע שנים אמרת לי העלהו עולה לפני ונעשיתי עליו כאכזרי ולא ריחמתי עליו אלא אני בעצמי כפתתי אותו ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?

פתח יצחק ואמר רבש"ע כשאמר לי אבא )בראשית כ"כ( אלהים יראה לו השה לעולה בני לא עכבתי על דבריך ונעקדתי ברצון לבי על גבי המזבח ופשטתי את צוארי תחת הסכין ולא תזכור לי זאת ולא תרחם על בני?

פתח יעקב ואמר רבש"ע לא עשרים שנה עמדתי בבית לבן וכשיצאתי מביתו פגע בי עשו הרשע ובקש להרוג את בני ומסרתי עצמי למיתה עליהם ועכשיו נמסרו ביד אויביהם כצאן לטבחה לאחר שגדלתם כאפרוחים של תרנגולים וסבלתי עליהם צער גידול בנים כי רוב ימי הייתי בצער גדול בעבורם ועתה לא תזכור לי זאת לרחם על בני? 

פתח משה ואמר רבש"ע לא רועה נאמן הייתי על ישראל ארבעים שנה ורצתי לפניהם כסוס במדבר וכשהגיע זמן שיכנסו לארץ גזרת עלי במדבר יפלו עצמותי ועכשיו שגלו שלחת לי לספוד ולבכות עליהם זהו המשל שאומרים בני אדם מטוב אדוני לא טוב לי ומרעתו רע לי.. 

באותה שעה קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שהיא סבור שהיא רחל ... וגמלתי חסד עמה ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם? 

מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן הדא הוא דכתיב (ירמיה ל"א) כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו וכתיב (שם)כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' וכתיב (שם) ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם:

(מדרש רבה איכה הקדמה פסקה כד)

3.רחל נפקדה בזכות מסירת הסימנים:

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ:(בראשית ל,כב)

ויזכור אלהים את רחל. זכר לה שמסרה   סימניה לאחותה   (ב"ר עג, ד.),(רש"י,שם)

שהוא מדה כנגד מדה, היא עשתה שלא תצא אחותה בחרפה מבעלה, לכך אין ראויה שלא תלד ותצא בחרפה מבעלה (שפתי חכמים,שם)

4.אהבת יהונתן לדוד באה לו בירושה מאהבת רחל ללאה במסירת הסימנים:

משכילים יזהירו עם מה שאמר יהונתן לדוד אתה תמלוך על כל ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי יודע כן כי הידיעה לא תאמר אלא בדברים האמתיים העתידים להתקיים על כל פנים וגם שאול כשפייס את דוד אחרי כרתו את כנף המעיל במערה לאות שלא רצה לחבול בו אמר לו ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל והן שלש מלכיות לאדם לדוד ולמשיח כי ביד משיח לבדו תתקיים ממלכת ישראל כאמרם ז"ל שפירושו ממלכת שפלה היא חלק המשנה ותקם ביד משיח בעל המלוכה האמתית שיהיה המשנה נשמע אליו לגמרי וכבר זכרנו כי היה יהונתן שמח וחפץ להיות לו למשנה כי אמנם נפש יהונתן נקשרה בנפש דוד כקטן נתלה בגדול הוא שדוד מקונן עליו נפלאתה אהבתך לי כי אין השכל סובל מדרך הטבע שיהיה בן המלך אוהב את עבדו עד שיושיבהו לרצונו על כסא אביו והוא יהיה לו למשנה אלא אמר דוד מאהבת נשים אמותינו זו לזו שרחל מסרה סימנין ללאה ולא נתקנאה בירך אחותה משם התחילה אהבתך לי שלא היית מקנא בי והיה זה וזה מהפלא העליון שאין בו טעם ומשביע לכל חי רצון בלא קנאה ובלא תחרות והוא אשר חפץ עשה 

(הרמ"ע מפאנו, ספר עשרה מאמרות - מאמר חקור דין - חלק ד פרק יז )

5.רחל מסרה ללאה את הסימנים שקבעה עם יעקב: נידה חלה והדלקת הנר:

ויהי בבקר - שכל הלילה היתה עושה עצמה כרחל מתוך השלשה סימנין שמסרה לה נדה וחלה והדלקת הנר כמו שמסרן יעקב לרחל

(דעת זקנים על בראשית פרק כט פסוק כה )

6.הסימנים הם אותם דברים שהקפידו עליהם שרה ורבקה - נר דולק,ברכה בעיסה וענן קשור 

וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ (בראשית כד,סז)

שרה אמו - פרש"י כל זמן שהיתה קימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל, כנגד קיום מצות נדה חלה הדלקת הנר, ענן קשור הוא דוגמת נדה שהענין שלהם חוזר ושוב פוסק וחוזר.

(חזקוני,שם) 

7.הסימנים שמסרה רחל ללאה- נדה חלה הדלקת הנר -הם  בני חיי ומזוני - וגם תיקון עונשי אדם וחוה:

נידה (בני):

אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ (בראשית ג, טז)

הפרשת חלה(מזוני):

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב (בראשית ג,יט)

הדלקת הנר- (חיי) - עונש המיתה שהושת על העולם:

וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב,יז)

8.חלה נידה והדלקת הנר- ראשי תיבות חנ"ה- רמיזה לטקס החינה השעורכת הכלה  בימים הסמוכים לחופתה:

 ודבר בעתו מה טוב, לפי שבערב שבת נברא אדם הראשון שהוא חלתו של עולם, ובו נעשה מה שנעשה. ולכן יש נשים נוהגים לתת פרוטות צדקה קודם הפרשת חלה, וקודם הדלקת נרות שבת, וקודם טבילת מצוה, וסימנם חנ"ה, שהוא חלה נדה הדלקה:

(ספר בן איש חי - הלכות שנה שניה - פרשת לך לך אות ו)

9.בזכות יוסף לא ניתן לרנן על אי הקפדת רחל ח"ו על נדה חלה והדלקת הנר:

א.נדה- אשת פוטיפר:

מיתתה של רחל בלדתה הייתה עלולה לשמש מקור לרינון הבריות על אודותיה. לכן אמרה רחל בשעת לידת יוסף "אסף אלהים את חרפתי" (בראשית ל, כג), שעתיד היה יוסף למסור את נפשו על שלוש המצוות הללו, והדבר נחשב לה כאילו תיקנה היא את חטא חווה. האדמו"ר מקומרנא מסב את תיקונו של יוסף בנידה על עמידתו בניסיון עם אשת פוטיפר.

(ע"פ האדמור מקומרנא, רבינו חיים יעקב סאפרין, פרי חיים, ירושלים תשנ"ז, פרשת מקץ, עמ' שנז-שסא, מתוך מאמר "הדרן למסכת נידה, על חטא חווה ותיקונו / יעל לוין")

ב.חלה- הקפיד על אכילת לחם בקדושה:

וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה:(בראשית לט,ו)

 ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם. יש אומרים שהוא כנוי לשכיבת אשתו וזה רחוק. ועוד כי אדוני יוסף סריס היה. והנכון בעיני שכל אשר לו היה בידו חוץ מן הלחם שלא היה אפילו נוגע בו בעבור היותו עברי כי הנה מפורש כי לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם(אבן עזרא,שם)

ג.הדלקת הנר- חלום יוסף על הנרות:

ויחלום יוסף חלום וגו' ויוסיפו עוד וגו'. אומר הר"ר אליקים שלכך לא פי' הכתוב החלום לפי שלא נתקיים כמו האחרים וזהו שנאמר ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו חלום זה שלא נתפרש וחלום האלומות הרי כאן ב' חלומות, וי"מ שחלום הזה שלא נתפרש הוא שפרש"י בפר' ויחי י' נרות לא יכלו לכבות נר אחד וכו', וקצת תימא למה לא נתפרש כאן כמו האחרים וצ"ע:

(פירוש הריב"א על בראשית פרק לז פסוק ה )

10.גדולת המעשה של רחל  שאפילו לאה לא ידעה שרחל מסרה לה את הסימנים הסודיים בינה ליעקב:

כאשר מסרה רחל אמנו את הסימנים לאחותה, היא לא אמרה לה שאלו סימנים... אלא אמרה לה ... "אם את נכנסת מתחת לחופה, את צריכה לדעת את ההלכות שכל אשה יהודיה צריכה לדעת "לכן בשלב מאוחר יותר, כאשר רחל ביקשה ממנה את הדודאים , אומר הספר לב שלום, לר' שלום שבדרון זצ"ל - אמרה לה רחל אמנו (ל, טו) :וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי ...

אני לקחתי לך את בעלך !? אני נתתי לך את בעלי ! אבל רחל עשתה את זה כל כך בצניעות, שאפילו לא מסרה לה, שמדובר בסימנים, ולכן זה היה כ"כ טבעי, שלאה תאמר לה הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי

(פרשת ויצא – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה)

סיום: סיבת הסתרת הסימנים מפשט הפסוקים- גדולתה העצומה של רחל- והגורם העקיף לפטירתה לא מחמת עוון אלא מחמת זכות עצומה שאין כדוגמתה בכל ההסטוריה:

לא נזכר המעשה של מסירת הסימנים ע"י רחל בתורה הק' אפי' ברמז, היינו כי מעשה זה הוא מעבר להשגת אנוש, ואם זה היה נכתב בתורה, הרי בהכרח שהיינו נתבעים על כגון דא, וזה אין מחוייבים

( ע"פ הגרמ"צ שליט"א ששמע מאחד מראשי הישיבות בגולה ששמע מהמשגיח ר' ירוחם הלוי שאמר בשם הסבא מקלם שמה)

__________________________________________________________________________________

היה יהונתן שמח וחפץ להיות לו למשנה... הוא שדוד מקונן עליו נפלאתה אהבתך לי, כי אין השכל סובל מדרך הטבע שיהיה בן המלך אוהב את עבדו עד שיושיבהו לרצונו על כסא אביו והוא יהיה לו למשנה. אלא אמר דוד מאהבת נשים אמותינו זו לזו שרחל מסרה סימנין ללאה ולא נתקנאה בירך אחותה משם התחילה אהבתך לי שלא היית מקנא בי.

(עשרה מאמרות)

מעשה רחל גדול מעקידת יצחק:

המעשה של רחל גזר עליה את פטירתה ע"פ הרמב"ן שאין יעקב יכול להיות נשוי ל-2 אחיות בא"י

הסימנים שנתנה רחל ללאה- ניה חלה והדלקת הנר-

https://www.ykr.org.il/question/8237/

http://daf-yomi.com/content.aspx?pageid=216

https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=475&ArticleID=13432

https://www.oria.org.il/wp-content/uploads/2018/11/%D7%98-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%A8%D7%97%D7%9C-%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9C%D7%90.pdf