יום שלישי, 17 בינואר 2012

וארא: מופת אחד ושבע מכות

פתיחה:
רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִימָנִים: דְּצַ''ך. עַדַ''ש. בְּאַחַ''ב (הגדה של פסח)

א.מופת התנין:

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן1 אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין2 (שמות ז,י)
לתנין. נחש: (רש"י,שם)
1.מדוע נצטווה אהרון לעשות את המופת ולא משה?
מעתה לא ידעתי למה לא ביקש רבינו טעם על מופת המטה שהשליכו אהרן להופכה לתנין ולא היה ע"י משה והנראה לומר בטעם הדבר לפי שמשה נענש עי"ז שא"ל הקדוש ברוך הוא מה זה ויישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה ופירש"י התם שלפי שתפס אומנותו של נחש שסיפר לה"ר על ישראל וכיון אפי׳ שזה היה קטיגור עליו לא יכול ליעשות מופת זה על ידו (משכיל לדוד,שם,ז,יז)

2.מה היתה מטרת המופת והלא גם החרטומים ידעו לעשות כביכול פעולה דומה?
וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל פַּרְעֹה מְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם וּמְקַרְקֵר אַחֲרֵיהֶם כְּתַרְנְגֹלֶת, וְאוֹמֵר לָהֶם, כָּךְ אוֹתוֹתָיו שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בְּנֵי אָדָם מוֹלִיכִין פְּרַקְמַטְיָא לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם, כְּלוּם מְבִיאִין מוּרְיָיס לְאַסְפַּמְיָא, דָּגִים לְעַכּוֹ, אֵין אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁכָּל הַכְּשָׁפִים בִּרְשׁוּתִי הֵן, מִיָּד שָׁלַח וְהֵבִיא תִּינוֹקוֹת מִן אִסְכּוֹלִי שֶׁלָּהֶם, וְעָשׂוּ אַף הֵם כָּךְ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא קָרָא לְאִשְׁתּוֹ וְעָשְׂתָה כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה, מַהוּ גַּם, שֶׁאַף לְאִשְׁתּוֹ קָרָא וְעָשְׂתָה כֵן. וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, מַהוּ גַּם, אֲפִלּוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים קָרָא וְעָשׂוּ כֵן.וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ, אָמְרוּ יוֹחָנִי וּמַמְרֵא לְמשֶׁה, תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לָעָפְרִיִּים. אָמַר לָהֶם לְמָתָא יַרְקָא יַרְקָא שְׁקוֹל. וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, יא): כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, הַכְּסִיל מוֹצִיא כָּל דְּבָרָיו בְּפַעַם אַחַת כְּשֶׁיָּבוֹא לָרִיב עִם חֲבֵרוֹ, וְחָכָם בְּאָחוֹר הוּא מְסַלְּקוֹ (שמות רבה,ט,ו-ז)

3.מה משמעות הנחש במופת זה?
המופת הראשון רומז לחטא עץ הדעת שנגרם ע"י הנחש הקדמוני, ולפיכך בלע מטה אהרון את מטותם כי בזה ניתן כח לדורות להתגבר על כח הרע שבעולם(בית ישראל,ר' ישראל מגור,ע"פ חומש פניני החסידות)

רמז לו שאם אמנם נגזר על ישראל שפרעה ישתעבד בהם בתור מטה וטשבט של מהקב"ה,הרי פרעה ברשעותו נהפך להם לנחש שאין לו כל הנאה מנשיכתו ונושך ללא סיבה (דברי בינה,ר' יצחרק יעקב מביאלא,ע"פ פ חומש פניני החסידות)

ב.מכת דם:
כֹּה אָמַר יְהוָה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים: (שמות ז,יז;יט)
אמר אל אהרן. לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן: נהרותם. הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו (רש"י,שם)

4.מדוע בתחילה אמר הנה אנוכי קרי משה והלא בפועל נצטווה אהרון להכות כמוטעם בדברי רש"י?

הנני מוכן להכות בעצמי את היאור , למרות שהגן עלי ולא ע"י אהרון, אילו הייתי יודע שע"י זה תכיר-כי אני ה'- משום שאז תצמח מכך טובה גדולה גם ליאור,שהרי יתקדש שם שמים על ידו (אמרי אלימלך,ר' אלימלך מגרדוז'יסק,ע"פ חומש פניני החסידות)

5.מה משנה ליאור שהוא דומם עניין כפיות הטובה של משה?

ללמדך דרך ארץ, בירא דשתית מינה אל תשדי ביה קלא מ{ב"ק,צב,ע"ב) לפיכך אין ראוי להיות נלקה על מידו (גור אריה,שם)
אמרה מקבילה באנגלית: אל תירק בבאר ששתית ממנה (ע"פ ודיברת בם/אליהו שנון)
מקור: וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה (במדבר לא, ו), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: נְקֹם נִקְמַת, אַתָּה בְּעַצְמְךָ, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ אֶת אֲחֵרִים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנִּתְגַּדֵּל בְּאֶרֶץ מִדְיָן אָמַר אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֲנִי מֵצֵר לְמִי שֶׁעָשָׂה בִּי טוֹבָה, הַמָּשָׁל אוֹמֵר בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ אַל תִּזְרֹק בּוֹ אֶבֶן. (במדבר רבא,כב,ד)

ג.מכת צפרדע:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה: (שמות ח,ה)
6.מדוע שאל משה את פרעה על העיתוי בוירצה שיכרתו הצפרדעים ומדוע הם נשארו ביאור?

למתי אעתיר לך. למען תכיר רב ההבדל בין פעולת החרטומים לפעולת האלהי, כאמרו למתי, וכאמרו רק ביאור תשארנה. וזה כי אמנם מעשה הכשוף יהיה לזמן מוגבל, וישוב הטבע לאיתנו תיכף כשיבוטל הכשוף, כי אז יסור המעיק לטבע, כאמרם ז''ל (סנהדרין פרק ד' מיתות) למה נקרא שמם כשפים, שמכחישין פמליא של מעלה. אמנם האל יתברך יצוה לטבע לשבות, ולהשתנות, ולפעול כפי קצתו, או כפי כלו, בזמן אשר יגביל לו, ולא ימרה את דברו: (ספורנו,שם)

מאחר שהצפרדעים מסרו נפשם ונכנסו לתוך האש, לפיכך ביקש משה שישארו ביאור להורות לדורות מעלת מסירות נפש(באר משה, ר' משה יחיאל מאוז'רוב, ע"פ חומש פניני החסידות)

וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּי-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵינוּ:(שמות ח,ו)
7.מדוע לא ביקש פרעה שיכרתו הצפרדעים מיד?
וקשה ולמה לו לצער הזה עד למחר למה לא אמר שיכרתו מיד וי"ל שפרעה היה מחזיק את משה בחזקת מכשף וסבור שיודע לכוין השעות ובודאי עכשיו היא השעה שיכרתו וכשתעבור השעה לא יוכל להסירם ולכן אמר למחר להראות שעל ידי מכשפות הוא עושה כן אבל משה מתי שהתפלל נשמע תפלתו (מהרש"ל ע"פ שפתי חכמים,שם)

וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהוָה עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה: (שם,ז,ח)
8.מדוע דווקא במכת הצפרדעים צעק משה ובשאר נקט לשון ויעתר(תפילה) ?
מקשים העולם למה שינה הכתוב בצפרדעים ויצעק משה אל ה' ובשאר מכות כתיב ויעתר משה אל ה'. וי"ל משום דאמרינן המתפלל צריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו וכאן היו הצפרדעים צועקים כמ"ש רש"י בסמוך והצריך להרים קולו בתפלתו כדי שישמיע לאזניו את תפלתו: (מנחת יהודה ע"פ שפתי חכמים,שם,שם,ו)

ד.מכת כינים:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות ח,יב)
9.מדוע גם במכה זו לא הכה משה אלא דווקא אהרון?
אמר אל אהרן. לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול, ולקה על ידי אהרן: (רש"י,שם)

וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱ-לֹהִים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-ה-וָ-ה:(שם,ח,טו)
10.מה חיזק את לב פרעה במכת הכינים?
בעבור שראו שעשו כמעשה אהרן בדבר התנין גם במכת הדם והצפרדע. ולא יכלו עתה לעשות כאשר עשה אהרן. אמרו לפרעה לא באה זאת המכה בעבור ישראל לשלחם רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכוכבים על מזל ארץ מצרים. כי כבר פרשתי כי פרעה לא כחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה. ... ואשר יחזק זה הפי'. שאמרו אצבע אלהים היא ולא אמרו אצבע ה' שהוא אלהי ישראל. כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים העתירו אל ה'. וזה השם הזכיר במכות האחרונות. ועוד כי משה אמר לפרעה דבר מכת היאור לפני היותה. וככה מכת הצפרדעים. ולא הזכיר לו בתחלה מכת הכנים: (אבן עזרא,שם)
11.מדוע במכת הכינים(וכן במכת שחין וחשך) לא היתה התרעה לפרעה?

מכה זו היתה בלא התראה, וכן היה הסדר בשתים היה מתרה ובשלישית מכה בלא התראה. דכיון שחטא אדם ושנה נעשה לו כהיתר, מה תועלת יש בהתראתו מאחר שלא יחזור בו. ועוד כי כנים חושך שחין שהיו מכות שלישיות הם מכות הוות ולא ישוב באזהרתם, ולפיכך שהיו משולשות ר' יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב (חזקוני,שם)

כי אין הקב''ה מתרה בפרעה רק במכות אשר בהן מיתה לאדם, וכתיב בצפרדעים וצפרדע ותשחיתם (תהלים עח מה), שהוא רומז למיתה או להשחתה שהזכירו רבותינו (שמו''ר י ד) שהיו מסרסים אותם. וכן הארבה ימיתם ברעב, כי אכל יתר הפלטה הנשארת להם מן הברד. והכל רחמים מאתו באדם, כענין שנאמר (יחזקאל לג ט) ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא רשע בעונו ימות ואתה נפשך הצלת. ולכן לא התרה בו בכנים ולא בשחין ובחשך רק בדבר, בעבור שהוא מיתה, וראוי שתחול גם באדם כאשר אמר לו אחר כך (להלן ט טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך, ולכן הודיעו הענין איך יהיה: (רמב"ן,שם)

ה.מכת ערוב:
כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ:(שם,ח,יז)
12.מהו הערוב?
את הערוב. כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא, והיו משחיתים בהם. (רש"י,שם)

"ערוב" איננו תערובת של חיות; וה"א הידיעה יוכיח: הרי לא קיימת תערובת קבועה של חיות. אלא נראה כי "ערוב" הנו השתלשלות מן המושג "ערבה", מדבר, ופירושו חית המדבר. המדבר, בניגוד לשטח יישוב האדם, נקרא "ערבה", משום שמבחינת ראותו של האדם הכל גדל שם בערבוביה וללא סדר. או משום שלא נמצא שם רכוש נבדל, כי הכל, באין בעלים, שייך לכל. חיות המדבר מטבע ברייתם די אמיצים הם לתקוף את האדם; ואין אלא רצון ה', הנוטע בם מורא האדם, ורק הודות למורא זה נתאפשר לרכוש עבורתרבות האדם שטחים הולכים ונרחבים. את המורא הזה הסיר עתה ה', והראה: יכולים היאור ופוריות האדמה לעמוד בעינם, ועם זאת ייאלצו המצרים, הרואים את עצמם כבני הארץ מקדמת דנא, לנטוש את ארצם. מצרים כולה אינה כי אם נאות - מדבר, לכודה מידי המדבר. ניע קל מאת ה', והמדבר חודר אל אדמת היישוב (רש"ר הירש,שם)

ומקצת מן הקדמונים והרבה מן האחרונים פרשו ערב-מיני שרצים מעופפים כמו זבובים ויתושים ארסייםופירוש זה הולם את השיטה...שהמכות היו ערוכות זוגות זוגות ומכת הערוב בת זוג למכת הכינים (דעת מקרא,שם)

וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: (שם,ח,יח)
13.מדוע דווקא החל ממכת הערוב נאמר במפורש על כך שה' הפלה בין ישראל למצרים בכל הקשור להשפעת המכה?
כך יובן דבר נוסף: במכות הקודמות לא נאמר בתורה שהמכות לא פגעו בבני-ישראל. כאן דווקא נאמר: "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן, אשר עמי עומד עליה, לבלתי היות שם ערוב".לשמור על הגדרותאךא מכיוון שעניינה של מכת ערוב הוא ערבוב המחיצות והגדרים, היה אפשר לחשוב שגם המחיצה שבין המצרים לבני-ישראל נפרצה. לכן מדגישה התורה, שגם בשעת ערבוב המחיצות עומדת בתוקפה ההפרדה בין בני-ישראל לבין מצרים. (שולחן שבת - מעובד על-פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש לפרשת וארא)

ו.מכת דבר:

וַיָּשֶׂם יְ-ה-וָ-ה מוֹעֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ: (שמות ט,ה)
14.מדוע ה' שם מועד ליום המחרת ולא התרה בו לאלתר?
...בכל המכות היה לו עת לשוב גם לאחר שחלה המכה,לא כן בדבר שאם תחול המכה יכלו כולם ברגע אחד לכן שם מועד שעד מחר יש לו עת לשוב ותחדל המכה מלבוא ולכן אמר מחר יעשה ה' שעד מחר לא יעשה את הגזירה כי תיכף שיעשה הגזירה היא העשיה (מלבי"ם,שם)

וַיַּעַשׂ יְ-ה-וָ-ה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה מִמָּחֳרָת וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם וּמִמִּקְנֵה בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מֵת אֶחָד: וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת הָעָם(שמות ט,ו-ז)

15.אם ראה פרעה שממקנה ישראל לא מתו מדוע בכל זאת הכביד ליבו?
במה שנאמר לקמן (יא,כח) לא נשאר בהם עד אחד פירשו חז"ל שפרעה נשאר רוצה לומר שפירוש עד ולא עד בכלל שאחד נשאר ,וכן במה שאמר בשופטים (ד,טז) לא נשאר עד אחד נשאר סיסרא, ומשמע שגם פה מת אחד ויש לומר שהיה בהמת בן האישה הישראלית והוא בן איש מצרי שבדיני ישראל היה כמצרי,כממו שכתב שם במקומו ופרעה חשב שהוא מישראל וכיון שבהמתו מתה לא נתקיים דברא משה ועל כן ויכבד לב פרעה (מלבי"ם,שם)

ז.מכת שחין:
וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחֲרְטֻמִּם וּבְכָל מִצְרָיִם:וַיְחַזֵּק יְ-ה-וָ-ה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה (שמות ט,יא)

16.מדוע דווקא במכה זו ה' היה צריך את לב פרעה ועד כה חיזק ליבו בלי התערבותו?
ויחזק ה' את לב פרעה. ויתכן שבמכות הראשונות היו החרטומים מחזקים את לבו להתפאר אצלו בחכמתם, ועתה לא באו לפניו, ואין עוזר לו ואין סומך באולתו רק עונותיו אשר ילכדונו. או שירמוז הכתוב למה שפירשו רבותינו, כי במכות הראשונות בפשעו היה הדבר, ועתה סבה מאת ה' כמו שביארתי למעלה (ז ג). והוא האמת: (רמב"ן,שם)
ויחזק ה'. כי לא היה סובל זה בלי ספק, כענין באיוב וגע אל עצמו ואל בשרו: (ספורנו,שם)

ח.מכת ברד:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְ-ה-וָ-ה הַקֹּלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַיהוָה הָאָרֶץ: (שמות ט,כט)
17.מדוע הפעם משה יצא מן העיר ע"מ להתפלל על הפסקת המכה?
לפי הפשט מכת ברד ניכרת בשדה יותר מבעיר,לכך אמר כצאתי את העיר ואראה בשדה השחתת הברד ואתפלל לפי הצורך (חזקוני,שם)

וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיֹּסֶף לַחֲטֹא וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו: (שמות ט,לד)
18.מהי תוספת החטא שהיתה בפעם הזו?
פי' שלא עמד בתשובתו שאמר ה' הצדיק וגו' אפי' זמן מועט אלא תיכף ומיד ויוסף לחטוא פי' הוסיף על הקודם כי אילו לא היה אלא שיעור הראשון לא היה מספיק להחזיק בישראל אחרי ראותו פלא הברד אלא שהוסיף על גדר רשעו שהיה בו והכביד לבו ולב עבדיו:(אור החיים,שם)

סיום: סדר המכות-מהקל לכבד
...וזה כי לענין הכאת המכה תמיד המכה שהיא מלמעלה יותר קשה ואין להביא מכה קשה ואחר כך שאינה קשה כל כך, ולפיכך היו עולים מלמטה למעלה. (מהר"ל,גבורות ה',פרק נ"ז)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה