נשוא- ברכת כהנים- דף מקורות מקוצר

 1.

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת (ידו) יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים:(ויקרא ט,כב)

ויברכם. ברכת כהנים, יברכך, יאר, ישא: וירד. מעל  המזבח: (רש"י)

2. 

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם

יְבָרֶכְךָ יְ-הֹ-וָ-ה וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר יְ-הֹ-וָ-ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ :

יִשָּׂא יְ-הֹ-וָ-ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

 (במדבר ו,כג-כו)

3.

 מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, 

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מֵאַבְרָהָם (בראשית טו, ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, (במדבר ו, כג): כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִיִּצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, ה): וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, לְפִיכָךְ אָמַר הַמָּקוֹם כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ג): כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וּכְנֶגְדּוֹ כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר אֵימָתַי אֲנִי מְגַדֵּל אֶת בָּנֶיךָ כַּכּוֹכָבִים, כְּשֶׁאֶגָּלֶה עֲלֵיהֶם בְּכֹה, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּשֶׁאֶגָּלֶה עַל מַנְהִיגָם בְּכֹה, שֶׁנֶאֱמַר (שמות ד, כב): כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

(בראשית רבה, מג,ח)

4.

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב''ה להוציא כהונה משם שנאמר {בראשית יד-יח} והוא כהן לאל עליון כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר {בראשית יד-יט} ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו מיד נתנה לאברהם שנאמר {תהילים קי-א} נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך ובתריה כתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דיבורו של מלכי צדק והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן:

(נדרים לב, ע"ב)

5.

שאלה: האם מותר לישראל לברך את בנו או תלמידו בברכת כהנים כשהוא סומך שתי ידיו על ראשו, או שמא יש להקפיד שלא יסמוך אלא יד אחת בלבד על ראש המתברך? 

תשובה: בכתובות (דף כד ע"ב) אמרו, שישראל הנושא כפיו ומברך ברכת כהנים עובר בעשה, ופירש רש"י, שנאמר כה תברכו את בני ישראל, אתם ולא זרים, ולאו הבא מכלל עשה עשה ...

......

בסיכום: הורים המברכים את בניהם, ורבנים המברכים את תלמידיהם או לשאר בני אדם, רשאים לברך אותם בברכת כהנים, כשהם סומכים יד אחת של ימין על ראש המתברך, או בשתי ידים זוכות כאחת. 

(שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן יד)

6.

ובפסוק ראשון ג' תיבות כנגד ג' אבות ומברכין להם כדי שיזכר להם ברית אבות, 

פסוק שני חמשה תיבות כנגד חמשה חומשי תורה שבזכות אבות נתנה תורה וכן הוא אומר (שם כא, יח) באר חפרוה שרים ואומר להם עשו מה שכתוב בתורה שנתנה בזכות אבות. 

פסוק שלישי ז' תיבות כנגד ז' רקיעים ואומר להם שוכן שבעה יברך אתכם, 

וכן הוא אומר (שה"ש ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה, וכי שלמה צריך שמירה אלא שהיה חקוק סביב למטתו ברכת כהנים שהן ששים אותיות, 

ברכה ראשונה ט"ו אותיות כנגד ט"ו צדיקים שהם מכפרים לישראל שנאמר (הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף אלו צדיקים וחסידים שדומין לאביהם שברכה ראשונה נתנה לאברהם, 

ברכה שניה עשרים אותיות כנגד עשרים גרה שנותנין ישראל בכל שנה לכפר על מכירת יוסף שנמכר בעשרים כסף, 

ברכה שלישית כ"ה אותיות רמז לעתיד שהוא מוסיף עליהם חמשה שנאמר (יחזקאל מה, יב) והשקל עשרים גרה חמשה ועשרים שקלים ע"כ. 

(ספר כלבו סימן יא)

7.

וְאוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ וְהוּא הַשֵּׁם הַנֶּהְגֶּה מִיּוּ''ד הֵ''א וָא''ו הֵ''א. וְזֶה הוּא הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם. וּבַמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכִנּוּיוֹ וְהוּא בְּאָלֶ''ף דָּלֶ''ת. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד. וּמִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פָּסְקוּ הַכֹּהֲנִים מִלְּבָרֵךְ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ אֲפִלּוּ בַּמִּקְדָּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב וְשֶׁאֵינוֹ הָגוּן. וְלֹא הָיוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים מְלַמְּדִין שֵׁם זֶה לְתַלְמִידֵיהֶם וּבְנֵיהֶם הַהֲגוּנִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים. כָּל זֶה גְּדֻלָּה לִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא:

(ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ד, הלכה י')

8.

 כֵּיצַד הִיא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּגְּבוּלִין. בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַעֲבוֹדָה כְּשֶׁיֹּאמַר רְצֵה כָּל הַכֹּהֲנִים הָעוֹמְדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן וְהוֹלְכִין וְעוֹלִין לַדּוּכָן וְעוֹמְדִים שָׁם פְּנֵיהֶם לַהֵיכָל וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כְּפוּפוֹת לְתוֹךְ כַּפֵּיהֶם עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁלִיחַ צִבּוּר הַהוֹדָאָה וּמַחְזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וּפוֹשְׁטִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן וּמַגְבִּיהִין [ג] יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶם וּמַתְחִילִין (במדבר ו-כד) 'יְבָרֶכְךָ'. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מַקְרֵא אוֹתָם מִלָּה מִלָּה וְהֵם עוֹנִין שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו-כג) 'אָמוֹר לָהֶם' עַד שֶׁיֹּאמַר. כְּשֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק רִאשׁוֹן כָּל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וּמַקְרֵא אוֹתָן פָּסוּק שֵׁנִי מִלָּה מִלָּה וְהֵם עוֹנִים עַד שֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק שֵׁנִי וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְכֵן בְּפָסוּק שְׁלִישִׁי:

(ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ד, הלכה ג')

9.

בני: טוביהו ברבי אליעזר אומר יברכך ה' בבנים כענין שנא' (תהלים קכח) הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'...

מזוני: יברכך ה' במשא ובמתן כענין (איוב א) מעשה ידיו ברכת מלמד שכל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך...

חיי: יברכך ה' בזקנה כענין שנאמר (שם כד) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל...

( מדרש לקח טוב,שם)

10.

ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. הנה ידוע מ"ש בסה"ק אדרת אליהו בשם רבני אשכנז ז"ל דברכת כהנים ט"ו תיבות, ובאצבעות האדם יש י"ד פרקים כנגד י"ד תיבות ואין בהם כנגד תיבת ט"ו של שלום ותקנו חז"ל כוס של ברכה להשלים תיבת ט"ו של שלום. ואנא עבדא אמרתי, בששת ימי השבוע יש י"ב סעודות א' ביום וא' בלילה ורק בשבת יש שלשה סעודות, וכן הוא דינו של עני ההולך ממקום למקום לתת לו שתים ביום החול ושלש בשבת וכנז' במשנה, ואלו ט"ו סעודות נשפעים מן ט"ו תיבות דברכת כהנים וסעודה שלישית היא כנגד תיבת ט"ו של שלום. ובזה פרשתי בס"ד הטעם שאומרים שבת שלום כי השבת גרם להשלים כנגד תיבת שלום, שאם לא היה בו סעודה שלישית לא היה סעודה כנגד תיבת שלום: 

(בן איש חי שנה ראשונה פרשת נשא הקדמה)

11.

מברכין אלא בלשון הקדש ובעמידה ובנשיאות כפים ובקול רם ובספרי מסמיך להו אקרא כה תברכו ירושלמי בקול רם בקולו של רם מלמד שהקב"ה משתמע קולו עמהם 

(טור אורח חיים סימן קכח )

12.

דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתְּ אֲמַרְתָּ לִי דֵּיוּ דֵּיוּ, דֵּיאוּ דֵּיאוּ אַתְּ לְגַבָּן תְּחִלָּה. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה צְּבִי זֶה מְדַלֵּג מֵהַר לְהַר, מִבִּקְעָה לְבִקְעָה, מֵאִילָן לְאִילָן וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה, מִגָּדֵר לְגָדֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּץ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת זֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת זֶה, מִבֵּית מִדְרָשׁ זֶה לְבֵית מִדְרָשׁ זֶה, כָּל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֵיזוֹ זְכוּת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא...... אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאוֹרְזְלֵיהוֹן דְּאַיַּילְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אַחַר כָּתְלֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַנוֹת, מִבֵּין כִּתְפֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר לִי (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

(שיר השירים רבה פרק ב,ב)

13.

כְּשֶׁמַּחֲזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם,  מְבָרְכִין: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ  בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל  בְּאַהֲבָה.(או"ח קכח סעיף יא)

14.

 שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה זה מזה מותרין לעלות ביחד ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני אעלה במוסף או להיפוך כי יכול לומר אני רוצה לברך בשתיהן אבל כהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן אם ישא כפיו (ולכן יצא מביהכ"נ קודם רצה אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו) וע"ז תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה (משנה ברורה אורח חיים סימן קכח סעיף קטן לז)

15.

בפרשת העקדה, כאשר אברהם אבינו ויצחק מגיעים לאזור הר המוריה, אומר אברהם לשני הנערים, ישמעאל ואליעזר, המלווים אותם:

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם

בראשית כב-ה

מדרגת הקדושה השייכת לאומות העולם ובעיקר לישמעאל נקראת פ״ה. מידת פ״ה היא הכלי של העולם, החומר של העולם, שנאמר ׳שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר׳ - עם הדומה לחמור] זוהי הקדושה הטבעית השייכת לבריאה. הבריאה יכולה להגיע עד מדרגת פ״ה, שמונים וחמש בגימטריה - מבחינת ׳וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים׳. במסגרת הטבע, אי אפשר לעלות יותר. מעל זה נמצא הבורא, מבחינת אלוקים, שמונים ושש בגימטריה פ״ו.

אברהם ויצחק אינם מוגבלים בידי הטבע והם הולכים עד כ״ה. השם כ״ה, עשרים וחמש בגימטריה הוא פתח לשם הוויה י-ה-ו-ה, עשרים ושש בגימטריה. כ״ו היא מידת ההוויה.

ישראל אינו מוגבל בידי הטבע. עם ישראל דרך הגילוי הנבואי המיוחד לו יכול להתעלות ולהתקרב אל ה׳ שהוא האלוקים. יתרה מזו, כדי למלא את תפקידו כראוי, זקוק ישראל לברכה מיוחדת, וזו באה מאת ה׳ דרך המידה הנקראת כ״ו. אלו שקיבלו את המידה הזו ׳כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב׳, קיבלו גם את ברכת הכוהנים ׳כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳.

המהר״ל מסביר שהברכה היא התפשטות, התפשטות דרך קו החסד - אברהם, דרך קו הדין - יצחק ודרך קו מידת האמת - יעקב. לכן נקראת ברכת הכוהנים ״הברכה המשולשת הכתובה בתורה״.

(סוד מדרש התולדות הרב יהודה ליאון אשכנזי חלק א פרק "מידת כה")

נשוא: גודל עוצמתה של ברכת הכהנים

פתיחה: מה גדול ממה- ברכת הכהן או ברכת הצדיק?

הקדמה- ברכת הצדיק והשפעתה

ברכותינו- רבי אלימלך מליז'נסק:

כשיצא רבי אלימלך מניקולבורג שמע בת קול "יען שעזרת את הרבי שמלקה נותנים לך כ"ד שעות- מי שתברך יהיה מבורך"

והלך כמעט כל הזמן ולא מצא יהודי לברך אותו. והתחיל לבכות לפני ה' יתברך: "הינה נתת לי עד כ"ד שעות ואת מי אברך"אחרי זה ראה אישה אחת הולכת על השדה והתחיל לברך אותה והיא הייתה מתהלכת ממנו והלאה. אמר לה:"אל תפחדו כי אין אני מבני בליעל חס וחלילה.הגידי לי מאין את ומה מסחרך"

האישה התחילה לספר לו את כל לבבה, והוא בירך אותה והלך ‏והאישה הזאת באה לביתה, וסיפרה לבעלה אשר איש אחד ‏בירך אותה. והתחילו להצליח ועלו מעלה מעלה ונעשו  עשירים ‏גדולים. וחשבו בליבם כי האיש הזה היה אליהו הנביא, כי ראו ‏עין בעין ברכה בכל מעשה ידיהם. ונעשה האיש הזה בעל צדקה, ‏וקבע דירתו בעיר והיה לו משרתים. ונתן להם פקודה שיש רשות ‏בידם ליתן נדבה הגונה בלתי ידיעתו, אפילו עד דינר זהב. ויותר ‏מדינר זהב צריכין לשאול אותו.

‏אחר זמן רב נסע הרבי אלימלך עם אחיו, הרבי זושא, בעבור ‏פדיון שבויים, ושמעו שיש בעיר אחת עשיר גדול בעל צדקה,‏ונסעו לשם, ובאו המשרתים ליתן להם נדבה. ולא רצו לקבל. ‏והמשרתים רצו ליתן להם דינר זהב, ולא רצו לקבל. 

ונכנסו לבית ‏הגביר, ואשתו של הגביר ראתה את הרבי אלימלך, ונתעלפה ‏מחמת פחד ונעשה רעש גדול. ואמרה לבעלה: "הנה זה אליהו ‏שבירך אותי לפני כמה שנים. ועתה בוודאי בא לקחת העשירות ‏מאיתנו בחזרה."
‏‏ואמר הרבי אלימלך "אל תפחדו, כי אין אני אליהו. ולא באתי ‏לקחת העשירות מכם חס וחלילה, רק תודה לאל שברכתי ‏עשתה פירות." ‏ ‏ושאל אותו העשיר כמה מעות צריכין בעבור פדיון השבויים. ‏אמרו לו: "חמש מאות אדומים.י
‏ ‏והלך העשיר, והביא להם הסך הנ"ל. ולא רצו לקבל כי אמרו, ‏"אנחנו רוצים לזכות עוד אחרים במצווה הזאת." ואחר רוב ‏הפצרות קיבלו ממנו מחצה.

(אדמורים ועגלונים/ הרב נעם פרל שליט"א , ע"צ 249)

תפקיד הכהן - לחבר:

כה"ן- מחבר בין שער ה-25( בית א-להים- בית המקדש- נלכה עד כה) לבין שער החמישים( שער השמים) ולכן כה(25)+ נ(50) זה כהן ( כך שמעתי מהרב רוזנבלום שלי"א ע"פ ספר שערי אורה)

חלק א: ברכת כהנים בציר הזמן ההסטורי

1.המקור בתורה לברכת כהנים:

א.ברכת כהנים- נשיאת כפיים כפי שעשה אהרון ביום השמיני למילואים:

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת (ידו) יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים:(ויקרא ט,כב)

ויברכם. ברכת כהנים, יברכך, יאר, ישא: וירד. מעל  המזבח: (רש"י)

וישא אהרן את ידיו. זכה במתנות כהונה: 

ויברכם. ג' ברכות כנגד ג' מיני קרבנות 

ברכה א' כנגד חטאת וישמרך מן החטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור. 

יאר כנגד עולה שנאמר בעלותך לראות. 

שלום כנגד שלמים:

(בעל הטורים,שם)

ב.הברכה (היחידה) שהנוסח שלה הוא מדאורייתא במלואה:

 דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם

יְבָרֶכְךָ יְ-הֹ-וָ-ה וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר יְ-הֹ-וָ-ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ :

יִשָּׂא יְ-הֹ-וָ-ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם

 (במדבר ו,כג-כו)

2.ברכת כהנים מקורה באבות:

א.כה של אבות כנגד כה תברכו:

 מֵהֵיכָן זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, 

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מֵאַבְרָהָם (בראשית טו, ה): כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ, (במדבר ו, כג): כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִיִּצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, ה): וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, לְפִיכָךְ אָמַר הַמָּקוֹם כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ג): כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וּכְנֶגְדּוֹ כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר אֵימָתַי אֲנִי מְגַדֵּל אֶת בָּנֶיךָ כַּכּוֹכָבִים, כְּשֶׁאֶגָּלֶה עֲלֵיהֶם בְּכֹה, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲנִינָא אָמַר כְּשֶׁאֶגָּלֶה עַל מַנְהִיגָם בְּכֹה, שֶׁנֶאֱמַר (שמות ד, כב): כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

(בראשית רבה, מג,ח)

ב.ט"ו תיבות הברכה כנגד השנים המשותפות של ג' האבות:

יברכך ה' וישמרך. 'יברכך ‎‏ וישמרך, ‏ג' תיבות וט"ו אותיות, כנגד  ‏שלשה אבות שראו זה את זה ט"ו שנים, ‏וכנגד זכות אבות וי"ב שבטים. רבינו ‏מהר"א מגרמיזא ז"ל בכ"י. ובמקום אחר ‏כתבתי אני בעניי משם רבינו יהודה החסיד ‏זייל, שבזכות ט"ו שנים שהיו האבות ביחד,‏נתקיימו העולמות. ואפשר לומר, כי כל ברכת ‏כהנים שיש ט"ו תיבות בשלשה פסוקים ‏ייברכך' יאר' 'ישא', הכל בזכות האבות ‏שעבדו את ה' ט"ו שנים במעמד שלשתן, ‏והשלשה פסוקים נגד שלשה אבות, והט"ו ‏תיבות רמז ט"ו שנים שהיו ביחד, ואלים ‏זכותייהו לברך את ישראל.

‏‏(החיד"א, חומת אנך אות ה')

ג.שלושת האבות כנגד ג תיבות ראשונות בברכת הכהנים:

...ולמה ברכת כהנים הראשונה שלש תיבות, כנגד שלשה אבות העולם, כהן אומר להם יזכור ברית שלשה (מדרש חסרות ויתרות ,שם)

יברכך - אברהם אבינו- יברכך ה' בזקנה כענין שנאמר (שם כד) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל  (לקח טוב במדבר ו כד)

ה' - יצחק אבינו- הראשון להעביר ברכת ה' הלאה(ברכת יעקוב ועשיו): וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה לִפְנֵי מוֹתִי

וישמרך- כנגד יעקב אבינו- וישמרך. שלא יסלק שכינתו מאתך כענין שנאמר (בראשית כח) אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך וגו'(לקח טוב במדבר ו כד)

(ענ"ד)

ד.האבות כנגד שלושת הפסוקים בברכת כהנים:

סוף דבר הברכה הזאת היא כלל כל התורה כולה. לפי שהוא ברכה משולשת יש לנו לדרוש שהיא כנגד אברהם יצחק ויעקב שהם חוט משולש בזכיות. 

יברכך ה' וישמרך כנגד אברהם שהוא בעל הברכות. דכתיב ואברכה מברכיך וכתיב והיה ברכה. 

יאר ה' פניו אליך כנגד יצחק שיש לו פנים של זעם. כדכתיב ופחד יצחק היה לי. ולפי שיצחק בשעת העקידה נסתכל בדיוקנו של מעלה. לפי שהשם האיר פניו אליו עד שבסבת האורה החזקה כהו עיניו. אמר בו יאר ה' פניו אליך. ובברכה זו אנו מאירים פניו של זעם. וזהו ישא ה' פניו אליך ויחונך. כדכתיב ראה ראינו כי היה ה' עמך.

 ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום כנגד יעקב שנתן לו השלום. דכתיב ויעקב נסע סוכותה היא סוכת שלום. לפי שכבר עשה שלום למעלה ולמטה. למעלה עם המלאך דכתיב ויאבק איש עמו. וכתיב וירא כי לא יכול לו וכתיב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים. וזהו כנגד ישא ה' פניו אליך. ותנצל נפשי כנגד וישם לך שלום. וכן עשה שלום למטה עם עשו אחיו דכתיב וישקהו וכתיב אציגה נא עמך מן העם אשר אתי. מה כתיב שם ויבא יעקב שלם שלם בגופו ובנפשו. שלם מהמלאך שנצחו. שלם מאחיו שאמר לו יהי לך אשר לך והודה לו על הברכות. והוא יושב אהלים בין אהל אברהם ויצחק. ועשה שלום ביניהם ומכריע ביניהם בסבת האמת והשלום. דכתיב תתן אמת ליעקב. והוא הכתוב השלישי המכריע ביניהם בסבת השלום שיש בזה הפסוק השלישי. והאמצעי הוא הנבחר בכל הדברים. ולכן נקרא הבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה. כי השלום מכריע בכל הדברים. ולכן כתיב בו וישם לך שלום

(צרור המור במדבר ו כג)

ה. מנהג אשכז לאמירת כן יהי רצון לאחד מהאבות אחרי כל ברכה:

וצריכים להבין ענין מחלוקתם. וגם הלא מנהג ישראל תורה הוא, לזאת צריכים להבין מה שאנו אומרים אחר ברכת יברכך: 'כן יהי רצון בזכות אברהם אבינו', ובברכת יאר: 'כן יהי רצון בזכות יצחק אבינו', ובברכת ישא: 'כן יהי רצון בזכות יעקב אבינו'...

בברכת וישמרך - שענינה על הממון, אומרים 'כן יהי רצון בזכות אברהם אבינו' - שהוא הראשון שסלל הדרך לבניו והורה שיחד עם מעלת העשירות אפשרי לעבוד את ה' נאמנה...

בברכת 'ויחונך' שענינה על הבנים, אומרים 'כן יהי רצון בזכות יצחק אבינו' - אשר בו מצאנו בראשונה גודל התמימות והשלימות בענין כיבוד הורים...

בברכת 'ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום', אשר 'שלום' היא ברכה הכוללת כל סוגי השלימויות, אומרים 'כן יהי רצון בזכות יעקב אבינו' - שהוא הראשון בו מצאנו ענין זה וסלל הדרך לבניו לדורות

(שארית מנחם- ברכת כהנים ונשיאת כפיים)

3.איך ברכו האבות ברכת כהנים והם אינם כהנים?

א.אברהם קיבל את הכהונה במקום מלכיצדק- שם בן נח:

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב''ה להוציא כהונה משם שנאמר {בראשית יד-יח} והוא כהן לאל עליון כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר {בראשית יד-יט} ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו מיד נתנה לאברהם שנאמר {תהילים קי-א} נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך ובתריה כתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דיבורו של מלכי צדק והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן:

(נדרים לב, ע"ב)

ב.אברהם היה אפילו כהן גדול:

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אַבְרָהָם כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קי, ד): נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם וגו',(בראשית רבה מו,ה)

ג.כל האבות היו כהנים ולכן יצחק ביקש לברך את עשיו בברכת כהנים ולכן ביקש שיאכילנו ויהיה כקרבן:

ונראה ליישב שאברהם אבינו כהן היה, כדאיתא במסכת נדרים (דף לב ע"ב) שניטלה ‏הכהונה משם בן נח וניתנה לאברהם, ולא סתם כהן היה אלא כהן  ‏גדול', כדאיתא במדרש רבה (לן לך פמ"ו ה, וקדושים פכ"ה )

 ואם כן שפיר היה דהרי אברהם היה כהן כידוע, אם כן גם יצחק כמוהו, ורצה לברכו  ‏[לעשו] ברכת כהנים, וברכת כהנים לא חל רק סמוך לעבודה, ויצחק היה סומא ‏ופסול לעבודה, אך הנה ידוע דאכילת הצדיק הוי כקרבן, ולכך רצה שעשו יאכילנו ויהיה כקרבן, וסמוך לעבודה יברכנו (חכמת התורה, רבי שלמה קלוגר, ע"מ תקצז)

ד.לכן אפשר גם לברך בברכת הבנים אף על פי שאינו כהן:

שאלה: האם מותר לישראל לברך את בנו או תלמידו בברכת כהנים כשהוא סומך שתי ידיו על ראשו, או שמא יש להקפיד שלא יסמוך אלא יד אחת בלבד על ראש המתברך? 

תשובה: בכתובות (דף כד ע"ב) אמרו, שישראל הנושא כפיו ומברך ברכת כהנים עובר בעשה, ופירש רש"י, שנאמר כה תברכו את בני ישראל, אתם ולא זרים, ולאו הבא מכלל עשה עשה ...

......

בסיכום: הורים המברכים את בניהם, ורבנים המברכים את תלמידיהם או לשאר בני אדם, רשאים לברך אותם בברכת כהנים, כשהם סומכים יד אחת של ימין על ראש המתברך, או בשתי ידים זוכות כאחת. 

(שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן יד)

4.שלמה תקן ברכת כהנים לומר בתפלה והיתה חקוקה על מיטתו:

ובפסוק ראשון ג' תיבות כנגד ג' אבות ומברכין להם כדי שיזכר להם ברית אבות, 

פסוק שני חמשה תיבות כנגד חמשה חומשי תורה שבזכות אבות נתנה תורה וכן הוא אומר (שם כא, יח) באר חפרוה שרים ואומר להם עשו מה שכתוב בתורה שנתנה בזכות אבות. 

פסוק שלישי ז' תיבות כנגד ז' רקיעים ואומר להם שוכן שבעה יברך אתכם, 

וכן הוא אומר (שה"ש ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה, וכי שלמה צריך שמירה אלא שהיה חקוק סביב למטתו ברכת כהנים שהן ששים אותיות, 

ברכה ראשונה ט"ו אותיות כנגד ט"ו צדיקים שהם מכפרים לישראל שנאמר (הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף אלו צדיקים וחסידים שדומין לאביהם שברכה ראשונה נתנה לאברהם, 

ברכה שניה עשרים אותיות כנגד עשרים גרה שנותנין ישראל בכל שנה לכפר על מכירת יוסף שנמכר בעשרים כסף, 

ברכה שלישית כ"ה אותיות רמז לעתיד שהוא מוסיף עליהם חמשה שנאמר (יחזקאל מה, יב) והשקל עשרים גרה חמשה ועשרים שקלים ע"כ. 

(ספר כלבו סימן יא)

5.במקדש נאמרה - לאחר הקרבת הקרבנות:

בזמן שבית-המקדש היה קיים, היו הכהנים מברכים ברכת כהנים לאחר סיום עבודת הקרבנות. וכך נאמר בתורה על היום השמיני של חנוכת המשכן, היום בו התחילו הכהנים לעבוד במשכן: “וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם, וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים” (ויקרא ט, כב). מכאן שנשיאת כפיים נעשתה בסיום עבודת הקרבנות. וטעם הדבר, שאחר הקרבת הקרבנות, שמבטאים את הנכונות שלנו להתבטל ולמסור את נפשנו לה’ יתברך, אנו ראויים לקבל את ברכתו.

(פניני הלכה תפילה פרק כ חלק ד)

6.סדר ברכת כהנים בגבולין ובמקדש:

א.במקדש היו הכהנים משתמשים בשם המפורש בברכת כהנים:

וְאוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ וְהוּא הַשֵּׁם הַנֶּהְגֶּה מִיּוּ''ד הֵ''א וָא''ו הֵ''א. וְזֶה הוּא הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם. וּבַמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכִנּוּיוֹ וְהוּא בְּאָלֶ''ף דָּלֶ''ת. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד. וּמִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פָּסְקוּ הַכֹּהֲנִים מִלְּבָרֵךְ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ אֲפִלּוּ בַּמִּקְדָּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב וְשֶׁאֵינוֹ הָגוּן. וְלֹא הָיוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים מְלַמְּדִין שֵׁם זֶה לְתַלְמִידֵיהֶם וּבְנֵיהֶם הַהֲגוּנִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים. כָּל זֶה גְּדֻלָּה לִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא:

(ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ד, הלכה י')

דהיינו לפי שאין עונין אמן במקדש ואין צריך כאן שום הפסק ובפרק סדר תעניות כיצד (תענית ט"ז:) תניא אין עונין אמן במקדש ואלא מהו אומר ברוך ה' אלהים אלהי ישראל מן העולם ועד העולם: (כסף משנה,שם)

ב.בגבולין- כמו בימנו:

 כֵּיצַד הִיא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּגְּבוּלִין. בְּעֵת שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַעֲבוֹדָה כְּשֶׁיֹּאמַר רְצֵה כָּל הַכֹּהֲנִים הָעוֹמְדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת נֶעֱקָרִין מִמְּקוֹמָן וְהוֹלְכִין וְעוֹלִין לַדּוּכָן וְעוֹמְדִים שָׁם פְּנֵיהֶם לַהֵיכָל וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כְּפוּפוֹת לְתוֹךְ כַּפֵּיהֶם עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁלִיחַ צִבּוּר הַהוֹדָאָה וּמַחְזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וּפוֹשְׁטִין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן וּמַגְבִּיהִין [ג] יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶם וּמַתְחִילִין (במדבר ו-כד) 'יְבָרֶכְךָ'. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר מַקְרֵא אוֹתָם מִלָּה מִלָּה וְהֵם עוֹנִין שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו-כג) 'אָמוֹר לָהֶם' עַד שֶׁיֹּאמַר. כְּשֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק רִאשׁוֹן כָּל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְחוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר וּמַקְרֵא אוֹתָן פָּסוּק שֵׁנִי מִלָּה מִלָּה וְהֵם עוֹנִים עַד שֶׁמַּשְׁלִימִין פָּסוּק שֵׁנִי וְכָל הָעָם עוֹנִין אָמֵן. וְכֵן בְּפָסוּק שְׁלִישִׁי:

(ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ד, הלכה ג')

6.בחו"ל נהגו לצמצם אמירת ברכת כהנים לשבתות וימים טובים:

נראה שבאירופה פסק בימי חול עוד בזמן מוקדם מאוד, ככל הנראה משום שהתפילה היתה מתמשכת בשל כך יתר על המידה, ואפשר גם משום שלא תמיד היו כהנים מצויים בבית-הכנסת. לכן צמצמו בספרד את נשיאת הכפיים לשבת וליום-טוב ובשאר הארצות ליום-טוב בלבד. ואף בחגים היתה נשיאת הכפיים מוגבלת באשכנז לתפילת מוסף, וכשהתיר אותה ר' יעקב מולין (1400 בקירוב) גם לשחרית, היה בכך משום יוצא-מן-הכלל. הגבלה זו למוסף נשארה מאז בבחינת סוף-פסוק, ולא סטו ממנה אלא בימי בלבול-הדעת של השבתאות באמסטרדם: 13 אז נאמרה ברכת-הכהנים שוב, לכבוד ימות המשיח שבאו, מדי שבת בשבתו, ומנהג זה נשתמר שם בבית-הכנסת הפורטוגזי עד לימינו...

(התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית/,יצחק משה אלבוגן)

כאמור, מנהג רוב המקומות בחוץ לארץ לברך ברכת כהנים רק בתפילת מוסף של יום טוב. הטעם העיקרי לכך הוא שצריך לברך בשמחה, ובני ישראל בגולה היו טרודים במלאכתם ובפרנסתם, ולא היו שרויים בשמחה הראויה לברכת כהנים אלא בתפילת מוסף של יום טוב, בסמוך לסעודת היום. והראשונים כתבו טעמים נוספים לדבר. ונהגו לברך בחוץ לארץ גם ביום הכיפורים, מפני שיש בו שמחת מחילת עוונות; ויש שנהגו לברך גם בתפילת נעילה, ויש שנהגו לברך גם בתפילת שחרית.

 [משנה ברורה מהדורת דרשו , סעיף מד וס"ק קסו; ביאורים ומוספים דרשו, 172]

7.ברכת הכהנים בכותל :

בשנת תשל"א הונהג על ידי הרב מנחם מנדל גפנר מעמד ברכת כהנים המונית בכותל בחול המועד סוכות ופסח. למעמד נוהרים מאות כהנים, ואלפי יהודים החפצים להתברך (אליבא דויקיפדיה)

8.ברכת הכהנים חדרה אפילו לתרבות האמריקאית :

א.בוב דילן בשיר צעיר לנצח פותח בברכת הכהנים:

May God bless and keep you always

ב.ליאונרד כהן סיים הופעתו בישראל בברכת כהנים:

כהן סיים את המופע המרגש שנמשך כשלוש שעות וחצי עם השירים Hey, That's No Way To Say Goodbye ו-Whither Thou Goest. הוא הודה לכל הצוות שלו ואמר: "אני רוצה להודות לכם על הערב שנתתם לנו", והוסיף בעברית את ברכת הכוהנים: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".( מתוך ynet)

חלק ב: אודות הברכה

0.ברכת הכהנים- דווקא הכהנים מתאימים לברך כי להם יש אינטרס שאכן יתברכו ב"י בנכסים ויקבלו מהם מתנות כהונה:

‏דבר אל אהרן... כה תברכו את בני ישראל - מדוע דוקא הכהנים נבחרו לתפקיד זה, לברך את ‏בני ישראל.
‏‏המהרש"א (סוטה לח:) מבאר הלשון שטבעו חכמים "לברך ... באהבה", כי היות שברכת המברך ‏חלה כפי כוונת המברך, ראוי אפוא שתהא הברכה בעין טובה ורצון הלב. נמצאנו למדים, שסגולת ‏הברכה תלויה ברצונו השלם של המברך בהצלחתו של המבורך. מעתה כיון שלא כל אדם זוכה ‏למלה זו, להיות אוהב כל אחד מישראל מעומק הלב, לכך בחר הקדוש ברוך הוא בכהנים, אשר הם ‎ודאי מעונינים בהצלחתם המלאה של כל ישראל. כי הרי מקור פרנסתם במתנות כהונה מיד בני ‏ישראל, וככל שתחול יותר ברכה בקרב ישראל כך תגדל התרומה ושאר המתנות לכהנים. לפיכך ‏מובטחים אנו שברכתם תצא מעומק הלב, וסופה שתתקיים.

(בית אהרון, רבי אהרון וולקין מפינסק)

1.כהן גימטריה אותיות ומילים שבברכת כהנים:

בג' פסוקים של ברכת כהנים יש ט"ו תיבות ושישים אותיות כמנין כהן (ע"פ רבי יצחק איזיק חבר)

2.מדוע לא ניתנה ברכת הכהנים למשה ?

הנה בטעם הדבר שניתנה מצות נשיאות כפים דווקא לאהרן ובניו הכהנים, יש לומר בזה בהקדם מה ששמעתי מרבותינו הקדושים בשם הזוהר הקדוש (ח"ג כ, א), שעבודתו של משה רבינו עליו השלום היתה לקרב את הקב"ה אל לבות בני ישראל, ואילו עבודתו של אהרן הכהן היתה להגביה את העם אל הקב"ה...

לא היה למשה רבינו עליו השלום שייכות לברך את ישראל ברכת כהנים, שהם ברכות גשמיות, מאחר שהגשמיות לא היתה נחשבת אצלו כלל וכלל

((שארית מנחם- ברכת כהנים ונשיאת כפיים)

3.הקב"ה הוא המברך- הכהן הוא כלי דרכו הברכה עוברת:

כתב בספר חרדים (יב, יח) חידוש חשוב, שלא הכהנים בלבד מקיימים מצווה מהתורה בברכת כהנים, אלא אף הישראלים העומדים מולם בשתיקה ובכוונה, ועונים אמן אחר ברכתם, שותפים בקיום מצוות התורה.

בברכת כהנים אנו לומדים לשים לב לעובדה היסודית, שהקב”ה הוא המעניק לנו את הברכה, וההתייצבות שלנו בכל יום לברכת כהנים, משרישה בקרבנו את האמונה הזו (מו”נ ח”ג פרק מד; העקדה שער עד). וככל שנהיה מודעים יותר לעובדה שהקב”ה הוא המברך את עמו ישראל באהבה, כך נהיה פתוחים ומוכנים יותר לקבל את הברכה (עיין בחינוך שעח). הבחירה החופשית היא יסוד העולם, ולכן הברכה שהקב”ה מברך אותנו קשורה להשתדלות מצידנו. או כפי שהדבר מתבטא בלשון הקבלה: “באתערותא דלתתא תליא אתערותא דלעילא”, כלומר על-ידי התעוררות הרצון שלנו לקבל את ברכתו, מתעורר רצון עליון להשפיע ברכה לישראל. על ידי קיום מצוות ברכת כהנים, עם ישראל מבטא את רצונו לקבל את הברכה האלוקית.

(פניני הלכה תפילה פרק כ- ברכת כהנים)

4.ברכת כהנים דווקא בעברית: 

אין מברכין אלא בלשון הקודש ובעמידה ובנשיאת כפיים ובקול רם (שו”ע או”ח קכח, יד)

א. כי הברכה היא  גילוי רצון ה':

יתכן שההסבר לכך הוא, שקריאת שמע – עניינה לבטא את האמונה שלנו בפה, ולכן פחות חשוב שתאמר בלשון הקודש. וכן לגבי תפילה, העיקר שנבטא את תפילתנו בצורה מובנת. אבל ברכת כהנים היא ברכה שבאה מה’ אלינו, והשפה שבה הקב”ה מגלה את רצונו בעולם היא לשון הקודש, ולכן הכהנים מצוּוים לומר את הברכה האלוקית בדיוק כפי שנכתבה בתורה.

(פניני הלכה תפילה פרק כ חלק ד)  

ב.ברכת הכהנים מתברכים בה גם מלאכי השרת ולכן נאמרת דווקא בלשון הקודש:

כה תברכו את - לרבות מלאכי השרת שגם הם מתברכים בברכת כהנים( רבנו חיי,שם)

משנה סוטה פרק ז', פרשה כהנים בלשון ‏הקודש ,  טעם לברכת כהנים בלשון הקודש, נראה עם מה שהביא ה'ילקוט ‏ראובני" מרבינו בחיי ז"ל, כה תברכו את בני ישראל, את לרבות מלאכי השרת',  שגם הם מתברכים בנשיאות כפים וכו', ולכן כיון שמתברכים גם מלאכי השרת, ‏משום כבוד המלאכים צריך שברכת כהנים בלשון הקדש, יען ‎שאין כבוד שיתברכו ‏באיזה לשון אחר מלשונות הגוים

(ידו  ‏בכל /רבי אליהו הכהן איתמרי ,בעל שבט מוסר (סימן תתיב)

5.הטעם לאמירת ברכת הכהנים בסמוך לברכות התורה בברכות השחר:

‏בעל הספר ,אבן ירחי", מסביר כי ברכת כוהנים סמוכה לברכת התורה, מפני ‏שמספר אותיותיה (ס) מקביל לשישים מסכתות התלמוד. הוא מבקש, כנראה, ‏לבטא את הרעיון, שבכל חלק וחלק של התורה מצויה ברכה. ולימוד כל פרק ‏ופרק מביא לידי ברכה מרובה מן השמים.(עולם התפילות/הרב אליהו מונק, ע"מ נח)

6.ברכה ושפע חייבים להיות לטובה:

א.ברכת כהנים היא אנטיתיזה לקללת היין והשפע ששמור לרעה:

דבר אל אהרן... כה תברכו את בני ישראל - איתא במדרש [מדרש רבה יא, אז, לכך נאמרה פרשת ‏‏ברכת כהנים אחר פרשת נזיר, שכל מי שמזיר את עצמו מן היין לשם שמים, זוכה לכל הברכות ‏‏האמורות בברכת כהנים. ביאור הדברים, היות שעל פי רוב אדם שבע ודשן עלול לבעט מרוב טובה, ‏‏נמצא שבל הברכות האמורות בתורה בעניני עולם הזה אינם אלא לרעתו, כמאמר החכם מכל אדם ‏‏יעושר שמור לבעליו לרעתו" וקהלת ה, יבז. לא כן ארם היודע להגביל את עצמו ולהתקדש מתענוני ‏‏עולם הזה, ומהעושר אשר חננו ה', הוא עושה מעשים טובים ומהנה לאחרים, אצלו ודאי אין העושר ‏לרעתו.
‏‏לזה כיון המדרש באמרו, שכל המזיר את עצמו מן היין לשם שמים זוכה לברכות האמורות ‏בברכת כהנים. היינו, כי היות והוכיח את עצמו כמי שכובש את יצרו מפני נסיון העושר, ממילא ‏הופכות הברכות עבורו לברכות אמת לטובתו, ולא לרעתו.

(דרשות כתב סופר, רבי אברהם שמואל בנימין סופר,שם)

ב.וישמרך- כדי שהשפע יהיה לטובה:

יברכך ה' וישמרך - מאחר שהברכה היא תוספת טובה, ולפעמים תוספת הטובה נורמת רעה, ‏בדכתיב "וישמן ישורון ויבעט, לכך הוסיף "וישמרך", היינו שישמור אותך שלא תחטא מרוב הברכה.

(‏‏רבי יעקב מליסא, ה"נתיבות*,‏נחלת יעקב)

7.כנגד מה מכוונת ברכת כהנים?

א.ברכת כהנים מכוונת כנגד כל צרכיו של האדם - בני חיי ומזוני:

בני: טוביהו ברבי אליעזר אומר יברכך ה' בבנים כענין שנא' (תהלים קכח) הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'...

מזוני: יברכך ה' במשא ובמתן כענין (איוב א) מעשה ידיו ברכת מלמד שכל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך...

חיי: יברכך ה' בזקנה כענין שנאמר (שם כד) ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל...

( מדרש לקח טוב,שם)

ב.כל ברכת הכהנים כולה מכוונת כנגד שלוש סוגי שלום- עם עצמו עם ביתו ועם סביבתו:

ונראה, כי הברכות האלה כוללים ג' שלומות הצריכים לאדם בעולמו,‎ ו‏‏הם שלום בעצמו, שלום ביתו, ושלום עם אנשים שהם חוצה לו. כמ"ש הב"ע על הכתוב (שמואל-א, ‏‏כה ו)

"ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום". 

'אתה שלום', הוא חיבור הגוף והנפש שישבו‎ ‏‏והשקט ולא יטריד האחד את חבירו. 

ו'ביתך שלום', הוא שלום עם בני ביתו, 

ו'כל אשר ‏‏לך שלום', הוא שלומו עם שאר האנשים, שברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו.‎

‏...

‏לכן נגד שלום הבית אמר "יברכך ה", שיתברכו נכסיך, "וישמרך", מצער ויגון מריבת ביתך. 

ונגד ‏השלום עם בני אדם אמר, "יאר ה' פניו אליך", שיתן לך הארת פנים. "ויחנך", כי בזה תמצא חן ושכל  ‏טוב בעיני אלקים ואדם. 

ולמען שלום עצמו, אמר "ישא ה' פניו אליך", ר"ל ישא ה' צלמך הקדוש שהוא ‏פני אלקים, ויעזרך שתשבו יחד הגוף עם הנפש, וישם לך שלום....

(משמרת אלעזר רבי אהרון אלעזר פאשקוז)

8.בין ברכת הכהנים לשבת:

א.הכהנים מהדהדים את 3 הברכות שבירך ה' את העולם- הדגים,האדם והשבת:

ויברך אלקים את יום השביעי, שלוש ברכות בירך הקב"ה את עולמו, ברכה ראשונה לדגים, שנייה לאדם, שלישית לשבת, וכנגדן כהנים מברכין את ישראל שלוש ברכות בשלשה פסוקים. תאנא וכולן לא עמדו אלא בברכת שבת. (בראשית ב ג)

ב.ברכת כהנים היא המקור לברכת שבת שלום:

ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. הנה ידוע מ"ש בסה"ק אדרת אליהו בשם רבני אשכנז ז"ל דברכת כהנים ט"ו תיבות, ובאצבעות האדם יש י"ד פרקים כנגד י"ד תיבות ואין בהם כנגד תיבת ט"ו של שלום ותקנו חז"ל כוס של ברכה להשלים תיבת ט"ו של שלום. ואנא עבדא אמרתי, בששת ימי השבוע יש י"ב סעודות א' ביום וא' בלילה ורק בשבת יש שלשה סעודות, וכן הוא דינו של עני ההולך ממקום למקום לתת לו שתים ביום החול ושלש בשבת וכנז' במשנה, ואלו ט"ו סעודות נשפעים מן ט"ו תיבות דברכת כהנים וסעודה שלישית היא כנגד תיבת ט"ו של שלום. ובזה פרשתי בס"ד הטעם שאומרים שבת שלום כי השבת גרם להשלים כנגד תיבת שלום, שאם לא היה בו סעודה שלישית לא היה סעודה כנגד תיבת שלום: 

(בן איש חי שנה ראשונה פרשת נשא הקדמה)

9.כחה של ברכת הכהנים:

א.ברכת כהנים בכוחה לבטל חלום רע:

וטעם הענין שחלום רע מתבטל ומתהפך לטובה בשעת ברכת כהנים ,

נראה לפי שחלום הוא אחד מששים בנבואה (שם נז ע"ב) , וידוע שכל דבר רע ‏בטל בששים, וברכת כהנים כדמות נבואה היא, שהכהן העולה לדוכן לברך את ‏ישראל הרי הוא כמתנבא, דענין הנבואה הוא שמכריז ומשמיע לעם מה שצוהו ‏ה', מגזירת יניב שפתיים', אף הכהן מכריז ומשמיע מה שצוהו הי לאמר לישראל  ‏הברכות הללו. ולהכי בשעה שהנביא מתנבא השכינה שורה עליו, ואין הנביא ‏מדבר אלא הקב"ה, אף הכהן בשעה שעולה לדוכן, השכינה שורה עליו ‏ומהאי טעמא אמרו חז''ל (חגיגה טז ע"א) שאסור להסתכל בכהנים בשעה שעולין ‏לדוכן, ואין הכהנים מברכין אלא הוא יתברך, כמו שנאמר ואני אברכםי. 

‏וכיון שהחלום אחד מששים בנבואה הוא, ולכך מי שראה חלום רע ורוצה  ‏שתתבטל נבואה קטנה אשר ראה בחלומו בששים חלקים נבואה טובה, ליקום ‏קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ומתנבאים בואה גמורה', כדפרישית, ויפרש  ‏חלומות לפני ה' בסוף כל ברכה, בשעה שחלה עליו נבואת הכהנים, ויאמר יאני ‏שלך וחלומתי שלך'‏ כדי שתתערב נבואתו הקטנה בתוך ינבואה גמורהי של ‏הכהנים ותתבטל בששים ותתהפך להיות ברכה כמו ברכת כהנים.
‏
‏וזהו מה שיש בברכת כהנים ששים אותיות, רמז לחלום רע, נבואה קטנה, שמתבטל בשישים חלקים נבואה שבברכת כהנים.

(תורת חיים לרבי אברהם חיים שור,שם)

ב.ברכת כהנים מבטלת את כח השטן- "קרע שטן":

י"ד(הכהן) + י-ה-ו-ה+א-ל-הי-ם(שם ה') = 126+ בני ישראל= 729- קרע שטן:

והרמז ושמו את שמי ואמרו אין שימה אלא ביד כדכתיב וישא אהרן את ידיו [עי' סוטה ל"ח.], ואמרו כי יש י"ד פרקים ביד, ואומר אני לפ"ז כי י"ד עם שם הויה אלקים שהוא יב"ק ית"ש גמטרי' קכ"ו צרף עם בנ"י ישרא"ל יעלה *תשכ"ט* כמו קר"ע שט"ן ובהסיר השטן ממילא אני אברכם וזהו ושמו את שמי על בני ישראל וק"ל. [תק"ס]:

(חתם סופר על במדבר פרק ו פסוק כג )

10.השכינה משתתפת עם הכהנים:

א.ה' קולו עם הכהנים:

מברכין אלא בלשון הקדש ובעמידה ובנשיאות כפים ובקול רם ובספרי מסמיך להו אקרא כה תברכו ירושלמי בקול רם בקולו של רם מלמד שהקב"ה משתמע קולו עמהם 

(טור אורח חיים סימן קכח )

ב.אסור להביט בידיי הכהנים בזמן הברכה:

דרש ר' יהודה ברבי נחמני מתורגמניה דריש לקיש כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות בקשת ובנשיא ובכהנים בקשת דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה' בנשיא דכתיב {במדבר כז-כ} ונתת מהודך עליו המסתכל בכהנים בזמן שבהמ''ק קיים שהיו עומדין על דוכנן ומברכין את ישראל בשם המפורש(חגיגה טז ע"א)

ונראה לפרש דאף בגבולין מיתסר משום היסח הדעת (תסופות ד"ה בכהנים)

ג.לא יראני האדם וחי

כל המסתכל בג' דברים עיניו כהות כו'. מקרא לא מייתי אלא דבג' דברים איכא דמות וזיו שכינה והיה קבלה בידו דעיניו כהות במסתכל בהם והא ודאי במסתכל בשכינה ממש א"א להיות חי כמ"ש כי לא יראני האדם וחי אבל הכא במסתכל בדמות וזיו של שכינה קאמר גם שאינו מת מ"מ עונשו שעיניו כהות שהוא דמות מיתה כמ"ש ג' חשובין כמת סומא כו':

(מהרש"א חידושי אגדות מסכת חגיגה דף טז עמוד א)

ד.הקב"ה מציץ מבין החרכים של אצבעות הכהנים:

דָּבָר אַחֵר, דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתְּ אֲמַרְתָּ לִי דֵּיוּ דֵּיוּ, דֵּיאוּ דֵּיאוּ אַתְּ לְגַבָּן תְּחִלָּה. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, מַה צְּבִי זֶה מְדַלֵּג מֵהַר לְהַר, מִבִּקְעָה לְבִקְעָה, מֵאִילָן לְאִילָן וּמִסֻּכָּה לְסֻכָּה, מִגָּדֵר לְגָדֵר, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּץ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת זֶה לְבֵית הַכְּנֶסֶת זֶה, מִבֵּית מִדְרָשׁ זֶה לְבֵית מִדְרָשׁ זֶה, כָּל כָּךְ לָמָּה, כְּדֵי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, וּבְאֵיזוֹ זְכוּת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יח, א): וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא...... אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְאוֹרְזְלֵיהוֹן דְּאַיַּילְתָּא. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, אַחַר כָּתְלֵי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַנוֹת, מִבֵּין כִּתְפֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים, מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם שֶׁל כֹּהֲנִים. עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אָמַר לִי (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

(שיר השירים רבה פרק ב,ב)

ה.השכינה שורה בין אצבעות הכהנים כמו בין שני הכרובים!

כשם שהזהירו החכמים על אימת המלך כך הזהירו על אימת הצבור, והוא שאמר במסכת סוטה (פ"ז דף מ) לעולם תהא אימת צבור עליך שהרי הכהנים נושאין את פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי הקדש, וזה דבר מתמיה שיהיו מהפכין אחוריהם לקדש, אבל ביאור הענין כי הכהן בשעה שנושא את כפיו השכינה שורה על ידיו וכמו שדרשו רז"ל (שיר השירים ב) משגיח מן החלונות אלו ידי הכהנים, וכיון שהשכינה שורה בין שתי ידיו כבין שני הכרובים אין לחוש אם אחוריהם כלפי הקדש שאין קדושת הקדש לפני ולפנים אלא מקדושת השכינה 

( רבנ בחיי, כד הקמח רשות [ג])

ו.פתיחת האצבעות קשורה לנוכחות השכינה:

טעם שהכהנים חולקים אצבעותיהם דכתיב מציץ בין החרכים  ה חרכים דהיינו חלונות ע"ע מכוונים לעשות ה אוירים (טור,שם)

עוד טעם כי פתיחת האצבעות הוא סימן שאימת שכינה עליהם כאילו הם מתחלחלים( שיבולי הלקט)

חלק ג: סוד האהבה בברכת כהנים

0.החיוב ההלכתי הוא לברך באהבה:

כְּשֶׁמַּחֲזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם,  מְבָרְכִין: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ  בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל  בְּאַהֲבָה.(או"ח קכח סעיף יא)

1.אהרון הוא איש של שלום ואהבה:

הִלֵּל וְשַׁמַּאי קִבְּלוּ מֵהֶם. הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם {כו}, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת {כז} וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה:(אבות א,יב)

וַיִּחַר אַף יְ-הֹ-וָ-ה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ:(שמות ד,יד)

ושמח בלבו. לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה, ומשם זכה אהרן (א) לעדי החשן הנתון על הלב: (רש"י,שם)

2.אהרון מברך באהבה ומשרה בינהם אהבה כדי שיתברכו:

בספר נתיבות שלום מבאר, שהידיים הם ביטוי לכחו ופועלו של האדם, וגם ברוחניות, עיקר כח הקדושה של הצדיק באה לידי ביטוי ע"י הידיים. כמו שמצינו אצל משה רבינו במלחמת עמלק: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק", "וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים", שמרומז בזה שמדתו של משה רבינו היתה מידת הדעת, שבה היה עיקר כוחו, וזהו וידי משה כבדים, שכנגד קליפת עמלק אי אפשר היה להלחם עם מידת הדעת בלבד.

אך מידתו של אהרן הכהן היא מידת האהבה, כמו שנאמר בפרקי אבות: "אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" (אבות א'). וזהו שנאמר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו", ידי אהרן הם ביטוי למידת האהבה, שעי"ז בירך אהרן את העם, וזהו עיקרה של ברכת כהנים, "וצונו לברך את עמו ישראל באהבה", כי יסוד ושורש המצוה של ברכת כהנים היא מידת האהבה, וכפי שמובא בזוה"ק (ח"ג קמ"ז:): "כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידיו לברכא לעמא" (כל כהן שאינו אוהב את העם או העם לא אוהב אותו לא יפרוס את כפיו לברך את העם) דכתיב "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" (משלי כ"ב, ט') - אל תקרי יבורך אלא יברך, כי שורש הברכה היא האהבה, ככל שהאהבה גדולה יותר, כך בכח המברך להשפיע יותר ברכה על העם.

וזהו "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם" - שאהרן נשא את ידיו שהיא מידת האהבה הגדולה שלו, והחדירה בבני ישראל שתשרה ביניהם האהבה, ואז ממילא תשרה עליהם הברכה. משום כך, נקראת ברכת כהנים - נשיאת כפיים, שאין נשיאת הכפיים דבר חיצוני גרידא, אלא זוהי כל מהותה של ברכת הכהנים שע"י נשיאת הכפיים משרים הכהנים השראה של אהבה על הציבור, מכח מדת אהבה הנטועה בהם מקדושתו של אהרון, ואז יש מקום שתשרה הברכה על הציבור. (ע"פ הרב הרב זכריה טובי שליט"א, ראש כולל הרבנות)

3.הסכנה של כהן השונא או שנוא על הציבור

 שני כהנים השונאים זה את זה ואפילו נדרו הנאה זה מזה מותרין לעלות ביחד ואין אחד יכול לומר לחבירו עלה אתה בשחרית ואני אעלה במוסף או להיפוך כי יכול לומר אני רוצה לברך בשתיהן אבל כהן שהצבור שונאים אותו או הוא שונא את הצבור סכנה הוא לכהן אם ישא כפיו (ולכן יצא מביהכ"נ קודם רצה אם אינו יכול לכוף את יצרו ולהסיר השנאה מלבו) וע"ז תקנו בברכה לברך את עמו ישראל באהבה (משנה ברורה אורח חיים סימן קכח סעיף קטן לז)

4.אהבת הבריות אותם ואותם את הבריות:

באהבה. הטעם שאומרים באהבה משום דאיתא בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחים ליה לא ישא כפיו מ''א ועי' באר שבע פרק אלו נאמרין: (באר היטב,שם)

5.באהבה- עבודת ה' באהבה כדי שיוכלו לברך עניינים שונים:

לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות; מאי טעמא? משום דאנסי במלאכה . עיין מה שאמר בס"ד בסה"ק בן יהוידע, דמה שזוכים גם העם שבשדות בברכת כהנים אינו על פי הדין בדיני אדם, אלא רק הוא כפי דיני שמים דאונסא כמאן דעביד הוא בדיני שמים ואין זה אלא על פי מדת החסד כי לפי מדת הגבורה צריך שיתנהגו עם האדם כפי דיני אדם, וידוע מי שעובד את השי"ת מאהבה יתנהגו עמו בבית דין של מעלה במדת החסד מדה כנגד מדה, אבל העובד מיראה יתנהגו עמו במדת הגבורה, ולפי זה מה שזוכין גם עם שבשדות בברכת כהנים הכל הוא בעבור שעובדין את הקב"ה מאהבה.
ובזה יובן בס"ד נוסח הברכה שמברכים הכהנים 'אשר קדשנו בקדשתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה' תיבת 'את' לשון יתר, אך באה האת לרבות עם שבשדות ואלו זוכים מצד האהבה שהם עובדים השי"ת מאהבה.
ובזה יובן בס"ד הטעם מה שיכולין הכהנים לברך את ישראל בכמה מיני טובה בבת אחת כי בברכת כהנים יש ברכות הרבה על שמירה ועושר ומזונות וחכמה ושלום, ואנן קיימא לן אין שואלין ב' מיני שאלות בבת אחת מן השמים, אך כתבו המפרשים דאם האדם עובד את ה' מאהבה יוכל לשאל כמה שאלות בבת אחת.
ובזה פרשתי בס"ד מאמר התנא (משנה אבות ו, א) 'כל הלומד בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה' דהיינו לומד לשמה שלא על מנת לקבל פרס, אם כן נמצא הוא עובד מאהבה, ועל ידי כך זוכה לדברים הרבה בתפילתו שיוכל לשאל שאלות הרבה בבת אחת על כמה מיני טובה וחיים.

(בניהו ראש השנה, דף לה ע"א)

6.בלב שלם ולכן חייב להיות באהבה:

ולא ידעתי הכוונה של סיום זה דבאהבה, והיכן נצטוו הכהנים לברך באהבה, והרי לא נאמר בתורה רק כה תברכו, ואם אמנם מסתמא נכון הוא שהברכה תהיה בלב שלם, אבל עדיין היכן ידענו דנצטוו על כך לברך באהבה. ואולי נסמך זה על מדרש רבה במדבר פרשה י"א וז"ל, אמור להם מלא, שתהיו מברכין אותם בכוונת הלב כדי שתשלם הברכה בהם. הרי לך לדעת המדרש דנצטוו על כך לברך בכוונת הלב, וע"ז ניתקן הנוסח לסיים הברכה במלת באהבה. 

(יד המלך (לנדא) הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק יד)

7.אמור- אהבה בספרדית:

אפשר להמתיק הענין,‏‏שידוע שנמצא בתורה שדברה בלשונות הגוים, כאומרם (מנחות דף לד ע"ב) על ‏‏טוטפות 'טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים', וכן 'בלשון יוני קורין לאחת הן:‏‏(שבת דף לא ע"ב) וכדומה , אף אנו נאמר 'אהבה' בלשון ספרדי קורין 'אָמוּר',‏וזה אומרו 'כה תברכו את בני ישראל' על ידי שיהא 'אמור' ביניהם (אלף המגן לרבי אליעזר פאפו בעל הפלא יועץ  ,שם)

חלק ד: משמעות תוכן הברכה:

1.כה:

א.כה וברכה:

כמו כן ברכה היינו הכפלת הדבר, והנה אם נכפיל את כל המספרים ‏בעצמם כגון:

‏‏.81 = 9x9 ‏‎  64 =8x8 ,25=5xX5 ,4=2x2 ,1=1X1

‏‏נמצא שהם יכולים להסתיים רק בחמשה מספרים והם: 9, 6, 5, 4, 1 ‏ובסה"כ 25 כמנין כ"ה, וכך אם נמשיך ונכפיל את המספרים כולם כגון: 

‏‏4 א 4 = 16, 16X16=256 64X64=4096  

‏‏נקבל מספרים המסתיימים במספרים 9, 6, 5, 4, 1, ובסה"כ 25 כמנין כ"ה, ‏היינו שבכל סוגי השפע והברכה ‎ מסתכמים ב-כה 

(שערי נסים/הרב נסים פנירי , ספר במדבר ע"מ מד)

ב.כה- מדרגת עם ישראל, פה- מדרגת אומות העולם:

בפרשת העקדה, כאשר אברהם אבינו ויצחק מגיעים לאזור הר המוריה, אומר אברהם לשני הנערים, ישמעאל ואליעזר, המלווים אותם:

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם

בראשית כב-ה

מדרגת הקדושה השייכת לאומות העולם ובעיקר לישמעאל נקראת פ״ה. מידת פ״ה היא הכלי של העולם, החומר של העולם, שנאמר ׳שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר׳ - עם הדומה לחמור] זוהי הקדושה הטבעית השייכת לבריאה. הבריאה יכולה להגיע עד מדרגת פ״ה, שמונים וחמש בגימטריה - מבחינת ׳וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים׳. במסגרת הטבע, אי אפשר לעלות יותר. מעל זה נמצא הבורא, מבחינת אלוקים, שמונים ושש בגימטריה פ״ו.

אברהם ויצחק אינם מוגבלים בידי הטבע והם הולכים עד כ״ה. השם כ״ה, עשרים וחמש בגימטריה הוא פתח לשם הוויה י-ה-ו-ה, עשרים ושש בגימטריה. כ״ו היא מידת ההוויה.

ישראל אינו מוגבל בידי הטבע. עם ישראל דרך הגילוי הנבואי המיוחד לו יכול להתעלות ולהתקרב אל ה׳ שהוא האלוקים. יתרה מזו, כדי למלא את תפקידו כראוי, זקוק ישראל לברכה מיוחדת, וזו באה מאת ה׳ דרך המידה הנקראת כ״ו. אלו שקיבלו את המידה הזו ׳כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב׳, קיבלו גם את ברכת הכוהנים ׳כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׳.

המהר״ל מסביר שהברכה היא התפשטות, התפשטות דרך קו החסד - אברהם, דרך קו הדין - יצחק ודרך קו מידת האמת - יעקב. לכן נקראת ברכת הכוהנים ״הברכה המשולשת הכתובה בתורה״.

(סוד מדרש התולדות הרב יהודה ליאון אשכנזי חלק א פרק "מידת כה")

ג. כ"ה לשונות ברכה ושלום בתורה:

וכ''ה פעמים ל' ברכה בחומש וכ''ה פעמים שלום בחומש ולכך מתחיל ברכת כהנים בברכה ומסיים בשלום וזהו ה' יברך את עמו בשלום (בעל הטורים ו כג)

ד. כה- כ"ה מתנות כהונה, כ"ד שמקבלים ואחת שנותנים ומקבלים:

 ועל דרך המדרש כה תברכו, מסר להם הקב"ה הברכות לכהנים במתנה שיהא כח בידם לברך את ישראל. ולפי שעתיד למסור להם ארבעה ועשרים מתנות כהונה ועם זו הם עשרים וחמשה, לכך הזכיר הלשון הזה כה תברכו, כלומר עם ברכת כהנים הם עשרים וחמשה:

(רבנו בחיי על במדבר פרק ו פסוק כג )

2.ברכת האחדות :

אמור להם- לשון רבים דאם לא יש אחדות, יברכך ה'- לשון יחיד שיהיה להם אחדות( לןמת אנך לחיד"א אות ד)

3.ברכת האיזון- בין ברכה לשמירה:

‏יברכך ה' וישמרך = יברכך ה' -בממון .וישמרך - מן המזיקין (רש"י,שם) 

א.ברכה סמויה מן העין וגם מזיקים ולכן צריך מהם שמירה:

ותמוה ונ"ל דאיתא בגמרא ותענית ח ע"ב:  אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, ומזיקין שולטין גם כן בהם כדאיתא בגמרא, לכך ‏אמר יברכך בממון, וקשה הלא המזיקין שולטין גם כן בהם, ואמר וישמרך מן המזיקין.

(מדרש יונתן,רבי יונתן אייבשיץ)

ב.שמירה כדי שהשפע של הברכה לא יזיקו:

ונ"ל דאיתא יו"ד דברים קשים ל‏עולם, וקשה מכולן דאגה ששוברת הלב [עיין בבא בתרא י.), ואיתא [אבות פרק ב משנה ו] "מרבה נכסים ‏מרבה דאגה", והא"ש יברכך בנכסים, וקשה הא מרבה נכסים מרבה דאגה, ומאי ברכה היא זו, לכך ‏אמר וישמרך בגופך,

(חת"ם סופר,שם)

3. ברכת הכהנים במבט כולל:

א.בכל פסוק שתי ברכות מהשלימות ומעצימות האחת את השניה:

ועיקרם של דברים שבכל פסוק כזה יש ‏בעצם שתי ברכות המשלימות זו את זו, ויש בהן סדר עולה של אהבה והתקשרות.

‏ "ברכה" היא ענין של גידול וריבוי, הצלחה והוספה. וכהשלמה לה ‏"וישמרך" - שאותם דברים הטובים הבאים לאדם לא יילקחו ממנו.

‏‏יְאֶר ה'  מאור פנים הוא מבט בדרך של רצון ואהבה (והשווה למשל "ואור ‏פניך כי רציתם" (תהלים מד, ד), שעל ידה כל דבר נידון במדת החסד.

‏‏ויִחֶנֶךָ - הוא מתת החן והחנינה, שהוא גילוי רגשי ומעשי יותר של מאור הפנים, ‏כעין מה שאמר יוסף לבנימין "אלקים יחנך בני" (בראשית מג, כט).

‏‏יִשָא ה' - הוא הבטחה ליותר מאשר הבטה בחסד, משום שיש כאן "נשיאת ‏פנים" - העדפה יתירה, ויתור ומחילה (וכבר האריכו חז"ל להסביר כי ה' נושא לנו ‏פנים, רק משום שאף אנו, כביכול, עושים כן - שאנו משתדלים לעשות רצונו יותר ‏ממה שאנו מצווים מצד הדין. ראה ברכות כ, ב).

‏‏וַיִּשם לְךּ שָלוּם - שהיא הברכה הגדולה המשלימה את כל הדברים.

(הסידור והתפילה/הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ע"מ 364)

ב.ברכה גשמית, ברכה רוחנית וברכה שעושה שלום בין שתיהן:

‏הברכה הראשונה "יִבְרְכֶך ה' ‎וישמרך"‏ נתפרשה ע"י רש" ז"ל: "יברכך ‏ה" - שירבו נכסיך. יישמרך" - שישמור את נכסיך מפני הגנבים". וכאן ‏אנחנו תמהים: וכי זאת הברכה הראשונה שיש לברך את ישראל!! וכי לא היה ‏ראוי יותר לברך את ישראל בברכה רוחנית של לימוד תורה? של קיום מצוות? ‏של השגת ה' של אהבת ה" ואילו כאן הכהנים מצטווים ראשית כל לדאוג,‏כביכול, לחשבון הבנק של כל יהודי ויהודי - "ירבו נכסיך"?! ‏

‏אלא שכאן לימדה אותנו תורה דברים חשובים ביותר. ראשית כל, שהבסיס ‏לכל הברכות כולן, הוא הבסיס הארצי. שלא כפי שמקובל בנצרות ובדתות ‏אחרות, שהקדושה מזדהה דווקא עם עולם רוחני מנותק מן החומר, הרי ‏שהתורה רצתה ללמד אותנו שהיסוד של כל היסודות, של כל שפע הברכות ‏שבא מלמעלה, זה ראשית כל - ההתפשטות והשלמות של העולם החומרי. גם ‏לימדה אותנו כאן התורה מוסר שגם אם אתה דואג למעט בענייני החומר כדי ‏להשיג רוחניות, זאת הנהגה שראויה לך, אך לא כאשר אתה מברך את חברך. ‏אל תחשוש שמא תכשילהו בזה שירבו נכסיו. עליך לדאוג לבריאותו ולשלמות ‏נכסיו והקב"ה יוסיף עליהם ברכה.

‏רק אחרי השלמות החומרית והשתכללותה אנחנו עוברים לתחום השני,‏שהוא התחום הרוחני: "יאֶר ח' פְנִיי אִלֶיך וִיחַנֶך". "יאר" מלשון אורה. וכבר ‏דרשו חכמים על הפסוק: "ליהודים היתה אורה" - זו תורה. רק אחרי הבסיס  ‏הארצי מגיע התחום של הברכות הרוחניות. כאן חל שינוי גדול. בברכה ‏הראשונה לא נאמרה המילה "פְּנִיו", משום שכל זמן שאדם עסוק אך ורק ‏בשלמות החומרית, אמנם ברכה יש כאן, אבל פני ה' אין כאן. הוא מגיע ‏להארת פנים, רק כאשר הוא עוסק בתורה: "יאֶר, ה' פָּנִיו אָלֶיף, וְיחַנד". 

‏‏אחרי השלמות הגשמית ב"יבְרְכֶך" והשלמות הרוחנית ב"יאָר", אנו עוברים ‏לתחום השלישי שהוא האחדות שבין שני התחומים האלה, בפסוק: "ישא ה' פניו אליך וישם לְך שלוּם". האחדות בין העולם החומרי לעולם הרוחני ‏מושגת דרך נשמת האדם, שעליה נאמר: "ישא ה' פַּנִיי אִלֶיך", כי הרי חכמים  ‏שאלו במסכת ברכות (כ, ע"ב) איך נאמר על הקב"ה "אשר לא ישא פנים ולא ‏יקַח שחד" וגם נאמר "ישא ה' פַנָיו אִלִיך" אלא שנשיאות הפנים איננה מצד ‏המעשים שלנו. מצד המעשים אין הקב"ה נושא פנים, אבל מצד סגולת האדם, ‏מצד סגולת ישראל, מצד הייחוד של נשמתנו, ראויים אנחנו למשוא פנים.‏דווקא דרך נשמת האדם מתבררת האחדות הגמורה של כל העולמות - של ‏העולם הגשמי והעולם הרוחני, גם יחד.

(עיון תפילה /הרב אורי שרקי, ע"מ 75-76)

4.מתי ה ' נושא פנים ומתי לא:

דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי אוֹמֵר, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין חֲבֵרְךָ(במדבר רבה יא ח)

5.בין יאר ה' פניו אליך לבין ישא ה' פניו אליך:

‏יאר ה' פיו... ישא ה' פניו - מצינו בזוהר הקדוש, כי אותיות השם שהיו חרותות על הציץ, היו ‏מאירות ונוצצות, וכל מי שהציץ בהן היה נתקף אימה, לבו היה נשבר, וכך היו חטאיו מתכפרים. ‏יוצא איפוא שעל ידי "יאר ה' פניו" - שהאיר השם" יתברך את שמו, חזרו בני ישראל בתשובה וזה ‏הביא לידי "ישא ד' פניו אליך"...

‏(‏רבי מאיר אייזנשטדט , ‏כתנות אור)

6.האמורה מפי אהרון- לכאורה מספיק היה לכתוב הכתובה בתורה?

‏יש להבין מפני מה אומרים "ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי ‏משה עבדך האמורה מפי אהרן ובניויי, כלום לא היה די לומר יהאמורה ‏בתורהי?

‏‏הנה, על הפסוק ייוישא אהרן את ידו אל העם ויברכם"ויקרא ט, כב, אומר ‏רשייי: יויברכםי -- ברכת כהנים, יברכך יאר ישאיי. והקשה בשפתי חכמים:

‏'יואם תאמר מה צריך רש"י לנקוט יברכך יאר ישא, כיון שנקט ברכת כהנים ‏ודאי הוא יברכך יאר ישא (עיי"ש)

‏‏ויש לפרש, שכאן עדיין לא ניתנה ולא נתקנה ברכת כהנים (עיין ברמבם)  אלא ‏כיון אהרן מליבו וברכם בנוסח ברכת כהנים הידוע, ורק לאחר מכן הסכים עמו ‏הקב"ה וציוה לברך כן את בני ישראל: ייכה תברכו את בני ישראל אמור להם ‏יברכך הי וישמרך"" וכו' (במדבר ו, כג-כס. ‏וזהו שפירט רש"י: ייברכת כהנים - יברכך, יאר, ישאי, שהרי עדיין לא ניתנה ‏ברכת כהנים.‏ולפיכך אנו אומרים 'יהאמורה מפי אהרן", כי הוא זה שאמרה, עוד בטרם ‏נקבעה כברכת כהנים. (ע"פ ספר הר צבי מתוך טללי אורות  על התפילה ערך נשיאת כפיים)

סיום: ברכת כהנים גדולה לעין שיעור מברכת הצדיק ויש לרדוף ולשמעקבל אותה כי היא ברכת ה' עלינו

"כה תברכו את בני ישראל" (ו, כג)

 כי באחד הימים, בעת אשר שהה במחיצתו של מרן הרב שטיינמן, בעוד אנשים רבים צובאים על פתח ביתו לקבל ברכה להצלה וישועה, שח מרן הרב שטיינמן ואמר: "תמוה לי מאד לראות כל כך הרבה אנשים, המלאים בסבל וצרות וזקוקים לישועה, הרצים בכל עת לחפש ולבקש ברכות, ולעיתים רבות אף נודדים למרחקים בשביל כך, וכל זאת למרות שאין הם בטוחים שבברכת אותו אדם אכן תבוא להם הישועה". 

ואז המשיך הרב ואמר: "בעוד שסמוך לביתו של כל יהודי ויהודייה ישנה ברכה גדולה אשר בורא העולם בכבודו ובעצמו הבטיח בהבטחה גמורה, כי יש בה כח והיא פועלת שפע של ברכה בכל העניינים לעזור ליהודי ולהושיעו". היודעים מהו אותו דבר?... המשיך מרן הרב שטיינמן ואמר: "הברכה הגדולה הזו היא ׳ברכת כהנים', בה מברך הקב״ה בעצמו את עם ישראל על ידי הכהנים, כאמור: "ושמו (הכהנים) את שמי על בני ישראל, ואני (הקב״ה) אברכם" (את ישראל)!

ומסיים הרב בתמיהה, "היכן מצינו במשך השנה עוד תפילה שהבורא בעצמו מברך את היהודי? אם כן, מדוע אנשים אינם משתדלים לרדוף ולהשתדל כדי לזכות ׳בברכת כהנים׳ ?!...״.

(ע"פ סיפור של הרה״ג ר׳ דוד כהן, ראש ישיבת ׳חברון')