יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

שמחת תורה: אחרית וראשית בדברי רש"י על התורה

פתיחה: מדוע רש"י חותם פירושו לתורה דווקא בשבירת הלוחות והרי יכול היה להביא זאת בפרשת כי תשא?

וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְ-הֹ-וָ-ה פָּנִים אֶל פָּנִים:  לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְ-הֹ-וָ-ה לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ:  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל: (דברים לב,י-יב)

 אשר ידעו ה' פנים אל פנים. שהיה לבו גס  בו ומדבר אליו בכל עת שרוצה, כענין שנאמר ועתה אעלה אל ה' (שמות לב, ל.), עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם (במדבר ט, ח.) 
ולכל היד החזקה. שקבל את התורה בלוחות בידיו:
ולכל המורא הגדול. נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא:
לעיני כל ישראל. שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר ואשברם לעיניכם (דברים ט, יז.), והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת (שמות לד, א.), יישר כחך ששברת (שבת פז.):   (רש"י,דברים,לד,יב)

רקע:


וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ: (שמות לד,א)


פסל לך. אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות,

משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע כתובתה, אמר, אם יאמר המלך להורגה, אומר לו עדיין אינה אשתך, בדק המלך ומצא שלא היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה, אמר לו שושבינה, כתוב לה כתובה אחרת שנקרעה הראשונה, אמר לו המלך, אתה קרעת אותה, אתה קנה לה נייר אחר ואני אכתוב לה בכתב ידי, כן המלך זה הקב"ה, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקב"ה אלו ישראל, לכך נאמר פסל לך:(רש"י,שם)

1. "והסכימה דעת הקב"ה לדעתו"-

א.מנין לנו שאכן הקב"ה מרוצה ממעשהו של משה?
 ומנלן דהסכים הקב''ה על ידו שנאמר {שמות לד-א} אשר שברת ואמר ר''ל יישר כחך ששיברת (שבת,פז,ע"א)
אשר. אישור שאישרו ושיבחו על שבירתן:(רש"י,שם)

ב.למה היה מרוצה הקב"ה ממעשה שבירת הלוחות והלא אין לך ביטול תורה גדול מזה?


 אמר ריש לקיש פעמים  שביטולה של תורה זהו יסודה דכתיב {שמות לד-א} אשר שברת אמר לו הקב''ה למשה יישר כחך ששברת (מנחות צט, ע"א-ע"ב)


שביטולה של תורה. כגון שמבטל תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה זהו יסודה כלומר מקבל שכר כאילו יושב ומייסדה ועוסק בה שנאמר אשר שברת ולא אמר ליה בלשון כעס שמע מינה הסכימה עמו דעת השכינה כשביטל תורה ושיברן כיון דנתכוין לטובה (רש"י,שם)


 וזהו שבחו ששברם מדעתו.ולא היה בגלל תשות כח, שהרי הכתוב העיד עליו "היד החזקה".אלא מדעתו עשה לטובתם של ישראל כדי שיהיו נידונים כפנויה ולא כאשת איש והסכימה עמו דעת העליונה ( ע"פ משכיל לדוד)

  
2.מי קדם למי? תורת ישראל מול עם ישראל
   
א.תכלית בריאת העולם: בראשית= ב' ראשית -עם ישראל והתורה
בראשית ברא. אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו זכרונם לברכה בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו.(רש"י, בראשית ,א,א)

ב.עם ישראל קדם לתורה: פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום מצאני אדם אחד שיש בו מקרא ואין בו משנה... ואמר לי רבי שני דברים יש בעולם ואני אוהבם בלבבי אהבה גמורה, ואלו הן: תורה וישראל, אבל איני יודע איזה מהם קודם. אמרתי לו, בני, דרכן של בני אדם אומרים התורה קדמה, שנאמר (משלי ח') 'ה' קנני ראשית דרכו וגו'', אבל אני אומר ישראל קדמו, שנאמר (ירמיה ב') 'קודש ישראל לה' ראשית תבואתה'.(תנא דבי אליהו,פרק י"ד)


 3.מדוע סיים רש"י במילת ששברת?
...יישר כחך ששברת (שבת פז.):   (רש"י,דברים,לד,יב)

 ערכם וגדולתם של הלוחות בעיני משה ברור הוא שהרי היו מעשה אלוקים..מכתב אלוקים(כי תשא לב,טז) ומה גם שזכה לקבלם מיד הקב"ה בכבודו ובעצמו ואף על פי כן לא היסס כלל ( ואף לא שאל את הקב"ה) ושבר אותם כדי להציל את צאן מרעיתו מעונש... וזוהי מעלתו הנפלאה של משה רבנו, מנהיג ישראל, רועה נאמן של ישראל: לא זו בלבד שהפקיר את עצמו כדי להגן על כלל ישראל ככתוב ואם אין מחני נא מספרך אלא עוד זאת ששבר את הלוחות שקיבל מיד הקב"ה בעבודו ובעצמו כדי להגן על אלה שנכשלו בחטא העגל..היינו שרגש אהבת ישראל העצומה שבלב משה הוא שהביא לשבירת הלוחות  (הרבי מלובביץ', ביאורים לפירוש רש"י על התורה, שם)


...ויש להוסיף ולבאר בדרך רמז בטעם שסיים רש"י את פירושו בתיבת ששברת משום שרש"י רצה  להתכיף את סיום התורה עם התחלתה , שכן תיבת "שברת" היא אותיות בראשית (ללא אותיות אהו"י) ויש לומר שהקשר בין שברת ל"בראשית" הוא גם בתוכן...לפני בריאת העולם נאמר במדרש  (ב"ר ג,ז) שה' היה בורא עולמות ומחריבן ורק אחר כך ברא עולם מתוקן יותר  ,כך גם בלוחות , בתחילה היה עניין של שבירת הלוחות הראשונות ומתוך כך ניתנו הלוחות השניות שהיו מתוקנות יותר וכמובא בשמו"ר (מו,א):וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּצְטָעֵר בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לְבָד, וּבַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים אֲנִי נוֹתֵן לְךָ שֶׁיְהֵא בָהֶם הֲלָכוֹת מִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת.... (שם, אשל אברהם לרב אברהם אלאשוילי שליט"א)


סיכום:  אם אין עם ישראל- אין משמעות לתורת ישראל:

 מעשה זה מגלה לנו את תכלית קיומה של התורה, שהיא למען בני ישראל (ע"פ תורת מנחם)

קשר תלותי:

מכל מקום אנו לומדים מעצם ההגדרה של ישראל והתורה כראשית שקיים קשר הדוק,שלא ניתן לניתוק בין שני המושגים הללו: ישראל הוא ישראל של התורה והתורה היא התורה של ישראל (הרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו"), סוד מדרש התולדות, חלק א, ע"מ 44)

רש"י לא מגלה לנו בתחילת התורה מי גדול ממי- התורה או ישראל- שכן היה הדבר לנו לפלא היאך התורה פחות גדולה מישראל אבל מתוך מעשהו של משה- מקבל התורה-  והגושפנקא שקיבל מאת הקב"ה- נותן התורה- אתה למד שאכן עם ישראל הוא מעל התורה וזהו המסר האחרון שביקש רש"י להעביר לנו בסיום התורה (ענ"ד)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה