כי תשא: חצי הכוס המלאה

פתיחה: השלמות שבשבר
אין דבר שלם יותר מלב שבור (רבי מנחם מנדל מקוצק )

זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'. (שמות ל,יג)

א.מדוע דווקא מחצית ולא שקל שלם?

1.חומרת החטא- במחצית היום- בעיצומו של יום:
רבי יודה ורבי נחמיה .חד אמר: לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל

2.חומרת החטא- שלא התגברו ולא חיכו למשה:
וחד אמר לפי שחטאו בשש שעות יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין (מחצית השקל שווה לשישה מטבעות גרמיסין)

3.היקף החטא- שקול כנגד עשרת הדיברות ביחד:
רבי יהושע בי ר' נחמיה בשם רבן יוחנן בן זכיי לפי שעיברו על עשרת הדיברות יהא נותן כל אחד ואחד עשרת גרה

4.מקור החטא- חוסר סולידריות:
רבי פינחס בשם רבי לוי לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהן טבע לפיכך יהא כל אחד ואחד נותן שקלו טבע (ירושלמי שקלים פרק ב הלכה ג)

5.רמז למי שלא חטא: לפי שהשקלים האלה באים לכפר על מעשה העגל, והואיל והנשים לא חטאו בעגל והאיש בלי אשה אינו אלא חצי גוף, לכן די לכל אחד במחצית השקל. (ספר התודעה, עמ' רל"ח)

6.חינוך האדם לשפלות: כדי שיחשוב האדם שהוא חצי ואינו שלם כי מה שלמות יש לו לאדם שהוא מורכב מארבע יסודות וכנגד שני יסודות שהם נתפסים,שהם מים ועפר הוא חצי שקל אבל האש והרוח אינם נשקלים. (שפתי כהן,שם)

7.כנגד הפן הגשמי לעומת הרוחני שבאדם:
וע"ד השכל היה מחצית השקל והיה יכול להיות שקל שלם מן עשר גרות אבל בא לרמוז שראוי לכל משכיל שישקול מעשיו בשוה ושיסכים בעצמו לתת לגופו ולנפשו לכל אחד מהם חלקו וחוקו במשקל השלם, והנכון והראוי שימשיך את גופו אל עבודת השם יתעלה וילך בה אחר נפשו שהוא העקר ולעתים גם כן שימשוך נפשו אחר גופו בענינים ההכרחיים כגון אכילה והשתיה והמלבוש שאי אפשר לו שיחיה זולתם וכמו שאמרו רז"ל בענין יום טוב כתיב (דברים טז) עצרת לה' אלהיך וכתיב (במדבר כט) עצרת תהיה לכם רבי יהשע אמר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. וראוי שתהיה כוונתו בהשתדלותו בצרכי גופו כדי שיבא מזה לתועלת הנפש (רבנו בחיי,שם)

8.השלמות נמצאת באחדות העם: ובשם החכם הרב שלמה אלקבץ {מחבר 'לכה דודי'} שהוא להורות את בני ישראל יחס אחדותם, בל יעלה על לב איש מהם שהוא נפרד מחברו, כי אם כאלו כל אחד חצי, ובהתחברו עם כל אחד ואחד מישראל נעשה אחד שלם, על כן כל אחד יביאהּ מחצית (אלשיך,שם)

9.לרמז שצדקה תציל ממות: כי ראשי תיבות וסוף התיבה של מחצית הוא מ"ת ואמצעות התיבה הוא ח"י ו-צ' מפריד באמצע רמז לצדקה לפיכך וצדקה תציל ממות וזה שכתוב {משלי כא,כא}: רודף צדקה וחסד ימצא חיים (שפתי כהן,שם)

10.כוונה טובה ומעשה רע: א.... מלך כוזר הנכנס בדת היהודים היום כארבע מאות שנה כאשר נזכר ונודע בספרי דברי הימים, כי נשנה עליו חלום פעמים רבות כאלו מלאך מדבר עמו ואומר לו: "כונתך רצויה אצל הבורא אבל מעשך איננו רצוי" (כוזרי מאמר א אות א)

ב...הרגישו אחדים מהם צורך לבקש להם נעבד שיוכלו לפנות אליו ככל האומות, אך גם לא כיחשו באלוהותו של מוציאם מארץ מצרים. הם ביקשו רק כי יהיה אתם תמיד נעבד מוחש, אליו יוכלו לרמז מדי ספרם את נפלאות אלהיה.....חטאת העם היתה אפוא רק בזה שעשו להם תמונה דבר שנאסר עליהם, ובזה שייחסו כוח אלוהי לדבר אשר עשו בידיהם ומרצונם בלי אשר באה על כך מצות האלוה. (כוזרי מאמר א אות צ"ז)

ג.מי שיודע לטהר לבו יותר הוא המתקרב יותר והאהוב יותר אצלו יתברך, הם המה הראשונים אשר בארץ המה אשר גברו ונצחו בדבר הזה, האבות ושאר הרועים, אשר טהרו לבם לפניו. הוא מה שדוד מזהיר את שלמה בנו {דברי הימים א' כ"ח}: "כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין". וכן אמרו ז"ל {סנהדרין ק"ו}: "רחמנא לבא בעי". כי אין די לאדון ברוך הוא במעשים לבדם שיהיו מעשי מצוה, אלא העקר לפניו שהלב יהיה טהור לכון בה לעבודה אמתית. (מסילת ישרים , פרק ט"ז, ביאור מידת הטהרה)

ד.י"א שאין מצות צריכות כוונה, וי"א שצריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה, וכן הלכה. (ש"ע,אורח חיים , סימן ס, סעיף ד)

ב"י חטאו במעשה על אף שכוונתם היתה טובה ולכן נדרשו לתת מחצית השקל- כנגד הצד החיצוני- המעשה שאותו היה לתקן (ענ"ד)

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר:(שמות לב,יט)

ב.מדוע שבר משה את הלוחות ומדוע רק כאשר ירד מן ההר?

1.להחזירם בתשובה:

ושני לוחות העדות בידו. כי חשב שבשובו אליהם ישובו בתשובה, ואם אין ישברם לעיניהם לכלות עיניהם כדי שיחזרו בתשובה: (ספורנו,שם,יח)

2.לבטל ההסכם:

שבר את הלוחות כיצד?... נטלן וירד והיה שמח שמחה גדולה, כיון שראה אותו סרחון שסרחו במעשה העגל אמר היאך אני נותן להם את הלוחות מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה לשמים, שכן כתוב בהן 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני' (שמ' כ, ג). חזר לאחוריו וראו אותו שבעים זקנים ורצו אחריו. הוא אחז בראש הלוחות והן אחזו בראש הלוחות. חזק כוחו של משה מכולן שנא' (דברים ל"ד) 'ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל'.
רבי יוסי הגלילי אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שאמר לשלוחו צא וקדש לי נערה יפה וחסודה ומעשיה נאין. הלך אותו שליח וקדשה. לאחר שקדשה הלך ומצאה שזנתה תחת אחר. מיד היה דן קו"ח מעצמו ואמר אם אני נותן לה כתובה מעכשיו נמצא מחייבה מיתה אלא אקרע את כתובתה ואפטרנה מאדוני לשלום. כך היה משה הצדיק דן קו"ח מעצמו. אמר היאך אני נותן להם לישראל את הלוחות הללו מזקיקני אותן למצות חמורות ומחייבני אותן מיתה שכך כתוב בהן: 'זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו' (שמות כ"ב, יט) אלא אאחוז ואשברם..." (אבות דרבי נתן פ"ב).

3.בגלל המחולות:

וירא את העגל ומחולות ויחר אף משה. כשראה שהיו שמחים בקלקול שעשו, כענין כי רעתכי אז תעלוזי ובזה התקצף ונואש שיוכל לתקון המעוות באופן שיחזרו לתמותם ויהיו ראוים לאותן הלוחות: (ספורנו,שם)

4.מכובד משקלם:

שבירת הלוחות למשה רבינו היה מפני שראה שפרח הכתוב מן הלוחות כשנתקרב בגבול העגל במקום הטומאה והחטא, וכל מה שהעם נוהגים כבוד בכתבו של מלך אינו אלא מפני החותם, וכיון שפרח הכתוב בכאן נסתלק חותמו של מלך:
וידוע כי היה הכתב בלוחות דוגמת הנפש בגוף, ובהסתלק הכתב נשארו הלוחות גוף בלא נפש וגוף בלא נפש ראוי לקברו תחת הקרקע, ועל כן הסכימה דעתו לשבר אותם תחת ההר.(רבנו בחיי,שם,טז)

5.קנא לה':

ומרוב קנאת משה שבר הלוחות שהיו בידיו כמו שטר עדות. והנה קרע שטר התנאים. וזה היה לעיני כל ישראל כי כן כתוב: (אבן עזרא,שם)

6.לתועלת ישראל:

שלכשיבוא הקב"ה להיפרע מהם על חטא העגלוירצה להראותם השטר שבינו לבינם אלו הלוחות,יהיה השטר כקורע (צרור המור,שם, מתוך חומש מפרשי הפשט)

וי"א שלכך שברם, לפי שהיו כמו שטר חוב על ישראל ושטר חוב שנקרע אין לתובע במה לתובעם, כך לוחות אלו היו עדות על ישראל שקבלו התורה. (כלי יקר,שם)

7.לעורר את ישראל:
רצה משה לשבר הלוחות לעיני בני ישראל כדי להרבות עגמת נפשם(אברבאנל,מתוך חומש מפרשי הפשט)

8.קל וחומר מפסח:
וישלך מידו וגו'. אמר, מה פסח שהוא אחד מן המצות, אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה כאן, וכל ישראל מומרים ואתננה להם:(רש"י,שם)

9.אין קדושה בחומר:

אמר ר' מאיר כיון שראה משה מה שעשו ישראל, מיד הביט בלוחות וראה שפרח הכתב מהן והשליכן לארץ, משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה בידו נר וכבה כיון שראה שכבה הנר, אמר וזה למה בידי? מיד השליכו מידו. כך, כיון שעשו ישראל אותו מעשה פרח הכתב מן הלוחות. אמר משה אלו למה לי, מיד 'ויחר אף משה'. (מדרש הגדול, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשט"ז, שמות כי תשא ל"ב, יט, עה"פ "ויחר אף משה וישלך מידו את הלוחות")

10.להצטרף עימם בחטא:
וי"א ששברם, כדי להצטרף גם את עצמו עמהם בחטא וישראל גרמו שפרחו האותיות ומשה שבר הלוחות וכדי שלא יוכל הקב"ה לומר אכלה אותם ואעשה אותך לגוי גדול, שהרי הושוו בחטא. ועל זה אמר משה ועתה אם תשא חטאתם, רוצה לומר ועתה נתחדש דבר שגם אני חוטא כמותם וא"כ אם תשא חטאתם מוטב ואם לאו אזי גם לי לא תשא וא"כ מחני נא מספרך. (כלי יקר,שם)

סיום: הלוחות שבורים- כשקל השבור -כלב הנשבר למראה החטא (ענ"ד)