ויצא: תפילת האבות- מתכון לתפילת הבנים

פתיחה: מדוע זכה יעקב שהיתה לו קפיצת הדרך?

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה:  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:
(בראשית כח,י-יא)

ויפגע. ...
ורבותינו פירשו (ברכות כו:) לשון תפילה,  כמו ואל תפגע בי (ירמיה ז, טז.), 
ולמדנו שתקן תפלת ערבית, ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך  שקפצה לו הארץ...(רש"י,שם)

 אומר אני שנעקר הר המוריה ובא לכאן, וזו היא קפיצת הארץ האמורה בשחיטת חולין (חולין צא:), שבא בית המקדש לקראתו עד בית אל, וזה ויפגע במקום (רש"י,בראשית כח יז)

דכתיב {בראשית כח-י} ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וכתיב ויפגע במקום כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו אבותי ואני לא התפללתי כד יהיב דעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע במקום (חולין צא, ע"ב)


הקדמה: שלוש מדרגות של תפילה- עמידה- שיחה- פגישה(מפגש)

אברהם תקן תפלת שחרית שנא' {בראשית יט-כז} וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר {תהילים קו-ל} ויעמד פינחס ויפלל 

יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר {תהילים קב-א} תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו 

יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר {בראשית כח-יא} ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר {ירמיה ז-טז} ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי

(ברכות כו,ע"ב) 

תפילת עמידה- שמונה עשרה ברכות כנגד מספר הפעמים שהאבות כותבים בתורה:
ילמדנו רבינו: כמה ברכות מתפלל אדם בכל יום? כך שנו רבותינו: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה. ולמה שמונה עשרה? א"ר שמואל בר נחמן: כנגד י"ח פעמים שהאבות כתובין בתורה. הראשון שבהם: "ואלהים פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב" (בראשית נ כד), והאחרון: "ויאמר ה' אלי זאת הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב" (דברים לד ד).

(מדרש תנחומא, פרשת וירא)


חלק א: מדרגת אברהם- מתפלל על אחרים ותפילתו לעיתים נענית מייד ולעיתים קמעה קמעה


1.תפילתו של אברהם  על סדום לכאורה לא נענתה ואם כן מדוע דווקא מפה למדנו על תפילת שחרית:

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְ-הֹ-וָ-ה: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן: (בראשית יט,כז-כח)

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע (שם,כא,יד)

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים:(שם,כב,ג)


2. הקשר העמוק בין האבות לבין התפילות:

א.בניגוד לנח שחטא בכך שלא התפלל על דורו אברהם אבינו מחדש שיש להתפלל לביטול גזירות:

אך הענין, שבפרשה זו מצאנו תפלה ראשונה שהתפלל אברהם אבינו ע"ה על סדום, שדורות הראשונים לא ידעו כלל ענין תפלה שיתפלל אדם לשנות הגזירה, ונח ששמע שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם, לא עלה על דעתו להתפלל לבטל הגזירה,ואברהם אבינו כיון שגילה לו השם יתברך עונש סדום התפלל עליהם...  

ב.אברהם לא חשב להתפלל על עצמו ולכן לא התפלל לבקש זרע:
ואף אברהם איתא בזוהר הקדוש (תולדות קלז ב) שלא מצינו שהתפלל על בנים ורק ביצחק כתיב ויעתר יצחק. ואף דאמר הן לי לא נתת זרע ההוא לאו בגין צלותא הוי וכו', ואף שאברהם אבינו התפלל על סדום היה בשביל אחרים אבל להתפלל על עצמו לא עלה על דעתו
...

ג.למרות שלא נענתה תפילתו מיידית הרי שלטווח רחוק הועילה שכן לוט ניתצל וממנו בא דוד המלך שורש התפילה ולעתתיד לבוא יצא מפילה זו- מלך המשיח בכבודו ובעצמו:

ובפסוק זה, וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם, שמזה נלמד בגמרא שתיקן אברהם תפלת שחרית, והתפלה הראשונה שהתפלל אברהם אבינו היה על סדום, 

ואף שידע השם יתברך שלא יפעול בתפלתו, שלא ימצא אף עשרה צדיקים, מכל מקום הועילה תפלתו להציל את לוט שממנו יצא דוד המלך ע"ה, שנאמר (תהלים פט-כא) מצאתי דוד עבדי, ובמדרש רבה (ב"ר מא-ד) היכן מצאתיו, בסדום. ודוד המלך ע"ה שורש התפלה, שנאמר (תהלים קט-ד) ואני תפלה, והיה שליח ציבור של כלל ישראל, ועל כן פתח המדרש תנחומא פרשה זו מענין התפלה".

(ספר פרי צדיק פרשת וירא - אות ה )

3.תפילת שחרית מכוונת כנגד הגאולה שמפציעה קמעה קמעה:
רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת (ירושלמי ברכות פרק א, הלכה א, דף ב עמוד א)

4.בגלל הקשר בין השחרית של אברהם לגאולה של משיח שיוצא מסדום- יש עניין של סמיכת גאולה לתפילה- דווקא בשחרית:

בתפילת שחרית המאחר חייב להתפלל לפחות ברכת יוצר וקריאת שמע לפני שיתחיל שמונה עשרה:
...וְאִם כְּבַר הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר יוֹצֵר, וְאֵין שְׁהוּת לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אֲפִלּוּ בְּדִלּוּג, (ד) יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ עִם הַצִּבּוּר, וְיִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא כָּל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה בְּלֹא בְּרָכָה שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְלֹא שֶׁל (ה) אַחֲרֵיהֶם (שו"ע,או"ח פרק נב,א)

ויתפלל עמהם - אבל אם לא יגיע לתפלת צבור ש"ע אפילו אם יתחיל ביוצר אור לא יתחיל כלל לכו"ע רק יתפלל כסדר בלא הצבור ולא יתפלל הש"ע לבד עם הצבור דסמיכת גאולה לתפלה בשחרית עדיף מתפלה בצבור [ב"י וד"מ בסי' רל"ו]: (משנה ברורה סימן נב סעיף ז )


חלק ב : מדרגת יצחק- תפילה כשיחה שעותרת עד שנענית

מיצחק למדנו שהתפילה היא הליכה לקראת  שזמן התפילה (ההווה- כנגד תפילת מנחה) הוא מפגש והראייה שמיד לאחר שתיקן והתפלל מנחה- פגש את רבקה אשתו לעתיד:

וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים (בראשית כד,סג)


1.בתפילת מנחה יצחק נענה מיידית:

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב. רז"ל (ברכות כו:) למדו מכאן שיצחק תיקן תפלת מנחה שהוא לפנות ערב סמוך להערב שמש. ... מצינו שיצחק נענה מיד (כלי יקר,שם)

2.יצחק הרבה להתפלל להסרת עקרותה של רבקה ורק אחרי 20 שנה נענתה תפילתו:

וְצַלִּי יִצְחָק קֳדָם יְיָ לָקֳבֵל אִתְּתֵהּ אֲרֵי עֲקָרָה הִיא וְקַבֵּל צְלוֹתֵהּ יְיָ וְעַדִּיאַת רִבְקָה אִתְּתֵהּ: (אונקלוס,שם)

ויעתר. הרבה והפציר בתפלה: 
ויעתר לו. נתפצר ונתפייס ונתפתה לו...(רש"י,שם)

הרבה והפציר בתפלה- אף שיצחק עצמו לא זקוז להפציר הרבה, הרבה והפציר, בתפילתו כדי להועיל לדורות הבאים,שאף הם יהיו ראויים להתקבל תפילתם (ישמח ישראל, רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר, ע"פ חומש פניני החסידות על בראשית)

3.מדוע היה צריך יצחק להעתיר בתפילות כ"כ הרבה?

תקבר בשיבה טובה. בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו, ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו, ולפיכך מת ה' שנים קודם זמנו, ובו ביום  (ש) מרד עשו:
..ביקש הקב"ה להאריך את עקרותו של יצחק בחמש שנים נוספות כדי להשלים שנות חיי אברהם אביו אולם מאחר והוא הפציר וביקש ממנו ילדים נעתר לו הקב"ה.
הוי אומר התנהל בשמים מאבק האם לשמוע לתפילתם של יצחק ורבקה ולתת להם ילדים וע"י זה לקצר את חיי אברהם או לא לשמוע לתפילתם כעת אלא שימתינו עוד חמש שנים נוספות ...ולכן נאמר הלשון "ויעתר" שמשמעותו שהיה כביכול קשה לקב"ה לשמוע לתפילתם משום שהיה זה על חשבון חייו של אברהם (ע"פ הגרי"ח זוננפלד, ע"פ עלון להתעדן באהבתך)

חלק ג: מדרגת יעקב- תפילה כמפגש

1.בכל תפילה יש קפיצת הדרך - מתחתית העולם הזה וחותרת ועולה השמיימה ואם נענית מיד הרי שהגיעה עד לשער החמישים אל מתחת לכסא הכבוד:

ויפגע. כמו ופגע ביריחו (יהושע טז, ז.), ופגע בדבשת. ורבותינו פירשו (ברכות כו:) לשון תפילה,  כמו ואל תפגע בי (ירמיה ז, טז.), ולמדנו שתקן תפלת ערבית, ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך  שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא:):(רש"י,שם)

2.גם לאליעזר קפצה הדרך ונענתה תפילתו:

וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל הָעָיִן וָאֹמַר יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם יֶשְׁךָ נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ (בראשית כד,מב)
ואבא היום. היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ. (רש"י,שם)

וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד לְיִצְחָק אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר עָשָׂה:(בראשית כד,סו)
ויספר העבד. גלה לו נסים שנעשו לו, שקפצה לו הארץ (ב"ר ס, טו.), ושנזדמנה לו רבקה בתפלתו (רש"י,שם)

3.הסולם כתפילה- מפגש בין שמים לארץ:

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ(בראשית כח,יב)

א.כשהתפילה בכוונה שלבי הסולם שלמים והתפילה יכולה לטפס מעלה:
סולם. בגימטריא קול. שקול תפלת הצדיקים הוא סולם למלאכים לעלות בו. וכן עלה המלאך בלהב הקרבן, והתפלה היא העבודה לכך כל מי שמכוון בתפלתו הסולם שלם בשליבותיו ויכולים לעלות בו (בעל הטורים,שם)

ב.הסולם כמו התפילה מחבר את הארץ עם השמים:
מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה-הסולם רומז על התפילה שאם כי בני אדם מזלזלים בה- מוצב ארצה- הרי היא עומדת ברומו של עולם- וראשו מגיע השמיימה (רבי יחיאל מיכל מגלינא,קב ונקי, ע"פ חומש פניני חסידות בראשית)

סיכום: תפילה עוברת ממצב עומד- יוצא- פוגש

אצל אברהם "העומד" - התפילה היא חסד לאחרים:

וַיֵּרָא אֵלָיו יְ-הֹ-וָ-ה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם(בראשית יח,א)
וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ (בראשית יח,ח)
וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְ-הֹ-וָ-ה(בראשית יח,כב)
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְ-הֹ-וָ-ה (בראשית יט,כב)

אצל יצחק "היוצא"- התפילה היא עבור משפחתו הקרובה (והוא עצמו):

וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב: 
וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים:
(בראשית כד,סב-סג)
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַי-הֹ-וָ-ה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְ-הֹ-וָ-ה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ:(בראשית כה,כא)


אצל יעקב- הפוגש - התפילה היא במעגל הכי אישי ואינטימי מחד ומאידך- מפגש בין שמים לארץ:

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם...
...וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ(בראשית כח,י-יב)

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ: וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְ-הֹ-וָ-ה לִי לֵ-אלֹהִים:  וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱ-לֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ (בראשית כח כ-כב)

סיום: תפילת האבות - 3 שלבים בכל תפילת עמידה של הבנים

אברהם "עומד" מדרגת הר- עמידה לתפילה
יצחק "יוצא" מדרגת שדה- 3 צעדים קדימה לפני התפילה
יעקב "נפגש" מדרגת בית-אישי, אינטימי-  התפילה עצמה

אברהם קרא לבית המקדש הר, שנאמר בהר ה' יראה (בראשית כב יד , ) יצחק קראו שדה, שנאמר ראה ריח בני כריח שדה (שם כז כז , ) יעקב קראו בית עד שלא נבנה, שנאמר אין זה כי אם בית אלהים (שם כח יז , ) אמר ליה הקב"ה חייך אתה קראתו בית עד שלא נבנה, ואני קורא אותו על שמך, שנאמר לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב (מדרש תהלים מזמור פא )



















______________________________________________________________________


מדוע יעקב אבינו מתקן דווקא את ערבית שהיא התפילה הראשונה של היום החדש?




וירא- תולדות- ויצא- 3 פרשיות כנגד 3 תפילות ביום








תפילה שלא נענתה:
סיפר הגאון הצדיק רבי נפתלי חיים אדלר זצ"ל: כשהשתלטו הגרמנים על הונגריה, ריכזו את היהודים בגטאות לקראת שילוחם לאושוויץ. גילו שהוא יליד ארץ ישראל ונושא דרכון בריטי, ואסרוהו בכלא כנתין ארץ אויב. הוא עדיין לא ידע את המשמעות האמתית של הגטו, ולכן ניסה בכל כוחותיו להשתדל לשכנעם להביאו עם כל היהודים אל הגטו, בטענה שאף הגטו כמו בית כלא ענק. אך ללא הועיל, כלא זה כלא. 
ניסה להפעיל שתדלנות, שלפחות יִשָּלַח לבית הכלא המרכזי לנתיני מדינות אויב, שהיה תחת פיקוח בינלאומי וזכה לתנאים משופרים, ולשווא. הוא נותר בכלא עד לשחרור. 
או אז התברר לו מה עלה בגורלם של יושבי הגטו: מאלפי יהודי עירו - ניצלו ארבעה עשר בלבד. ולא די בכך, בגיחת מטוסי בעלות הברית הופצץ בטעות בית הכלא לאסירים ביטחוניים, וכולם נקברו חיים. "כמה דמעות שפכתי לחילוצי מהכלא", סיפר הרב, "וכמה הודיתי כשתפילתי לא נענתה!"... (מעיין המועד פורים שיג)

אברהם תיקן את תפילת שחרית- אחרי חורבנה של סדום:

http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/50_04_76.pdf

וכל תפילה פועלת ומשפיעה, וכן אמר רבי חנינא: "כל המאריך בתפילתו אין תפילתו חוזרת ריקם" (ברכות לב, ב). אלא שלפעמים השפעתה מיידית, ולפעמים לטווח ארוך, לפעמים היא נענית לגמרי, ולפעמים באופן חלקי, וכמו שאמרו (דב"ר ח, א): "גדולה היא התפילה לפני הקב"ה. אמר רבי אלעזר: רצונך לידע כוחה של תפילה – אם אינה עושה כולה, חציה היא עושה". והקב"ה הוא היודע כיצד לעזור ולסייע לאדם, ולעיתים, מסיבות שונות, הצרה היא לטובתו, ולכן אין הקב"ה מקבל את תפילתו, ואע"פ כן מועילה לו תפילתו, וברכתה תתגלה באופן זה או אחר. (פניני הלכה > > תפילה > > פרק א - יסודות הלכות תפילה > > ג – פעולתה של התפילה)

בכל תפילה יש מרכיב של קפיצת הדרך שכן התפילה קופצת ועולה השמיימה אל כסא הכבוד (ענ"ד)


תפילת ערבית רשות- כנגד אבות- יעקב תיקן אותה כשהיה בדרך :

א.פטור כי היה בדרך:
ויפגע במקום - בענין שאמרו תפלות אבות תקנום לפיכך ערבית רשות, שיעקב בא בדרך ואי אפשר לכוון ומדינא היה פטור, ולכך נקבעה רשות אף לדורות... (בראשית כח יא, תורה תמימה,שם)


ב.תוקנה כביכול במקרה: דוק היטב, אברהם "השכים" , יצחק "יצא" ביעקב שלטה כעין מקריות "ויפגע" כאן רמוזה ה"רשות"(מקור חיים השלם,חלק א, ע"מ 343)

יש מאין ויש לאין- גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר- מלחמת החושך והאור:

יש בעבודת הקרבנות הלכה, שמבדילה אותם מכל שאר המצוות. כל המצוות התלויות בזמן - תמיד בתורה זה מתחיל בלילה ונגמר ביום. 'הלילה הולך אחר היום' (חולין פג.) ואילו בקרבן, למשל בקרבן של 'קדשים נאכלים ליום ולילה אחד' - היום הולך אחר הלילה' (שם). משום שבכל המציאות כולה הזמן הוא זמן אופטימי - מן ההעדר מהחושך אל ההויה - היום, ואילו בקרבן, אנחנו משיבים את הכל אל המקור ולכן אנחנו מתחילים ביום ומסיימים בלילה. כדי להתאים שבקרבן ישנה שיבה אל הָאַיִּן שממנו נבראנו.(מאמר קרבן - קירבה אל ה' לפרשת ויקרא/הרב אורי שרקי )

דע מאין באת- תפילות כנגד האבות(יש מאין- מהעולם העליון)
ולאן אתה הולך- תפילה כנגד הקרבנות(יש לאין- בעולם הזה)

העולם נברא יש מאין ולכן תפילת ערבית (האין) היא הפותחת את היום כדי ללמדנו שהעולם נברא ואינו קיים וכדי שנפנים עיקרון זה. 

בקרבנות לעומת זה (כפי שמסביר הרב שרקי) המציאות היא שהם מוקרבים ומתים כלומר הולכים מהיש אל האין ולא להיפך, וזהו יסוד המחלוקת אם האבות תיקנו את התפילות (ואז אנחנו מדגישים את בריאת היש מהאין ) או כנגד הקרבנות שמייצגים את המציאות   שבה בעולם הזה היש הולך אל האין (ענ"ד)

מאברהם למדנו שתפילה היא עמידה, הדברים עומדים,עוד לא מחלחלים אבל בהבטה רחוקה הם עושים פעולתם:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְ-הֹ-וָ-ה: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן: (בראשית יט,כז-כח)

אברהם הוא מידת החסד וגם הבוקר הוא מידת החסד:



א"י כי אברהם היה מדת החסד, ובכל יום משפיע השי"ת חסדים חדשים לנו, כמו שנאמר (איכה ג, כג) חדשים לבקרים רבה כו', בוקר הוא מדת החסד, וזהו שאמר הכתוב כאן, והוא פירוש אברהם מדת החסד, יושב פתח האוהל, תיכף בכניסת האדם לעבודתו ית"ש יושב מדת החסד לעוזרו, ואינו אומר השי"ת אראה מקודם אם יעבוד אותי ויכנוס לעבודתי אז אתחסד עמו, רק תיכף שבא האדם לפתח האוהל של עבודתו ית"ש מתחסד השי"ת לעזרו בכל מיני חסדים
 (ספר זרע קודש - פרשת וירא )




מיעקב למדנו שבסוף התפילה היא מיד עושה קפיצת הדרך והגעה ליעד ועולה לשמים כמו סולם וכמו קפיצת הדרך שהיתה לו אבל המימוש הוא לא מיידי אבל מצד שני גם לא מאוד מאוד רחוק





יש תפילות שנענות רק לאחר הרבה מאוד זמן ואולי אפילו לא בחייו של אדם אלא רק בסוף ההיסטוריה- אברהם
יש תפילות שנענות מיד - יצחק
ויש תפילות שנענים כתהליך ארוך ומתמשך טיפין טיפין- יעקב


ערבית- שחרית- מנחה
יעקב- אברהם- יצחק