משיב הרוח:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
א.למה נאמר ויקחו ולא נאמר ויתנו?
1.הנותן מרוויח יותר מהמקבל:
ומה שלא הזכיר בכולם לשון נתינה כ"א לשון קיחה, לפי שכל נותן נדבה יותר הוא לוקח ממה שהוא נותן כי יוסף ה' לו כהנה וכהנה פי שנים כפלים, וזהו דעת המדרש (ויק"ר לג.ו) האומר אדם לוקח חפץ שמא יוכל ליקח בעליו עמו אבל הקב"ה נתן תורה לישראל ואמר קחו אותי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה כביכול אותי אתם לוקחין (כלי יקר,שם)
וא''ר יוחנן מאי דכתיב {דברים יד-כב} עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר אשכחיה ר' יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך א''ל עשר תעשר א''ל ומאי עשר תעשר א''ל עשר בשביל שתתעשר אמר ליה מנא לך א''ל זיל נסי אמר ליה ומי שרי לנסוייה להקב''ה והכתיב {דברים ו-טז} לא תנסו את ה' א''ל הכי אמר רבי הושעיא חוץ מזו שנאמר {מלאכי ג-י} הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם (תענית ח ע"ב,-ט ע"א)
2.הכל שייך לה' ולכן לא שייך לשון נתינה:
דָּבָר אַחֵר, נִבְחָר שְׁמוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי מֵעָשְׁרוֹ שֶׁל הָמָן, אָמַר רַבִּי יֹאשְׁיָה מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע, הוֹצִיא כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהָיָה לוֹ וְנָתַן לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ: נִבְחָר מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב, נִבְחָר חִנָּהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, טו): וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן. כֵּיוָן שֶׁבָּא הָרָשָׁע עִם הַמָּמוֹן אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ (אסתר ג, יא): הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אַתֶּם מוֹכְרִים שֶׁלִּי עַל שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וּכְתִיב (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, חַיֶּיךָ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וגו', כָּךְ (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן.
3.ויקחו- הגבאים:
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. אמור לישראל שחפצתי שגבאים יגבו בעדי תרומה, וכן עשה משה ברדתו מן ההר, כאמרו ואחרי כן נגשו כל בני ישראל, ויצום את כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני ואחר כך ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל שהם הסנהדרין קחו מאתכם תרומה ובזה צוה להם שיגבו. וישראל לא המתינו שיגבו הסנהדרין, אבל תיכף יצאו מלפני משה והביאו עד בלי די ולפיכך לא נשאר על הנשיאים שחשבו לגבות זולתי האבנים והשמן שלא הביאו ישראל עדיין (ספורנו,שם)
...לִי.....
ב.איך יתכן לתרום לה' והרי הכל שלו?
כל הקניינים מתייחסים לה' ושלו הם ואינם של האדם. רק בעת שיתנדב לשם שמים, אז הוא זוכה בהם שיחשב כאילו הם שלו. ואז הוא לוקח מה' וזוכה בו ויחשב שהתנדב משלו לה'. "ויקחו לי" – על ידי שיתנדב לשם ה' הוא לוקח מה' וזוכה בו. (מלבי"ם,שם)
ג.מה מלמדת המילה תרומה?
אותיות תורה מ רמז לתורה שניתנה ל-40 יום ללמדך כי באמצעות התורה ניתן לרומם כל דבר ודבר ולהעלותו לשמו יתברך- לי תרומה (בארות מים, רבי צבי הירש מרמינוב, ע"פ חומש פניני החסידות)
תרומה. הפרשה, יפרישו לי מממונם נדבה (רש"י,שם)
תחילה : סור מרע הפרשה יפרישו ולאחר מכן: עשה טוב, תרומה , התרוממות(בית ישראל, ר' אברהם יעקב מסדיגורה, ע"פ חומש פניני החסידות)
תרומה -להתרומם ולהתנשא מעל .להיות מורם ומובדל למען מטרה נעלה. (רש"ר הירש,שם)
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:
ד.מה מרמזים 3 סוגי התרומה?
זהב= זה הנותן בריא כסף- כשיש סכנה פודה נחשת-נדבת חולה שאמר תנו (ע"פ פרפראות לתורה)
כנגד שלושה חלקי הנשמה של האדם: נפש,רוח,נשמה (שם משמואל, ר' משואל מסוכטשוב)
ויקחו...תקחו- מדוע כפל לשון הלקיחה?
קיימים שני סוגים של תרומה, האחד הוא המעולה ,זה הנותן בלב שלם ועליו נאמר תקחו את תרומי בלשון נוכח כי הקב"ה מאיר לו פנים ואילו על השני העושה רק בכדי לצאת ידי חובתו נאמר ויקחו לי תרומה בלשון נסתר (תורת אמת, ר' יהודה ליב מלובלין, ע"פ חומש פניני החסידות)
ועָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
ה.מדוע נאמר ושכנתי ולא ואשכון?
השראת השכינה קדמה להקמת המשכן כי בשעה שגמרו בליבם לעשות משכן, שרתה עליהם מיד השכינה לפיכך נאמר ושכנתי בלשון עבר ולא בלשון עתיד וכן בתוכם ולא בתוך המשכן כי רצונם הטהור גרם להשראת השכינה עליהם עוד בטרם יוקם המשכן (ארון עדות, ר' שרגא יאיר מביאליברז'יג,ע"פ חומש פניני החסידות)
ו.בְּתוֹכָם-מדוע לא נאמר בתוכו?
ככל שאתם תתעלו כך ארד אני לקראתכם ובזה יווצר המפגש ביני ובינכם - ושכנתי בתוכם( אור לשמים, רבי מאיר מאפטא,ע"פ חומש פניני החסידות)
בפנימיות הלבבות של כל אותם המנתנדבים למשכן (תפארת שלמה, רבי שלמה מרדומסק, ע"פ חומש פניני החסידות)
ומוריד הגשם:
תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדרא ולא ירדו גשמים.
שלחו לחוניב המעגלג : התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמיםד.
עג עוגהה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביאו, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.
אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.
אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצריםז אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם.
מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.
שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידויח.... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך. (תענית כג,ע"א)
א.מהו הרקע למעשה חוני המעגל?
בעשרים ביה צמו עמא על מטרא ונחת להון .בכ"ב,אחר שעברו ג' שנים ולא המטיר, ריחם ה' על הארץ ונענה.מפני שהיה רעבון ובצרת בארץ ישראל ולא ירדו להם גשמים ג' שנים זו אחר זו , עד שירד חוני המעגל לפני התיבה , והתפלל וירדו גשמים . יום שירדו גשמים עשאוהו יום טוב שאין הגשמים יורדים אלא בשביל ישראל (מגילת תענית,חודש אדר)
ב.מדוע לא באו גשמים בתפילתו הראשונה של חוני המעגל?
אמר רבי יוסי בי רבי בון שלא בא בענוה (ירושלמי תענית פרק ג הלכה ט )
בזה שאמר להם {ע"פ לשון המשנה} הכניסו תנורכם הראה שהוא בטוח שתתקבל תפילתו ואין זה דרך ענווה (ע"פ פני משה,מובא בילקוט ביאורים, מתיבתא על תענית)
ג.מדוע נקרא חוני?
חוני נקרא על שם החנינה,על שם החן שהקב"ה מוצא בישראל אף בשעת החטא וחוננם חינם.(אנשי הגשם,ע"מ 39)
{יש לומר שאף על פי שגם על נח נקשר עניין החן "ונח מצא חן בעיני ה'", מכל מקום אצל נח החן היה חד כיווני, רק בעיני ה' הוא מצא חן אבל לא בעיני בני אדם אבל האידאל האמיתי הוא למצוא חן 'בעיני א-לוהים ואדם' ולכן התהפך שמו לנח ולא חן.חוני אינו נקרא חן כדי שלא תזוח עליו דעתו על כך שהוא כ"כ אהוב גם על אביו שבשמים וגם על עם ישראל ולכן נשתנשה שמו לחוני למלשון החן שלי } (ענ"ד)
ד.מדוע נקרא המעגל?
וביוחםין מביא בשם רב צמח גאון שהיה מעיר מגלו (תולדות תנאים ואמוראים,ערך חוני המעגל)
דעגיל להו מיעגל. ... מיעגל צירקל''א כדקרינן חוני המעגל על שם עוגה (תענית דף יט.): (רש"י,מנחות צד,ע"ב)
...ואולי המעגל על שום מקצועו של חוני, שהיה חופר שוחות סביב העצים לריכוז מי הגשמים, ועקב מלאכתו, היה רגיש וכואב עם הציבור את הבצורת הממושכת. יש שסברו שמעגל הוא מלשון מעגלה, אבן כבדה בצורת גליל, שנועדה לשטח את הגגות לפני הגשם, כדי שלא יחדרו גשמים לבית. במשנה במסכת מכות פרק ב' מ"א שנינו: "היה מעגל במעגלה ונפלה עליו... הרי זה גולה.." המשנה מדברת על ההורגים נפש בשגגה וחייבים גלות. הדוגמא הראשונה היא אדם שטייח גג בסיד, והשתמש במעגילה כלאמר באבן, כדי ליישר ולשטח את הטיח. מכאן, שמעגל הוא אדם העוסק בטיוח גגות, וזו הייתה מלאכתו של חוני. פרנסתו של מטייח הגגות הייתה תלויה בירידת גשמים. חוני ראוי להיות שליח ציבור על הגשמים כיון שפרנסתו תלויה בגשם.(ע"פ אתר דעת, מכללת הרצוג)
ה.מה בא לרמז המעגל שעשה חוני?
... יובן עוגה בעיגול היא דוגמת הגלגל שהוא מתהפך , כן תתהפך להם מידת הדין למדת רחמים. או ר״ל אם נגזר להם בר"ה גשמיה מועטים, גלגל להם גשמים שפסקת בארץ העמים ( בן יהוידע,שם)
ו.מה למד חוני ממעשה הנביא חבקוק?
עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי: (חבקוק ב,א)
מאי מצור? מלמד שצר צורה ועמד בתוכה, ואמר: איני זז מכאן עד שתודיעני דבר זה (אריכות הגלות)... (מדרש שוחר טוב ז,יז)
על משמרתי אעמדה. עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני :(רש"י,שם)
באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה, וביקש רחמים עליה, ואמר: איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי. שנאמר: {במדבר יב} 'אל נא רפא נא לה'. (אבות דרבי נתן, פרק תשיעי)
מדוע לא תלתה הגמרא את מעשה חוני במעשה משה?
משה מתפלל על אחותו שחטאה ואינו מוכן לזוז מהעוגה עד 'שתתרפא מרים אחותי'.חשו למשה להדגיש שמרים אחותו על אף שהקב"ה ודאי יודע זאת.הסליחה נשענת על האחווה בין משה למרים ועל הערבות ההדדית הקיימת בינהם.
חבקוק מתפלל על כלל ישראל והוא מדגיש את כבודם של ישראל כבנים לעומת רשעות אומות העולם.כשמבקשים על ככל ישראל באמת מעומק המבט של בנים למקום,אפשר לעוד עוגה, וכם אף בסיפורנו על חוני המעגל.(אנשי הגשם,ע"מ 38)
ז.מפני מה הזכיר את יציאת מצרים?
י״ל למה ליה למימר אשר הוצאת בענין זה, ונ״ל בס"ד כוונתו לומר אל תאשים אותם על אשר הם מתחטאים לפניך כבן המתחטא לפני אביו אלא זה הדבר אתה סבבתה להם שנהגתה עמהם כמנהג האב עם בנו יחידו שמחבבו ביותר ועושה רצונו אע״פ ששואל שאלות הפכיות ורחוקות והסברת להם פנים הרבה שעל ידך היו כבן המתחטא לפני אביו ( בניהו, שם)
ח.מה היתה טענתו של שמעון בן שטח כלפי חוני?
שאלמלא היו שנים כשני אליהו. גזירת עצירת גשמים ומפתח של גשמים בידו של אליהו גרסינן: לא נמצא שם שמים מתחלל. בתמיה שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י') ואתה נשבע שאין אתה זז עד שירדו גשמים: נמצא שם שמים מתחלל על על ידך. דזה או זה בא לידי שבועת שוא: (רש"י,שם)
צריך אתה להתנדות. לפי שהטריח לפני המקום על עסק גשמים לא כך שאלתי כמה פעמים וכבוד המקום כבוד הרב הוא(רש"י,ברכות,יט,ע"א)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
א.למה נאמר ויקחו ולא נאמר ויתנו?
1.הנותן מרוויח יותר מהמקבל:
ומה שלא הזכיר בכולם לשון נתינה כ"א לשון קיחה, לפי שכל נותן נדבה יותר הוא לוקח ממה שהוא נותן כי יוסף ה' לו כהנה וכהנה פי שנים כפלים, וזהו דעת המדרש (ויק"ר לג.ו) האומר אדם לוקח חפץ שמא יוכל ליקח בעליו עמו אבל הקב"ה נתן תורה לישראל ואמר קחו אותי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה כביכול אותי אתם לוקחין (כלי יקר,שם)
וא''ר יוחנן מאי דכתיב {דברים יד-כב} עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר אשכחיה ר' יוחנן לינוקא דריש לקיש אמר ליה אימא לי פסוקיך א''ל עשר תעשר א''ל ומאי עשר תעשר א''ל עשר בשביל שתתעשר אמר ליה מנא לך א''ל זיל נסי אמר ליה ומי שרי לנסוייה להקב''ה והכתיב {דברים ו-טז} לא תנסו את ה' א''ל הכי אמר רבי הושעיא חוץ מזו שנאמר {מלאכי ג-י} הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמר רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכם (תענית ח ע"ב,-ט ע"א)
2.הכל שייך לה' ולכן לא שייך לשון נתינה:
דָּבָר אַחֵר, נִבְחָר שְׁמוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי מֵעָשְׁרוֹ שֶׁל הָמָן, אָמַר רַבִּי יֹאשְׁיָה מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ רָשָׁע, הוֹצִיא כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהָיָה לוֹ וְנָתַן לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ: נִבְחָר מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב, נִבְחָר חִנָּהּ שֶׁל אֶסְתֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב, טו): וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן. כֵּיוָן שֶׁבָּא הָרָשָׁע עִם הַמָּמוֹן אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ (אסתר ג, יא): הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אַתֶּם מוֹכְרִים שֶׁלִּי עַל שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, וּכְתִיב (חגי ב, ח): לִי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, חַיֶּיךָ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וגו', כָּךְ (אסתר ח, א): בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן.
3.ויקחו- הגבאים:
דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. אמור לישראל שחפצתי שגבאים יגבו בעדי תרומה, וכן עשה משה ברדתו מן ההר, כאמרו ואחרי כן נגשו כל בני ישראל, ויצום את כל אשר דבר ה' אתו בהר סיני ואחר כך ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל שהם הסנהדרין קחו מאתכם תרומה ובזה צוה להם שיגבו. וישראל לא המתינו שיגבו הסנהדרין, אבל תיכף יצאו מלפני משה והביאו עד בלי די ולפיכך לא נשאר על הנשיאים שחשבו לגבות זולתי האבנים והשמן שלא הביאו ישראל עדיין (ספורנו,שם)
...לִי.....
ב.איך יתכן לתרום לה' והרי הכל שלו?
כל הקניינים מתייחסים לה' ושלו הם ואינם של האדם. רק בעת שיתנדב לשם שמים, אז הוא זוכה בהם שיחשב כאילו הם שלו. ואז הוא לוקח מה' וזוכה בו ויחשב שהתנדב משלו לה'. "ויקחו לי" – על ידי שיתנדב לשם ה' הוא לוקח מה' וזוכה בו. (מלבי"ם,שם)
ג.מה מלמדת המילה תרומה?
אותיות תורה מ רמז לתורה שניתנה ל-40 יום ללמדך כי באמצעות התורה ניתן לרומם כל דבר ודבר ולהעלותו לשמו יתברך- לי תרומה (בארות מים, רבי צבי הירש מרמינוב, ע"פ חומש פניני החסידות)
תרומה. הפרשה, יפרישו לי מממונם נדבה (רש"י,שם)
תחילה : סור מרע הפרשה יפרישו ולאחר מכן: עשה טוב, תרומה , התרוממות(בית ישראל, ר' אברהם יעקב מסדיגורה, ע"פ חומש פניני החסידות)
ד.מה מרמזים 3 סוגי התרומה?
זהב= זה הנותן בריא כסף- כשיש סכנה פודה נחשת-נדבת חולה שאמר תנו (ע"פ פרפראות לתורה)
כנגד שלושה חלקי הנשמה של האדם: נפש,רוח,נשמה (שם משמואל, ר' משואל מסוכטשוב)
ויקחו...תקחו- מדוע כפל לשון הלקיחה?
קיימים שני סוגים של תרומה, האחד הוא המעולה ,זה הנותן בלב שלם ועליו נאמר תקחו את תרומי בלשון נוכח כי הקב"ה מאיר לו פנים ואילו על השני העושה רק בכדי לצאת ידי חובתו נאמר ויקחו לי תרומה בלשון נסתר (תורת אמת, ר' יהודה ליב מלובלין, ע"פ חומש פניני החסידות)
ועָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:
ה.מדוע נאמר ושכנתי ולא ואשכון?
השראת השכינה קדמה להקמת המשכן כי בשעה שגמרו בליבם לעשות משכן, שרתה עליהם מיד השכינה לפיכך נאמר ושכנתי בלשון עבר ולא בלשון עתיד וכן בתוכם ולא בתוך המשכן כי רצונם הטהור גרם להשראת השכינה עליהם עוד בטרם יוקם המשכן (ארון עדות, ר' שרגא יאיר מביאליברז'יג,ע"פ חומש פניני החסידות)
ו.בְּתוֹכָם-מדוע לא נאמר בתוכו?
ככל שאתם תתעלו כך ארד אני לקראתכם ובזה יווצר המפגש ביני ובינכם - ושכנתי בתוכם( אור לשמים, רבי מאיר מאפטא,ע"פ חומש פניני החסידות)
בפנימיות הלבבות של כל אותם המנתנדבים למשכן (תפארת שלמה, רבי שלמה מרדומסק, ע"פ חומש פניני החסידות)
ומוריד הגשם:
תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדרא ולא ירדו גשמים.
שלחו לחוניב המעגלג : התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמיםד.
עג עוגהה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביאו, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.
אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.
אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצריםז אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם.
מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.
שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידויח.... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך. (תענית כג,ע"א)
א.מהו הרקע למעשה חוני המעגל?
בעשרים ביה צמו עמא על מטרא ונחת להון .בכ"ב,אחר שעברו ג' שנים ולא המטיר, ריחם ה' על הארץ ונענה.מפני שהיה רעבון ובצרת בארץ ישראל ולא ירדו להם גשמים ג' שנים זו אחר זו , עד שירד חוני המעגל לפני התיבה , והתפלל וירדו גשמים . יום שירדו גשמים עשאוהו יום טוב שאין הגשמים יורדים אלא בשביל ישראל (מגילת תענית,חודש אדר)
ב.מדוע לא באו גשמים בתפילתו הראשונה של חוני המעגל?
אמר רבי יוסי בי רבי בון שלא בא בענוה (ירושלמי תענית פרק ג הלכה ט )
בזה שאמר להם {ע"פ לשון המשנה} הכניסו תנורכם הראה שהוא בטוח שתתקבל תפילתו ואין זה דרך ענווה (ע"פ פני משה,מובא בילקוט ביאורים, מתיבתא על תענית)
ג.מדוע נקרא חוני?
חוני נקרא על שם החנינה,על שם החן שהקב"ה מוצא בישראל אף בשעת החטא וחוננם חינם.(אנשי הגשם,ע"מ 39)
{יש לומר שאף על פי שגם על נח נקשר עניין החן "ונח מצא חן בעיני ה'", מכל מקום אצל נח החן היה חד כיווני, רק בעיני ה' הוא מצא חן אבל לא בעיני בני אדם אבל האידאל האמיתי הוא למצוא חן 'בעיני א-לוהים ואדם' ולכן התהפך שמו לנח ולא חן.חוני אינו נקרא חן כדי שלא תזוח עליו דעתו על כך שהוא כ"כ אהוב גם על אביו שבשמים וגם על עם ישראל ולכן נשתנשה שמו לחוני למלשון החן שלי } (ענ"ד)
ד.מדוע נקרא המעגל?
וביוחםין מביא בשם רב צמח גאון שהיה מעיר מגלו (תולדות תנאים ואמוראים,ערך חוני המעגל)
דעגיל להו מיעגל. ... מיעגל צירקל''א כדקרינן חוני המעגל על שם עוגה (תענית דף יט.): (רש"י,מנחות צד,ע"ב)
...ואולי המעגל על שום מקצועו של חוני, שהיה חופר שוחות סביב העצים לריכוז מי הגשמים, ועקב מלאכתו, היה רגיש וכואב עם הציבור את הבצורת הממושכת. יש שסברו שמעגל הוא מלשון מעגלה, אבן כבדה בצורת גליל, שנועדה לשטח את הגגות לפני הגשם, כדי שלא יחדרו גשמים לבית. במשנה במסכת מכות פרק ב' מ"א שנינו: "היה מעגל במעגלה ונפלה עליו... הרי זה גולה.." המשנה מדברת על ההורגים נפש בשגגה וחייבים גלות. הדוגמא הראשונה היא אדם שטייח גג בסיד, והשתמש במעגילה כלאמר באבן, כדי ליישר ולשטח את הטיח. מכאן, שמעגל הוא אדם העוסק בטיוח גגות, וזו הייתה מלאכתו של חוני. פרנסתו של מטייח הגגות הייתה תלויה בירידת גשמים. חוני ראוי להיות שליח ציבור על הגשמים כיון שפרנסתו תלויה בגשם.(ע"פ אתר דעת, מכללת הרצוג)
ה.מה בא לרמז המעגל שעשה חוני?
... יובן עוגה בעיגול היא דוגמת הגלגל שהוא מתהפך , כן תתהפך להם מידת הדין למדת רחמים. או ר״ל אם נגזר להם בר"ה גשמיה מועטים, גלגל להם גשמים שפסקת בארץ העמים ( בן יהוידע,שם)
ו.מה למד חוני ממעשה הנביא חבקוק?
עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי: (חבקוק ב,א)
מאי מצור? מלמד שצר צורה ועמד בתוכה, ואמר: איני זז מכאן עד שתודיעני דבר זה (אריכות הגלות)... (מדרש שוחר טוב ז,יז)
על משמרתי אעמדה. עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני :(רש"י,שם)
באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה, וביקש רחמים עליה, ואמר: איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי. שנאמר: {במדבר יב} 'אל נא רפא נא לה'. (אבות דרבי נתן, פרק תשיעי)
מדוע לא תלתה הגמרא את מעשה חוני במעשה משה?
משה מתפלל על אחותו שחטאה ואינו מוכן לזוז מהעוגה עד 'שתתרפא מרים אחותי'.חשו למשה להדגיש שמרים אחותו על אף שהקב"ה ודאי יודע זאת.הסליחה נשענת על האחווה בין משה למרים ועל הערבות ההדדית הקיימת בינהם.
חבקוק מתפלל על כלל ישראל והוא מדגיש את כבודם של ישראל כבנים לעומת רשעות אומות העולם.כשמבקשים על ככל ישראל באמת מעומק המבט של בנים למקום,אפשר לעוד עוגה, וכם אף בסיפורנו על חוני המעגל.(אנשי הגשם,ע"מ 38)
ז.מפני מה הזכיר את יציאת מצרים?
י״ל למה ליה למימר אשר הוצאת בענין זה, ונ״ל בס"ד כוונתו לומר אל תאשים אותם על אשר הם מתחטאים לפניך כבן המתחטא לפני אביו אלא זה הדבר אתה סבבתה להם שנהגתה עמהם כמנהג האב עם בנו יחידו שמחבבו ביותר ועושה רצונו אע״פ ששואל שאלות הפכיות ורחוקות והסברת להם פנים הרבה שעל ידך היו כבן המתחטא לפני אביו ( בניהו, שם)
ח.מה היתה טענתו של שמעון בן שטח כלפי חוני?
שאלמלא היו שנים כשני אליהו. גזירת עצירת גשמים ומפתח של גשמים בידו של אליהו גרסינן: לא נמצא שם שמים מתחלל. בתמיה שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י') ואתה נשבע שאין אתה זז עד שירדו גשמים: נמצא שם שמים מתחלל על על ידך. דזה או זה בא לידי שבועת שוא: (רש"י,שם)
צריך אתה להתנדות. לפי שהטריח לפני המקום על עסק גשמים לא כך שאלתי כמה פעמים וכבוד המקום כבוד הרב הוא(רש"י,ברכות,יט,ע"א)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה