*לרפואת לינה בת אורו
פתיחה: טובים השניים
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. (מסכת אבות ב ,ב)
הקדמה- יש הכרח שדרך ארץ תקדם לתורה:
"דרך ארץ קדמה לתורה",הקדמה זמנית מוכרחת לדורות, המוסר בטבעיותו, בכל עומק הודו וכחו האיתן, מוכרח להיקבע בנפש ויהיה מצע לאותן השפעות גדולות הבאות מכוחה של תורה (הראי"ה קוק זצ"ל, אורות התורה פרק יב',ב')
חלק א- שלב הראיות ע"פ הפרד"ס:
1. דרך ארץ קדמה לתורה-הוכחה ע"פ פשט הכתובים:
בראשית אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל (א) את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו (ב) ישראל (כי עיקר התורה אינה אלא למצותיה, והגם שנמצאו בס' בראשית ג"כ קצת מצות כמו מילה וגיד הנשה, היה יכול לכותבן בהדי שאר המצות), ומה טעם פתח (ג) בבראשית?(רש"י,בראשית,א,א)
נכון הוא שהאירועים שבחומש "בראשית" קדמו לַאירועים שבחומש "שמות" - וממילא סדר החומשים הוא בהתאם, ובכל זאת יש סיבה מהותית לכך שחומש "בראשית" קודם לחומש "שמות".
חומש "בראשית" חייב להופיע לפני חומש "שמות" - שכן "דרך ארץ קדמה לתורה" . ה"דרך ארץ" - המידות הטובות, שאותן אנו למדים מחיי האבות בחומש "בראשית", צריכה להופיע קודם, ולהוות הכנה ותשתית, לַ"תורה" - למתן תורה המופיע בחומש "שמות".(ע"פ הרב יעקב יפת)
2. דרך ארץ קדמה לתורה - ע"פ המדרש:
דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב נַחְמָן עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת קָדְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֶת הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כד): לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, דֶּרֶךְ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ עֵץ הַחַיִּים, זוֹ תּוֹרָה (ויקרא רבא,ט,ג)
מדוע למדו את העיקרון דווקא מסיפור בראשית?
היה נגלה איך שהטבע מתהווה ע"י קיום מצוות עשה ומצוות לא תעשה ולא היה אז שום הבדל בין חיי קודש לחיי טבע...
מסביר הרב חרל"פ בספרו מי מרום חלק ה', כי לאנושות נשאר טעם מסויים מגן עדן - זו דרך ארץ, שהיא בבחינת הרגשת טוב ורע. גם לאחר הגירוש מגן עדן, ממשיך לקנן בתוכינו המוסר הטבעי, גם כיום, האדם הפשוט והישר מיטיב עם הזולת באופן טבעי, הוא אוהב, מרחם, עוזר - בטבעיות. הוא מרגיש כיצד עליו להתנהג בדרך ארץ - הוא לא רק יודע.
לכך, אומר הרב חרל"פ, התכוונו חז"ל באמרם - "דרך ארץ קדמה לתורה" דווקא בהקשר של הגירוש מגן עדן. דרך ארץ היא השריד הקדמוני אשר נשמר מגן עדן - כלשון הסיפא של הפסוק - "לשמור את דרך עץ החיים" - זו דרך ארץ.
האופן בו אנו נוהגים בדרך ארץ כיום מזכיר את האופן בו קיימנו בעבר את כל התורה. שמירת דרך ארץ היא גם המפתח לחזור ולקיים את התורה בטבעיות, כמו האדם הראשון לפני חטא האכילה מעץ הדעת, בבחינת חדש ימינו כקדם.
