יום חמישי, 7 במרץ 2013

ויקהל- פקודי: חכמת הלב*

פתיחה: מה לחכמה וללב?
וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה(שמות לה,י)

ויקהל:זריזים- מקדימים:

וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן: (שמות לה,כז)
והנשאם הביאו. אמר ר' נתן, מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים, יתנדבו צבור מה שמתנדבים, ומה שמחסרין אנו משלימין אותו, כיון שהשלימו צבור את הכל, שנאמר והמלאכה היתה דים (שמות לו, ז.), אמרו נשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני השהם וגו', לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה, ולפי שנתעצלו מתחלה, נחסרה אות משמם, והנשאם כתיב: (רש"י,שם)
מדוע דווקא נענשו שחיסר להם את האות י?
אלא והנשאם חסר יו"ד כתיב כי רק אות אחת מן השם הגדול חקוק בשם נשיא דהיינו היו"ד וע"י שהתנשאו בדבריהם לקח ה' מן שמם אות זה משמו יתברך המורה כולו על גדר הענוה כמבואר בפסוק בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך. ודבר זה סוד מסודות התורה וצורת היו"ד מורה ג"כ על הענוה והקטנות. (כלי יקר,שמות כה,א)


פקודי: לשמר את עוצמת ההתלהבות:

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ-ה-וָ-ה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: (שמות לט ,מג)
מה מלמד כפל הלשון "וְהִנֵּה עָשׂוּ" , "כֵּן עָשׂוּ" ?
עשייתם היתה באותה התלהבות שבה שמעו את ציווי ה', ואם אמנם בנוהג שבעולם נחלשת ההתלהבות במשך הזמן החולף מהציווי עד העשייה הרי כאן- עשו אותה כאשר צוה ה'-ללא כל חולשה אלא במלוא ההתלהבות (כנסת יחזקאל, ר' יחזקאל מרדומסק)


 סיום:חכם הלב מחבר את הלב אל השכל(ומזדרז לעשות) ואת השכל אל הלב(ומשמר את ההתלהבות):

חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט(משלי ח,י)
פרוש כמו שאמרו בגמרא, שמסקנה אפילו כלפי שמיא מהניא,דהיינו שאם יאמר: למחר אשכים בבוקר ללמוד הוא יהיה נכשל בזה ולא יעמוד,וזהו: החכם לב יקח מצוות תכף כשבא לידו ואינו משהה אותם.אבל מי שהוא אוויל ואינו עושה תיכף אלא אומר בשפתיו שיעשה אחר כך או למחר יהיה נכשל בזה ולא יעשה כלל
(הגר"א,שם)





*מבוסס על רעיון מאת הרב אברהם יוסף שוורץ בספר נקודה למחשבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה