עשרה מי יודע? סוד המספר 10 - גירסה מקוצרת

        *לע"נ סבי מאיר בר אסתר*

פתיחה: מדוע נברא העולם דווקא בעשרה מאמרות

בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר , וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת , אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת:
(אבות ה,משנה א)

שורש המחלוקת בין רבי יוסי הגלילי לרבי אליעזר לרבי עקיבא- כמה שיותר מכות למצרים הם זכויות ורפואות לעם ישראל:

רַבִּי יוסֵי הַגְּלִילִי אומֵר: מִנַּיִן אַתָּה אומֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּות וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּות? בְּמִצְרַים מַה הוּא אומֵר? וַיאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעה: אֶצְבַּע אֱלהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מה הוּא אומֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַים, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה', וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדו. כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּות.
אֱמור מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּות וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּות.

רַבִּי אֱלִיעֶזֲר אומֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּות? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרון אַפּו, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. עֶבְרָה - אַחַת, וָזַעַם - שְׁתַּיִם, וְצָרָה - שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - אַרְבַּע.
אֱמור מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּות וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּות.

רַבִּי עֲקִיבֶא אומֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה ומַכָּה שהֵביִא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא על הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּות? שֶׁנֶּאֱמַר: יְִשַׁלַּח בָּם חֲרון אַפּו, עֶבְרָה וָזַעַם וְצַרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. חֲרון אַפּו- אַחַת, עֶבְרָה - שְׁתַּיִם, וָזַעַם - שָׁלושׁ, וְצָרָה - אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - חָמֵשׁ.
אֱמור מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּות וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּות.

(הגדה של פסח)

רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא ,רבי אליעזר ורבי עקיבא מתחרים זה בזה מי יגדיל יותר את מספר המכות שספגו המצרים מהקב"ה.מדוע?הגר"א השיב בעזרת פסוק "כל המחלה אשר אשים במצרים לא אשים עליך"(שמות טו כו) הקב"ה הבטיח שאם נתנהג כראוי  ימנע מהם את המכות שנחתו על מצרים.לאור זאת רוצים חכמי ישראל להגדיל את המכות שקיבלו המצרים כדי להגדיל את היקף החסינות שהובטחה לבני ישראל, חבל שהמצרים העתיקים לא לקו בקורונה (הגדה של פסח הרב חיים נבון)

הקדמה: המספר 10- הבסיס הנפוץ לכל פעולות החשבון בימנו

השיטה העשרונית (נקראת גם בסיס דצימלי) היא שיטה מבוססת מיקום להצגת מספרים (שלמים, ובהרחבה גם ממשיים), לפי בסיס 10.... השיטה הומצאה בהודו, החליפה את הכתיבה בספרות רומיות באירופה בסוף ימי הביניים, והיא מקובלת כיום בכל העולם.
....
במתמטיקה ובמדעי המחשב מערכת ספירה על בָּסִיס בִּינָארִי, או מערכת ספירה על בסיס 2 (על פי הצעת האקדמיה ללשון העברית: בָּסִיס שְׁנִיּוֹנִי), מייצגת ערכים מספריים באמצעות שני סמלים, בדרך כלל 0 ו-1. בפרט, שיטת הספירה הבינארית הנפוצה היא סימון לפי מקום עם בסיס 2. מספרים המיוצגים בשיטה זו נקראים לרוב מספרים בינאריים...
ספירה על בסיס אוקטלי היא ספירה על בסיס 8. ספירה זו משמשת במחשבים, על מנת להקל את העבודה עם הספירה הבינארית...
ספירה על בסיס הקסדצימלי היא ספירה על בסיס 16. היא משמשת כיום בעיקר בתחום המחשבים, בזכות התאמתה לייצוג תוכנו של זיכרון המחשב.

(אליבא דויקידפיה)

 חלק א: המספר 10 במימד האדם- חשיבות של עשרה אנשים

1.על פחות מעשרה צדיקים- אברהם לא ביקש:

חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט: וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם: וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר: אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה: וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים: וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַא-דֹנָי  וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים: וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲ-דֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים: וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַא-דֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה:(בראשית יח,כג-לב)

מדוע לא ביקש אברהם על פחות מעשרה?

 אולי ימצאון שם עשרה. על פחות לא ביקש, אמר, דור המבול היו ח', נח ובניו ונשיהם, ולא הצילו על דורם, ועל ט' על ידי צירוף כבר בקש ולא מצא: (רש"י,שם)

ראוי לציין שרש"י מונה כאן גם את הנשים כראויות להציל את זולתן (ואולי נח לא התפלל כלל על הצלת האנושות משום שידע, כי אין בה כתעריף שרש"י קבע) (ברכת אשר,שם)

...דָּבָר אַחֵר לָמָּה עֲשָׂרָה, שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁיֵּשׁ שָׁם עֲשָׂרָה, לוֹט וְאִשְׁתּוֹ וְאַרְבַּע בְּנוֹתָיו וְאַרְבָּעָה חֲתָנָיו (בראשית רבא,מט,יג)

2.השכינה שורה בעשרה  אנשים:

רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר, עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב,), אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל.
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ט,), וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ.
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב,), בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג,), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וְגוֹ'.
וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ,), בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ.

(אבות ג,ו)

3.אמירת קדיש - דווקא בעשרה אנשים :

וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְ-ה-וָ-ה מְקַדִּשְׁכֶם:(ויקרא כב,לב)

עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי: (במדבר יד,כז)

הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאַכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע (במדבר טז,כא)

א.עשרה אנשים- המינימום ההלכתי לאמירת קדיש ודברים שבקדושה:

א1.קדיש בעשרה:

אומרים קדיש ואין אומרים אותו בפחות מי' זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב' שערות והוא הדין לקדושה וברכו שאין נאמרין בפחות מעשרה: (אורח חיים,נה,א)

א2.כל דבר שבקדושה- בעשרה- נלמד מהמרגלים ומעדת קורח: 

ובעינן עשרה שכל דבר שבקדושה כגון קדיש וקדושה וברכו וקה"ת ונשיאת כפיים אין אומרים אותו בפחות מעשרה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל וילפינן בגזרה שווה דתוך תוך ממרגלים דכתיב עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב נשאר עשרה וקורין עדה (משנה ברורה,אורח חיים,סימן נה,ס"ק ב)

א3.קושיית רבנו בחיי על הלימוד מהמרגלים:
ועוד הוכיחו רז"ל מן הכתוב הזה שכל דבר שבקדושה צריך עשרה, והוא שאמרו בברכות אין דבר שבקדושה בפחות מעשרה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, וכתיב התם (במדבר טז) הבדלו מתוך העדה, מה להלן עשרה אף כאן עשרה. ופירש ר' יעקב שאין נוסחא זו מדוקדקת שאין להביא ראיה מעשרה מרגלים לדבר שבקדושה, אבל עיקר הנוסחא היא כן, אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך וכתיב התם (בראשית מב) לשבור בתוך הבאים, מה להלן עשרה אף כאן עשרה, ועכשיו יביא ראיה מעשרה אחי יוסף שהיו צדיקים לדבר שבקדושה (רבנו בחיי, ויקרא כב,לב)

א4. לימוד עשרה מעשרת אחי יוסף: 

א"ר סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן (בראשית מב) ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים מה תוך שנא' להלן עשרה אף כאן עשרה(ירושלמי מגילה פרק ד, הלכה ד)

א5. כוחו של המספר 10:
אפשר לראות את הכח של עשרה שיש אפשרות ללומדו אפילו מן המרגלים שחטאו - ואף על פי כן היות והם עשרה אז יש כח למספר הזה להיות מקור ללימוד לכוחו של מניין  (ענ"ד)

4.עשרת הרוגי מלכות- תיקון חטא מכירת יוסף על ידי עשרת אחיו:

עשרת הרוגי מלכות הם עשרה תנאים שהוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה. עשרה הרוגים אלה הפכו לחלק מהתודעה היהודית של עמידה ומסירות נפש כנגד גזירות השמד שהטילו הרומאים.

(אליבא דויקיפדיה)

1	רבן שמעון בן גמליאל
2	רבי ישמעאל כהן גדול
3	רבי חנינא בן תרדיון
4	רבי עקיבא בן יוסף
5	רבי יהודה בן בבא
6	רבי יהודה בן דמא[16]
7	רבי חוצפית המתורגמן
8	רבי חנינא בן חכינאי
9	רבי ישבב הסופר
10	רבי אלעזר בן שמוע

(ע"פ מדרש אלה אזכרה)

5.יש גם עשרה אנשים לשלילה מוחלטת- למשל עשרת בני המן:

עשרת בני המן הם עשרה שמות שיש לעבודה זרה (הגר"א ביאור למגילת אסתר ט ,ו)

חלק ב: עשר במימד הזמן

1.המספר 10  נמצא לכאורה רוב הזמן בעימות עם מימד הזמן:

א.בעת העתיקה היו שהתייחסו גם על מעגלי הזמן- שבועות בחודש וחודשים בשנה לפי הבסיס העשרוני:
במצרים העתיקה חילקו את החודש לשלושה שבועות ובכל שבוע היה עשרה ימים (מילה ברגע/ד"ר מרדכי רוזן , ע"מ 167)
רומלוס , מלכה הראשון של רומא , חילק לפי המסורת את השנה לעשרה חודשים...יורשו של רומלוס המלך נומה פומפיליוס הוסיף שני חודשים (ינואר ופברואר) (מילים מספרות,נתן שפיגל, ע"מ 247)

ב.עשרת ימי תשובה- מעל הזמן:

כאמור, בבבל היו נוהגים בחודשים ירחיים, חודשים שנקבעו לפי הירח, בעוד שבמצרים החודשים היו באופן מלאכותי בני שלושים יום כולם. וכך היו שנים עשר חודשים בני שלושים יום, סה"כ: 360 יום. אך מאחר שבשנה שמשית ישנם 365 יום, היו מוסיפים עוד חמישה ימים שנחשבו כימים 'מחוץ לשנה' ונקראו 'הימים הנוראים'. השנה העברית היא בת 355 ימים )כגימטריה של 'שנה'( ואם כך יש אצלנו פיגור של עשרה ימים לעומת שנת השמש. לפי זה, יש עשרה ימים שהם 'מחוץ לשנה', הלוא הם עשרת ימי תשובה. אלו ימים שנמצאים 'מחוץ לזמן'. בימים אלה ניתן לחזור אחורה בזמן ולתקן את חטאי העבר (בעוד מועד, הרב אורי שרקי,ע"מ 15)

ג.הזמן בין אדם לנח ובין נח לאברהם נמדד בדורות ולא ביחידות רגילות של זמן:

עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ, לְהוֹדִיעַ {ג} כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַמַּבּוּל. עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם {ד}, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו {ה}, שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם:
(אבות ה,ב)

ד.עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות- כלומר לפני תחילת הזמן ההסטורי:

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה :(אבות ה,ו)

2.עשרה בטבת, עשור לחודש ( יום כיפור) ותשעה ועשירי באב- על תאריכים שביום העשירי לחודש:

א.עשרה בטבת-  נקודת הסדק הראשונה של השבר במקום המושלם במציאות - בית המקדש- המצור הראשון על ירושלים:
וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב:(מלכים ב כה,א)

ב.יום הכיפורים- היום השלם ביותר בשנה- יום  מחילת העוונות :

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם... (ויקרא כג, כו-לב)

ג.תשעה באב- יום החורבן דווקא ב-ט' ולא ב-י כדי לסמל שהחורבן אינו שלם והוא עתיד להיטבל ובית המקדש יבנה מחדש:

ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו שנאמר {ירמיה ו-ד} אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב והיינו דאמר רבי יוחנן אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף ורבנן אתחלתא דפורענותא עדיפא
(תענית כט, ע"א)

חלק ג: עשר במימד המקום- הכל יורד לעולם הפיזי בעשרה קבין

עֲשָׂרָה קַבִּין חָכְמָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. 
עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. 
עֲשָׂרָה קַבִּין עֲשִׁירוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה רוֹמִי וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. 
עֲשָׂרָה קַבִּין עֲנִיּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה בָּבֶל וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. 
עֲשָׂרָה קַבִּין גַּסּוּת־הָרוּחַ יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ. וְגַּסּוּת, לְבָבֶל לָא נָחִית? וְהָכְּתִיב: (זכריה ה) "וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם, וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה, וַתִּשֶּׂנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם, וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה? וַיֹּאמֶר אֵלַי: לִבְנוֹת לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר". וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ חֲנֻפָּה וְגַסּוּת הָרוּחַ שֶׁיָּרְדָה לְבָבֶל. אִין, לְהָכָא נָחִית, וְאִישְׁתַּרְבּוּבִי הוּא דְּאִישְׁתַּרְבּוּב לְהָתָם. דִּיּקָא נַמִּי דִּכְתִיב: "לִבְנוֹת לָה בַיִת", שְׁמַע מִינָהּ! אֵינִי? וְהָא אָמַר מַר: סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ, עֲנִיּוּת! וַעֲנִיּוּת בְּבָבֶל הוּא דְּאִיכָּא! מַאי 'עֲנִיּוּת'? 'עֲנִיּוּת דְּתוֹרָה', דִּכְתִיב: (שה"ש ח) "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ", וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמֹד וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. 
עֲשָׂרָה קַבִּים גְּבוּרָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ פַּרְסִיִּים וְכוּ'. 
עֲשָׂרָה קַבִּין כִּנִּים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מָדַי וְכוּ'. 
עֲשָׂרָה קַבִּין כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ מִצְרַיִם וְכוּ'. 
עֲשָׂרָה קַבִּין נְגָעִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ חֲזִירִים וְכוּ'. 
עֲשָׂרָה קַבִּין זְנוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עַרְבַיָּא וְכוּ'. 
עֲשָׂרָה קַבִּין עַזּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מֵישָׁן וְכוּ'. עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים וְכוּ'. 
עֲשָׂרָה קַבִּין (שחרות) [שִׁכְרוּת] יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה (נטל כושן) [נָטְלוּ כּוּשִׁיִּם] וְכוּ'. 
עֲשָׂרָה קַבִּין שֵׁנָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים וְאֶחָד נָטְלוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ.
(קידושין מט,ע"ב)

חלק ד: עשיריות  שמשתקפות אחת כנגד השניה:

1.עשר המכות כחוליה מקשרת בין 10 המאמרות ו-10 הדיברות:
...שהיה צורך לעשר מכות להסיר הקליפה והסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדיברות (שפת אמת, פ' בא, תרל'א)

2.בין מאמרות לדיברות- ההבדל הקטן:

א.בין עשרה מאמרות לעשרת הדברות:

אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמר ג' ג' מכולן יצא: גמ' הני עשרה מלכיות כנגד מי אמר (רבי) כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים הלולים טובא הוו הנך דכתיב בהו {תהילים קנ-ג} הללוהו בתקע שופר רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם הי נינהו ויאמר (ויאמר) דבראשית ט' הוו בראשית נמי מאמר הוא דכתיב {תהילים לג-ו} בדבר ה' שמים נעשו (ר"ה,לב,ע"א)

ועוד יש לך לדעת גם כן, כי כאשר הביא הקדוש ברוך הוא על המצרים המכות הכה אותם בכל חלקי העולם, שכמו שאמרנו
שבאו עליהם מכות למטה ולמעלה ובחלל העולם כך היו באים עליהם המכות בבל חלקי העולם גם כן. וחלקי העולם הם עשרה, והם עשרה חלקים שברא הקדוש ברוך הוא בששת ימי בראשית ולכל חלק אחד מאמר אחד בפני עצמו,
והם עשרה מאמרות שבהם ברא עולמו, כי בראשית גם כן מאמר הוא כדאיתא במסכת ראש השנה (ל"ב ע"א) ואף על גב שלא היו המכות באות עליהם כסדר מאמרות שבהם ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו מפני שכל אחד ואחד סדר מיוחד, וזה כי לענין הכאת המכה תמיד המכה שהיא מלמעלה יותר קשה ואין להביא מכה קשה ואחר כך שאינה קשה כל כך, ולפיכך היו  עולים מלמטה למעלה וזה שגורם שנוי בסדר מאמרות. (מהר"ל,גבורות ה',פרק נ"ז)

ב.ההבדל בין מאמרות לדברות:
ובטעם שינוי הלשונות שאלו נקראו 'מאמרות' ואלו 'דברות'... ד'מאמר' שייך אפילו בלי חיבור לשומע המאמר, אבל דיבור הוא חיבור בין המדבר להשומע, ועל כן יש בלשון לומר 'ראובן דיבר עם שמעון', היינו שהדיבור חיברם כהוראת מלת 'עם', אבל אין בלשון לומר 'ראובן אמר עם שמעון' אלא 'אמר לשמעון' או 'אל שמעון'

("שם משמואל", חלק המועדים – ערב יום הכיפורים, תרפ"א בשם בעל האבני נזר)

3.המכות הכשירו את השטח לקבלת הדיברות, מעין בריאה על דרך השלילה:

והנה כבר אמר החכם מכל אדם (קהלת ז-יד): "גם את זה לעומת זה עשה האלקים". לכן כמו שיש עשרה מאמרות ועשרת הדברות מצד הקדושה, כן היה במצרים זה לעומת זה עשרה כוחות של טומאה שהחשיכו עיניהם של ישראל שלא להאמין שהקב"ה ברא את העולם בעשרה מאמרות, וממילא לא היו מסוגלים להשיג את האור של עשרת הדברות. לכן הביא הקב"ה על המצרים עשר מכות, כדי להכניע ולשבור עשרה כוחות הטומאה, ועל ידי כל מכה הוסר כוח אחד של הקליפה המסתיר מישראל האור מדיבור אחד של עשרת הדברות, ואחרי כל העשר מכות נשברו כל עשרת כוחות הטומאה ועל ידי זה זכו ישראל שמסר להם הקב"ה עשרת הדברות בפועל במתן תורה. וזהו ביאור דברי החידושי הרי"ם, כי תכלית עשר המכות היא: "להסיר הקליפה וההסתר מעשרה מאמרות לעשותן עשרת הדברות"

(שבילי פנחס פרשת בא תשע"ה)

4.הסיבה ש"בראשית" הוא גם כן מאמר למרות שלא נאמר "ויאמר":

מגלה לנו המגיד ממעזריטש חידוש גדול, כי במאמר הראשון "בראשית" נאצלו ונבראו כ"ב אותיות התורה, וזהו פירוש הכתוב: "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" - א"ת השמים רומז על כ"ב אותיות התורה מאות א' עד אות ת' שבהן נבראו שמים, וא"ת הארץ רומז על כ"ב אותיות התורה מאות א' עד אות ת' שבהן נבראו הארץ, לכן לא נזכרה לשון אמירה במאמר הראשון, כי במאמר זה עדיין לא נבראו האותיות שמהן מורכב המאמר, ובכל זאת "בראשית נמי מאמר הוא" מאחר שנבראו בו האותיות. לפי זה אומר ה"בני יששכר", כי מטעם זה צוה הקב"ה לתקוע בקול שופר בלי אותיות, כדי לעורר בכך המאמר הראשון "בראשית" שהיה לפני שנבראו האותיות, אשר במאמר זה רמז הקב"ה מה שפירש רש"י: "בראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית" ברא את העולם, והרי זה זכות גדולה לישראל להצדיקם בדין עכדה"ק.

(שבילי פנחס פרשת בא תשע"ה)

5.שורש כל העשיריות - עשר הספירות:

עשר הספירות הינן מונח קבלי המובא בתורת החסידות, המתיחס לעשרה כוחות שונים, שבאמצעותם הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם ומנהיגו. על פי המניין המוזכר בדרך כלל בחסידות, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.  (אליבא דחבדפדיה)

חלק ה: סוד ומשמעות המספר 10 : 

1.סוד המספר 10- בתוך המציאות הקיימת:

א.עשרה מימדים במציאות ?

ישנה היום תיאוריה הטוענת שבעולם יש עשרה מימדים.אמנם נכון שאנו בחושינו יכולים לזהות ארבעה מהם אבל זה אינו סותר את הטענה שהם קיימים.שהרי אנו איננו מבינים שהזמן הוא יחסי ותלוי בחומר ואם כן החושים שלנו אינם קנה מידה להכיר את העולם והמעניין שגם בקבלה ובח"ז מגלים שהעולם נברא בעשרה מאמרות הזהים לעשר הספירות ( דברי חכמים וצפונותיהם , הרב שמואל יניב, ע"מ 281)

ב.תשעה מימדים גלויים במציאות והמימד הנסתר:

כשם שכל ההוויה מחולקת לשלושה חלקים: עולם, שנה, נפש, שהם מקבילים למקום, זמן ואדם, כך בעולם הטבעי, הבריאה מחולקת לשלושה חלקים: מקום, זמן וחומר. כל אחד משלושה אלו מחולק לשלושה: מקום – אורך, רוחב ועומק. זמן – עבר, הווה ועתיד. חומר – מוצק, נוזל וגז. סך הכל תשעה מימדים, המקבילים לתשע ספרות בסיסיות שאיתן יוצרים אין סוף מספרים.
המספר עשר מורכב משתי ספרות: אחד ואפס. הספרה אחד מורה על היש שבבריאה, והספרה אפס המצורפת אליו, מורה על המשמעות הרוחנית של הבריאה – "אפס זולתו". עשר הוא המספר השלם המבטא שלימות כוללת של גשמי ורוחני גם יחד. על פי זה נבחן את עשרת שמותיו של משה רבינו המתארים את מסכת חייו המופלאה, ונסדר במידת האפשר את השמות לפי סדר תולדות חייו

(השמות בתורה, הרב אהרון בורנשטיין, פרשת שמות)

2.משמעות המספר 10: שלמות אנושית המביאה לנתינה קדושה(מעשר) ולמספר אופטימי ושלם

א.שלמות:

המספר 10 מייצג את השלמות האנושית. בהתאם לעשרת האצבעות אשר שימשו כידוע לא רק לצורכי אכילה והריגה כי אם גם לצרכי מניין...לו למשל היו לאדם הראשון 12 אצבעות  וכך היה הדבר לבניו אחריו עד ימנו אין ספק כי הבסיס המתמטי שלנו היה 12 אך עתה שיש לנו רק 10 אצבעות מהוות הן את המודל שלשלמות: היגד אנושי שלם.מי שאינו עשר (כביטוי  הסלנג המודרני) אינו שלם ועובדה היא כי רק אחרי 10 דורות לאחר אשדם הראשון נמצא אדם תמים.

ב.קדושה של נתינה:

בדומה לכתוב (ויקרא כז, לב) העשירי יהיה קודש לה' וכדברי יעקב(בראשית כח,כב): 'וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך' לאמור העשר הוא בבחינת קודש לה' וממילא ברור כי המספר 10 מבטא קדושה או לפחות משהו בעל שיוך אלוקי.

ג.מספר המבטא אופטימיות- על דרך החיוב ועל דרך השלילה:

עבד אברהם לקח 10 גמלים ונתן לרבקה עשרה זהב (והציעו להמתין ימים או עשור)הכל בהתאם לאותה חשיבה של ה-10 השלם כלומר עבד אברהם נקט במספרים אופטימליים להצלחת משימתו ...

במו"מ שבין אברהם לבין האל הוסכם כי מ' הצדיקים המינמיאלי הוא 10 היינו ש-10 איש מבטאים שלמות מגינה שאמורה היתה בכוחה להציל את סדום ועמורה...

כזכור יעקב שלח 10 מבניו- 10 ולא 11, 10 ולא 9 על מנת שהשמימה שלהם בהשגת מזון תצליח ואכםן היא הצליחה. 
ממילא מובן כי 10 שנות נישואים ללא ילדים הם שלמות על דרך השלילה כלומר חוסר הצלחה מוחלט והמוצא ממצב זה הוא נישואים לאישה אחרת 

(נומרולוגיה בראשיתית, ד"ר מאיר בר אילן, ע"מ 36-37)

סיום: העולם נברא בעשרה מאמרות שבנויות מספרות 0 ו-1 לרמז על בריאה של יש(1) מאין(0)

לְהִבָּרְאוֹת. וְלֹא תְּנַן בָּרָא הָעוֹלָם וְיָכוֹל לִבְרֹא. נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהִפְלִיא בָּזֶה הוֹרָאַת הַבְּרִיאָה שֶׁהָיְתָה יֵשׁ מֵאַיִן וְאֶפֶס מֻחְלָט, וְלֹא כְּמַחֲשֶׁבֶת הַחוֹשֵׁב בְּחֹמֶר קַדְמוֹן. שֶׁכַּאֲשֶׁר נַאֲמִין בְּאֶפֶס מֻחְלָט, צוֹדֵק הַמַּאֲמָר לוֹמַר שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת שֶׁהוּא מִצַּד הַנִּבְרָא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֶפֶס וְאַיִן מֻחְלָט הָיָה, אֵין מוֹנֵעַ מִלְּהִבָּרְאוֹת בְּמַאֲמָר אֶחָד כְּמוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. אֲבָל אִלּוּ הָיָה חֹמֶר קָדוּם, לֹא יִצְדַּק לוֹמַר בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת מִצַּד הַחֹמֶר, כִּי שֶׁמָּא טֶבַע הַחֹמֶר לֹא הָיָה מְקַבֵּל הַבְּרִיאָה בְּמַאֲמָר אֶחָד: (עיקר תוי"ט,שם).

בשולי הדברים:בין המספר 10 ( שמבטאת שלמות אנושית ) לאות יוד הסימן לצניעות

שורש המילה עשיר השמח בחלקו הוא עשר- מספר המבטא שלמות:(ע"פ הרב זמיר כהן)

היוד נברא העולם הבא:

יו"ד מפני מה הוא קטן מכל האותיות?

מפני שכל מי שהוא מקטין עצמו בעולם זה ואין בו גסות הרוח, זוכה ונוחל חיי עולם-הבא שנברא ביו"ד שנאמר "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים" בה"א נברא העולם-הזה, ביו"ד נברא העולם-הבא.

מפני מה נברא העולם-הבא ביו"ד?

מפני שצדיקים בני העולם-הבא מועטים.

ומפני מה תגו של יו"ד כלפי פניו?

מפני שכל צדיק וצדיק נותנין לו שכר לפי מעשיו. וצדקתו הולכת לפניו שנאמר 'והלך לפניך צדקך'

(מדרש אותיות דרבי עקיבא אות י)