פתיחה: מדוע דווקא יעקב אבינו שולח מלאכים מה שלא מצינו אצל יצחק כלל ואצל אברהם רק בתור תפילה שה' ישלח מלאכו?
יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם(בראשית כד,ז)
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱ-לֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:(בראשית,לב,ב-ד)
מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם, רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ. (בראשית רבה,עה,ד)
וישלח יעקב מלאכים. מלאכים ממש (ב"ר עה, ד.):(רש"י,שם)
הקדמה: אודות מלאכים
1.איך נראים מלאכים? כמו בני אדם ומכאן הטעות הנוצרית לצייר מלאך כאדם עם 2 כנפיים
א.אש ומים:
אמר ר' אבון המלאך עצמו חציו מים וחציו אש ואית ביה חמש גפין (דנייאל י) וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וגו'.(ירושלמי ראש השנה, נח, ע"א)
ב.ארבע או שש כנפיים:
שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף(ישעיה ו,ב)
אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאֶחָד וּדְמוּת יְדֵי אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם:(יחזקאל י,כא)
ג.מלאכים כבני אדם:
ועוף יעופף וגו' הם שלוחים עליונים, (דהיינו מלאכים), המתראים לבני אדם כמראה בן אדם, וזה נשמע ממה שכתוב יעופף על הארץ, שמורה שהם כדמות בני הארץ, משום שיש מלאכים אחרים שאינם נראים אלא ברוח ממש, לפי מושגי השכל של בני אדם, ועל כן כתוב כאן על הארץ, להורות שהם אינם כן, אלא מושגים בבחינת דמות של בני אדם... (זוהר מתורגם בראשית תו)
המלאכים המליצים על בני אדם דומין להם בפרצוף, כראות פני אלקים ותרצני (בראשית לג, י). וכן כל אומה שרה דומה למלך. אבל המלאכים הנשלחים למטה כפי צורך השעה וכפי החפץ הם.
(ספר סודי רזיי לרבי אלעזר מוורמייזא בעל ספר הרוקח, חלק ב הלכות המלאכים)
יִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה (בראשית יח,ב)
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:(שם לב כה)
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ (בראשית לז,טו)
ד.שלושת המלאכים- (מיכאל גבריאל ורפאל) כשיורדים לעולם הם נראים תמיד כבני אדם:
והנה שלשה אנשים וגו', אלין תלת מלאכין שליחן, דמתלבשן באוירא, ונחתי להאי עלמא, (ואתחזון) בחיזו דבר נש
(זוהר חלק א דף צח/ב )
ה.מדרגת אישים היא המדרגה הנמוכה ביותר של המלאכים:
שִׁנּוּי שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים עַל שֵׁם מַעֲלָתָם הוּא. וּלְפִיכָךְ נִקְרָאִים:
המלאך הוא מציאות רוחנית, המוגדרת בעיקר על פי תוכנה, על פי התכונות והאופי המיוחדים שלה (שלושה עשר עלי השושנה,הרב עדין שטיינזלץ)
מלאך. הוראת השם הזה בלשון הקודש על השליח הנשתלח לעשות שליחות המשלח ( ספר שיחת מלאכי השרת,ר' צדוק הכהן מלובלין -פרק ראשון ׂׂׂ)
וכבר ידעת שענין מלאך שליח, וכל עושה מעשה מצוה הוא מלאך, עד שתנועות ב"ח ואפי' שאינם מדברים ספר הכתוב עליהם שהם על ידי מלאך, כשתאות התנועה ההיא לכונת הבורא אשר שם בו כח יניעהו התנועה ההיא, אמר אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני, ותנועת אתון בלעם כלם על ידי מלאך, עד שהיסודות יקראו ג"כ מלאכים, עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט,
(ספר מורה הנבוכים חלק ב פרק ו)
3.מלאכי השרת-משרתים לפני הקב"ה :
א.מלאכי השרת רמוזים במילה ארגמ"ן- אוריאל רפאל גבריאל מיכאל ונוריאל:
עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם (שיר השירים ג,י)
ויברא אלקים את התנינים הגדולים הם ארבע מחנות שכינה, וכל אחד מקבל שפע מאחת מן הדמות, כענין שנאמר עליהם עוף השמים ישכון, כי משם קיום מלאכי השרת, כדאתמר ובשתים יעופף, מיכאל מימין המקבל מן החסד, על כן הוא כהן גדול, כי בחסד ואמת יכופר עוון, גבריאל משמאל המקבל מן הגבורה ושמו מוכיח עליו, על כן הוא שר צבא. אוריאל מלפניו מקבל מן הרחמים, שמשם אורה יוצאת לעולם, רוצה לומר ממזרח ופני לא יראו, רוצה לומר אוריאל. רפאל במערב מקבל מהשכינה כדי לרפאות שבר אברהם, והרמז מרכבו ארגמן, ראשי תיבות של אוריאל רפאל גבריאל מיכאל נוריאל. (ילקוט ראובני,בראשית)
ב.מלאכי השרת שמלווים את האדם בערב שבת ומברכים אותו בשבת שלום:
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו, ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר, תניא רבי יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו, ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו. (שבת קיט ב)
4.מתי נבראו המלאכים?
יום ראשון , יום שני, יום חמישי, יום שישי וערב שבת בין השמשות.
א.יום ראשון-המלאכים הם האור:
ויאמר אלקים יהי אור, פירושו שיהיה נמשך התפשטותו של אור הזה למטה, ואלה הם המלאכים שנבראו ביום הראשון. יש להם קיום להתקיים בצד ימין, כי יום א' הוא חסד, הנבחן לצד ימין, ועל כן גם המלאכים הנמשכים בו הם בחינת ימין...(זוהר (בראשית ב קנג)
ב.יום שני או יום חמישי- שני סוגי מלאכים:
אֵימָתַי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים,
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו וגו', וּכְתִיב (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת,
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וגו', וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף,
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם (בראשית א,כ)
יעופף זה גבריאל, שנאמר בו מעף ביעף לשון כפול...
על הארץ זה אליהו, הנמצא תמיד בארץ...
ג.ביום שישי- סוף מעשה הבריאה:
ג1.טוב מאוד- נאמר על בריאת המלאכים:
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי (בראשית א,לא)
ר' יצחק בשם ר' חייא אמר, מה כתוב למעלה מן הענין, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, לאחר שאמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, מהו את כל אשר עשה, את כל לרבות ענין המלאכים שהם טוב מאד, בכל הנבראים לא נאמר אלא כי טוב בלבד, וכאן כי טוב מאד, מלמד שנבראו המלאכים ועליהם נאמר כי טוב מאד. (שם תשה)
ג2.בערב שבת בין השמשות:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:(בראשית ב,א)
וכל צבאם - ...גם יכלול השכלים הנבדלים, כענין "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו" וגו'... והנה בכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית... (רמב"ן,שם)
2.משמעות הדעות השונות לבריאת המלאכים- בכל יום מלאכים אחרים- לפי התפקידים השונים:
ולפי זה יש לומר דאותם המלאכים המעבים והמגשימים את השפע כדי שיהיו התחתונים יכולין לסבלו הם נבראו בשני, שהרי העולם היה נמתח ומתגשם והולך, על כן היה הצורך לאותם מלאכים, אבל המלאכים שפעולתם לזכך ולדקדק את העולם ממטה למעלה שהם הם מלאכי השיר עדיין לא היה צורך בהם עד יום החמישי שנבראו בעלי נפש התנועה... (שם משמואל, וישלח תרע"ח)
4.בכל רגע נבראים מלאכים חדשים- ממעשים טובים ומקיום מצוות
רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת, קונה לו קטגור אחד (אבות ד,יא)
ואפשר שזה טעם מה ששלח לומר יעקב אבינו ע"ה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי רצה להודיעו כי כעת יאמר דכל מצוה קנה סניגור אחד וא"כ יש לו מלאכים הרבה לשומרו. (החיד"א, נחל קדומים בראשית פרשת וישלח אות א)
חלק א: המלאכים בגן עדן - במציאות שלפני החטא
1.עושים לאדם הראשון "על האש":
היה רבי יהודה בן תימא אומר, אדם הראשון מיסב בגן עדן היה, והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין... (סנהדרין נט ב)
2.שותפים להחלטה על בריאתו:
נעשה אדם. ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו, לפיכך נמלך בהן, וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב, שאמר לו מיכה ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, וכי יש ימין ושמאל לפניו, אלא אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה, וכן בגזירת עירין פתגמא (ת) ובמאמר קדישין שאלתא, אף כאן בפמליא שלו נטל רשות, אמר להם יש בעליונים כדמותי, אם אין כדמותי בתחתונים הרי יש קנאה במעשה בראשית:
(רש"י, בראשית א כו)
3.ביקשו לומר לפניו קדוש- כביכול חשבו אותו לאל:
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאִפַּרְכוֹס שֶׁהָיוּ בְּקָרוּכִין, וְהָיוּ בְּנֵי הַמְדִינָה מְבַקְּשִׁין לוֹמַר לַמֶּלֶךְ דּוֹמִינוֹ, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין אֵיזֶהוּ, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ דְּחָפוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַקָּרוּכִין, וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אִפַּרְכוֹס. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, טָעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ב, כב): חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
(בראשית רבה ח י)
חלק ב: מי גבוה יותר- האדם או המלאך?
1.המלאך משרת את האדם- משמרו ונושאו ולכן גדול מהמלאך:
רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, רבי מאיר אומר, מי גדול השומר או הנשמר, מן מה דכתיב (תהלים צ"א) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, הוי הנשמר גדול מן השומר. רבי יהודה אומר מי גדול הנושא או הנישא, מן מה דכתיב (שם) על כפים ישאונך, הוי הנישא גדול מן הנושא, רבי שמעון אומר מן מה דכתיב ויאמר שלחני, הוי המשלח גדול מן המשתלח. (בראשית רבה עח ב)
2.עם ישראל הוא מעל המלאכים- באמירת שירה והלל לפני הקב"ה בכל שעה אפילו כשקורא תהילים:
חביבין ישראל לפני הקב”ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה – בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא – פעם אחת ביום, ויש אומרים – פעם אחת בשבת, ויש אומרים – פעם אחת בחודש, ויש אומרים – פעם אחת בשנה, ויש אומרים – פעם אחת בשבע שנים, ויש אומרים – פעם אחת ביובל, ויש אומרים – פעם אחת בעולם
3.עם ישראל מזכיר את ה' מוקדם יותר מהמלאכים:
וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות שנאמר {דברים ו-ד} שמע ישראל ה' וגו' ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות כדכתיב {ישעיה ו-ג} קדוש קדוש קדוש ה' צבאות
4.המלאכים אומרים שירה רק אחרי שעם ישראל אומר:
ואין מה''ש אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה שנאמר {איוב לח-ז} ברן יחד כוכבי בקר {בני ישראל שנמשלו לכוכבים} והדר ויריעו כל בני אלהים {המלאכים}
(חולין צא, ע"ב)
5.האדם בורא מלאכים במעשיו הטובים ולא מצינו שמלאך בורא בני אדם:
רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת, קונה לו קטגור אחד (אבות ד,יא)
ואפשר שזה טעם מה ששלח לומר יעקב אבינו ע"ה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי רצה להודיעו כי כעת יאמר דכל מצוה קנה סניגור אחד וא"כ יש לו מלאכים הרבה לשומרו. (החיד"א, נחל קדומים בראשית פרשת וישלח אות א)
6.לאדם יש בחירה חופשית ולמלאך אין ועדיין אם עושה טעות הוא נענש על כך:
הלא תמצא שאמרו ז''ל (חגיגה טו.) במעשה מט''ט שדנוהו לפני אלישע ומחיוהו שתין פולסי דנורא, וגם אליהו וכו' (ב''מ פה:) וכמה משפטים לשרי מעלה, והגם שאין להם יצר, עם כל זה ימצא בהם הטעות, כי לפעמים לא יכוונו אל האמת וישגו, וצא ולמד ממעשה המלאך מט''ט ואליהו כי שגגו וכן יקר מקרה ויענישם ה' אפילו על השוגג מה שאין שופט במשפט זה ליושבי ארץ, ובזה יתאמת מה שפירשנו ונכון:
(אור החיים , בראשית א,א)
מטטרון ישב בשמים וזה גרם לאלישע בן אבויה לחשוב שיש ח"ו 2 רשויות ולכן נענש ב-60 מכות של אש:
אחר קיצץ בנטיעות, עליו הכתוב אומר אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. מאי היא? חזא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא למיתב למיכתב זכוותא דישראל, אמר: גמירא דלמעלה לא הוי לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף ולא עיפוי, שמא חס ושלום שתי רשויות הן. אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא.
(חגיגה טו ע"א)
חלק ג: מלאך- לטובה או לרעה?
1.מלאכי חבלה:
א.עזא ועזאל קיטרגו על אדם הראשון שחטא וכשהפילם ה' אל הארץ חטאו גם הם:
ארז"ל, בשעה שברא הקב"ה את האדם ברא אותו בגן עדן, וצוהו על ז' מצות, חטא בעץ הדעת ונגרש מגן עדן, ב' מלאכי שמים עזא ועזאל אמרו לפני הקב"ה, אילו אנחנו היינו בארץ, כמו האדם, היינו צדיקים, אמר להם הקב"ה וכי יכולים אתם להתגבר על יצר הרע השולט בארץ, אמרו לפניו, אנו יכולים. מיד הפיל אותם הקב"ה משמים לארץ, וזה שאמר הנפילים וגו' וכתוב הגבורים וגו', ובשעה שירדו לארץ נכנס בהם יצר הרע, שנאמר, ויקחו להם נשים וגו', חטאו ונעקרו מקדושתם. (בראשית זוהר מבואר, דף תסח)
א.השטן מקטרג על אברהם ואח"כ מבקש למנוע מאברהם ויצחק ללכת לעקידה:
אחר הדברים האלה. יש מרבותינו אומרים אחר דבריו של שטן, שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד, אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו, אלו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב.(רש"י, בראשית כב,א)
'וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ'" (בראשית, כ', 3) – קִדְּמוֹ שָׂטָן בדרך ונראה לו בדמות זָקֵן.
אמר לו: לאן אתה הולך?
אמר לו: להתפלל.
אמר לו: מי שהולך להתפלל למה אש וּמַאֲכֶלֶת בידו ועצים על כתפו?
אמר לו: שֶׁמָּא נִשְׁהֶה (= אולי נתעכב מעט) יום או יומים ונשחט, וְנֹאפֶה ונאכל.
אמר לו: זָקֵן, לֹא שָׁם הייתי כשאמר לך הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 'קַח נָא אֶת בִּנְךָ'?
זָקֵן, אָבַד לִבְּךָ (= יצאת מדעתך)! בן שנתן לך למאה שנה אתה הולך לְשָׁחֳטוֹ!
אמר לו: עַל מְנַת כֵּן (= בכל זאת אעשה כך).
אמר לו: ואם מנסה אותך יותר מכן, אתה יכול לעמוד?
אמר לו: וְיָתֵר עַל כֵּן.
אמר לו: לְמָחָר אומר לך (ה') 'שׁוֹפֵךְ דָּם אַתָּה', שֶׁשָּׁפַכְתָּ דמו של בנךָ.
אמר לו: עַל מְנַת כֵּן.
וכיוון שלא הוֹעִיל ממנו כלום הלך השטן מעליו...
(תנחומא וירא כב כג)
ב.מלאכי האלוקים שהיו עולים ויורדים בסולם- רצו להרוג את יעקב:
תנא: המלאכים היו עולין בסולם, ומסתכלין בדיוקנו צורתו של יעקב אבינו החקוקה בכסא הכבוד למעלה, ויורדין ומסתכלין בדיוקנו של יעקב למטה.בעו המלאכים לסכוניה ליעקב מחמת קנאה. מיד - "והנה ה' נצב עליו" לשומרו.אמר רבי שמעון בן לקיש: אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאמרו! שעמד הקב"ה לשומרו כאדם שמניף במניפה על בנו, לצננו מהשרב
(חולין צא,ע"ב, ביאור חברותא, שם)
ג.המלאך נלחם ביעקב:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר:(בראשית לב כה)
ד.המלאך מבקש להמית את משה על שלא מל את בנו תחילה:
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְ-הֹ-וָ-ה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ:(שמות ד כד)
ויהי בדרך במלון. (ה ) משה: ויבקש המיתו. למשה, לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה. תניא אמר רבי יוסי ח"ו לא נתרשל, אלא אמר, אמול ואצא לדרך, סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים, אמול ואשהה שלשה ימים, הקב"ה צוני לך שוב מצרים, ומפני מה נענש מיתה, לפי שנתעסק (ו) במלון תחלה במסכת נדרים (לא:), והיה המלאך נעשה כמין נחש, ובולעו מראשו ועד יריכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה צפורה (ז) שבשביל המילה הוא
(רש"י,שם)
ה.המלאכים מתנגדים למשה שיקבל את התורה:
ואריב''ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה רבש''ע מה לילוד אשה בינינו אמר להן לקבל תורה בא אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם {תהילים ח-ה} מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים אמר לו הקב''ה למשה החזיר להן תשובה אמר לפניו רבש''ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם אמר לו אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנאמר {איוב כו-ט} מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ואמר ר'. נחום מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו אמר לפניו רבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה {שמות כ-ב} אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים אמר להן למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם שוב מה כתיב בה לא יהיה לך אלהים אחרים בין עמים אתם שרויין שעובדין עבודת גלולים שוב מה כתיב בה זכור את יום השבת לקדשו כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות שוב מה כתיב בה לא תשא משא ומתן יש ביניכם שוב מה כתיב בה כבד את אביך ואת אמך אב ואם יש לכם שוב מה כתיב בה לא תרצח לא תנאף לא תגנוב קנאה יש ביניכם יצר הרע יש ביניכם מיד הודו לו להקב''ה שנאמר {תהילים ח-י} ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו'
(שבת פח ע"א- ע"ב)
2.מלאכי הצלה:
א.המלאך והגר- שליח ה' שמכוון אותה אל ייעודה- להוליד את ישמעאל ולגדלו:
וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר: {ח} וַיֹּאמַר הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי וַתֹּאמֶר מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת: {ט} וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ: {י} וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: {יא} וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵךְ: {יב} וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן: {יג} וַתִּקְרָא שֵׁם יְהֹוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי:
(בראשית טז ז-יג)
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע: {טו} וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם: {טז} וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ: {יז} וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱ-לֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: {יח} קוּמִי שְׂאִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי אֶת יָדֵךְ בּוֹ כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ: {יט} וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר: {כ} וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת:
(בראשית כא, יא-כ)
ב.המלאך שבא לרפא את אברהם:
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה (בראשית יח,ב)
והנה שלשה אנשים. אחד לבשר את שרה, (ט) ואחד להפוך את סדום, ואחד לרפאות את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות (ב"ר נ, ב.), תדע לך (י) שכן, כל הפרשה הוא מזכירן בלשון רבים, ויאכלו, ויאמרו אליו, ובבשורה נאמר ויאמר שוב אשוב אליך, ובהפיכת סדום הוא אומר כי לא אוכל לעשות דבר לבלתי הפכי, ורפאל שרפא את אברהם (כ) הלך משם להציל את לוט (ב"ר שם), הוא שנאמר ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך, למדת שהאחד היה מציל: (רש"י,שם)
ג.המלאך שהציל את לוט לפני הפיכת סדום:
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר: {טז} וַיִּתְמַהְמָהּ וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו בְּחֶמְלַת יְהֹוָה עָלָיו וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ מִחוּץ לָעִיר: {יז} וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה:
(בראשית יט טו-יז)
ד.מלאך ה' בעקידה:
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: {יב} וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי: {יג} וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ: {יד} וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יְהֹוָה יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה: {טו} וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם: {טז} וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהֹוָה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ: {יז} כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: {יח} וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי:
(בראשית כב, יא-יח)
חלק ד: יעקב אבינו והמלאכים
1.המלאך- השטן- מסייע ליעקב לעכב את עשיו- בלי ידיעתו בכלל של יעקב:
...כך שיער את השעות שלא יבא עשו ויטול את הברכות, אלא כיון שיצא עשו לצוד שלח הקב"ה עליו שטן ולא הניחו לצוד עד שיבא יעקב ויטול את הברכות, ועל עשו נאמר (תהלים ק"ט) הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו, כיצד, היה עשו רץ וצד צבי וקושרו ומניחו, ורץ ותופס אחר וקושרו ומניחו, והשטן מתירן ומבריחן, והיה עשו בא ולא היה מוצא אחד מהן, וכך עשה ב' או ג' פעמים, וכן הוא אומר (משלי י"ב) לא יחרך רמיה צידו, והיה מגלגל בשעות עד שבא יעקב ונטל את הברכות... וכיון שנכנס הרשע והתחיל קורא לאביו בזדון, יקום אבי ויאכל מציד בנו, והכתוב אומר עליו (שם י"ח) בבא רשע בא גם בוז... אבל כשנכנס עשו נפתח לו גיהנם, לפיכך ויחרד יצחק חרדה גדולה, והיה תמיה יצחק בלבו ואומר אני רואה גיהנם ועשו מסיק אותו. הוא הצד ציד, למד שני פעמים, אלא אמר יצחק לעשו את הלכת לצוד ואתה נוצדת... (תנחומא תולדות יא)
2.מלאכי האלוקים בסולם- קודם עולים ואז יורדים- אלה המלאכים שהשחיתו את סדום וקורקעו על הארץ 138 שנה ולכן גם עולים ויורדים ולא מעופפים:
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ(בראשית כח,יב)
דָּבָר אַחֵר, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, עֹלִים אוֹתָם שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, יֹרְדִים, אֵלּוּ שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עַל יְדֵי שֶׁגִּלּוּ מִסְטוֹרִין שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִדְחוּ מִמְּחִצָּתָן קל"ח שָׁנָה, רַבִּי תַּנְחוּמָא הֲוָה מַפִּיק לִשָּׁנָא קָלָא.
אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ (בראשית יט, יג): כִּי מַשְׁחִיתִים אֲנַחְנוּ אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, הֵיכָן חָזְרוּ, כָּאן, עֹלִים וְיֹרְדִים, עֹלִים וְאַחַר כָּךְ יֹרְדִים.
(בראשית רבה, סח,יג)
הנה לך סוד גדול, למה לא היו המלאכים מעופפים, כמו שאמר ויעף אלי אחד וגו', אלא היו אותן שנשתלחו ללוט וחטאו במה שגילו ללוט ואמרו כי משחיתים אנחנו, ולא נתן להם כח לעופף אלא לעלות בסולם על ידי דילוג, כי אין להם קפיצה, ועלו הם תחילה לראות אם הם רשעים לעלות עדיין, וירדו כי לא יתקבלו עדיין, ויש אומרים כי נתקבלו, וירדו מלאכים אחרים ללוותו. (ילקוט ראובני, ויצא)
3.המלאך מצווה את יעקב לשוב לא"י:
וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ: אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ:
(בראשית לא,יא-יג)
4.מלאכי האלוקים בכניסתו לחזרה לא"י:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים: {ג} וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם (בראשית לב,ב-ג)
5.המלאכים ששלח יעקב לעשיו:
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: ... וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ
(בראשית לב, ד-ז)
...לכן שואל אותו עשיו :"מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי"וכפי שמובא במדרש ששאל אותו "מי לך" שהם כשמך שכל המלאכים הללו אמרו לו ששמם יעקב ושאלתו הית ה"מנין הגיעו כל המלאכים ששמם כשמך?" על כך ענה לו יעקב "אשר חנן א-לוהים את עבדך"- המלאכים שפגשת נבראו מהמצוות שעשיתי. הוא לא אמר "אני עשיתי" אלא "אשר חנן א-לוהים את עבדך" מתוך צניעותו וענוותנותו (דורש ציון/הרב מוצאפי, פרשת וישלח ע"מ תפ)
6.המאבק עם המלאך - שרו של עשיו:
א. האיש הנאבק עם יעקב- שרו של עשיו או המלאך מיכאל שר ישראל?
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (בראשית לב,כה)
א1.שרו של עשיו:
כי שרית עם אלקים, נתגוששת עם העליונים ויכולת להם ועם התחתונים ויכולת להם, עם העליונים זה המלאך, רבי חמא בר חנינא אמר שרו של עשו היה, הוא דהוא אמר ליה כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים, מה פני אלקים דין, אף פניך דין. (בראשית רבה עז ו)
א2.מיכאל:
א3.מיכאל ונלחם עימו ולכן הקב"ה היפך תפקידו להיות מיכאל שר ישראל(והוא אכן נתן לו פה את השם ישראל):
ויאבק איש עמו, יש אומרים מיכאל היה, אמר לו מיכאל, ומה אני שאני אחד מן השרים הראשונים כך עשית לי, ואתה מתיירא מעשו. אמר רבי טרפון לא היה לו רשות למיכאל לזוז ממקומו עד שנתן לו יעקב רשות, שנאמר שלחני כי עלה השחר, אמר לו, וכי גנב או קוביוסטוס אתה שאתה מתיירא מן השחר. באו כתות כתות של מלאכי השרת שאמרו לו, מיכאל עלה, כי זמן הזמיר הגיע, אם אין אתה פותח בשיר נמצא השיר בטל. התחיל מתחנן ליעקב, אמר לו, בבקשה ממך שלח אותי שלא ישרפוני מלאכי השרת שבערבות בשביל עיכוב השיר, אמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני. אמר לו וכי איזה מהם חביב, השמש או הבן, אני השמש ואתה הבן, ואתה צריך לברכתי, אמר לו אף על פי כן, מיד אמר לו, לא יעקב יאמר עוד שמך, אמר לו אשריך ילוד אשה, שנכנסת בפלטין של מעלה וניצלת. אמר רבי, בשעה שהיו מתאבקים רצה כת של מיכאל לסכנו, אלא שנגלה עליהן הקב"ה, וכיון שראה להקב"ה מיד תשש כחו, שנאמר וירא כי לא יכול לו. אמר לו הקב"ה למיכאל, יפה עשית, שעשית כהן שלי בעל מום, אמר לו רבונו של עולם, והלא אני כהנך, אמר לו אתה כהני ברקיע, והוא כהני בארץ, מיד קרא מיכאל לרפאל, אמר לו, חברי, בבקשה ממך עמוד עמי בצרה, שאתה ממונה על הרפואות, ירד ורפאו, ויש אומרים שמש שעתיד לזרח על הצדיקים ולרפאותן מחלים הזריח עליו... אמר ליה הקב"ה למיכאל למה עשית כן לבני בכורי, אמר לפניו, לכבודך עשיתי, אמר ליה מעכשיו תהא ממונה עליו ועל זרעו עד סוף כל הדורות, הדא הוא דכתיב כי אם מיכאל שרכם... (ילקוט שמעוני, בראשית פרק לב, קלב)
ב.לאחר שהכריע אותו יעקב מבקש לדעת את שמו כדי להבין אם הוא מלאך רחמים או מלאך אכזרי:
העביר משפחתו וחזר לצוות על העברת הרכוש שהוא בעיניו כפכים קטנים, ונאבקו כל הלילה, ובבקר אמר שלחני שעליך לילך לקראת עשו, ויעקב בקש שיברכהו, פירש שיודה שיעקב ניצחו, ורצה לדעת שמו אם הוא ממלאכי רחמים שנשלח לו או אכזרי, או שיוכל לקראו בכל עת לרצונו אחר שנצחו. ושאלת הרמב"ן על הרמב"ם אם היה כל זה בחלום איך צלע על ירכו אינה קשה, כי יש המתפעל כל כך בחלום עד שיארע בגופו באמת. אבל קשה שמפורש שהיה במקומות שונים, הא' במחנים, והב' ביבוק. והרלב"ג הלך בעקבותיו, והוסיף שחלם על כך, כי כל מעייניו היו במלחמתו עם עשו, וירכו כאבה על העברת חפציו בנחל... ונראה שכל זה בהקיץ מהנבואה שינצל מעשו, אבל עשו יכה בזרעו יוצאי ירכו כל הזמן שהם דבוקים עמו, ואחר כך יבקש עשו מהם רשות וברכה בעלות השחר. (אברבנאל שם כה)
ג.גם יהושע ביקש לפני המלחמה ביריחו לברר לפני המלחמה ביריחו האם המלאך לעזרתם או כנגדם:
וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ:וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה עַתָּה בָאתִי וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ:וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו קֹדֶשׁ הוּא וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן:(יהושע ה,יג)
עתה באתי. לעזרתך, שאין אדם יכול להלחם עליה ולתופשה להפיל החומה, אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי, שנאמר (שמות לג טו) : אם אין פניך הולכים וגו' : (רש"י,שם)
שר צבא ה'. ישראל שהוא צבא לה', ומיכאל היה, שנאמר (דניאל י כא) : מיכאל שרכם : (רש"י,שם)
7.מברך את בני יוסף (ובהרחבה את כל עם ישראל) בשם המלאך הגואל אותו מכל רע:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מח,טז)
המלאך הגואל אותי. מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי, כענין שנאמר ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל (רש"י,שם)
אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּבִקְּשׁוּ לוֹמַר לְפָנָיו קָדוֹשׁ. ... מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה וְיָדְעוּ הַכֹּל שֶׁהוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה ב, כב): חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא.
(בראשית רבה ח י)
___________________________________________________________________________________
יעקב והמלאך:
http://www.aspaklaria.info/010_YOD/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%20%20%20%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A.htm
חלק א-מלאכי יעקב:
1.מה שלח יעקב: מלאכים אמיתיים או בני אדם?
מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם, רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ. (בראשית רבה,עה,ד)
2.מדוע ראה רש"י צורך להבהיר שמדובר במלאכים ממש?
וישלח יעקב מלאכים. מלאכים ממש : (רש"י,שם)
דוגמאות למלאכים כבני אדם:
א.המרגלים ששלח יהושע ליריחו מכונים מלאכים:
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה: (יהושע,ב,א)
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ: (יהושע,ו,יז)
ב.פנחס מכונה מלאך ה':
וַיַּעַל מַלְאַךְ יְ-ה-וָ-ה מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעוֹלָם: (שופטים ב,א)
מלאך ה'. נביא ה', כן תרגומו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ויקרא רבה א א) שפינחס היה : (מצודת דוד,שם)
3.כיצד הסיק רש"י שאכן מדובר במלאכים ממש ולא בשליחים בשר ודם?
ע"פ סמיכות עניינים:
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ-בוֹ מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם: (שם,לב,ב-ג)
ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, מהו מחנים, שתי מחנות שבשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי א"י משמרין אותו ומלוין אותו כיון שהגיעו לחו"ל נסתלקו וירדו אחרים ונתלוו לו כיון שחזר מן לבן היו אותן מלאכים שנמסרו לו מלוין אותו עד ארץ ישראל, כשהרגישו מלאכי ארץ ישראל שיעקב בא יצאו לקראתו להתלוות לו שנאמר ויפגעו בו מלאכי א-להים, התחילו שתי מחנות עומדין אצל יעקב שנאמר מחנים, מה עשה שלח מהן בשליחותו(מדרש תנחומא, וישלח, סעיף ג)
חלק ב: מהו מלאך אלוקים?
ׂ
2.הגדרת מלאך ה':
המלאך הוא מציאות רוחנית, המוגדרת בעיקר על פי תוכנה, על פי התכונות והאופי המיוחדים שלה (שלושה עשר עלי השושנה,הרב עדין שטיינזלץ)
אמר ר' אבון המלאך עצמו חציו מים וחציו אש ואית ביה חמש גפין (דנייאל י) וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וגו'.(ירושלמי ראש השנה, נח, ע"א)
4.מלאך שאוסף תפילות:
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין אֵין אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכֻּלָּן מִתְפַּלְּלִין כְּאֶחָד, אֶלָּא כָּל כְּנֵסִיָּה וּכְנֵסִיָּה מִתְפַּלֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, הַכְּנֶסֶת הַזּוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַכְּנֶסֶת הָאַחֶרֶת, וּמֵאַחַר שֶׁכָּל הַכְּנֵסִיּוֹת גּוֹמְרוֹת כָּל הַתְּפִלּוֹת הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתְּפִלּוֹת נוֹטֵל כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בְּכָל הַכְּנֵסִיּוֹת כֻּלָּן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן עֲטָרוֹת וְנוֹתְנָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ, וְאֵין עָדֶיךָ אֶלָּא עֲטָרָה(שמות רבא,כא,ד)
שִׁנּוּי שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים עַל שֵׁם מַעֲלָתָם הוּא. וּלְפִיכָךְ נִקְרָאִים:
חלק ג: מלאכו של עשיו
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי (בראשית לב,כה-לא)
1.מתי נבראו המלאכים?
יום ראשון , יום שני, יום חמישי, יום שישי וערב שבת בין השמשות.
א.יום ראשון-המלאכים הם האור:
ויאמר אלקים יהי אור, פירושו שיהיה נמשך התפשטותו של אור הזה למטה, ואלה הם המלאכים שנבראו ביום הראשון. יש להם קיום להתקיים בצד ימין, כי יום א' הוא חסד, הנבחן לצד ימין, ועל כן גם המלאכים הנמשכים בו הם בחינת ימין...(זוהר (בראשית ב קנג)
ב.יום שני או יום חמישי- שני סוגי מלאכים:
אֵימָתַי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים,
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בַּשֵּׁנִי נִבְרְאוּ הַמַּלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו וגו', וּכְתִיב (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת,
רַבִּי חֲנִינָא אָמַר בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, כ): וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ וגו', וּכְתִיב (ישעיה ו, ב): וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף,
וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם (בראשית א,כ)
יעופף זה גבריאל, שנאמר בו מעף ביעף לשון כפול...
על הארץ זה אליהו, הנמצא תמיד בארץ...
ג.ביום שישי- סוף מעשה הבריאה:
ג1.טוב מאוד- נאמר על בריאת המלאכים:
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי (בראשית א,לא)
ר' יצחק בשם ר' חייא אמר, מה כתוב למעלה מן הענין, ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, לאחר שאמר וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, מהו את כל אשר עשה, את כל לרבות ענין המלאכים שהם טוב מאד, בכל הנבראים לא נאמר אלא כי טוב בלבד, וכאן כי טוב מאד, מלמד שנבראו המלאכים ועליהם נאמר כי טוב מאד. (שם תשה)
ג2.בערב שבת בין השמשות:
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם:(בראשית ב,א)
וכל צבאם - ...גם יכלול השכלים הנבדלים, כענין "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומדים עליו" וגו'... והנה בכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית... (רמב"ן,שם)
2.משמעות הדעות השונות לבריאת המלאכים- בכל יום מלאכים אחרים- לפי התפקידים השונים:
ולפי זה יש לומר דאותם המלאכים המעבים והמגשימים את השפע כדי שיהיו התחתונים יכולין לסבלו הם נבראו בשני, שהרי העולם היה נמתח ומתגשם והולך, על כן היה הצורך לאותם מלאכים, אבל המלאכים שפעולתם לזכך ולדקדק את העולם ממטה למעלה שהם הם מלאכי השיר עדיין לא היה צורך בהם עד יום החמישי שנבראו בעלי נפש התנועה... (שם משמואל, וישלח תרע"ח)
3.סיבת הסתרת בריאת המלאכים:
רבי יהודה אומר למה הזכיר הקב"ה בריאת שמים והארץ תחלה, והלא כסא הכבוד והמלאכים נבראו תחלה, אלא כדי שלא יהרהר אדם דברים הסתומים מהעין ואשר לא גלה בראש. (זוהר חדש בראשית, שיח)
סיום: מלאכי אלוקים-ולא שלוחים בשר ודם- ללמד על עוצמתו של יעקב ולהרתיע את עשיו
1.מי ביקש מיעקב לשלוח מלאכי אלוקים? הם עצמם!
הסבירו רבותינו :"אין פגיעה אלא תפילה(ברכות כו,ע"ב)...ולכן מותר לנו לשער שמשמעות הפסוק ויפגעו בו מלאכי א-לוהים (לב,ב) היא שבפגישתם איתו המלאכים ביקשו ממנו בלשון תפילה ותחינה שישתמש בהם לכל שליחות שהוא זקוק לה ולכן הרגיש שיכול להשתמש בהם (לוחות אבן, הרב אברהם צוקרמן שליט"א,ע"מ 179)
2.מדוע שלח דווקא מלאכי אלוקים? להרתיע את עשיולא בא רבינו אלא לבאר מה היתה מטרת השליחות,הלא הדברים עצמם בודאי שלא יטו לב הרשע הקשה ולזה מבאר ששלח מלאכים ממש כדי להפחידו (לבוש,שם)
תוצאות המפגש בין יעקב לעשיו יכולות להעיד שאכן שליחת מלאכי האלוקים אל עשיו ונצחון יעקב את מלאכו של עשיו הם אשר היוו כנראה בסופו של דבר את הגורם המרתיע אשר מנע מעשיו לפגוע ביעקב (ענ"ד)
בשולי הדברים: המלאך- שליח דו כיווני : מחד המלאך הוא שליח ה' אך יש אפשרות לראות במלאך גם שליח של האדם שנברא מכל מצווה שהוא מקיים:
המלאכים שנבראו ממצוותיו של יעקב, הם שנשלחו לעשיו להחזירו בתשובה (ע"פ ר' אברהם מסוכטשוב,שם ממשמואל מתוך חומש פניני החסידות)
בשולי הדברים- המלאכים נבראים בכל רגע - ממעשינו הטובים:
רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת, קונה לו קטגור אחד (אבות ד,יא)
ואפשר שזה טעם מה ששלח לומר יעקב אבינו ע"ה עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי רצה להודיעו כי כעת יאמר דכל מצוה קנה סניגור אחד וא"כ יש לו מלאכים הרבה לשומרו. (החיד"א, נחל קדומים בראשית פרשת וישלח אות א)
1.מלאכים שירדו וחטאו
2.מלאכי אברהם שנדמים כאנשים וכמלאכים ללוט
3.חווה לא אכלה תפוח עמ 48
4.מלאכים בסדום שנענשו 138 שנה וחרו לשמים רק אצל יעקב משום הענווה שלו שמתגלה אח"כ- ואנוכי לא ידעתי, קטונתי וכו
5.המלאך אצל הגר
דמעות המלאכים על יצחק בעקידה
המאבק עם המלאך- למה זה תשאל לשמי- שאין למלאכים שמות קבועים אלא לפי תפקידם
גמר"א- ראשי תיבות גבריאל מיכאל רפאל אוראיל
6 כנפיים למלאכים או 4 לפי הנביאים
המאלך שהוך עם אליעזר
המלאך שפוגש את יוסף ומנחה אותו
הציור הנוצרי של מלאכים
מלאך מלאכה
מלאך מאכל
אליבא דרשי פרשת וישלח
שלח לי מלאך בנאמן למקור
בני אדם כמלאכים
מתי נבראו המלאכים- בכל רגע לכן אין התייחסות ליום מסויים
המלאכי אומרים לפניו שירה
התייצעות עם המלאכים בבריאת האדם
http://www.aspaklaria.info/001_ALEF/%D7%90%D7%93%D7%9D%20%20%20%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A.htm
http://www.aspaklaria.info/040_MEM/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9A.htm
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה