בשלח: דף מקורות מקוצר- שם ע"ב ושם מ"ב

 1.החשיבות של כל אות בספר תורה:

עוד יש בידינו קבלה של אמת, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחד. כאילו תחשוב על דרך משל, כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות, כגון: 'בראש יתברא אלהים', וכל התורה כן, מלבד צירופיהן וגימטריאותיהם של שמות. וכבר כתב רבינו שלמה בפירושיו בתלמוד (סוכה מה, א): "ענין השם הגדול של ע"ב, באיזה ענין הוא, בשלשה פסוקים: 'ויסע', 'ויבא', 'ויט'. ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא או בחסר - פסול. כי זה הענין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו' אחד ממלות 'אותם' שבאו מהם ל"ט מלאים בתורה, או שיכתוב הו' באחד משאר החסרים, וכן כיוצא בזה, אף על פי שאינו מעלה ולא מוריד כפי העולה במחשבה.

(הקדמת הרמב"ן לתורה)

2.השם המפורש והמקדש:

כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-הֹ-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה(דברים יב,ה)

מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ (שמות כ,כא)

3.ביום הכיפורים:

תנו רבנן: עשר פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום: שלושה בוידוי ראשון, ושלושה בוידוי שני, שלושה בשעיר המשתלח, ואחד בגורלות.(יומא לט, ע"ב)

4.הפסקת אמירת השם המפורש במקדש:

אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ וְהוּא הַשֵּׁם הַנֶּהְגֶּה מִיּוּ''ד הֵ''א וָא''ו הֵ''א. וְזֶה הוּא הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הָאָמוּר בְּכָל מָקוֹם. וּבַמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכִנּוּיוֹ וְהוּא בְּאָלֶ''ף דָּלֶ''ת. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ בִּלְבַד. וּמִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פָּסְקוּ הַכֹּהֲנִים מִלְּבָרֵךְ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ אֲפִלּוּ בַּמִּקְדָּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמֹד אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב וְשֶׁאֵינוֹ הָגוּן. וְלֹא הָיוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים מְלַמְּדִין שֵׁם זֶה לְתַלְמִידֵיהֶם וּבְנֵיהֶם הַהֲגוּנִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים. כָּל זֶה גְּדֻלָּה לִשְׁמוֹ הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא:(משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה יד,י)

5.חומרת אמירת השם המפורש:

הוּא הָיָה אוֹמֵר, נָגֵד שְׁמָא, אָבֵד שְׁמֵהּ . וּדְלֹא מוֹסִיף, יָסֵף . וּדְלֹא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב. וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, חָלֵף:

(אבות א,יג)

וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא. הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה {לא} כְּאָדָם הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלָיו, חָלַף וְעָבַר מִן הָעוֹלָם. תָּגָא בִּלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל כֶּתֶר. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים, תג"א רָאשֵׁי תֵּבוֹת תַּ'לְמִיד גַּ'בְרָא אַ'חֲרִינָא. שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַלְמִידִים שֶׁאֵינָן תַּלְמִידָיו. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, וּדְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא, הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, חָלַף וְאָבַד, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: (ר"ע מברטנורה,שם).

6.אני והו- מהשם המפורש:

מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד, מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם, וְנִקְרָא מוֹצָא. יוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מֻרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה, וּבָאִין וְזוֹקְפִין {יג} אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין {יד} עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ {טו}. בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת, וְאוֹמְרִים, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֲנִי וָהוֹ הוֹשִׁיעָה נָּא. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין {יז} אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן, מָה הֵן אוֹמְרִים, יֹפִי לְךָ מִזְבֵּחַ, יֹפִי לְךָ {יח} מִזְבֵּחַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לְיָהּ וּלְךָ {יט}, מִזְבֵּחַ. לְיָהּ וּלְךָ, מִזְבֵּחַ:

(סוכה פרק ד משנה ה)

7.הפסוקים  מהם נלקח שם ע"ב:

וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם, וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה: וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם:

(שמות יד,יט-כא)

←ויסעמלאךהאלהיםההלךלפנימחנהישראלוילךמאחריהםויסעעמודהענןמפניהםויעמדמאחריהם
הלילהלכהזלאהזברקאלוהלילהתאראיוךשחהוןנעהיהיולארשיהנחמןיבוםירצמהנחמןיבאביו→
←ויטמשהאתידועלהיםויולךיהוהאתהיםברוחקדיםעזהכלהלילהוישםאתהיםלחרבהויבקעוהמים

(ע"פ תורה שלמה מילואים בשלח אות ג)

8.חלק ממשמעות השמות:

מהש = כוח הרפואה, מנטרל ומבטל סוגי מחלה וחולי.

כהת = מנטרל את השלילי בסביבתנו.

ההע = מחזק מערכות יחסים ואהבה.

אלד = נגד עין הרע, עזרה נגד אויבים ועזרה בכניסה להריון.

יכש = מושך אלינו או לתאי הגוף.

רהע = עוזר לנו בהחלטות ומשברים רוחניים, עוזר להתגבר על רוח רעה.

סאל = מנטרל מחסומים כלכליים וקשיים (לפרנסה טובה).

ערי = קשור לוודאות שלנו ועוזר לקבלת עוצמה פנימית.

לאו = מבטל את האגו

י-י-י   ברכת הכוהנים ערוצי תקשורת, ימין שמאל ואמצע ברכה גדולה

ייז  כוח לימודים משאיר אור בתוכנו ,כוח של שינוי

ירת שפע בעת נתינת מעשר,

פאי כוח של פרנסה, 91 = אמן- ראשי תיבות- פותח את ידך.

מצר לבטל כוח של מצרים מהחיים שלנו,הכוונה ממקום צר אויב, לוחץ

עלם  להיות בשליטה על המחשבות השליליות, טוב לפתיחת הלב .

וול  לזרז תהליך גאולה, לצאת ממצב קשה.

שאה –כוח לעלות לתדר של זוגיות אמיתית.

(אתר נפלא-אות הרב בן ציון בר עמ"י)

9.משה והשם המפורש:

וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ:
וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר: (שמות ב,יד)

10.הקשר בין שם ה'- י-ה-ו-ה לבין השם המפורש המבוטא במספר 72:

א. צירוף החיבורים י+ י-ה+ י-ה-ו+ י-ה-ו-ה:

מספר ע"ב מהווה צורה של כתיבה הדרגתית של שם הוי"ה16 .ההדרגתיות באה באופן שכל חלק מוסיף משהו שלא בא בחלק הקודם לו. שם י-ה-ו-ה יכול להיקרא בחלקים כך: יו"ד, ולאחריו יו"ד ה"א, ולאחריו יו"ד ה"א וא"ו, ולאחריו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם ה' הבא בהדרגה כזאת עולה בגימטריה ע"ב )י + י-ה + י-ה-ו + י-ה- ו-ה = 72 .)ההדרגתיות הזאת מלמדת שהגילוי האלוקי לא מגיע בבת אחת, אלא קמעא קמעא. כמו שהשמש לא זורחת בבת אחת אלא מאירה בהדרגה, כך ההופעה האלוקית באה בהדרגה, כדי שבני אדם יוכלו להתרגל אליה ולקלוט אותה. בצורה הזאת הופיע שם ה' תחילה לאבות בשם א-ל ש-די, עד שעלה והתעלה בגילוי אל משה ב'שם המפורש'. 

ב. מילוי האותיות של י-ה-ו-ה:

מילוי אותיות הוי"ה עשוי להשתנות ממקום למקום, בהתאם לאפשרויות השונות של כתיבת האותיות. האות ה יכולה להתמלא בשלוש אפשרויות: ה"א, ה"ה או ה"י. האות ו יכולה להתמלא גם היא בשלוש אפשרויות: ו"ו, וא"ו או וי"ו. נמצא שיכולים להיות שמות בערכים מספריים שונים: שם שערכו הגימטרי 45 ונקרא שם מ"ה . שם שערכו הגימטרי 52 הנקרא שם ב"ן. שם שערכו הגימטרי 63 והוא שם ס"ג. ויש שם בן ע"ב אותיות הנוצר ממילוי האותיות יו"ד ה"י וי"ו ה"י שמספרו הוא 72.

(השמות בתורה/הרב אהרון בורנשטיין, ע"מ 156)

11.שם ה' הפוך וישר:

ובנסוע המשכן יורידו אותו ה'לוים ו'בחנות ה'משכן י'קומו אותו ה'לוים ו'הזר ה'קרב י'ומת. כבר הודעתיך כי בכל מקום שתמצא השם רשום למפרע בהפך אותיותיו מורה על מדת הדין כי כן הזכירו המן הרשע בהפוך אותיותיו ואמר (אסתר ה׳:י״ג) וכל זה' איננו' שוה' לי' בכל עת ונתהפכה מדה"ד עליו, והנה בכאן בענין עבודת הלוים הזכיר תחלה בכתוב הזה השם הנעלם ואחרי כן הזכיר השם המפורש שני פעמים למפרע להורות על מדת הדין שהיא מתוחה על הזר הקרב לעבודת הלוים, וכענין שאירע בעזא שכתוב בו (שמואל ב ו׳:ז׳) ויחר אף ה' בעזה.

והסתכל איך התחיל הרמז בכל פעם ממלת הלוים ממה שידעת כי מדתו של לוי מדת הדין היא והיא ה"א אחרונה שבשם, ולכך התחיל רמז הה"א בכל פעם ממלת הלוים, וזה מבואר.

(רבנו בחיי במדבר א נא)