בשלח: תפילה על מים

פתיחה:
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה, בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם:(ר"ה,פרק א,משנה ב)

במים דמו לאבדם והם נאבדו במים (רש"י,שמות,יח,יא)

א.תפילה על סף ים סוף:
וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְ-ה-וָ-ה: וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם: הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְ-ה-וָ-ה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם: יְ-ה-וָ-ה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן: וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ: וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה:(שמות יד,יג-טז)

1.אם בני ישראל צעקו אל ה' משמע שהאמינו בה' ומדוע באו בטענות כלפי משה שליח ה'?
ארבע כתות נעשו ישראל על הים, אחת אומרת: ליפול אל הים ואחת אומרת: לשוב למצרים ואחת אומרת: לעשות מלחמה כנגדן ואחת אומרת: נצווח כנגדן.זאת שאמרה: ליפול אל הים נאמר להם: "התיצבו וראו את ישועת ה",זו שאמרה: נשוב למצרים נאמר להם: "כי אשר ראיתם את מצרים",זו שאמרה: נעשה מלחמה כנגדן נאמר להם: "ה' ילחם לכם",ושאמרה נצווח כנגדן נאמר להם: "ואתם תחרישון". (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' פרשה ב ד"ה ויאמר משה)

מה תצעק אלי. למדנו, שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה, לא עת עתה להאריך בתפלה, שישראל נתונין בצרה. (רש"י,שם)
2.היכן מצאנו שמשה צעק אל ה' והלא נאמר רק שב"י צעקו אל ה'?
אם כי לא מצינו שמשה רבינו התפללהרי הסתיר תפילתו בדברו אל העם ובאומרו להם:אל תיראו,התייצבו וראו את ישועת ה' וכך הוא דרך הצדיקים להתפלל ברמז כדי להסתיר תפילתם מהמקטרגים ורק הקב"ה לבדו שמע והאזין לרמז שבדבריו וקיבל תפילתו ולכן אמר לו : מה תצעק אלי (זרע קודש, ר' נפתלי צבי מרופשיץ,מתוך חומש פניני החסידות)

3.מדוע הכה משה את הים בידו ולא כמו במכות מצרים עם מטהו?
אָמַר רַבִּי סִימוֹן מָשָׁל לְבַעַל הַזְּמוֹרָה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּחוּץ וְהַזְּמוֹרָה בְּיָדוֹ, אָמְרוּ אִלּוּלֵי שֶׁהַזְּמוֹרָה בְּיָדוֹ לֹא הָיָה מִתְכַּבֵּד, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ, הַעֲבֵר הַזְּמוֹרָה מִמְּךָ וְצֵא לַחוּץ וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ אֲנִי נוֹטֵל אֶת רֹאשׁוֹ. כָּךְ אָמְרוּ הַמִּצְרִיִּים לֹא הָיָה יָכוֹל משֶׁה לַעֲשׂוֹת כְּלוּם אֶלָּא בַּמַּטֶּה, בּוֹ הִכָּה הַיְאוֹר, בּוֹ הֵבִיא כָּל הַמַּכּוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַיָּם וְהַמִּצְרִיִּים עוֹמְדִים מֵאַחֲרֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה הַשְּׁלֵךְ אֶת מַטְךָ, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אִלּוּלֵי הַמַּטֶּה לֹא הָיָה יָכוֹל לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: הָרֵם אֶת מַטְךָ. (שמות רבה,כא,ט)

...ומכאן תבין באמת, מה היה חטאו של משה במי מריבה כי שם נאמר ממש הפך ממה שנאמר כאן, כי כאן נאמר הרם את מטך דהיינו סלק את מטך ונטה את ידך וע"י זה באו לידי אמונה, ושם נאמר וירם את ידו ויך במטהו שסלק את ידו כי לא עשה הפעולה בידו כי אם במטהו וע"כ החזיר דברים הראשונים, שאמרו שבכח המטה פעל הכל, למקומם. ובזה גרם מיעוט האמונה כמ"ש יען לא האמנתם בי, ויתבאר דבר זה בע"ה באר היטב במקומו פרשת (חקת כ.ח). (כלי יקר,שם)

ב.מיתוק הדין במים:
וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם: וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה: וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה: וַיִּצְעַק אֶל יְ-ה-וָ-ה וַיּוֹרֵהוּ יְ-ה-וָ-ה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:(שמות טו,כב-כה)

4.מדוע הראה ה' למשה עץ?
כאשר איש ישראל צועק-ויצעק אל ה'- מורה לו הקב"ה שיתדבק בצדיק הנקרא-עץ- והלה ממתיק את הדינים והופכם לחסדים-וימתקו המים. (מאמר מרדכי,רבי מרדכי מנדבורנה, מתוך חומש פניני החסידות)

5.מהו העץ שהראה ה' למשה?
...רבי אלעזר המודעי אומר:זה עץ של זית, שאין לך מר יותר מזית.ר' יהשוע בן קרחה אומר: זה עץ של הרדופי (מכילתא)

א"ל קב"ה משה הרי לך עצה בזה השלך המטה אצלם ויתחקק נחש עלי צור שניהם בידך וינצלו הה"ד ויורהו ה' עץ... (מדרש הנעלם,זוהר חדש,בשלח ל ע"ב)

ר' שמעון בן יוחאי אומר דבר מן התורה הראהו שנאמר ויורהו ה' עץ, ויראהו ה' עץ אינו אומר אלא ויורהו ...דורשי רשומות אמרו הראהו דברי תורה שנמשלו לעץ שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' {משלי ג,יח} (מכילתא)

ג.מים מן הסלע:
וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְ-ה-וָ-ה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם: וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְ-ה-וָ-ה: וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְ-ה-וָ-ה לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי: וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ: הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל :וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְ-ה-וָ-ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן (שמות יז,א-ז)

6.מדוע הזכירה התורה את העובדה שהמטה הכה את היאור?
ומטך אשר הכית בו את היאור. מה תלמוד לומר אשר הכית בו את היאור, אלא שהיו ישראל אומרים על המטה, שאינו מוכן אלא לפורענות, בו לקה פרעה, ומצרים כמה מכות, במצרים ועל הים, לכך נאמר אשר הכית בו את היאור, יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן:(רש"י,שם)

7.אחרי שכבר ציווה ה' למשה להסיר את המטה בים סוף כדי שלא יחשבו שמנו באו הניסים מדוע שב המטה לעשות ניסים?
יש לומר שמשה לא הכה עם המטה בים סוף כדי שלא יחשבו מצרים שאכן יש למטה כח עצמי להרע(החל ממכות מצרים ועד המכה על הים) ומשחצו את ים סוף ומתו מצרים רצה ה' שידעו ב"י שאותו המטה שהכה את מצרים במכות יכול גם להיות לתועלת , הן במרה(לפי הביאור שהוא העץ שהולך למים) והן ברפידים כאשר הכאת המטה בצור הביא את המים לעם הצמא.ללמדך שאפילו חפץ המסור ביד בעליו להכות יכול לשמש גם לטובה והכל בידי האדם להחליט כיצד לשללוט עליו וכיצד לשלוט על מעשיו ולהויכם לצד הטוב (ענ"ד)

מַה תִּצְעַק אֵלָי...וַיִּצְעַק אֶל יְ-ה-וָ-ה וַיּוֹרֵהוּ יְ-ה-וָ-ה עֵץ...וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְ-ה-וָ-ה לֵאמֹר... משה צועק אל ה' רק עוד פעם אחת באופן המפורש בתורה : וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְ-ה-וָ-ה לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.מכאן שהצעקה באה רק כאשר אין זמן למילים והשעה דוחקת ועל ים סוף אפילו צעקה היתה ארוכה מדי אלא : דבר אל בני ישראל -ויסעו (ענ"ד)

ד.מוריד הגשם:
תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר^א ולא ירדו גשמים.
שלחו לחוני^ב המעגל^ג : התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים^ד.
עג עוגה^ה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא^ו, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.
אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם.
אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים^ז אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם.
מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות.
שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידוי^ח.... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך. (תענית כג,ע"א)

א.מהו הרקע למעשה חוני המעגל?
בעשרים ביה צמו עמא על מטרא ונחת להון .בכ"ב,אחר שעברו ג' שנים ולא המטיר, ריחם ה' על הארץ ונענה.מפני שהיה רעבון ובצרת בארץ ישראל ולא ירדו להם גשמים ג' שנים זו אחר זו , עד שירד חוני המעגל לפני התיבה , והתפלל וירדו גשמים . יום שירדו גשמים עשאוהו יום טוב שאין הגשמים יורדים אלא בשביל ישראל (מגילת תענית,חודש אדר)

ב.מדוע לא באו גשמים בתפילתו הראשונה של חוני המעגל?
אמר רבי יוסי בי רבי בון שלא בא בענוה (ירושלמי תענית פרק ג הלכה ט )
בזה שאמר להם {ע"פ לשון המשנה} הכניסו תנורכם הראה שהוא בטוח שתתקבל תפילתו ואין זה דרך ענווה (ע"פ פני משה,מובא בילקוט ביאורים, מתיבתא על תענית)

ג.מדוע נקרא חוני?
חוני נקרא על שם החנינה,על שם החן שהקב"ה מוצא בישראל אף בשעת החטא וחוננם חינם.(אנשי הגשם,ע"מ 39)

{יש לומר שאף על פי שגם על נח נקשר עניין החן "ונח מצא חן בעיני ה'", מכל מקום אצל נח החן היה חד כיווני, רק בעיני ה' הוא מצא חן אבל לא בעיני בני אדם אבל האידאל האמיתי הוא למצוא חן 'בעיני א-לוהים ואדם' ולכן התהפך שמו לנח ולא חן.חוני אינו נקרא חן כדי שלא תזוח עליו דעתו על כך שהוא כ"כ אהוב גם על אביו שבשמים וגם על עם ישראל ולכן נשתנשה שמו לחוני למלשון החן שלי } (ענ"ד)

ד.מדוע נקרא המעגל?
וביוחםין מביא בשם רב צמח גאון שהיה מעיר מגלו (תולדות תנאים ואמוראים,ערך חוני המעגל)
דעגיל להו מיעגל. ... מיעגל צירקל''א כדקרינן חוני המעגל על שם עוגה (תענית דף יט.): (רש"י,מנחות צד,ע"ב)

...ואולי המעגל על שום מקצועו של חוני, שהיה חופר שוחות סביב העצים לריכוז מי הגשמים, ועקב מלאכתו, היה רגיש וכואב עם הציבור את הבצורת הממושכת. יש שסברו שמעגל הוא מלשון מעגלה, אבן כבדה בצורת גליל, שנועדה לשטח את הגגות לפני הגשם, כדי שלא יחדרו גשמים לבית. במשנה במסכת מכות פרק ב' מ"א שנינו: "היה מעגל במעגלה ונפלה עליו... הרי זה גולה.." המשנה מדברת על ההורגים נפש בשגגה וחייבים גלות. הדוגמא הראשונה היא אדם שטייח גג בסיד, והשתמש במעגילה כלאמר באבן, כדי ליישר ולשטח את הטיח. מכאן, שמעגל הוא אדם העוסק בטיוח גגות, וזו הייתה מלאכתו של חוני. פרנסתו של מטייח הגגות הייתה תלויה בירידת גשמים. חוני ראוי להיות שליח ציבור על הגשמים כיון שפרנסתו תלויה בגשם.(ע"פ אתר דעת, מכללת הרצוג)

ה.מה בא לרמז המעגל שעשה חוני?
... יובן עוגה בעיגול היא דוגמת הגלגל שהוא מתהפך , כן תתהפך להם מידת הדין למדת רחמים. או ר״ל אם נגזר להם בר"ה גשמיה מועטים, גלגל להם גשמים שפסקת בארץ העמים ( בן יהוידע,שם)

ו.מה למד חוני ממעשה הנביא חבקוק?
עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי: (חבקוק ב,א)
מאי מצור? מלמד שצר צורה ועמד בתוכה, ואמר: איני זז מכאן עד שתודיעני דבר זה (אריכות הגלות)... (מדרש שוחר טוב ז,יז)
על משמרתי אעמדה. עג עוגה חבקוק ועמד בתוכה ואמר לא אזוז מכאן עד שאשמע מה ידבר בי על שאלתי זאת למה הוא מביט ורואה בהצלחתו של רשע ומה אשיב אל הבאים להתווכח לפני :(רש"י,שם)

באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה, וביקש רחמים עליה, ואמר: איני זז מכאן עד שתתרפא מרים אחותי. שנאמר: {במדבר יב} 'אל נא רפא נא לה'. (אבות דרבי נתן, פרק תשיעי)
מדוע לא תלתה הגמרא את מעשה חוני במעשה משה?
משה מתפלל על אחותו שחטאה ואינו מוכן לזוז מהעוגה עד 'שתתרפא מרים אחותי'.חשו למשה להדגיש שמרים אחותו על אף שהקב"ה ודאי יודע זאת.הסליחה נשענת על האחווה בין משה למרים ועל הערבות ההדדית הקיימת בינהם.
חבקוק מתפלל על כלל ישראל והוא מדגיש את כבודם של ישראל כבנים לעומת רשעות אומות העולם.כשמבקשים על ככל ישראל באמת מעומק המבט של בנים למקום,אפשר לעוד עוגה, וכם אף בסיפורנו על חוני המעגל.(אנשי הגשם,ע"מ 38)

ז.מפני מה הזכיר את יציאת מצרים?
י״ל למה ליה למימר אשר הוצאת בענין זה, ונ״ל בס"ד כוונתו לומר אל תאשים אותם על אשר הם מתחטאים לפניך כבן המתחטא לפני אביו אלא זה הדבר אתה סבבתה להם שנהגתה עמהם כמנהג האב עם בנו יחידו שמחבבו ביותר ועושה רצונו אע״פ ששואל שאלות הפכיות ורחוקות והסברת להם פנים הרבה שעל ידך היו כבן המתחטא לפני אביו ( בניהו, שם)

ח.מה היתה טענתו של שמעון בן שטח כלפי חוני?
שאלמלא היו שנים כשני אליהו. גזירת עצירת גשמים ומפתח של גשמים בידו של אליהו גרסינן: לא נמצא שם שמים מתחלל. בתמיה שאליהו נשבע חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מלכים א י') ואתה נשבע שאין אתה זז עד שירדו גשמים: נמצא שם שמים מתחלל על על ידך. דזה או זה בא לידי שבועת שוא: (רש"י,שם)

צריך אתה להתנדות. לפי שהטריח לפני המקום על עסק גשמים לא כך שאלתי כמה פעמים וכבוד המקום כבוד הרב הוא(רש"י,ברכות,יט,ע"א)

סיום:
משיב הרוח- תפילה ומוריד הגשם- ישועה (ענ"ד)