אבות פרק א משנה ו: אמור לי מי רבך וחברך- ואומר לך מי אתה

יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי, קִבְּלוּ מֵהֶם.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה אוֹמֵר:
א.עֲשֵׂה לְךָ רַב,
ב.וּקְנֵה לְךָ חָבֵר,
ג.וֶהֱוֵי דָן אֶת־כָּל־הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
אסמכתא דקרא:
עֲשֵׂה לְךָ רַב:
וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵ-אלֹהִים(שמות ד,טז)
לא-להים. לרב ולשר(רש"י,שם)
וּקְנֵה לְךָ חָבֵר:
טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ (קהלת ד,ט)
טובים השנים שהם יגיעין בתורה, מן האחד, שעוסק זה לעצמו וזה לעצמו. כי אם יפלו האחד יקים את חברו, שאם שכח הלכה אחד מהם, חברו מחזיר ההלכה. והחוט המשלש לא במהרה ינתק, זה הרב שהוא מחזיר להם טעותן (קהלת רבה,פרשה ד,פיסקה ט)
וֶהֱוֵי דָן אֶת־כָּל־הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ:(ויקרא יט,טו)
בצדק תשפוט עמיתך -הוי דן את חבירך לכף זכות(שבועות,ל,ע"א)

הקשר בין תוכן הדברים ליְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה:
תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים,ולא כיהושע בן פרחיא שדחפו לישו הנוצרי בשתי ידיו.מה היה המעשה ביהושע בן פרחיה?כשהרג ינאי המלך את החכמים, הלכו יהושע בן פרחיה וישו לאלכסנדריא.כשנעשה שלום, שלח לו שמעון בן שטח: 'מיני ירושלים עיר הקדש ליכי אלכסנדריה של מצרים: אחותי, בעלי שרוי בתוכך ואנכי יושבת שוממה'.עמד ובא (יהושע) ונזדמנה לו אכסניא אחת.עשו לו בה כבוד מרובה.אמר: כמה יפה אכסניא זו!אמר לו (ישו): רבי, עיניה טרוטות (מכוערות).אמר לו: רשע, בכך אתה עוסק? הוציא 400 שופרות והחרימו.בא לפניו כמה פעמים, ואמר לו: קבלני (בתשובה)לא היה שם לב אליו.יום אחד היה קורא קריאת שמע. בא לפניו.חשב לקבלו, הראה לו בידו (שימתין עד שיסיים את התפילה).הוא חשב: הוא דוחה אותי. הלך והעמיד לבנה והשתחווה לה.אמר לו: חזור בך!אמר לו: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.ואמר מר: ישו כישף והסית והדיח את ישראל. (סנהדרין קז ע"ב).

עשה לך רב וקנה לך חבר- כדי שתדון את כל האדם לכף זכות:
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי, קִבְּלוּ מֵהֶם.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה שתלמידו היה יש"ו הנוצרי ולא דן אותו לכף זכות וסופו של יש"ו שהתפקר והחטיא את הרבים ואולי מכאן הבין עד כמה חשוב הדבר ולכן היה אוֹמֵר:א.עֲשֵׂה לְךָ רַב אחד מובהק והיה נאמן לפסיקותיו ואל תעשה לך הרבה רבנים לעניין הלכה שכן אז תצא קרח מכאן ומכאן,ב.וּקְנֵה לְךָ חָבֵר שעליו תשים מבטחך וכך תהיה מעורב עם הבריות ולא מנותק מן החברה שסביבך,ג.וֶהֱוֵי דָן אֶת־כָּל־הָאָדָם לְכַף זְכוּת וגם אם הוא לא קנה לו חבר ואינו מעורב עם הבריות עדיין תדון אותו לכף זכות כאותו עשיר שנדמה לציבור ככילי ורק בזכות שעשו להם רב לימדם זה שעליהם לדונו לכף זכות בשל מעשיו הטובים שעשה בסתר.


3 מדרגות של קשר עם הסובבים:
רַב -שהוא למעלה ממדרגתו
חָבֵר - בדומה לו במדרגתו
כָּל־הָאָדָם - אף אלו שהם למטה ממדרגתו
(ע"פ דרך חיים למהר"ל,שם)

הוי דן את כל האדם לכף זכות -כדי שיהיה חברך או רבך:
שלא יאמר אדם מה לי ולפלוני אינו כדאי לי להיות רב ואינו כדאי להיות לפלוני חברי אלא הווי דן את כל האדם(את מכלול מעלותיו ולא רק פן אחד צר שבו מצאת גנאי- שפת אמת) לכף זכות.(ע"פ דרך חיים למהר"ל)