שלח לך: נסיון ב-3 מימדים- גירסה מקוצררת

פתיחה: מה סוד כוחן של הנשים שלא נפלו בחטא המרגלים?

וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבַּר סִינָי: {סה} כִּי אָמַר יְ-הֹ-וָ-ה לָהֶם מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: (במדבר כו, סד-סה)
ובאלה לא היה איש וגו'. אבל על הנשים  (ל) לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ, האנשים אומרים נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד, ד), והנשים אומרות תנה לנו אחוזה. לכך נסמכה פרשת  (מ) בנות צלפחד לכאן: (רש"י,שם) 

הקדמה-  מילת המפתח לחטא המרגלים- הנסיון:
 עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד,), וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי (אבות ה,ד) 

חלק א- נסיון ה"מרגלים":

1.משה רבנו לא שלח "מרגלים" :

א.חטא השליחים היה שנהגו כמרגלים ולכן נקרא חטא- (על שום שנהגו כ-) מרגלים:

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן...  (במדבר יד,ב)
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ...(דברים א,כב)
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ:(דברים א,כד)

ויתורו את ארץ כנען, מצינו ג' לשונות בענין זה ויתורו, ויחפרו, וירגלו, כי ישראל אמרו (דברים א.כב) נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ, והקב"ה אמר ויתורו את ארץ כנען. ובמרגלים כתיב (שם א.כד) וירגלו אותה, לפי שג' דעות היו באותה עצה כי הקב"ה אמר ויתורו, שיש במשמעתו גם לשון יתרון כי רצה הקב"ה להראות להם יתרון הארץ על כל הארצות כמ"ש (שמות ג.ח) ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה. וטובה זו היא הטובה הרוחנית מצד היותה אוירא דמחכים (ב"ב קנח:) כי זה הכנה אל האדם לבא על ידו לכלל הטובה האמיתית כי אין לאדם יתרון תחת השמש זולתו ויתרון ארץ זה בכל היא (קהלת ה.ח). אבל ישראל רוח אחרת היתה עמהם כי תמיד היו מבקשים תואנה לשוב מצרימה וע"כ אמרו ויחפרו, שיש במשמעתו לשון חרפה כי ערות הארץ רצו לראות כדי שיהיה להם מקום ללון ולומר נתנה ראש ונשובה מצרימה. אבל מ"מ לא  בקשו שיוציאו מלבם דבה שקרית. והמרגלים השחיתו התעיבו יותר ממה שבקשו מהם והוציאו מלבם מלין שקרים כדרך כל הולך רכיל המפליג כל דבר להגיד יותר ממה שראה לכך נאמר וירגלו אותה. כי רגל לשון רכיל כמו שפירש"י על פסוק לא תלך רכיל (ויקרא יט.טז).(כלי יקר,שם)

2.יש חשיבות של נציג אחד מכל שבט, סה"כ 12 נציגים : הסכמה קואליציונית

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: (במדבר יג,ב)

ומה שהיו המרגלים שנים עשר ודי שיהיו שנים או שלושה כענין שנאמר ביהושע (ב, א) שנים אנשים מרגלים חרש לאמר, לפי שרצה הקב"ה שתהיה השליחות הזאת בהסכמת כל שבטי ישראל, איש אחד מכל שבט ושבט כדי שאם יצליחו בשליחותן יהיו כל ישראל שותפין בזכות ואם לא יצליחו יהיו כולן שותפין בעונש כמו שאירע בהם:
(רבנו בחיי ,שם)

3.משה שלח דווקא אנשים משדרת ההנהגה העממית:

לא היו אלה נשיאי מטות אבותם שנקראו לעיל....אלא כל אחד מהם היה נשיא בהם.הם היו בהם- לא בראש השבטים אלא בתוך העם אך באופיים ובכשרונם הם היו נישאים מעל ההמון בחינת "נשיא בהם" (רש"ר הירש,שם)

4.נושאי השליחות היו שניים: הארץ והעם

א.טיב הארץ הפיזית- כדי שיתחזקו מטוב הארץ ועושרה הפיזי:

האמצעי:
וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה 
וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה  הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן 

ב.אופי העם היושב בה מבחינה רוחנית ומוראלית:

וּרְאִיתֶם: 
אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: 

ב1- חוזק מוראלי:

החזק הוא הרפה. סימן מסר להם,  אם בפרזים יושבין חזקים הם, שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם (במ"ר שם): 

ב2- חוזק רוחני:
הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן 
היש בה עץ. אם יש בהם אדם כשר, שיגין עליהם בזכותו (רש"י,שם)

ג.אשכול הענבים הפך לסמל- בגלל החיבור בין טוב הארץ לחולשת העם היושב בהם:

וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים (במדבר יג,כ)

והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים. נראה לבאר דזהו הוא הסימן כשתקחו הפירות בע"כ ולא יעמדו נגדכם שודאי נמס לבבם בקרבם וש"ת מחמת רוב פירות לא יהיה נחשבת אצלם לכך הניחו אתכם לבא בכרמים לעשות כטוב בעיניכם כי לא נחשב להם דבר מרוב הפירות אשר להם לכך אמר והימים ימי ביכורי ענבים דכבר נתבשלו באותו זמן וחיבבוה מאוד ואעפ"כ לא יעמדו נגדיכם וזה הסימן שנימס לבבם:

(תפארת יהונתן לרבי יונתן אייבשיץ ,שם )

מסקנה: הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה - לכם- האם  דור המדבר ראוי לא"י או לא:

מטרת שליחת הנציגים לא היתה לבדוק אם הארץ מתאימה לבני ישראל אלא האם בני ישראל וההנהגה שלהם מתאימים לארץ. 
משהתברר שלא, התוצאה(ולא העונש) היתה הישארות במדבר עד שיתחלף הדור ,דור העבדים המבקש לחזור מצריימה  ויוולד דור חדש אשר "לא ידע את פרעה" והא אשר יוכל להיכנס אל הארץ ולכבוש אותה. 
(ענ"ד)

חלק ב: משה כמנסה

1.הבלאגן והבהילות מעידים על כוונת העם שלא להיכנס לארץ:

וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: (דברים א,כב)

 ותקרבון אלי כלכם. בערבוביא,  ולהלן הוא אומר ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו וגו' (דברים ה, כ.), אותה קריבה היתה הוגנת, ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם, וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם, אבל כאן, ותקרבון אלי כולכם, בערבוביא, ילדים דוחפין את הזקנים וזקנים דוחפין את הראשים:(רש"י,שם)

2.משה מנסה עד לרגע האחרון בהתחכמות למנוע את הנסיון:

וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט (דברים א,כג)

 וייטב בעיני הדבר. בעיני ולא בעיני המקום, ואם בעיני משה היה טוב למה אמרה בתוכחות, משל לאדם שאומר לחבירו מכור לי חמורך זה, אמר לו הן, נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הן, בהרים וגבעות, אמר לו הן, כיון שראה שאין מעכבו כלום, אמר הלוקח בלבו, בטוח הוא זה שלא אמצא בו מום, מיד אמר לו טול מעותיך ואיני מנסהו מעתה, אף אני הודיתי לדבריכם, שמא תחזרו בכם כשתראו איני מעכב, ואתם לא חזרתם בכם (רש"י,שם)

ב.דרך תוספת שמו של יהושע:

ויקרא משה להושע בן נון יהושע. יה יושיעך מעצת מרגלים. יש להתבונן למה דווקא שם של י-ה, ולמה לא התפלל גם על כלב, ונראה לפי שאמר להם עלו זה בנגב. והמרגלים אמרו עמלק יושב בארץ הנגב. פירש רש"י לפי שנכוו בו ישראל, וחשב בו שמסתמא בעצה זו לא יהיה יהושע כי אדרבה הוא החליש את עמלק ואת עמו לפי חרב. ולדורות מאותה מלחמה והלאה הוא ג"כ בטוח במה שנאמר (שמות יז.טז) כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור, ובאותה שבועה שהיתה בשם יה יהיה בטוח לנצח את עמלק, ע"כ הוסיף לו משה י-ה על שמו כדי שיהיה נזכר לשבועה שהיתה בשם י-ה ובסבה זו לא יהיה בעצת מרגלים שהפחידו את ישראל בעמלק. (כלי יקר,שם)

3.משה נופל על פניו כי מבין שחששו וחשדו בדבר מוכנות העם להיכנס לארץ היה נכון:
וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר יד,ה)

4.משה ביצע 2 נסיונות- נסיון העם ונסיון המרגלים:

א.נסיון העם- האם ראוי לא"י או לא:
יותר קל להוציא את היהודים מהגלות, מאשר להוציא את הגלות מהיהודים (דוד בן גוריון)

ב.נסיון המרגלים- האם ראויים להיות המנהיגים בכניסה לארץ או לא:

המרגלים חששו לאבדם מנהיגותם- בהפוך על הפוך ממה שהיה קורה אילו לא מעלו בתפקידם:
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ', כֻּלָּם אֲנָשִׁים. כֻּלָּם צַדִּיקִים הָיוּ וְרָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל הָיוּ, אֲבָל הֵם לָקְחוּ לְעַצְמָם עֵצָה רָעָה. מַדּוּעַ נָטְלוּ עֵצָה זוֹ? אֶלָּא אָמְרוּ, אִם יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ - יַעֲבִירוּ אוֹתָנוּ מִלִּהְיוֹת רָאשִׁים, וִימַנֶּה מֹשֶׁה רָאשִׁים אֲחֵרִים,  שֶׁהֲרֵי אָנוּ זָכִינוּ בַמִּדְבָּר לִהְיוֹת רָאשִׁים, אֲבָל בָּאָרֶץ לֹא נִזְכֶּה. וְעַל שֶׁלָּקְחוּ עֵצָה רָעָה לְעַצְמָם, מֵתוּ הֵם וְכָל אוֹתָם שֶׁלָּקְחוּ דִבְרֵיהֶם (זוהר, קנח, ע"ב)

5.בכל מקרה היה צריך להיעשות -בשלב כלשהו -מהלך של ראיית הארץ:
אל יקדש בטרם יראה:

דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו (קידושין, מא, ע"א)

6.למרות הכל-  ההצלחה החלקית נסיונו של משה- 

א.מבין המרגלים- השניים היחידים שעמדו במבחנו של משה- 
יהושע וכלב הם אשר יכנסו לארץ- משיח בן דוד(יהודה) ומשיח בן יוסף(אפרים):

לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה: ... לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן:(במדבר יג,ו-ח)

ב.שבט לוי לא חטא בחטא המרגלים:
אלה שמות האנשים - משבט לוי לא נשתלח מרגל לפי שלא היה לו חלק בארץ (חזקוני על במדבר פרק יג פסוק טז )
ואולי גם סלדו ממעשה זה של בדיקת האמיתות שבהבטחת ה' (דיוקים, הרב פנחס וולף,שם)

הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: (דברים פרק לג ,ט)

ואת בנו. חסר י'. שלא היה בי' נסיונות: (בעל הטורים,שם)

7.עונשו של משה בעקבות חטא המרגלים:

אם העם ומנהיגי הביניים לא עמדו במבחן - בסופו של יום זהו כשלונו של מנהיג העם- משה :

גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְ-ה-וָ-ה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם (דברים א,לז)

והנה נשאר לי להודיע מה ראה מרע״ה להכניס גזרתו בתוך המרגלים בגזרתם וידע שיסוד הענין הזה הוא ידיעת חטא משה ואהרון , שעליו נתחייבו למות ושלא יכנסו לארץ...
ואומר שלדעתי בזה הוא ש...משה רבנו מת בעוון המרגלים... (אברבנאל,שם)

חלק ד: משה כמנוסה

בשני החטאים הגדולים של בני ישראל ה' ביקש לכלות את בני ישראל כולם כדי לבחון אם משה ילחם עליהם:

א.חטא העגל:
 וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל:(שמות לב ,י)
הניחה לי. עדיין לא שמענו שהתפלל משה עליהם והוא אומר הניחה לי, אלא כאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו, שאם יתפלל עליהם לא יכלם (שמו"ר מב, י.): (רש"י,שם)

ב.חטא המרגלים:וַיֹּאמֶר יְ-הֹ-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ:אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:(במדבר יד,יא-יב)

סיכום: 3 מניעים שונים להעמדה בנסיון

1-ב"י את ה'- חוסר אמונה ביכולת ה' (ואולי גם ביכולתם שלהם)
2.משה את ב"י - ספק באמון שנתן במוטיבציה של דור המדבר ומנהיגיו (עמוד השדרה של העם) להילחם על הארץ
3.הקב"ה את משה- כדי להוכיח לעולם(ולמשה עצמו) עד כמה הוא נאמן לעמו

סיום- הנשים עמדו בנסיון כי הכירו בטוב הבא אחרי חבלי הלידה

בשנת תרפ"ד כשחלה האדמו"ר מדרוהוביטש ר' חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל, בא מרן הרב קוק זצ"ל לבקרו. פתח הרבי ואמר: החסידים שאלו אותי, מדוע אני מזרז לעלות מפולין לארץ ישראל, והלא יש כאן צרות שמכים יהודים? עניתי להם: בפולין מכים יהודים משום שהם שם יותר מדאי, ואילו בארץ ישראל מכים יהודים מפני שהם פה פחות מדאי.
נענה הרב ואמר: גם אותי שאלו שאלה זו, והשבתי שישנם שני מצבי חולי, מחלת התנוונות מחמת זקנה שכל אחד חושש מפניה, וחולי מחמת לידה שלמרות סכנתו הכל מעוניינים בו. 

הצרות שבחוץ לארץ הן מחלות זקנה והתנוונות, ואילו הצרות שבארץ ישראל - חבלי לידה הם... (חיי הראיה ע' קצב).