(ע"פ ד"ר פנינה נויברט,ע"פ מי מרום לרב רחל"פ,חלק ה)
3.דרך ארץ קדמה לתורה - ע"ד הרמז:
מקדימין את דברי המוסר(אמירת מסכת אבות) לענין לימוד התורה:
...רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב) יְ-יָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: (מכות,ג,טז)
4.דרך ארץ קדמה לתורה- ע"פ הסוד:
והנה עניין המידות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת "יסודית", הכלולה מארבע בחינות, הדומם והצומחת והבהמית והמדברת. כי גם הן מורכבות מטוב ורע, והנה בנפש הזה תלויות המידות הטובות והרעות, והן כיסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית, אשר בה תלוויין תרי"ג מצות התורה כנזכר לעיל בשער ראשון. ולפיכך אין המידות מכלל התרי"ג מצות, ואמנם הן הכנות עקריות אל תרי"ג המצות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית, המחוברת אל הגוף עצמו, בסוד (ויקרא יז יד): "כי נפש כל בשר דמ"ו בנפשו הוא", ולפיכך עניין המידות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד.(הרב חיים ויטל, שערי קדושה א ב)
רבי חיים ויטאל ניסה למפות את ארבע המידות העיקריות במקביל לארבעת היסודות שהיו נהוגים בזמנו. כך הוא סבר שיש בנפשו של האדם ארבעה יסודות רעים וטובים, וכנגדם מידות רעות וטובות:
חלק ב-שלב ההשלכות:
1.התורה אינה תחליף למוסר האנושי:
התורה לא ניתנה לעם ישראל על מנת להוות תחליף למוסר האנושי. על המוסר האנושי להתקיים בטבע האדם מישראל כשם שהוא מתקיים בליבו של כל אדם ואדם, ועל גביו חלה מדרגתה המיוחדת של התורה. אדם בעל שפלות מוסרית שייפגש עם ציוויי התורה עלול לבוא לידי השחתה מוסרית גדולה יותר, משום שהוא יחפש בכל ציווי את האופנים המותרים למימוש שאיפותיו הנמוכות (והעוצמה שברגשי הקודש אף תספק לו 'מוטיבציה' לכך). לדוגמה, אם אדם לא יחוש את השפלות המוסרית שבאמירת לשון הרע על הזולת, וכל יחסיו החברתיים יהיו מבוססים על גבולות ההלכה בלבד, הוא יוכל לבלות את ימיו באמירת לשון הרע באופנים המותרים מבלי לחוש כיצד הדבר מקלקל את נפשו.
התורה לא חייבה את האדם בקיום מצוות במשך שלוש-עשרה שנותיו הראשונות, על מנת שבשנים אלו יבסס את אופיו המוסרי .
(הרב אורי שרקי,מאמר "מה היחס בין התורה והמוסר האנושי?", תשע"א)
2.דרך ארץ ותורה- אליבא דהלכתא:
אין מלמדים תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו או לתם, אבל אם היה הולך בדרך לא טובה מחזירים אותו למוטב ומנהיגים אותו בדרך ישרה ובודקים אותו ואחר כך מכניסים אותו לבית המדרש ומלמדים אותו.(יד החזקה,ספר המדע,הלכות תלמוד תורה ד, א)
3.מדוע קוראים את מסכת אבות בין פסח לעצרת?
כפי בחי' הטהרה שנמצא בבנ"י זוכין לקבל הקדושה. ולכן תיקון המדות בימים אלו. שקודם קבלת התורה צריכין לתקן המדות ולהתטהר כדי שנוכל לקבל קדושת התורה. לכן יסדו מס' אבות בימים אלו. והתחיל משה קיבל תורה לומר כי כל אלו המוסרים ותיקון המדות מלבד שהם נאים לעושיהם. אבל עיקר הכוונה צריך להיות בתיקון המדות כדי להיות כלי אל התורה.(שפת אמת,שמיני,תרנ"ג)
4.תורה ודרך ארץ תלויים אחד בשני:
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. (אבות, ג,יז)
מדוע מתו תלמידי ר' עקיבא דווקא בין מפסח לעצרת?
אָדָם חֲסַר מִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת נְכוֹנוֹת, הוּא אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם לִלְמֹד עַל מִצְוַת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, כַּאֲשֶׁר אֵין בּוֹ שֵּׁמֶץ מִמִּדַּת הַנְּדִיבוּת. כֵּיצַד הוּא יָבִין כְּרָאוּי אֶת הַצִּוּוּי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בְּעוֹד הָאֱנוֹכִיּוּת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. הֲרֵי שֶׁדֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא הַהֲכָנָה שֶׁעַל יָדָהּ יוּכַל לִפְנוֹת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלָכֵן הִיא קוֹדֶמֶת לַתּוֹרָה.
רֶמֶז לְכָךְ אָנוּ מוֹצְאִים בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דַּף סב:), עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁמֵּתוּ כּוּלָּם בִּזְמַן קָצַר - מִפֶּסַח עַד שָׁבוּעוֹת, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה. לְפִי שִׁעוּר קוֹמָתָם הֵם הָיוּ לְקוּיִים בְּמִדַּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
לֹא לְחִנָּם הִדְגִּישׁוּ חֲכָמֵינוּ כִּי הֵם נִפְטְרוּ "מִפֶּסַח עַד שָׁבוּעוֹת", לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהֵם נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם בִּתְקוּפָה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר. תְּקוּפָה זוֹ נוֹעֲדָה לִהְיוֹת הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, הֲכָנָה רוּחָנִית לְמַעֲמָד הַר סִינָי, וּמַהִי אוֹתָהּ הֲכָנָה? הֱוֵי אוֹמֵר "דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה". לְפִיכָךְ מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתָם תַּלְמִידִים לָקוּ בַּדֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלָּהֶם, הֵם לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה, וְלָכֵן נִלְקְחוּ לְבֵית עוֹלָם לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה.
(אבות ישראל, הרב אברהם ישראל, מסכת אבות,שם)
5.יש דרך ארץ שקדמה לתורה ויש דרך ארץ שבאה אחרי לימוד התורה:
א.בין אדם לחברו:
{ויקרא א-א} ויקרא אל משה וידבר למה הקדים קריאה לדיבור לימדה תורה דרך ארץ שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא א''כ קורהו (יומא ד,ע"ב)
ב.בין אדם לעצמו:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְ-ה-וָ-ה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְ-ה-ו-ה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְ-ה-וָ-ה:(שמות טז,ח)
בשר לאכול. ולא לשובע, למדה תורה דרך ארץ שאין אוכלין בשר לשובע(רש"י,שם)
ג.בין אדם למקום:
מותר לאדם לסדר את מטתו קודם תפלת שחרית, דאין זה בכלל עשיית צרכיו, כי זה שייך לעניני דרך ארץ, ואינה מלאכה (קיצו"שע ילקוט יוסף, הלכות תפילה,לג)
סיום: דרך ארץ ויראת שמים:
דרך ארץ כשמה - באה מלמטה מהארץ, מהמוסר הטבעי הטבוע באדם מעצם בריאתו והיא כפי שהסביר הרב שרקי שליט"T נדרשת להיות באדם קודם שילמד תורה.לעומתה- יראת שמים לענ"ד היא הקומה השנייה היא הדרך ארץ שבאה אחרי לימוד התורה שכן כשמה כן היא- מקורה בשמים, בחלק העליון של המציאות ולכן "דרך ארץ" היא האמצעי(דרך) המסייע ביד התורה להביא את האדם למדרגה מוסרית-ערכית גבוה הלא היא יראת שמים. (ענ"ד)
פתיחה: טובים השניים
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. (מסכת אבות ב ,ב)
הקדמה- יש הכרח שדרך ארץ תקדם לתורה:
"דרך ארץ קדמה לתורה",הקדמה זמנית מוכרחת לדורות, המוסר בטבעיותו, בכל עומק הודו וכחו האיתן, מוכרח להיקבע בנפש ויהיה מצע לאותן השפעות גדולות הבאות מכוחה של תורה (הראי"ה קוק זצ"ל, אורות התורה פרק יב',ב')
חלק א- שלב הראיות ע"פ הפרד"ס:
1. דרך ארץ קדמה לתורה-הוכחה ע"פ פשט הכתובים:
בראשית אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל (א) את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו (ב) ישראל (כי עיקר התורה אינה אלא למצותיה, והגם שנמצאו בס' בראשית ג"כ קצת מצות כמו מילה וגיד הנשה, היה יכול לכותבן בהדי שאר המצות), ומה טעם פתח (ג) בבראשית?(רש"י,בראשית,א,א)
נכון הוא שהאירועים שבחומש "בראשית" קדמו לַאירועים שבחומש "שמות" - וממילא סדר החומשים הוא בהתאם, ובכל זאת יש סיבה מהותית לכך שחומש "בראשית" קודם לחומש "שמות".
חומש "בראשית" חייב להופיע לפני חומש "שמות" - שכן "דרך ארץ קדמה לתורה" . ה"דרך ארץ" - המידות הטובות, שאותן אנו למדים מחיי האבות בחומש "בראשית", צריכה להופיע קודם, ולהוות הכנה ותשתית, לַ"תורה" - למתן תורה המופיע בחומש "שמות".(ע"פ הרב יעקב יפת)
2. דרך ארץ קדמה לתורה - ע"פ המדרש:
דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַב נַחְמָן עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת קָדְמָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֶת הַתּוֹרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ג, כד): לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים, דֶּרֶךְ, זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, וְאַחַר כָּךְ עֵץ הַחַיִּים, זוֹ תּוֹרָה (ויקרא רבא,ט,ג)
מדוע למדו את העיקרון דווקא מסיפור בראשית?
היה נגלה איך שהטבע מתהווה ע"י קיום מצוות עשה ומצוות לא תעשה ולא היה אז שום הבדל בין חיי קודש לחיי טבע...
מסביר הרב חרל"פ בספרו מי מרום חלק ה', כי לאנושות נשאר טעם מסויים מגן עדן - זו דרך ארץ, שהיא בבחינת הרגשת טוב ורע. גם לאחר הגירוש מגן עדן, ממשיך לקנן בתוכינו המוסר הטבעי, גם כיום, האדם הפשוט והישר מיטיב עם הזולת באופן טבעי, הוא אוהב, מרחם, עוזר - בטבעיות. הוא מרגיש כיצד עליו להתנהג בדרך ארץ - הוא לא רק יודע.
לכך, אומר הרב חרל"פ, התכוונו חז"ל באמרם - "דרך ארץ קדמה לתורה" דווקא בהקשר של הגירוש מגן עדן. דרך ארץ היא השריד הקדמוני אשר נשמר מגן עדן - כלשון הסיפא של הפסוק - "לשמור את דרך עץ החיים" - זו דרך ארץ.
האופן בו אנו נוהגים בדרך ארץ כיום מזכיר את האופן בו קיימנו בעבר את כל התורה. שמירת דרך ארץ היא גם המפתח לחזור ולקיים את התורה בטבעיות, כמו האדם הראשון לפני חטא האכילה מעץ הדעת, בבחינת חדש ימינו כקדם.
(ע"פ ד"ר פנינה נויברט,ע"פ מי מרום לרב רחל"פ,חלק ה)
3.דרך ארץ קדמה לתורה - ע"ד הרמז:
מקדימין את דברי המוסר(אמירת מסכת אבות) לענין לימוד התורה:
...רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב) יְ-יָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: (מכות,ג,טז)
4.דרך ארץ קדמה לתורה- ע"פ הסוד:
והנה עניין המידות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת "יסודית", הכלולה מארבע בחינות, הדומם והצומחת והבהמית והמדברת. כי גם הן מורכבות מטוב ורע, והנה בנפש הזה תלויות המידות הטובות והרעות, והן כיסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית, אשר בה תלוויין תרי"ג מצות התורה כנזכר לעיל בשער ראשון. ולפיכך אין המידות מכלל התרי"ג מצות, ואמנם הן הכנות עקריות אל תרי"ג המצות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית, המחוברת אל הגוף עצמו, בסוד (ויקרא יז יד): "כי נפש כל בשר דמ"ו בנפשו הוא", ולפיכך עניין המידות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד.(הרב חיים ויטל, שערי קדושה א ב)
רבי חיים ויטאל ניסה למפות את ארבע המידות העיקריות במקביל לארבעת היסודות שהיו נהוגים בזמנו. כך הוא סבר שיש בנפשו של האדם ארבעה יסודות רעים וטובים, וכנגדם מידות רעות וטובות:
- מיסוד האש מגיעות הגאווה והכעס שהן מידה אחת ותולדותיהם, הקפדנות, בקשת השררה והשנאה וכנגדם ענווה.
- מיסוד הרוח, דיבור מזיק שתולדותיו התחנפות, שקרנות, לשון הרע והתפארות וכנגדם שתקנות.
- מיסוד המים החשק ותאוות התענוג, שתולדותיהן חמדה וקנאה וכנגדם הסתפקות במועט.
- ומיסוד העפר העצבות שתולדתה העצלות וכנגדם השמחה והזריזות.
חלק ב-שלב ההשלכות:
1.התורה אינה תחליף למוסר האנושי:
התורה לא ניתנה לעם ישראל על מנת להוות תחליף למוסר האנושי. על המוסר האנושי להתקיים בטבע האדם מישראל כשם שהוא מתקיים בליבו של כל אדם ואדם, ועל גביו חלה מדרגתה המיוחדת של התורה. אדם בעל שפלות מוסרית שייפגש עם ציוויי התורה עלול לבוא לידי השחתה מוסרית גדולה יותר, משום שהוא יחפש בכל ציווי את האופנים המותרים למימוש שאיפותיו הנמוכות (והעוצמה שברגשי הקודש אף תספק לו 'מוטיבציה' לכך). לדוגמה, אם אדם לא יחוש את השפלות המוסרית שבאמירת לשון הרע על הזולת, וכל יחסיו החברתיים יהיו מבוססים על גבולות ההלכה בלבד, הוא יוכל לבלות את ימיו באמירת לשון הרע באופנים המותרים מבלי לחוש כיצד הדבר מקלקל את נפשו.
התורה לא חייבה את האדם בקיום מצוות במשך שלוש-עשרה שנותיו הראשונות, על מנת שבשנים אלו יבסס את אופיו המוסרי .
(הרב אורי שרקי,מאמר "מה היחס בין התורה והמוסר האנושי?", תשע"א)
2.דרך ארץ ותורה- אליבא דהלכתא:
אין מלמדים תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו או לתם, אבל אם היה הולך בדרך לא טובה מחזירים אותו למוטב ומנהיגים אותו בדרך ישרה ובודקים אותו ואחר כך מכניסים אותו לבית המדרש ומלמדים אותו.(יד החזקה,ספר המדע,הלכות תלמוד תורה ד, א)
3.מדוע קוראים את מסכת אבות בין פסח לעצרת?
כפי בחי' הטהרה שנמצא בבנ"י זוכין לקבל הקדושה. ולכן תיקון המדות בימים אלו. שקודם קבלת התורה צריכין לתקן המדות ולהתטהר כדי שנוכל לקבל קדושת התורה. לכן יסדו מס' אבות בימים אלו. והתחיל משה קיבל תורה לומר כי כל אלו המוסרים ותיקון המדות מלבד שהם נאים לעושיהם. אבל עיקר הכוונה צריך להיות בתיקון המדות כדי להיות כלי אל התורה.(שפת אמת,שמיני,תרנ"ג)
4.תורה ודרך ארץ תלויים אחד בשני:
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. (אבות, ג,יז)
מדוע מתו תלמידי ר' עקיבא דווקא בין מפסח לעצרת?
אָדָם חֲסַר מִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגוֹת נְכוֹנוֹת, הוּא אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם לִלְמֹד עַל מִצְוַת צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, כַּאֲשֶׁר אֵין בּוֹ שֵּׁמֶץ מִמִּדַּת הַנְּדִיבוּת. כֵּיצַד הוּא יָבִין כְּרָאוּי אֶת הַצִּוּוּי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", בְּעוֹד הָאֱנוֹכִיּוּת שׁוֹלֶטֶת בּוֹ. הֲרֵי שֶׁדֶּרֶךְ אֶרֶץ הִיא הַהֲכָנָה שֶׁעַל יָדָהּ יוּכַל לִפְנוֹת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלָכֵן הִיא קוֹדֶמֶת לַתּוֹרָה.
רֶמֶז לְכָךְ אָנוּ מוֹצְאִים בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (דַּף סב:), עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אֶלֶף תַּלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁמֵּתוּ כּוּלָּם בִּזְמַן קָצַר - מִפֶּסַח עַד שָׁבוּעוֹת, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה בָּזֶה. לְפִי שִׁעוּר קוֹמָתָם הֵם הָיוּ לְקוּיִים בְּמִדַּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ.
לֹא לְחִנָּם הִדְגִּישׁוּ חֲכָמֵינוּ כִּי הֵם נִפְטְרוּ "מִפֶּסַח עַד שָׁבוּעוֹת", לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהֵם נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם בִּתְקוּפָה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר. תְּקוּפָה זוֹ נוֹעֲדָה לִהְיוֹת הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, הֲכָנָה רוּחָנִית לְמַעֲמָד הַר סִינָי, וּמַהִי אוֹתָהּ הֲכָנָה? הֱוֵי אוֹמֵר "דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה". לְפִיכָךְ מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתָם תַּלְמִידִים לָקוּ בַּדֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלָּהֶם, הֵם לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִזְכּוֹת לְקַבָּלַת תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֵין תּוֹרָה, וְלָכֵן נִלְקְחוּ לְבֵית עוֹלָם לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה.
(אבות ישראל, הרב אברהם ישראל, מסכת אבות,שם)
5.יש דרך ארץ שקדמה לתורה ויש דרך ארץ שבאה אחרי לימוד התורה:
א.בין אדם לחברו:
{ויקרא א-א} ויקרא אל משה וידבר למה הקדים קריאה לדיבור לימדה תורה דרך ארץ שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא א''כ קורהו (יומא ד,ע"ב)
ב.בין אדם לעצמו:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יְ-ה-וָ-ה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ בִּשְׁמֹעַ יְ-ה-ו-ה אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְ-ה-וָ-ה:(שמות טז,ח)
בשר לאכול. ולא לשובע, למדה תורה דרך ארץ שאין אוכלין בשר לשובע(רש"י,שם)
ג.בין אדם למקום:
מותר לאדם לסדר את מטתו קודם תפלת שחרית, דאין זה בכלל עשיית צרכיו, כי זה שייך לעניני דרך ארץ, ואינה מלאכה (קיצו"שע ילקוט יוסף, הלכות תפילה,לג)
סיום: דרך ארץ ויראת שמים:
דרך ארץ כשמה - באה מלמטה מהארץ, מהמוסר הטבעי הטבוע באדם מעצם בריאתו והיא כפי שהסביר הרב שרקי שליט"T נדרשת להיות באדם קודם שילמד תורה.לעומתה- יראת שמים לענ"ד היא הקומה השנייה היא הדרך ארץ שבאה אחרי לימוד התורה שכן כשמה כן היא- מקורה בשמים, בחלק העליון של המציאות ולכן "דרך ארץ" היא האמצעי(דרך) המסייע ביד התורה להביא את האדם למדרגה מוסרית-ערכית גבוה הלא היא יראת שמים. (ענ"ד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה