פתיחה: מדוע יצחק היחידי שיודע שיוסף חי?
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו (בראשית לז,לה)
ויבך אתו אביו. יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל שהיה יודע שהוא חי (רש"י,שם)
דקשה לרש"י דלא היה לו לכתוב אלא ויבך אותו כמו שכתוב לעיל כל בניו וכל בנותיו לנחמו, ועוד קשה למה נאמר ויבך ולא נאמר ויתאבל כמ"ש לעיל ויתאבל על בנו, ועל זה פירש זה יצחק, וגבי יצחק לא יתכן לכתוב ויתאבל דהוא לא היה מתאבל דיודע היה שיוסף חי. ואין להקשות מנא ידע זה, ושמא י"ל שהקב"ה גילה לו שלא יצער את עצמו לפי שלא החרימו רק שלא לגלות ליעקב:
(שפתי חכמים ,שם)
הקדמה1- קושיות נוספות:
אושפזין- מה עושה יוסף אצל האבות, משה אהרון ודוד?
אושפיזין-נשמות שבעה אבות הבאים להתארח בסוכה בימי חג הסוכות. (אושפיז - אורח)
אורחים, והם נשמות שבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד, אשר לפי בעלי הקבלה באים בימי חג הסוכות לבקר כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות. וכדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים, מצווה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים, והם עניים מהוגנים בני תורה, לסמוך על שלחנו איש אחד בכל יום מימי החג.(אתר דעת ערך אושפיזין)
מדוע יוסף נמצא כרוך עם האבות- בארבעת המינים?
דבר אחר פרי עץ הדר זה אברהם, שהדרו הקב"ה בשיבה טובה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים, וכתיב והדרת פני זקן. כפות תמרים זה יצחק שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח, וענף עץ עבות זה יעקב, מה הדס זה רחוש בעלין כך היה יעקב רחוש בבנים. וערבי נחל זה יוסף, מה ערבה זו כמושה לפני שלשה מינין הללו, כך מת יוסף לפני אחיו. (ויקרא רבא,ל,יא)
הקדמה2: יחסי סבא נכד גלויים בספר בראשית:
1.יחס שלילי- נח וכנען:
וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו (בראשית ט,כה)
2.יחס חיובי -יעקב ואפרים ומנשה:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מח,טז)
הקדמה3: על פני השטח- יוסף ויעקב הם המחוברים והזהים
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר כֵּן אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, רְאוּבֵן. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵירַע לָזֶה אֵירַע לָזֶה, מַה זֶּה נוֹלַד מָהוּל, אַף זֶה נוֹלַד מָהוּל. מַה זֶּה אִמּוֹ עֲקָרָה, אַף זֶה אִמּוֹ עֲקָרָה. מַה זֶּה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם, אַף זֶה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם. מַה זֶּה בְּכוֹר, אַף זֶה בְּכוֹר. מַה זֶּה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בַּלֵּדָה, אַף זֶה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה. מַה זֶּה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אַף זֶה אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מַה זֶּה אָחִיו בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אַף זֶה בִּקְּשׁוּ אֶחָיו לְהָרְגוֹ. מַה זֶּה רוֹעֶה, אַף זֶה רוֹעֶה. זֶה נִשְׂטַם, וְזֶה נִשְׂטַם. זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים. זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר. זֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים, וְזֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים. זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם. זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ. זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם. זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב. זֶה מַשְׁבִּיעַ, וְזֶה מַשְׁבִּיעַ. זֶה מְצַוֶּה, וְזֶה מְצַוֶּה. זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם. זֶה נֶחְנַט, וְזֶה נֶחְנַט. זֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו.
(בראשית רבה,פד,ו)
חלק א: החיבור הנשמתי בין יוסף ויצחק:
1.נשמת יצחק מתעברת ביוסף ולכן יעקב אהבו כי בן זקונים הוא לו- לאביו :
וגם כתבו משם רבינו האר"י זצ"ל דיצחק נתעבר ביוסף. ובזה פירשתי אני בעניי רמז וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו פי' שנתן טעם דישראל אהב את יוסף מכל בניו שהיה בנו ואביו וז"ש כי בן שהוא בנו זקנים גימט' יצחק עם הכולל דביוסף נתעבר
( החיד"א, חומת אנך - בראשית לז,ג )
בשם המקובלים שביוסף נתעברה נשמת יצחק, נוטריקון קץ חי. ע"כ מדתו נמי לעשות דין ברשעים ולהתפשט בתוך גבולם. וזה עצמו הוא הענין במצרים שכפאן למול ולהסיר הערלה אף שהערלה היא מהותם. וזהו ענין נ"ח כנ"ל. ואפשר שמזה נסתעף מה שהורקנוס הזקן מזרע החשמונאים כפה את האדומיים למול כביוסיפון והובא באבן עזרא (סוף פ` תולדות):
(שם משמואל פרשת מקץ - שנת תרע"ח )
2.בדיוק כשיוסף עולה מן הבור האחרון בר"ה (של בית הסוהר) יצחק יורד אל בור הקבר:
מק"ץ שנתיי"ם ימי"ם ס"ת בגי' ק"פ אז נשלמו ק"פ שנה של יצחק אבינו שהיה ח"י ק"פ שנה
ופרעה חולם באותו פרק ז"ש ויריצהו מן הבו"ר שהוא בגי' יצחק באותו פעם שירד אבינו יצחק לבור וקברוה עשו ויעקב אז באותו פרק הי' קיצו של יוסף שעלה לגדולה לכן נקרא קץ חי ר"ל כשהגיע קיצו של יצחק אז ח"י יוסף "רב עוד יוסף בני חי" ויעקב שדיוקן של יוסף דימה לו אע"פ שחרם הי' שלא לגלות על ענין יוסף אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי וירא יעקב כי יש שבר סב"ר במצרים שיוסף עודנו חי בענין חבירי איוב שראו באילן שלהם בבואה וכן יעקב שהיה דיוקנו כיוסף נפשו קשורה בנפשו כשהי' יוסף בשמחה אז גם הוא הי' בשמחה .
(מגלה עמוקות על התורה - פרשת מקץ )
3.צפנת פענח- יוסף צפון ביצחק גימטריה פענח:
ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. ... וזאת לפנים פירשתי במ"ש משם רבינו האר"י זצ"ל דנפש יצחק אע"ה נתעברה ביוסף וזה רמז צפנת פענח כלומר צפון יצחק כי פענח גימט' יצחק:
(החיד"א,חומת אנך - בראשית מא, מה )
4.יוסף קורא לשני בניו על שם יצחק:
א.מנשה- שכחת יצחק:
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי-נַשַּׁנִי אֱ-לֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי (בראשית מא,נא)
את- מרבה בית זקנו יצחק (רוקח,שם)
ב.אפרים- אפר יצחק ואפר אברהם:
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי (בראשית מא,נב)
אפרים נקרא על שם אברהם ויצחק.אברהם שהולך לאור כשדים להישרף ולהיות אפר (ואלי משום כך אמר ואנכי עפר ואפר?) וכן יצחק הושם על גבי המזבח והקב"ה רואה כאילו אפרו צבור ומונח ע"ג המזבח {תנחומא וירא סימן כ"ג} וזהו אפרים שני שפר לקט שמואל דף ט משם רבנו בחיי (החיד"א,מדבר קדמות מערכת א אות ט"ז)
5.יוסף כל הזמן שואל את האחים גם על אביו הזקן- יצחק:
וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וגו' וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וגו' (בראשית מג, כז כח), רַבִּי חִיָּא רַבָּה חֲמָא חַד בַּבְלָאי, אֲמַר לֵיהּ מָה עָבֵד אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ אִמָּךְ שָׁאֲלָה בָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֲמַר לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אוֹמֵר לִי כְּדֵין. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִים עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַמֵּתִים. כָּךְ הַשָּׁלוֹם אֲבִיכֶם, זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, זֶה יִצְחָק, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ.(ב"ר,צב,ה)
העוד אבי חי - והשתא אפשר דיוסף שאל על יצחק והם השיבו לו בנחיותא שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ובשגם לא אמרו הזקן וכונתם על יעקב.מכל מקום ידע יוסף דאביו חי אף שלא השיבו על שאלתו....(החידא, פני דוד פרשת ויגש אות ח)
5.הפיספוס- יצחק ויוסף היו אמורים ללדת 12 בנים ולא צלח בידם:
א.יוסף לא הוליד 12 בנים בגלל אשת פוטיפר:
"תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולם לבית ע"ז שלהם והיא אמרה להם חולה אני אמרה אין לי יום שאזקק ליוסף כיום הזה, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באותה שעה נראה לו דמות דיוקנו של אביו אמרה לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה עמהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא ורועה זונות ..., מיד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו נעץ צפרניו בקרקע, מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונקרא אבן ישראל שנאמר רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף אמרו ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצא מאביו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף וכו' ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו" (ילקוט שמעוני בראשית פרשת וישב רמז קמו).
ב.יצחק ורבקה לא הולידו 12 בנים בגלל עשיו:
תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה רְאוּיָה הָיְתָה רִבְקָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים... (בראשית רבא,בג,ו)
אך משיצא ראשו ורובו טרם יצאו רגליו כבר נתלבש ב'ס'ם' וכתו' ושני לאומים ממעיך יפרדו תיכף נתפרדו אלו מאלו אלה לחיי עולם ואלה לחרפת דראון עולם ואיתא בפסיקתא שבצאתו מרחם עקר רחם אמו בדרך יציאתו שע"ז נאמר וחטאת אמו אל תמח ע"כ ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו לעכבו שלא יצא ראשון, כיון שאיננו כזבולון, א"כ יעקב קודם לו:
(ספר תורת משה לחת"ס על בראשית פרק כה פסוק כג )
חלק ב: יוסף ויצחק- מעשה אבות סימן לבנים(ונכדים):
1.יוסף ויצחק - הבנים האהובים:
ששנו רבותינו האב זוכה לבן בחמשה דברים בנוי, בתואר בעושר ובגבורה ובחכמה … בנוי ובתואר שנאמר ויהי יוסף יפה תואר בחכמה שנאמר הנה בעל החלומות הלזה בא הרי נוי ותואר וחכמה. וביצחק כתיב מי איש הלזה מה הלזה האמור ביוסף בנוי בחכמה אף הלזה האמור ביצחק בנוי בחכמה ומה יוסף עמד בגבורתו נגד כל אחיו אף יצחק עמד בגבורה נגד כל בני גרר מה יוסף בעושר אף יצחק בעושר שנאמר ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד…(מדרש אגדת בראשית פרק מ)
רבי חייא אמר: ראתה אותו הדור ותוהא מפניו, היינו מה דאמר: 'הנה בעל החלומות הלזה בא'. רבנן אמרי: הוא ופלסונו (בראשית רבא,ס,טו)
2.יוסף ויצחק הגיעו לנקודת שיא בגיל הל"ז ולכן נקראו הלזה:
א.עקידת יצחק בגיל 37:
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס (בראשית כד,סה)
ב.יוסף בגיל 37 הפך להיות בעל החלומות כי 3 פתרונות שלו התגשמו- חלום שר המשקים האופים וחלום פרעה כשהחל הרעב(ענ"ד):
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא(בראשית לז,יט)
3.החלפת הבכור בצעיר אצל יצחק ואצל יוסף:
א.יצחק ביקש לברך הבכור ובירך הקטן:
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: (בראשית כז,לג)
ב.יוסף ביקש לברך בכורו(מנשה) ויעקב בירך דווקא את הקטן(אפרים):
וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם (בראשית מח,יז-יט)
4.יוסף מתחפש ומסתתר בפני יעקב ובניו - מידה כנגד מידה למעשה יעקב לאביו יצחק:
מדוע לא הכירו אחי יוסף את יוסף? יש מבארים שהיה מסוה של פניו של יוסף בפוגשו אותם כיון שכך היתה דרך מלכים באותה תקופה- מחמת כבוד המלכות לא היו השרים ואנשי הממשלה רשאים להביט בפני המלך.במגילת אסתר מוזכרים שבעת שרי פרס ומדי רואי פני המלך.מהו רואי פני המלך?כל השרים אין להם רשות לראות את פני המלך מלבד שבעת השרים הנבחרים הללו שהורשו להביט ללא מסווה.לפי ביאור זה כתב בספר "מרכבות ארגמן" כי ליוסף היתה מסכה על פניו ולכן אחיו לא הכירוהו ורק כעת הוריד אותה מעל פניו ואמר להם: אני יוסף אחיכם.ואפשר לרמוז "ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם" סופי תיבות פורים כמו בפורים מתחפשים ומססתרים מאחורי מסכות כך יוסף התחפש לשליט מצרי והסתתר מאחורי מסכה (עלון להתעדן באהבתך פרשת ויגש תשע"ט)
סיום: יצחק ויוסף- תורת הנגלה ותורת הנסתר
יצחק- תורת הנסתר (לכן מידתו כנגד החשך והיה גם חשוך ראיה) ולכן מסתיר את הסוד מיעקב, יוסף- תורת הנגלה ולכן מסלסל בשערו ומגלה חלומותיו לאחיו ומדובב את שר המשקים והאופים ואינו מתבייש לייעץ לפרעה תוך כדי פתרון חלומו- הכל גלוי .
אבל נשמת יצחק שמתעברת בו מביאה אותו להסתיר זהותו מהם עד אשר יתממשו חלומותיו במלואם והנבואה הגנוזה בהם תתממש
(ענ"ד)
אחרית דבר: יוסף הוא במדרגת ביניים בין הבנים לאבות- אב(בחכמה) -רך(בשנים)
ויש לנו לחקור זאת למה הוציא יעקב את יוסף ממנין השבטים כמו שמצינו שלא נמנה בכלל השבטים כי אם אפרים ומנשה ולמה לא ימנה הוא גם כן ויהיו י''ד שבטים עם לוי כי ה' אמר אליו שיהיו ממנו ב' שבטים נוספים לא שיעקר שם יוסף. .....
אלא יש לדעת מאמרם ז''ל (זהד ח''א ק''פ) כי יוסף הוא בחינת נפש יעקב. והוא שרמז הכתוב באומרו (ל''ז ב') אלה תולדות יעקב יוסף. והוא אומרו (תהלים עז) בני יעקב ויוסף, ורמזו חכמי אמת כי הוא בחינת מילוי הוא''ו שהמילוי כאות עצמו. ועל פי הקדמה זו יתיישבו כל הדקדוקים, כי יוסף הוא בחינת יעקב ובמדרגת אב לשבטים יקרא כרשום גם כן באומרו בני יעקב ויוסף, וכפי זה כשאמר ה' ליעקב שיצאו ממנו עוד בנים זה יעקב זה יוסף ולזה לא הלביש הנבואה בשאר בניו, ולזה דקדק לומר ב' בניך וגו' לי הם פירוש במדרגת בני יעקב לא במדרגת בני בניו ולזה הוסיף לבאר ואמר כראובן ושמעון, ומעתה הרי יוסף במדרגת אב כיעקב ואין האב נמנה עם הבנים בגדר אחד כמו שאין יעקב נמנה עם השבטים:
(אור החיים מח,ו)
וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו (בראשית לז,לה)
ויבך אתו אביו. יצחק היה בוכה מפני צרתו של יעקב, אבל לא היה מתאבל שהיה יודע שהוא חי (רש"י,שם)
דקשה לרש"י דלא היה לו לכתוב אלא ויבך אותו כמו שכתוב לעיל כל בניו וכל בנותיו לנחמו, ועוד קשה למה נאמר ויבך ולא נאמר ויתאבל כמ"ש לעיל ויתאבל על בנו, ועל זה פירש זה יצחק, וגבי יצחק לא יתכן לכתוב ויתאבל דהוא לא היה מתאבל דיודע היה שיוסף חי. ואין להקשות מנא ידע זה, ושמא י"ל שהקב"ה גילה לו שלא יצער את עצמו לפי שלא החרימו רק שלא לגלות ליעקב:
(שפתי חכמים ,שם)
הקדמה1- קושיות נוספות:
אושפזין- מה עושה יוסף אצל האבות, משה אהרון ודוד?
אושפיזין-נשמות שבעה אבות הבאים להתארח בסוכה בימי חג הסוכות. (אושפיז - אורח)
אורחים, והם נשמות שבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד, אשר לפי בעלי הקבלה באים בימי חג הסוכות לבקר כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות. וכדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים, מצווה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים, והם עניים מהוגנים בני תורה, לסמוך על שלחנו איש אחד בכל יום מימי החג.(אתר דעת ערך אושפיזין)
מדוע יוסף נמצא כרוך עם האבות- בארבעת המינים?
דבר אחר פרי עץ הדר זה אברהם, שהדרו הקב"ה בשיבה טובה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים, וכתיב והדרת פני זקן. כפות תמרים זה יצחק שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח, וענף עץ עבות זה יעקב, מה הדס זה רחוש בעלין כך היה יעקב רחוש בבנים. וערבי נחל זה יוסף, מה ערבה זו כמושה לפני שלשה מינין הללו, כך מת יוסף לפני אחיו. (ויקרא רבא,ל,יא)
1.יחס שלילי- נח וכנען:
וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו (בראשית ט,כה)
2.יחס חיובי -יעקב ואפרים ומנשה:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מח,טז)
הקדמה3: על פני השטח- יוסף ויעקב הם המחוברים והזהים
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף, לֹא הָיָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר כֵּן אֶלָּא אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, רְאוּבֵן. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יוֹסֵף, אֶלָּא שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵירַע לָזֶה אֵירַע לָזֶה, מַה זֶּה נוֹלַד מָהוּל, אַף זֶה נוֹלַד מָהוּל. מַה זֶּה אִמּוֹ עֲקָרָה, אַף זֶה אִמּוֹ עֲקָרָה. מַה זֶּה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם, אַף זֶה אִמּוֹ יָלְדָה שְׁנַיִם. מַה זֶּה בְּכוֹר, אַף זֶה בְּכוֹר. מַה זֶּה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בַּלֵּדָה, אַף זֶה נִתְקַשָּׁה אִמּוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה. מַה זֶּה אָחִיו שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, אַף זֶה אֶחָיו שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מַה זֶּה אָחִיו בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, אַף זֶה בִּקְּשׁוּ אֶחָיו לְהָרְגוֹ. מַה זֶּה רוֹעֶה, אַף זֶה רוֹעֶה. זֶה נִשְׂטַם, וְזֶה נִשְׂטַם. זֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְזֶה נִגְנַב שְׁתֵּי פְּעָמִים. זֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בְּעשֶׁר. זֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה יָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה נָשָׂא אִשָּׁה מִחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְזֶה הוֹלִיד בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. זֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים, וְזֶה לִוּוּהוּ מַלְאָכִים. זֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם, וְזֶה נִתְגַּדֵּל עַל יְדֵי חֲלוֹם. זֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ, וְזֶה נִתְבָּרֵךְ בֵּית חָמִיו בִּשְׁבִילוֹ. זֶה יָרַד לְמִצְרַיִם, וְזֶה יָרַד לְמִצְרַיִם. זֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב, וְזֶה כִּלָּה אֶת הָרָעָב. זֶה מַשְׁבִּיעַ, וְזֶה מַשְׁבִּיעַ. זֶה מְצַוֶּה, וְזֶה מְצַוֶּה. זֶה מֵת בְּמִצְרַיִם, וְזֶה מֵת בְּמִצְרַיִם. זֶה נֶחְנַט, וְזֶה נֶחְנַט. זֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו, וְזֶה הֶעֱלוּ עַצְמוֹתָיו.
(בראשית רבה,פד,ו)
חלק א: החיבור הנשמתי בין יוסף ויצחק:
1.נשמת יצחק מתעברת ביוסף ולכן יעקב אהבו כי בן זקונים הוא לו- לאביו :
וגם כתבו משם רבינו האר"י זצ"ל דיצחק נתעבר ביוסף. ובזה פירשתי אני בעניי רמז וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו פי' שנתן טעם דישראל אהב את יוסף מכל בניו שהיה בנו ואביו וז"ש כי בן שהוא בנו זקנים גימט' יצחק עם הכולל דביוסף נתעבר
( החיד"א, חומת אנך - בראשית לז,ג )
בשם המקובלים שביוסף נתעברה נשמת יצחק, נוטריקון קץ חי. ע"כ מדתו נמי לעשות דין ברשעים ולהתפשט בתוך גבולם. וזה עצמו הוא הענין במצרים שכפאן למול ולהסיר הערלה אף שהערלה היא מהותם. וזהו ענין נ"ח כנ"ל. ואפשר שמזה נסתעף מה שהורקנוס הזקן מזרע החשמונאים כפה את האדומיים למול כביוסיפון והובא באבן עזרא (סוף פ` תולדות):
(שם משמואל פרשת מקץ - שנת תרע"ח )
2.בדיוק כשיוסף עולה מן הבור האחרון בר"ה (של בית הסוהר) יצחק יורד אל בור הקבר:
מק"ץ שנתיי"ם ימי"ם ס"ת בגי' ק"פ אז נשלמו ק"פ שנה של יצחק אבינו שהיה ח"י ק"פ שנה
ופרעה חולם באותו פרק ז"ש ויריצהו מן הבו"ר שהוא בגי' יצחק באותו פעם שירד אבינו יצחק לבור וקברוה עשו ויעקב אז באותו פרק הי' קיצו של יוסף שעלה לגדולה לכן נקרא קץ חי ר"ל כשהגיע קיצו של יצחק אז ח"י יוסף "רב עוד יוסף בני חי" ויעקב שדיוקן של יוסף דימה לו אע"פ שחרם הי' שלא לגלות על ענין יוסף אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי וירא יעקב כי יש שבר סב"ר במצרים שיוסף עודנו חי בענין חבירי איוב שראו באילן שלהם בבואה וכן יעקב שהיה דיוקנו כיוסף נפשו קשורה בנפשו כשהי' יוסף בשמחה אז גם הוא הי' בשמחה .
(מגלה עמוקות על התורה - פרשת מקץ )
3.צפנת פענח- יוסף צפון ביצחק גימטריה פענח:
ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח. ... וזאת לפנים פירשתי במ"ש משם רבינו האר"י זצ"ל דנפש יצחק אע"ה נתעברה ביוסף וזה רמז צפנת פענח כלומר צפון יצחק כי פענח גימט' יצחק:
(החיד"א,חומת אנך - בראשית מא, מה )
4.יוסף קורא לשני בניו על שם יצחק:
א.מנשה- שכחת יצחק:
וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת-שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁה: כִּי-נַשַּׁנִי אֱ-לֹהִים אֶת-כָּל-עֲמָלִי, וְאֵת כָּל-בֵּית אָבִי (בראשית מא,נא)
את- מרבה בית זקנו יצחק (רוקח,שם)
ב.אפרים- אפר יצחק ואפר אברהם:
וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי (בראשית מא,נב)
אפרים נקרא על שם אברהם ויצחק.אברהם שהולך לאור כשדים להישרף ולהיות אפר (ואלי משום כך אמר ואנכי עפר ואפר?) וכן יצחק הושם על גבי המזבח והקב"ה רואה כאילו אפרו צבור ומונח ע"ג המזבח {תנחומא וירא סימן כ"ג} וזהו אפרים שני שפר לקט שמואל דף ט משם רבנו בחיי (החיד"א,מדבר קדמות מערכת א אות ט"ז)
5.יוסף כל הזמן שואל את האחים גם על אביו הזקן- יצחק:
וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וגו' וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וגו' (בראשית מג, כז כח), רַבִּי חִיָּא רַבָּה חֲמָא חַד בַּבְלָאי, אֲמַר לֵיהּ מָה עָבֵד אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ אִמָּךְ שָׁאֲלָה בָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֲמַר לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אוֹמֵר לִי כְּדֵין. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִים עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַמֵּתִים. כָּךְ הַשָּׁלוֹם אֲבִיכֶם, זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, זֶה יִצְחָק, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ.(ב"ר,צב,ה)
העוד אבי חי - והשתא אפשר דיוסף שאל על יצחק והם השיבו לו בנחיותא שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ובשגם לא אמרו הזקן וכונתם על יעקב.מכל מקום ידע יוסף דאביו חי אף שלא השיבו על שאלתו....(החידא, פני דוד פרשת ויגש אות ח)
5.הפיספוס- יצחק ויוסף היו אמורים ללדת 12 בנים ולא צלח בידם:
א.יוסף לא הוליד 12 בנים בגלל אשת פוטיפר:
"תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולם לבית ע"ז שלהם והיא אמרה להם חולה אני אמרה אין לי יום שאזקק ליוסף כיום הזה, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באותה שעה נראה לו דמות דיוקנו של אביו אמרה לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה עמהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא ורועה זונות ..., מיד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו נעץ צפרניו בקרקע, מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונקרא אבן ישראל שנאמר רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף אמרו ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצא מאביו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף וכו' ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו" (ילקוט שמעוני בראשית פרשת וישב רמז קמו).
ב.יצחק ורבקה לא הולידו 12 בנים בגלל עשיו:
תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה רְאוּיָה הָיְתָה רִבְקָה שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנָּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים... (בראשית רבא,בג,ו)
אך משיצא ראשו ורובו טרם יצאו רגליו כבר נתלבש ב'ס'ם' וכתו' ושני לאומים ממעיך יפרדו תיכף נתפרדו אלו מאלו אלה לחיי עולם ואלה לחרפת דראון עולם ואיתא בפסיקתא שבצאתו מרחם עקר רחם אמו בדרך יציאתו שע"ז נאמר וחטאת אמו אל תמח ע"כ ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו לעכבו שלא יצא ראשון, כיון שאיננו כזבולון, א"כ יעקב קודם לו:
(ספר תורת משה לחת"ס על בראשית פרק כה פסוק כג )
חלק ב: יוסף ויצחק- מעשה אבות סימן לבנים(ונכדים):
1.יוסף ויצחק - הבנים האהובים:
ששנו רבותינו האב זוכה לבן בחמשה דברים בנוי, בתואר בעושר ובגבורה ובחכמה … בנוי ובתואר שנאמר ויהי יוסף יפה תואר בחכמה שנאמר הנה בעל החלומות הלזה בא הרי נוי ותואר וחכמה. וביצחק כתיב מי איש הלזה מה הלזה האמור ביוסף בנוי בחכמה אף הלזה האמור ביצחק בנוי בחכמה ומה יוסף עמד בגבורתו נגד כל אחיו אף יצחק עמד בגבורה נגד כל בני גרר מה יוסף בעושר אף יצחק בעושר שנאמר ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד…(מדרש אגדת בראשית פרק מ)
רבי חייא אמר: ראתה אותו הדור ותוהא מפניו, היינו מה דאמר: 'הנה בעל החלומות הלזה בא'. רבנן אמרי: הוא ופלסונו (בראשית רבא,ס,טו)
2.יוסף ויצחק הגיעו לנקודת שיא בגיל הל"ז ולכן נקראו הלזה:
א.עקידת יצחק בגיל 37:
וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶבֶד מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס (בראשית כד,סה)
ב.יוסף בגיל 37 הפך להיות בעל החלומות כי 3 פתרונות שלו התגשמו- חלום שר המשקים האופים וחלום פרעה כשהחל הרעב(ענ"ד):
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא(בראשית לז,יט)
3.החלפת הבכור בצעיר אצל יצחק ואצל יוסף:
א.יצחק ביקש לברך הבכור ובירך הקטן:
וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: (בראשית כז,לג)
ב.יוסף ביקש לברך בכורו(מנשה) ויעקב בירך דווקא את הקטן(אפרים):
וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה: וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ: וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם (בראשית מח,יז-יט)
4.יוסף מתחפש ומסתתר בפני יעקב ובניו - מידה כנגד מידה למעשה יעקב לאביו יצחק:
מדוע לא הכירו אחי יוסף את יוסף? יש מבארים שהיה מסוה של פניו של יוסף בפוגשו אותם כיון שכך היתה דרך מלכים באותה תקופה- מחמת כבוד המלכות לא היו השרים ואנשי הממשלה רשאים להביט בפני המלך.במגילת אסתר מוזכרים שבעת שרי פרס ומדי רואי פני המלך.מהו רואי פני המלך?כל השרים אין להם רשות לראות את פני המלך מלבד שבעת השרים הנבחרים הללו שהורשו להביט ללא מסווה.לפי ביאור זה כתב בספר "מרכבות ארגמן" כי ליוסף היתה מסכה על פניו ולכן אחיו לא הכירוהו ורק כעת הוריד אותה מעל פניו ואמר להם: אני יוסף אחיכם.ואפשר לרמוז "ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם" סופי תיבות פורים כמו בפורים מתחפשים ומססתרים מאחורי מסכות כך יוסף התחפש לשליט מצרי והסתתר מאחורי מסכה (עלון להתעדן באהבתך פרשת ויגש תשע"ט)
סיום: יצחק ויוסף- תורת הנגלה ותורת הנסתר
יצחק- תורת הנסתר (לכן מידתו כנגד החשך והיה גם חשוך ראיה) ולכן מסתיר את הסוד מיעקב, יוסף- תורת הנגלה ולכן מסלסל בשערו ומגלה חלומותיו לאחיו ומדובב את שר המשקים והאופים ואינו מתבייש לייעץ לפרעה תוך כדי פתרון חלומו- הכל גלוי .
אבל נשמת יצחק שמתעברת בו מביאה אותו להסתיר זהותו מהם עד אשר יתממשו חלומותיו במלואם והנבואה הגנוזה בהם תתממש
(ענ"ד)
אחרית דבר: יוסף הוא במדרגת ביניים בין הבנים לאבות- אב(בחכמה) -רך(בשנים)
ויש לנו לחקור זאת למה הוציא יעקב את יוסף ממנין השבטים כמו שמצינו שלא נמנה בכלל השבטים כי אם אפרים ומנשה ולמה לא ימנה הוא גם כן ויהיו י''ד שבטים עם לוי כי ה' אמר אליו שיהיו ממנו ב' שבטים נוספים לא שיעקר שם יוסף. .....
אלא יש לדעת מאמרם ז''ל (זהד ח''א ק''פ) כי יוסף הוא בחינת נפש יעקב. והוא שרמז הכתוב באומרו (ל''ז ב') אלה תולדות יעקב יוסף. והוא אומרו (תהלים עז) בני יעקב ויוסף, ורמזו חכמי אמת כי הוא בחינת מילוי הוא''ו שהמילוי כאות עצמו. ועל פי הקדמה זו יתיישבו כל הדקדוקים, כי יוסף הוא בחינת יעקב ובמדרגת אב לשבטים יקרא כרשום גם כן באומרו בני יעקב ויוסף, וכפי זה כשאמר ה' ליעקב שיצאו ממנו עוד בנים זה יעקב זה יוסף ולזה לא הלביש הנבואה בשאר בניו, ולזה דקדק לומר ב' בניך וגו' לי הם פירוש במדרגת בני יעקב לא במדרגת בני בניו ולזה הוסיף לבאר ואמר כראובן ושמעון, ומעתה הרי יוסף במדרגת אב כיעקב ואין האב נמנה עם הבנים בגדר אחד כמו שאין יעקב נמנה עם השבטים:
(אור החיים מח,ו)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה