פתיחה:מה הטעם לקשר האמיץ בין יוסף הצדיק לבין המלאך גבריאל?
גבריאל היה לעולם עם יוסף משעה שנמצא, הדא מה דכתיב וימצאהו איש, זה גבריאל, שכך צוה מן השכינה. וענין החלום שראה שר המשקים ושר האופים הכל היה על ידי גבריאל, וגם חלום פרעה, כי גבריאל הוא ממונה על החלומות. (ילקוט ראובני, וישב)
חלק א: המלאך גבריאל ויוסף הצדיק- המשך
0.שלושה מלאכים נתגלו ליוסף- כל דיבור הוא מלאך אחר:
וישאלהו האיש - בפרקי דרבי אליעזר הא' גבריאל, הב' מיכאל, והג' רפאל, כי החלומות נמשכים מגבריאל, ומיכאל בעל החסד הורהו לדבר עמהם, והג' המחבר חסד וגבורה ברחמים הודיעו שלא יבטח בו. (אלשיך, בראשית לז טו)
1.המלאך גבריאל לימד את יוסף 70 לשון- הפך אותו לאוניברסלי בן רגע:
א.גביראל מלמדו 70 לשונות של אומות העולם וכך פותח לו את השער ההשכלתי אל ארמונו של פרעה:
אמר רבי יוחנן בשעה שאמר לו פרעה ליוסף {בראשית מא-מד} ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו' אמרו איצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו אמרו לו א''כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב''ה ולמד שנאמר {תהילים פא-ו} עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע) ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר א''ל אגמרי אגמריה ולא גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו כי א''ל {בראשית נ-ה} אבי השביעני לאמור א''ל זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי אדידך ואע''ג דלא ניחא ליה א''ל עלה וקבור את אביך כאשר השביעך יהודה
(סוטה לו ע"ב)
ב.גם אנשי הסנהדרין ידוע שבעים שפות ובזכות ידיעת השפות הזו מרדכי היהודי עלה על מזימת בגתן ותרש:
דאמר רבי יוחנן: אין מושיבים בסנהדרין אלא בעלי חכמה, בעלי מראה, בעלי קומה, בעלי זקנה, בעלי כשפים ויודעים שבעים לשון, שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן... (מנחות סה, א).פוליגלוט (מיוונית: poly - רב, glossa - שפה) הוא אדם בעל רמת שליטה גבוהה במספר רב של שפות. ....
בין האנשים שההיסטוריה מראה כי היו בין האנשים ששלטו במספר רב של שפות: הקארדינאל מזופאטי (1774-1849), שהוכח ששלט ב-29 שפות במצוינות נדירה ועוד 9 שפות נוספות שנטען אך לא הוכח שהוא דובר באופן שוטף; ד"ר הארולד ויליאמס מניו זילנד (1928-1876), שנטען שידע 58 שפות ומספר דיאלקטים נוספים; ע"פ ניו-יורק טיימס, פרנסיס אֶריק סוֹמר (1890-1978) מגרמניה היה האלוף בידיעת שפות, שלט ב- 94 שפות.
א"כ, על פי הנאמר לעיל, יוסף היה אחד הפוליגלוטים הראשונים בהיסטוריה!
(מתוך הבלוג "תורה ומדע", מאמר יוסף - אלוף בידיעת שפות,אורם סעיד)
2.גבריאל המלאך היחידי שיודע ארמית:
א.המלאכים לא יקנאו בנו על הקדיש כי הוא בארמית:
מה שאומרי' העולם לכך אומרים קדיש בלשון ארמית לפי שתפלה נאה ושבח גדול הוא על כן נתקן בלשון תרגום שלא יבינו המלאכים ויהיו מתקנאין בנו (תוספות ד"ה ועונין יהא שמיה הגדול מבורך, ברכות ג, ע"א)
ב.מה ששמעו ארמית ממלאך- זה דווקא גבריאל:
תפלה: רחמי היא כל היכי דבעי מצלי ותפלה בכל לשון והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי לא קשיא הא ביחיד הא בצבור
ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי? והתניא יוחנן כהן גדול שמע ב''ק מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו וכתבו אותה שעה וכיוונו ובלשון ארמי היה אומר אי בעית אימא בת קול שאני דלאשמועי עבידא ואי בעית אימא גבריאל הוה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון:(סוטה לג א)
ד.המלאכים רפאל מיכאל וגבריאל הם המלאכים שמליצים יושר על עם ישראל ולכן רק הם מבינים ארמית:
ושמעתי שלכך מנהג לומר [קדיש] בארמית לפי שאין מלאכי השרת מכירי' בלשון ארמי זולתי שלשת הממונים על ישראל והמליצים ושרים מיכאל גבריאל רפאל
(ספר המנהיג לרבי אברהם בן נתן מהראשונים, הלכות תפילה סימן כה מהדורת פראל עמ' נז)
1.גבריאל הוא השריד האחרון של הכת שביקשה לא לברוא אדם:
...ואחר כך כנס כל מלאכי השרת כתות כתות וא"ל נעשה אדם וגו', אמרו לפניו רבונו של עולם מה אנוש כי תזכרנו (תילים ח') והיא היתה כת של מיכאל, מיד שרפן באשו הגדולה והשאיר מהן מיכאל לבדו. וקרא לכת של גבריאל ואמרו כמו שאמרו לו הראשונים ושרפן באשו הגדולה והשאיר מהן גבריאל לבדו. קרא לכת של לביאל אמרו לפניו רבונו של עולם מי יאמר לך מה תעשה עשה כרצונך בעולמך כי כך נאה לך. אמר הקב"ה לביאל יפה ראית לעצמך שריפאת מה שהרסו חבריך, מיד החליף את שמו וקרא שמו רפאל ומסר בידו כל מיני רפואות שבעולם, אמר למיכאל לך הבא לי עפר ממקום בית המקדש וכן עשה... (מדרש כונן)
2.גבריאל הוא מהמלאכים הקבועים:
אמר רב חלבו בכל יום ויום בורא הקב"ה כת חדשה ואומרת שירה, חוץ ממיכאל גבריאל ושרי המרכבה ממטטרון וסנדלפון וכיוצא בהם, אין מתחדשים, אלא עומדים בכבוד מששת ימי בראשית, ואין שמותם מתחלפים לעולם, שנאמר והאיש גבריאל וכו'...
(ילקוט ראובני וישב)
3.שמות המלאכים עלו מבבל ולכן יש משם והלאה איזכור של גבריאל, מיכאל וכו
רבי שמעון בן לקיש אומר אף שמות המלאכים עלו בידן מבבל, בראשונה ויעף אלי אחד מן השרפים, שרפים עומדים ממעל לו, מיכן והילך והאיש גבריאל, כי אם מיכאל שרכם. (ראש השנה ו א)
4.גבריאל- המלאך השני ברשימת 70 המלאכים:
נזכירה דודיך מיין, היינו מיינה של תורה, דודיך אלו הם ע' הממונים המסבבים את הכסא הקדוש, (שהוא מלכות), והם שרים שולטים ולוקחים דין מאותו היין, ואלו הם, מיכאל, גבריאל, רפאל, נוריאל, קדומיאל, מלכיאל, צדקיאל, פדאל, תומיאל, חסדיאל, צוריאל, רמאל, יופיאל סטוריה, גזריאל, להמיאל, חזקיאל, רהטיאל, קדשיאל, שבניאל, חכמיאל, מבניאל, קניאל, גדיאל, צורטק, עופפיאל, רחמיאל, סנסניה, ודרגזריה, ודרגויה, רססיאל, רומיאל, סניה, טהריאל, עזריאל, גדיה, שמיאל, עינאל, תסוריה, דניאל, צוריה, כסיסיה, עיריאל, סמכיאל, מרוניה, כמניה, ירויאל, טטרוסיה, חוניאל, זכריאל, ועריאל, דטיאל, דגיאל, בראל, אהינאל, אין בין כולם רק ס"ה. בספרים אחרים כתוב כסדר הזה... ע' אלו הם המסבבים את הכסא הקדוש הנקראים דודים ומאירים ונוצצים מאלו הדודים העליונים, המאירים ונוצצים בהסתר ובגניזה עליונה, ועליהם כתוב כי טובים דודיך מיין, דודיך היינו אלו כולם בכלל אחד ע' שמות המלאכים התחתונים, המאירים מתוך ע' (השמות) העליונים (שבז"א), וכולם מאירים ונוצצים מתוך אותו היין המשומר (שהוא בבינה)... (זוהר שיר השירים שעד)
5.מיכאל מעל גבריאל כי הוא באחד:
אמר רבי אלעזר בר אבינא, גדולה מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל, דאילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים, ואלו בגבריאל כתיב והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מועף ביעף וגו', מאי משמע דהאי אחד מיכאל הוא, אמר רבי יוחנן אתיא אחד אחד, כתיב הכא ויעף אלי אחד מן השרפים, וכתיב התם והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני. תנא מיכאל באחת, גבריאל בשתים, אליהו בארבע, ומלאך המות בשמנה, ובשעת המגפה באחת... (ברכות ד ב)
6.מיכאל- של מים(חסד), גבריאל- של אש(דין):
א.שני השושבינים של אדם הראשון:
ב.המלאך אין צד גשמי של מים או אש אלא הכוונה היא בהשאלה:
..ורז"ל אמרו מיכאל של מים וגבריאל הוא אש, ואין הדבר כך כלל, רק כי הם צורות נפרדות, אין הבדל שלהם כמו שהוא בבני אדם, שהצורה שלהם אחד, והבדל שלהם על ידי גשם מחולק, שאלו אין להם חומר וגשם, שעל כן יהיה ההבדל שלהם הוא על ידי צורתם הנבדלת ונפרדת מן החומר הוא צורה אלקית מושפעת ממנו הטוב והחסד, כי המים אין בהם דין כלל. וצורתו הנבדלת של גבריאל מתייחסת אל אש כי הוא צורה נבדלת ממנו הדין ופועל דין וגבורה בעולם... (חידושי אגדות למהר"ל בבא בתרא עה)
...ואין הפירוש שמיכאל הוא מים וגבריאל אש, דאין הדבר כך כלל, רק כי הם צורות נפרדות נבדלות זה מזה, והם מחולקים כמו אש ומים, כי מיכאל שהוא של מים רוצה לומר כי מושפע ממנו מה שהוא דומה למים, וגבריאל של אש, כי מושפע ממנו מה שהוא שוה ודומה לאש, כי מן מיכאל מושפע ממנו הטוב והחסד, וזה דומה למים, ומגבריאל מושפע הדין, והוא שוה לאש... ((גבורות השם פרק נא)
אמנם יש בזה דבר נפלא ועמוק עוד. דע כי המלאך הזה הוא מיכאל בגימטריא מלאך, ושרף זה הוא גבריאל, ואלו שני המלאכים מיכאל של מים וגבריאל של אש, ולפיכך נקרא שרף, ועליהם נאמר עושה שלום במרומיו, שהעמיד מיכאל מים וגבריאל אש, ואין האחד מזיק את חבירו, והנה המים והאש הם שני הפכים בפעולתן, ויש פעולות בעולם נמשכים מן מדת המים, ויש מן מדת האש, ולא תמצא כח הכולל הכל, זולת השם יתברך, כי כל המלאכים זה ממונה על זה, וזה ממונה על זה, אבל השי"ת הוא הכל, ולכן אמר שלא היתה הוצאה הזאת בכח מלאך הממונה על מים, ויבואו פעולות ממנו כפי מה שהוא ראוי שיבא ממנו, ויש פעולה להיפך, שהם ממדת אש, ולא היתה הוצאה על ידי כח זה גם כן, ולא על ידי השליח... אמנם ימצא מלאך אחד אינו פועל פועל פרטי, והוא כולל יותר משאר מלאכים, אמנם חלוק בין מלאך זה ובין העלה הראשונה, כי כלליות שלו בכח קטן יותר, נמצא כי מלאך ושרף נבדלים מן הסבה הראשונה לגמרי, כי כל אחד פועל דבר פרטי, והוא יתברך כולל הכל. והענין השלישי, כי יש מלאך שהוא אינו פרטי, ואמנם כחו קטן בפעולה, לפיכך נקרא שליח, כי שליח כמותו בענין הכללית, אבל מפני שהוא שלוחו הוא קטן במדרגה, שהגדול שולח קטן, ולפיכך כח קטן יש לו, אבל הוא אינו פרטי. ואצל החכמים ידוע כי השליח הזה מטטרון שמו, בגימטריא ש-די, ועליו אמר הכתוב "הנה אנכי שולח מלאך וגו' כי שמי בקרבו"... ומכל מקום אל תאמר חס ושלום כי הוא דומה אל העלה הראשונה בכלליות, שהוא יתברך כולל הכל, או שיהיה מיכאל או גבריאל מתדמים אליו בגדולת הכח שיהיה כחו בדבר פרטי בלי תכלית, כי אין דומה לו אחד מברואיו בדבר... (גבורות השם פרק נה)
ד.מיכאל וגבריאל - שלג ואש- חסד ודין- הם המלאכים שמלווים לו לאדם בערב שבת- כנגד זכור ושמור:
ויגש אליו יהודה
זה שאמר הכתוב: וסרה קנאת אפרים (ישעיה יא).
כנגד מי אמר ישעיה מקרא זה?
לא אמרו, אלא כנגד יהודה ויוסף.
דאמר ר' שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן:
בשעה שהיו יהודה ויוסף מתווכחין זה עם זה, אמרו מלאכי השרת זה לזה: בואו נרד למטה ונראה שור וארי מתנגחין זה עם זה.
בנוהג שבעולם שור מתיירא מפני ארי ועכשיו שור וארי מתנגחין ועומדין והקנאה ביניהן עד שבא משיח, לפיכך וסרה קנאת אפרים.
(תנחומא מד,ד)
...ונקדים עוד הקדמה אחת הידועה, שיש מלאכים הבאים לבני אדם לסייע להם בעבודתם, וכפי מהות המלאך כן יעורר סיוע בלבות האדם. והנה ידוע מה שאמרו ז"ל בפסוק המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו, המשל זה מיכאל והוא של שלג, ופחד זה גבריאל והוא של אש, ועומדין זה אצל זה ואינם מזיקים זה את זה... וזה שאמר עכשיו, היינו טרם שירדו המלאכים, שור וארי מתנגחין ועומדים, היינו שכל אחד עומד במדתו, והקנאה ביניהם עד שבא משיח, ובכן במה שירדו המלאכים ועשו סיוע להתאחדות הלבבות בזה עצמו עשו סיוע להקדמת ביאת משיח.
והנה האדם הוא עולם קטן, ובשבת מאירים בו שני מלאכי השרת המלוים את האדם אחד מימינו ואחד משמאלו, דוגמת מלאכי השרת שירדו ליהודה ויוסף, ובאשר המלאכים הם מתכללים ומתאחדים כנ"ל, גורמים נמי באדם עצמו כח ההתאחדות כל חלקי מדותיו להשי"ת, וזה זכור ושמור... (שם משמואל, ויגש תרע"ה)
ה.גבריאל הוא דין ומיכאל חסד אז איך לפעמים מופיע ההפך? הכל תלוי מי שפועל לטובת ישראל תמיד יהיה חסד גם אם עושה את זה דרך הדין( גבריאל)
דאמר רבי שמעון בן לקיש (איוב כ"ה) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו, המשל זה גבריאל, ופחד זה מיכאל. (בראשית רבה יב ז)
רצה לכבות גחלים עוממות שהיו ביד גבריאל ו' שנים. להראו"ת, בגימטריא גחלי"ם עוממו"ת. - וסוד המדרש רבה שמזכיר פעם מיכאל קודם לגבריאל, ופעם להיפוך. ופעם אש קודם לברד, ופעם להיפוך:
הקדמה מבוארת בספר סודי רזי {של השל"ה} שמקשה שם שנמצא כמה פעמים אש קודם לברד, אש וברד וקטור רוח סערה וגומר (תהלים קמח ח), וכמה פעמים מזכיר ברד קודם לאש, ברד וגחלי אש (שם תהלים יח יג), וכאלה רבות. ומתרץ כי בכל פעם מזכיר מיכאל קודם לגבריאל, ולפעמים מיכאל מימין ברד ומים, וגבריאל משמאל אש, ולפעמים מיכאל משמאל אש, וגבריאל מימין ברד. והענין הוא כי המלאך הוא נקרא על שם מחיצתו, ולכך כשמיכאל מלמד זכותו על ישראל אז הוא מימין, ועל שם זה נקרא ברד, ואחר כך כשגבריאל עשה שליחותו הטוב למטה להגן על ישראל, אז לוקח אותו ומעמידו בימין והוא עומד בשמאל, ואז נקרא גבריאל ברד ומיכאל אש.
(ספר מגלה עמוקות על ואתחנן - אופן קעז )
ו.האם ישראל נגאלים בחסד(מיכאל-כי נגאלים טרם הזמן ) או בדין( גבריאל- וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי{ע"פ מדרש רבה המשולב,שם):
וירא מלאך ה', רבי יוחנן אמר זה מיכאל, רבי חנינא אמר זה גבריאל,(שמות רבה ב ח)
7.ארבעה מלאכים דיברו עם הגר ובינהם המלאך גבריאל שממונה על הריבוי:
(ח) והנה על זכות אברם רצה הקב"ה להמציא לה ארבעה מלאכי המרכבה ושכינה עמהם. ולהיותה אשה ושפחה לא זכתה תדבר עמה השכינה מיד, רק שתעלה בהדרגה. ראשונה תראה המלאך הקטן מארבעה רגלי המרכבה, ואחריו אשר למעלה הימנו עד הרביעי הוא הגדול שבהם. ואחר שהוכנה להשיג קו לקו, תדבר בה השכינה על ידי הכנת ארבעתן בהדרגה. ועל כן הוצרכו לדבר עמה ארבעה מלאכים, שעל ידי דבור עמה כל אחד, היתה קונה הכנה אל הקדושה. והוא כי הארבעה מלאכים הם מיכאל גבריאל רפאל נוריאל, וידוע כי הקטן הוא מבחינת הדין הרפה היא שכינה, ורפאל בחינת רחמים, וגבריאל בחינת גבורת הדין, ומיכאל מבחינת החסד כנודע. והקטן היחל "ויאמר"לה "הגר שפחת שרי", כלומר הנה את שפחה והיא שרה וגבירה לך, "אי מזה באת" מאיזה יחס באת שתגדלי עליה, "ואנה תלכי" שתקני שלימות יותר מבהיותך שפחה נכנעת לה, והן אלה דברי דין ורוגז מעין בחינתו. אז הודת ואמרה הדין עמך, כי מודה אני כי היא גברתי ולא תקל עוד בעיני. הנה המלאך היה כלה ענינו והביאה למוטב שתכיר ערכה:
(ט) ואחר שהוכנה קצת על ידי הקטן, בא רפאל שמבחינת רחמים, ואמר לה "שובי אל גבירתך והתעני" והיי "תחת ידה" כי תרחמך:
(י) ומזה עלתה אל המלאך גבריאל שלמעלה הימנו, ואמר לה "הרבה ארבה" וכו' שהרבוי הוא מבחינתו כנודע:
(יא) ואחר כך עלתה אל דבר אליה המלאך מיכאל ובישרה על ההריון והלידה, וששמע ה' את עניה שהכל על צד החסד. וגם הוא נתייחס לבשורה זו כי הוא אשר בא לבשר את שרה על הריונה כעת חיה ולשרה בן:
(יב) ואחר כך דברה בה שכינה ותאמר לה "והוא יהיה פרא אדם" כו':
(אלשיך טז, ח-יב)
8.גבריאל ואברהם אבינו:
א.גבריאל ביקש להציל את אברהם אבל ה' השאיר לו התפקיד להצלת חנניה מישאל ועזריה:
....ויש אומרים ואמת ה' לעולם גבריאל אמרו, בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו לתוך כבשן האש, אמר גבריאל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, ארד ואצנן ואציל את הצדיק מכבשן האש, אמר לו הקב"ה אני יחיד בעולמי, והוא יחיד בעולמו, נאה ליחיד להציל את היחיד, ולפי שהקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה, אמר תזכה ותציל שלשה מבני בניו.
דרש רבי שמעון השילוני בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, עמד יורקמו שר הברד לפני הקב"ה, אמר לפניו, רבונו של עולם, ארד ואצנן את הכבשן, ואציל לצדיקים הללו מכבשן האש, אמר לו גבריאל אין גבורתו של הקב"ה בכך, שאתה שר ברד, והכל יודעין שהמים מכבין את האש, אלא אני שר של אש, ארד ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ, ואעשה נס בתוך נס, אמר לו הקב"ה רד... אמר לו הקב"ה לשר של ים פלוט אותן (את המצרים) ליבשה, אמר לפניו, רבונו של עולם, כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל ממנו, אמר לו אתן לך אחד ומחצה שבהן... (פסחים קיח ע"א)
ב.אחד משלושת המלאכים שהתגלו לאברהם:
והנה שלשה - בגימטריא אלו מיכאל גבריאל ורפאל. (בעל הטורים, בראשית יח ב)
ג.גבריאל בא עם מיכאל ורפאל ולאחר מכן מחריב את סדום:
...וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם, מיכאל באמצע, גבריאל בימינו ורפאל בשמאלו. (יומא לז א)
והנה שלשה אנשים, אלו הם ג' מלאכים שליחים, שהם מתלבשים באויר, ויורדים לעולם הזה בצורה של אדם, והיו ג' כעין למעלה (חג"ת דז"א), משום שהקשת, דהיינו הנוקבא אינה נראית זולתם... וצריכים לכל ג' המלאכים, כי אחד היה לרפאהו מהמילה, וזהו רפאל שהוא בעל הרפואות, ואחד היה לבשר לשרה שתלד בן, וזהו מיכאל, משום שהוא הממונה על צד הימין, וכל טוב והברכות שמצד ימין נמסרו בידיו, ואחד היה להפך את סדום, וזהו גבריאל, שהוא לשמאל, והוא ממונה על הדינים שבעולם, כי מצד שמאל הוא הדין, והפעולה היא על ידי מלאך המות, שהוא שר הטבחים של המלך, שהוא המוציא לפועל את דינין שנדונו על ידי גבריאל. וכולם עושים את שליחותם, כל אחד ואחד כמו שראוי לו, המלאך גבריאל הולך בשליחות אל הנשמה הקדושה, ומלאך המות הולך בשליחות אל הנפש מיצר הרע, ועם כל זה, הנשמה אינה יוצאת מהגוף עד שרואה את השכינה. כאשר ראה אותם מתחברים יחד, אז ראה את השכינה בגוונים שלה, והשתחוה... (זוהר וירא נב )
9.הניצוץ של גבריאל- מיצחק{אולי לכן הצטרף למלאכים בביוקרם אצל אברהם}:
בית שמאי ובית הלל נגד תרין מלאכים ברקיע, מיכאל וגבריאל, והכריע ביניהם אוריאל וכו' והוא נוריאל, ואיתא בזוהר חנוך זה נוריאל. דע שניצוץ של אברהם הוא ממיכאל, ושל יצחק מגבריאל, ושל יעקב מאוריאל, והם היו ראשי הדור לתקן דורות הרשעים ההם להיותם הטהורים, והם מעצמם נשמת אדם הראשון בסוד הגלגול וכו', לחתוך הזוהמא שקבל מסמאל, ונחש ובת זוגו. ודע שאוריאל זה קודם שבא ביעקב בא בחנוך, והיינו דכתיב ויתהלך את האלקים, כלומר שהלך בגן עדן וחזר לעולם הזה, וכל זה עשה מן הכח שניתן לו מן ניצוץ אוריאל... (ילקוט ראובני בראשית)
10.יעקב בענוותו ("ואנוכי לא ידעתי") מחזיר את גבריאל ורפאל אל השמים בסולם - לאחר שחטאו בהשחתת סדום:
....וגם לאותן שהלכו לסדום הכשילום בדברים, שאמרו כי משחיתים אנחנו, ושלשתן נענשו שלא יוכלו לעלות למעלה, גבריאל ורפאל נתעכבו עד שיעקב הלך לבית אל והתפלל תפלת ערבית, ובכח אותה תפלה עלו שניהם למעלה... ובשביל שאוריאל עולה רח"ם, לכך ניתן לו בשורת התולדה, והקב"ה סיבב שעל ידי זה המלאך נתענש סמאל וסטרא דיליה, כמו שעשה הוא למלאך הזה ולסטרא דיליה.
(ילקוט ראובני, וירא)
11.המלאך גבריאל מציל את משה- ע"י הדין- ובכך מסייע ליציאת מצרים:
א.מכה את אמותיה של בת פרעה:
{שמות ב-ה} ותרא את התיבה בתוך הסוף כיון דחזו דקא בעו לאצולי למשה אמרו לה גבירתנו מנהגו של עולם מלך בשר ודם גוזר גזירה אם כל העולם כולו אין מקיימין אותה בניו ובני ביתו מקיימין אותה ואת עוברת על גזירת אביך בא גבריאל וחבטן בקרקע ותשלח את אמתה ותקחה ר' יהודה ור' נחמיה חד אמר ידה וחד אמר שפחתה מ''ד ידה דכתיב אמתה ומ''ד שפחתה מדלא כתיב ידה ולמ''ד שפחתה הא אמרת בא גבריאל וחבטן בקרקע דשייר לה חדא דלאו אורחא דבת מלכא למיקם לחודה
(סוטה יב,ע"ב)
ב.מייעץ לפרעה לנסות את משה ודוחף אליו את הגחלים- ובכך הופכו לכבד פה:
...וישלח אלקים מלאך ממלאכים קדושים ושמו גבריאל, וידמה כאחד מהם, ויען המלאך ויאמר, אם על המלך טוב יביאו אבן שהם וגחלת אש, וישימו אותם לפני הילד, והיה אם ישלח ידו אל השהם דע כי מחכמה עשה זאת ונהרגהו... ויקח המלאך ידו אל הגחלת, ותדבק הגחלת באצבע וישאה אל פיו... (ילקוט שמעוני שמות ב קסו)
12.המלאך גביראל מלמד זכות על עם ישראל ביציאת מצרים ומבקש לפוגע באויבהם:
א.גבריאל מלמד זכות על עם ישראל כנגד עוזא שר מצרים:
בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזא שר של מצרים לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו רבש"ע אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש לי עליה דין... באותה שעה כנס הקדוש ברוך הוא כל פמליא של מעלה ואמר להם הוו דנין ביני ובין עוזא שר של מצרים... באותה שעה ענה עוזא ואמר רבש"ע יודע אני בעצמי שהן חייבין אלא שב עליהם במדת רחמים, באותה שעה עמד גבריאל ולקח מלבן של טיט ועמד לפני הקדוש ברוך הוא ואמר רבש"ע הלא שעבדו בניך שעבוד קשה כזה תרחם עליהם מיד חזר הקדוש ברוך הוא וישב עליהן במדת הדין וחזר וטבעם בים לכך נאמר וירא ישראל את היד הגדולה...
(ילקוט שמעוני פרשת בשלח רמז רמא)
ב.גבריאל מבקש להרוד את מצרים וה' דוחה עד לשעה שהשכים אברהם בבוקר לעקידה:
ויהי באשמורת הבקר וישקף ה' בלילה רצה גבריאל להרוג את מצרים א"ל הקדוש ברוך הוא המתן להם עד אותה שעה שפעל אביהם עמי שנאמר וישכם אברהם בבקר, כיון ששמע גבריאל כך לא נגע בהן כל הלילה שנאמר ולא קרב זה אל זה.
(ילקוט שמעוני פרשת בשלח רמז רלה)
ג.גבריאל מגונן על עם ישראל בקריעת ים סוף מכל הכיוונים- ימין- תורה, שמאל- תפילין, קדימה- מילה אחורה - קשר של תפילין:
והמים להם חומה בשעה שירדו ישראל לים ירד גבריאל עמהם והקיפם ושמרם כחומה והיה מכריז (בין מים למים) [במים, לימין] הזהרו בישראל שעתידין לקבל התורה מימינו של הקדוש ברוך הוא, ולשמאל היה אומר הזהרו באלו שהן עתידין להניח תפלין בשמאל, ולמים שלפניהם היה אומר הזהרו באלו שעתידין שיהו חותמין לפניהן בברית, ושלאחריהם היה אומר הזהרו באלו שעתידין להראות קשר של תפלין וכנף ציציותיהן מאחריהן.
(ילקוט שמעוני פרשת בשלח רמז רלד)
ד. גבריאל מביא את בני ישראל שנשתקעו בלבנים כראייה שיש להקדים זמן יציאתם:
ויושע יי' תשועה נוצחת ושלימה. מיד מצרים מלאך שרו של מצרים הליץ על מצרים לפני הקדוש ברוך הוא מקום מעמד גבריאל, היאך תשא לישר' והלא אמרת ד' מאות שנה עבדום ועתה אתה משלח אותו לרד"ו שנה, נשתתק גבריאל שלא מצא תשובה, עד שאמר לו הק' רד ותביא בנה [של רחל] בת בתו של מתושלח, והלך מיכאל ומצא בנה של רחל מת, כי רחל הייתה מעוברת ושקעו אות' בביניין של חומר וטחו אותה בחומר עד שהפילה, והביאה לפני הק', אמ' הק' לעוזא שר של מצרים וכי אמרתי להמית את ישר', וענו אותם אמרתי, היינו דכת' וישאו בני ישר' את עיניהם, שהק' נצח את עוזא על שפת הים שהים הקיאו
(פירושי סידור התפילה לרוקח [לו ויושע עמוד ריב)
12.המלאך גבריאל נסתלק מעם ישראל בעקבות חטא העגל:
וכאשר חטאו ישראל בעגל נסתלק מביניהם המלאך הזה, וזה שאמר השי"ת (שמות ל"ג) "כי לא אעלה בקרבך", כי כל זמן שהמלאך הזה אשר השם המיוחד בקרבו מתהלך בקרב ישראל, לא יאמר השי"ת כי לא אעלה בקרבך, כי כיון ששמו בקרבו, הנה הוא בקרב ישראל, אבל כיון שנסתלק מהם בחטאם, רצה הקב"ה שיהיה אחד מן הנפרדים שלוח לפניהם, הוא שכתוב (שם) "ושלחתי לפניך מלאך וגו', כי לא אעלה בקרבך". והמלאך הזה מן הנפרדים אשר יבטיח בו לגרש הוא גבריאל המלאך, וסמך לזה מיד (שם) "וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו", כי היו מתאבלים מהסתלקות המלאך הזה שר הפנים אשר השם המיוחד בקרבו, ופחדו לנפשם מעתה פן יפלו ביד האויבים עם אחד מן הנפרדים... (רבנו בחיי, שמות כג כ)
13.גבריאל חזר רק אחרי מותו של משה:
וגם שם במדרש רבה רמזו לזה, אמרו הנה אנכי שולח מלאך, אמר לו הקב"ה מי ששמר את האבות ישמור את הבנים, וכן אתה מוצא באברהם כשבירך את יצחק אמר "הוא ישלח מלאכו לפניך", ביעקב "המלאך הגואל אותי", אמר להם הוא גאלני מיד עשו, הוא הצילני מיד לבן, הוא זנני ופרנסני בשני רעבון, אמר הקב"ה למשה אף עכשיו מי ששימר את האבות ישמור את הבנים, שנאמר "הנה אנכי שולח מלאך לפניך". עוד אמרו שם בפירוש, אמר להם הקב"ה לישראל, הזהרו בשליח שאינו חוזר בשליחותו, מדת הדין הוא, אל תמר בו וכו', ומכל מקום לדברי הכל המדרש שהזכרתי אמת הוא, שכל ימי משה לא היה מלאך שר צבא הולך עמהם, כי משה היה ממלא מקומו, כענין שנאמר "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל", ובימי יהושע הוצרך לו שיבא אליו מלאך שר צבא ה' ללחום מלחמותם, והוא גבריאל הנלחם להם, וזהו שראו אותו וחרבו שלופה בידו, כי בא לעשות נקמה בגוים... (רמב"ן שמות כג כב)
14.המלאך שמתגלה ליהושע לפני המלחמה ביריחו הוא גבריאל- שר הגבורה שנלחם עם ישראל בכיבוש הארץ:
ודעת הרמב"ן מלאך שר הצבא שחזר בימי יהושע היה גבריאל, ומשה כל ימי חייו הוא הממלא מקומו של גבריאל השר, כנרמז בפסוק והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, ביארו שר גבריאל וכו', והנצרך ללכת עמו המלאך הזה שהוא שר הגבורה, להיות על ערי האויבים, ויפלו לפני ישראל. (ילקוט ראובני, שמות משפטים)
חלק ד: המלאכים בגן עדן - במציאות שלפני החטא
1.עושים לאדם הראשון "על האש":
היה רבי יהודה בן תימא אומר, אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין... (סנהדרין נט ב)
2.שותפים להחלטה על בריאתו:
נעשה אדם. ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהן, וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב, שאמר לו מיכה ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, וכי יש ימין ושמאל לפניו, אלא אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה, וכן בגזירת עירין פתגמא (ת) ובמאמר קדישין שאלתא, אף כאן בפמליא שלו נטל רשות, אמר להם יש בעליונים כדמותי, אם אין כדמותי בתחתונים הרי יש קנאה במעשה בראשית:
(רש"י, בראשית א כו)
3.ביקשו לומר לפניו קדוש- כביכול חשבו אותו לאל:
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכוֹס שֶׁהָיוּ בְּקָרוּכִין, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מְבַקְּשִׁין לוֹמַר לַמֶּלֶךְ דּוֹמִינוֹ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ דְּחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַקָּרוּכִין, וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אִפַּרְכוֹס. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ב, כב): חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
(בראשית רבה ח י)
חלק ה: מי גבוה יותר- האדם או המלאך?
0.הצמדת הרגליים בתפילת העמידה מדמה אותנו להיות כמו המלאכים:
בפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע רשאי אדם לישב או לעמוד, אבל כיוון שהגיע לתפילת שמונה עשרה, עליו לעמוד ברגליים צמודות. העמידה מבטאת את ההתייצבות המלאה של האדם, מראשו ועד רגליו, לקראת התפילה. בנוסף לכך, יש בעמידה ביטוי ליראה ולאימה של העומד לפני מלכו של עולם. ולכן צריך שלא להישען בתפילה על שום דבר, שכל הסומך עצמו במקצת, אינו עומד באימה. ובשעת הדחק, כגון מי שתשוש ומוכרח להישען, ישתדל להישען מעט, כך שגם אם תינטל פתאום המשענת, ישאר לעמוד בכוחות עצמו, שבאופן זה אף שאינו עומד באימה, מכל מקום הוא נחשב כמתפלל בעמידה (שו"ע צד, ח; מ"ב כב).
1.המלאך משרת את האדם- משמרו ונושאו ולכן גדול מהמלאך:
רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, רבי מאיר אומר, מי גדול השומר או הנשמר, מן מה דכתיב (תהלים צ"א) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, הוי הנשמר גדול מן השומר. רבי יהודה אומר מי גדול הנושא או הנישא, מן מה דכתיב (שם) על כפים ישאונך, הוי הנישא גדול מן הנושא, רבי שמעון אומר מן מה דכתיב ויאמר שלחני, הוי המשלח גדול מן המשתלח. (בראשית רבה עח ב)
2.עם ישראל הוא מעל המלאכים- באמירת שירה והלל לפני הקב"ה בכל שעה אפילו כשקורא תהילים:
חביבין ישראל לפני הקב”ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה – בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא – פעם אחת ביום, ויש אומרים – פעם אחת בשבת, ויש אומרים – פעם אחת בחודש, ויש אומרים – פעם אחת בשנה, ויש אומרים – פעם אחת בשבע שנים, ויש אומרים – פעם אחת ביובל, ויש אומרים – פעם אחת בעולם
3.עם ישראל מזכיר את ה' מוקדם יותר מהמלאכים:
וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנאמר {דברים ו-ד} שמע ישראל ה' וגו' ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות כדכתיב {ישעיה ו-ג} קדוש קדוש קדוש ה' צבאות
4.המלאכים אומרים שירה רק אחרי שעם ישראל אומר:
ואין מה''ש אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר {איוב לח-ז} ברן יחד כוכבי בקר {בני ישראל שנמשלו לכוכבים} והדר ויריעו כל בני אלהים {המלאכים}
(חולין צא, ע"ב)
5.האדם בורא מלאכים במעשיו הטובים ולא מצינו שמלאך בורא בני אדם:
א.המלאך הוא הפרקליט:
רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת, קונה לו קטגור אחד (אבות ד,יא)
ואפשר שזה טעם מה ששלח לומר יעקב אבינו ע"ה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי רצה להודיעו כי כעת יאמר דכל מצוה קנה סניגור אחד וא"כ יש לו מלאכים הרבה לשומרו. (החיד"א, נחל קדומים בראשית פרשת וישלח אות א)
6.לאדם יש בחירה חופשית ולמלאך אין ועדיין אם עושה טעות הוא נענש על כך:
א.למלאך אין יצר הרע ואין בחירה חופשית ולכן אין בו צד שנותן
"מלאכים נשמתן וגופן מן השמים" (ספרי האזינו). מה פירוש "גוף" לגבי מלאכים? ואם זה מן השמים איך קוראים לו גוף? אלא שגוף פירושו הצד התחתון ברוחניות. ו"נשמה" פירושה הצד עליון ברוחניות. הנשמה של המלאכים היא ההשגות הנשגבות שהם משיגים, וגופם פירוש אנוכיותם...
המלאך - השגתו דרך אנוכיותו, היינו שהוא מקבל תמיד, ובזה אוכל נהמא דכיסופא, כי אין לו יצר הרע ובחירה שעל ידיהם יוכל להפך נטילתו לנתינה, כמו שביארנו לעיל. מעלת האדם היא דוקא שיש בו יצר הרע, ובהלחמו ביצרו מבטל את אנוכיותו והוא עצמו מגלה כבוד שמים בתוך ההסתר... (מכתב מאליהו חלק ה עמוד שפה)
ב.כשמלאך עושה טעות כמו ממטרון- אז הטוא נענש על כך למרות שלאר נעשה מתוך בחירה חופשית:
הלא תמצא שאמרו ז''ל (חגיגה טו.) במעשה מט''ט שדנוהו לפני אלישע ומחיוהו שתין פולסי דנורא, וגם אליהו וכו' (ב''מ פה:) וכמה משפטים לשרי מעלה, והגם שאין להם יצר, עם כל זה ימצא בהם הטעות, כי לפעמים לא יכוונו אל האמת וישגו, וצא ולמד ממעשה המלאך מט''ט ואליהו כי שגגו וכן יקר מקרה ויענישם ה' אפילו על השוגג מה שאין שופט במשפט זה ליושבי ארץ, ובזה יתאמת מה שפירשנו ונכון:
(אור החיים , בראשית א,א)
ג.מטטרון ישב בשמים וזה גרם לאלישע בן אבויה לחשוב שיש ח"ו 2 רשויות ולכן נענש ב-60 מכות של אש:
אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. מאי היא? חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל, אמר: גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי, שמא חס ושלום שתי רשויות הן. אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא.
(חגיגה טו ע"א)
ד.התינוק במעי אימו לומד תורה ממלאך כי אז הוא במצב שהוא כמו מלאך- עוד לפני שיש לו בחירה בטוב וברע:
למה הולד דומה במעי אמו?... ומלמדין אותו כל התורה כולה... וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה (נדה ל, ב)7.הטעם לכך שהאדם יכול להיות מעל המלאך:
האדם הוא אדם, ומלאך הוא מלאך. אם ירצה האדם יוכל להיות יותר ממלאך,
כי בראשית ברא אלוהים רק את הראשית - ואת השאר השאיר לאדם"
(הרבי מקוצק)
8.כשיש מניין אז הריבוי הזה (השכינה) הוא מעל המלאך לכן במניין אפשר להתפלל גם בארמית:
רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניה אומר, עשרה שיושבין ועוסקין בתורה, שכינה שרויה ביניהם, שנאמר (תהלים פב), אלהים נצב בעדת אל...
(אבות ג,ו)
חלק ו: מלאך- לטובה או לרעה?
1.מלאכי חבלה:
א.עזא ועזאל קיטרגו על אדם הראשון שחטא וכשהפילם ה' אל הארץ חטאו גם הם:
ארז"ל, בשעה שברא הקב"ה את האדם ברא אותו בגן עדן, וצוהו על ז' מצות, חטא בעץ הדעת ונגרש מגן עדן, ב' מלאכי שמים עזא ועזאל אמרו לפני הקב"ה, אילו אנחנו היינו בארץ, כמו האדם, היינו צדיקים, אמר להם הקב"ה וכי יכולים אתם להתגבר על יצר הרע השולט בארץ, אמרו לפניו, אנו יכולים. מיד הפיל אותם הקב"ה משמים לארץ, וזה שאמר הנפילים וגו' וכתוב הגבורים וגו', ובשעה שירדו לארץ נכנס בהם יצר הרע, שנאמר, ויקחו להם נשים וגו', חטאו ונעקרו מקדושתם. (בראשית זוהר מבואר, דף תסח)
א.השטן מקטרג על אברהם ואח"כ מבקש למנוע מאברהם ויצחק ללכת לעקידה:
אחר הדברים האלה. יש מרבותינו אומרים אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד, אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו, אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב.(רש"י, בראשית כב,א)
'וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ'" (בראשית, כ', 3) – קִדְּמוֹ שָׂטָן בדרך ונראה לו בדמות זָקֵן.
אמר לו: לאן אתה הולך?
אמר לו: להתפלל.
אמר לו: מי שהולך להתפלל למה אש וּמַאֲכֶלֶת בידו ועצים על כתפו?
אמר לו: שֶׁמָּא נִשְׁהֶה (= אולי נתעכב מעט) יום או יומים ונשחט, וְנֹאפֶה ונאכל.
אמר לו: זָקֵן, לֹא שָׁם הייתי כשאמר לך הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'קַח נָא אֶת בִּנְךָ'?
זָקֵן, אָבַד לִבְּךָ (= יצאת מדעתך)! בן שנתן לך למאה שנה אתה הולך לְשָׁחֳטוֹ!
אמר לו: עַל מְנַת כֵּן (= בכל זאת אעשה כך).
אמר לו: ואם מנסה אותך יותר מכן, אתה יכול לעמוד?
אמר לו: וְיָתֵר עַל כֵּן.
אמר לו: לְמָחָר אומר לך (ה') 'שׁוֹפֵךְ דָּם אַתָּה', שֶׁשָּׁפַכְתָּ דמו של בנךָ.
אמר לו: עַל מְנַת כֵּן.
וכיוון שלא הוֹעִיל ממנו כלום הלך השטן מעליו...
(תנחומא וירא כב כג)
ב.מלאכי האלוקים שהיו עולים ויורדים בסולם- רצו להרוג את יעקב:
תנא: המלאכים היו עולין בסולם, ומסתכלין בדיוקנו צורתו של יעקב אבינו החקוקה בכסא הכבוד למעלה, ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של יעקב למטה.בעו המלאכים לסכוניה ליעקב מחמת קנאה. מיד - "והנה ה' נצב עליו" לשומרו.אמר רבי שמעון בן לקיש: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו! שעמד הקב"ה לשומרו כאדם שמניף במניפה על בנו, לצננו מהשרב
(חולין צא,ע"ב, ביאור חברותא, שם)
ג.המלאך נלחם ביעקב:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:(בראשית לב כה)
ד.המלאך מבקש להמית את משה על שלא מל את בנו תחילה:
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְ-הֹ-וָ-ה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ:(שמות ד כד)
ויהי בדרך במלון. (ה ) משה: ויבקש המיתו. למשה, לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה. תניא אמר רבי יוסי ח"ו לא נתרשל, אלא אמר, אמול ואצא לדרך, סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים, אמול ואשהה שלשה ימים, הקב"ה צוני לך שוב מצרים, ומפני מה נענש מיתה, לפי שנתעסק (ו) במלון תחלה במסכת נדרים (לא:), והיה המלאך נעשה כמין נחש, ובולעו מראשו ועד יריכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה צפורה (ז) שבשביל המילה הוא
(רש"י,שם)
ה.המלאכים מתנגדים למשה שיקבל את התורה:
ואריב''ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם {תהילים ח-ה} מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמר לו הקב''ה למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבש''ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר {איוב כו-ט} מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר'. נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה {שמות כ-ב} אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין עבודת גלולים שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו לו להקב''ה שנאמר {תהילים ח-י} ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו'
(שבת פח ע"א- ע"ב)
2.מלאכי הצלה:
א.המלאך והגר- שליח ה' שמכוון אותה אל ייעודה- להוליד את ישמעאל ולגדלו:
וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: {ח} וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: {ט} וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: {י} וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: {יא} וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵךְ: {יב} וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: {יג} וַתִּקְרָא שֵׁם יְהֹוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי:
(בראשית טז ז-יג)
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: {טו} וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: {טז} וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: {יז} וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱ-לֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: {יח} קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: {יט} וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: {כ} וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת:
(בראשית כא, יא-כ)
ב.המלאך שבא לרפא את אברהם:
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה (בראשית יח,ב)
והנה שלשה אנשים. אחד לבשר את שרה, (ט) ואחד להפוך את סדום, ואחד לרפאות את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות (ב"ר נ, ב.), תדע לך (י) שכן, כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים, ויאכלו, ויאמרו אליו, ובבשורה נאמר ויאמר שוב אשוב אליך, ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר לבלתי הפכי, ורפאל שרפא את אברהם (כ) הלך משם להציל את לוט (ב"ר שם), הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך, למדת שהאחד היה מציל: (רש"י,שם)
ג.המלאך שהציל את לוט לפני הפיכת סדום:
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר: {טז} וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהֹוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר: {יז} וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה:
(בראשית יט טו-יז)
ד.מלאך ה' בעקידה:
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: {יב} וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי: {יג} וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ: {יד} וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהֹוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה: {טו} וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם: {טז} וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהֹוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ: {יז} כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: {יח} וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי:
(בראשית כב, יא-יח)
סיום:גבריאל הוא מידת הדין אבל כשהוא פועל לטובת עם ישראל כנגד אומות העולם (ולכן יודעת את שפתם) הוא מידת הרחמים עבור עם ישראל
גביראל הוא אמנם מלאך של מידת הדין והיה במעשה ובדבריו גם צד של דין וביקורת על האחים אבל הפעולה שעשה היתה מעשה של חסד עבור עם ישראל כדי שתתחיל הירידה למצרים ( והאמצעי הוא דין- גם מבחינת הביקורת על האחים וגם מבחינת המשמעות כלפי יוסף שבעקבות דברי המלאך גבריאל נמכר לעבד וסבל תלאות של מידת הדין
(ענ"ד, על העיקרון של המגלה עמוקות)\
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה