פתיחה:התפילה והלב
איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה(תענית ב,ע"א)
מה בין שיזבא להצלה?
יְהֵא 1.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא 2.חַיִּים 3.וְשָׁבָע 4.וִישׁוּעָה 5.וְנֶחָמָה 6.וְשֵׁיזָבָא 7.וּרְפוּאָה 8.וּגְאֻלָּה 9.וּסְלִיחָה 10.וְכַפָּרָה 11.וְרֵוַח 12.וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל-
על האבודרהם:
רבי דוד (בר' יוסף) אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם. נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו.
אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר (בעל הטורים), בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו. עיקר פרסומו נבע מספרו שכתב בשנת 1340 - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה:
"רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם" (ערך אבודרהם, ויקיפדיה)
...וביקש כאן שתים עשרה בקשות כמספר שבטי בני יעקב. (אבודרהם,ר' דוד ב"ר יוסף)
ואכן ניתן להעמיד על אחד מהלשונות נקטו כנגד כל אחד מהשבטים ומהויותיהם:
1.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא -כנגד שמעון
א.שחרחר מלחמה במעשה דינה
ב.והיה המוביל במכירת יוסף
ג.ואף הוביל למגפה בשבטו בעקבות חטא בעל פעור אחים וכמעט נכחד
ודווקא מתוך כך תיקונו יהיה בהבאת שלום.
סיפר רבי שלמה גולדשטוף זצ"ל:פעם אחת התפנה הגאון מטישבין-רבי דב בעריש ויידנפלד זצ"ל לעסוק בהשכנת שלום בין שני צדדים יריבים כשהוא אומר לחתנו:
"יודע אני מראש כי הדבר יגרום לי עלבונות,יסורים ועוגמת נפש מרובה.אלא מאי- אפילו על מנת כן.והויסף בבדיחותא: חז"ל אומרים "הוראה סיר בחלום יצפה לשלום".הסיר הוא סמל השלום מפני שיוצר הרמוניה בין שני יריבים:"אש (מלמטה) ונים(שבתוכו) ומה שכר שמקבל הסיר<הוא מתלכלכך בפיח ופניו משחירים(מרביצי תורה מעולם החסידות,ע"פ ספר איש לרעהו,חומש ויקרא,פרשת בחוקותי)
2.חַיִּים-כנגד יששכר חמור גרם שמסמל את התורה.
חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד(רש"י,שם),
והתורה היא כידוע תורת חיים,סם חיים,"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר " (משלי ג, יח).
3.וְשָׁבָע-כנגד אשר המייצג את השובע הגשמי: "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"
ובמדרש רבא(בראשית,צח,יט) :מאשר שמנה לחמו (מט, כ), שארצו שמנה, שלחמו שמן.
...המספור מתחיל משש. המילה שש היא מלשון ששון, הדרך להגעה למטרה. ששון זו השמחה שיש לאדם כשהוא מתקדם ויודע שהוא צפוי להגיע לדבר משמח. שֶׁבָע זה מלשון שבע; כשהאדם נמצא במצב שיש לו כל צרכיו ולא חסר לו כלום. שמונה זה מלשון שומן, זה כשאוכלים הרבה ונוצר עודף המצטבר כשומן. לאחר שאדם אכל ושבע והעלה שומן, הוא יכול להשתעשע. זה תשע, השלב של מי שכבר יש לו די והוא יכול להנות מהחיים...(ע"פ הרב אורי שרקי שליט"א)
4.וִישׁוּעָה-גד,הישועה והנצחון במלחמה נזקפים לזכות בני גד על שום אומץ ליבם-
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב:
גד. התנבא שיבא עליו גדוד והוא ינצחנו באחרונה(אבן עזרא,שם)
5.וְנֶחָמָה-כנגד אבן השבו בחשן שהיא של שבט נפתלי
וידוע שלאבן השבו יש כח להעניק נחמה לאנשים שחוו שכול.
וכן אתה מוצא :
בשעה שעלו לקבר את אבינו יעקב באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים ושפר על ידן(בראשית רבא,צח,יז)
6.וְשֵׁיזָבָא-(הצלה) כנגד ראובן שנאמר " וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ" ,
ובבראשית רבא:"אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך, הדא הוא דכתיב (דברים ד, מג): את בצר במדבר"
7.וּרְפוּאָה-כנגד דן ,הנחש סמל הרפואה ועל דן נאמר :"יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר"
ונחש הנחושת של משה היה מקור לרפואה: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי "(במדבר כא,ט)
8.וּגְאֻלָּה-כנגד יהודה כנגד משיח בן דוד:
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא (שילה) שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים(בראשית מט,י)
עד כי יבא שילה. מלך המשיח שהמלוכה שלו(רש"י,שם)
מעשה בחבורת אפיקורסים שישבה ולגלגה על אמונת ביאת המשיח.קלט הרב מבילגוריי את שיחתם ופנה אליהם: אספר לכם סיפור.פעם קרא השועל אל הציפור שבראש האילן: בואי רדי נא אלי.סירבה הציפור ואמרה: בוודאי רעב אתה,שועל ערום.אמר לה השועל: כלום לא שמעת שהמשיח בא."וגר זאב עם כבש"? לפתע נשמעה נביחת כלבי ציידים.נבהל השועל והחל לברוח.מה לך בורח? שאלה הציפור,הלא המשיח כבר בא? כן, ענה השועל, אך הכלבים אינם מאמינים בביאת המשיח...(חיוכה של תורה,פרשת ויחי,עמ' נה-נו)
שאלו את הרבי מקוצק: איך תצא לקבל את המשיח? השיב הרבי: אני ארצה להיות אחרון בתור שבא ללחוץ את ידו. מיליוני יהודים יקבלו את המשיח ואני אעמוד אחרון בתור. המשיח ישאל אותי: ר' יהודי, איפה היית עד עכשיו? ואז אני אשיב לו: משיח, אתה שואל אותי איפה הייתי עד עכשיו, ואני שואל אותך – איפה אתה היית עד עכשיו? (ע"פ הרב מאיר שוורץ, מתוך שיחת השבוע גליון 1364)
9.וּסְלִיחָה-כנגד יוסף על שום שסלח לאחיו:
וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו: וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי: וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב:וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם: (בראשית נ,טז-כא)
10.וְכַפָּרָה-כנגד לוי כנגד כפרתו של כהן גדול
"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל" (ויקרא טז,יז)
11.וְרֵוַח-כנגד זבולון, לחוף ימים ישכון בריווח:
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: (בראשית מט,יג)
12.וְהַצָּלָה -כנגד בנימין שמזרעו באה הצלה לכל עם ישראל בימי מרדכי ואסתר ,
ע"ש מרדכי שאמר לאסתר "רוח והצלה יעמוד ליהודים..."(אסתר ד,יד)
לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
*ביאור: בין שיזבא להצלה
1.ראוי לציין שהשיזבא(=ההצלה) של ראובן היא על הצלה על צרה הבאה מבפנים( שנאת אחים במקרה שלו)
וההצלה של בנימין היא על צרות ואיומים הבאים מבחוץ (המן במקרה ההוא).
2.וחשוב להבחין בין 2 הצלות אלו שכן ההצלה על צרה מבפנים מחייבת קודם חזרה בתשובה בין אדם לחברו (ולכן התאחדו האחים רק אחרי שאמרו "אבל אשמים אנחנו")
והצלה על צרה הבאה מבחוץ מחייבת קודם חזרה בתשובה על ענייני בין אדם למקום (ולכן באה ההצלה רק אחרי שעשו 3 ימי תענית וזעקו והתפללו לה').
3.ונקט דווקא בלשון ארמית (שיזבא) על ההצלה על הצרות מבפנים ע"מ להסתיר את הצורך בהצלה זו מפני המקטרגים/מלאכים מזיקים /שונאי ישראל כשם שחלק מלשון הקדיש היא בארמית
(ענ"ד)
**מדוע דווקא בקדיש יש עניין לשלב את כל שבטי ישראל?
הקדיש הוא שבח גדול ונורא שתקנו אנשי כנסת הגדולה אחרי חורבן בית ראשון. והיא תפילה על חילול שמו יתברך מחורבן בית המקדש, וחורבן ארץ הקודש, ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ. ואנו מתפללים שיתגדל ויתקדש שמו יתברך, כמו שאמר הנביא: ''והתגדלתי והתקדשתי, ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה'.'' (ערוך השולחן,אורח חיים,סימן נה,סעיף א)
1.במבט מלמעלה למטה-שאר השבטים משלימים את התכונה שנחסרה בעקבות פטירת אדם מישראל:
מדוע אומרים קדיש אחרי יהודי שמת? עם ישראל מגלה את כבוד מלכותו של הקב'ה בעולם. כל יהודי שמת גורם להתמעטות כבודו של הקב'ה. לכן אנו מבקשים שהקב'ה ימלא את החיסרון שנוצר בעקבות מותו של היהודי, ויגדיל את שמו מחדש (אליבא דאתר "שלום לעם")
2.במבט מלמטה למעלה-הקדיש במקורו הוא הצהרת האחדות של בני יעקב:
...ענא אבונן יעקב ואמר להון אברהם אבוי דאבא קם מיניה פיסול ישמעאל וכל בני קטורה ויצחק אבא קם מיניה פיסול עשו אחי ואנא דחיל דלא יהי ביניכון גבר לביה פליג על אחוי למיזל למפלח קדם טעוון אוחרניין ענין תרי עשרתי שבטוי דיעקב כולהון כחדא ואמרין שמע מינן ישראל אבונן י-י אלהנא י-י חד עני יעקב אבונן ואמר יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין: (תרגום ירושלמי,בראשית,מט,א)
סיום: הכוונה בתפילה נותנת חיות לגוף התפילה:
תפילה בלא כוונה-כגוף בלא נשמה (אברבנאל- נחלת אבות,פירוש למסכת אבות, פרק ב', משנה י"ג)
איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה(תענית ב,ע"א)
מה בין שיזבא להצלה?
יְהֵא 1.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא 2.חַיִּים 3.וְשָׁבָע 4.וִישׁוּעָה 5.וְנֶחָמָה 6.וְשֵׁיזָבָא 7.וּרְפוּאָה 8.וּגְאֻלָּה 9.וּסְלִיחָה 10.וְכַפָּרָה 11.וְרֵוַח 12.וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל-
על האבודרהם:
רבי דוד (בר' יוסף) אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד. מכונה גם בקצרה האבודרהם. נולד לרבי יוסף אבודרהם ונקרא על שם אבי אביו.
אבודרהם ישב בסביליה שבספרד ולפי סברה אחת היה תלמידו של רבי יעקב בן אשר (בעל הטורים), בין השאר, כי הוא מרבה לצטטו בספרו. עיקר פרסומו נבע מספרו שכתב בשנת 1340 - "חיבור פירוש הברכות והתפילות" (ידוע יותר בשם "ספר אבודרהם") שמטרתו ריכוז התפילות פירושם והלכותיהם. אבודרהם מסביר מדוע כתב את הספר בהקדמה:
"רוב ההמון אינם מבינים דברי התפילה וגם אינם יודעים סדר המנהגות וטעמיהם" (ערך אבודרהם, ויקיפדיה)
...וביקש כאן שתים עשרה בקשות כמספר שבטי בני יעקב. (אבודרהם,ר' דוד ב"ר יוסף)
ואכן ניתן להעמיד על אחד מהלשונות נקטו כנגד כל אחד מהשבטים ומהויותיהם:
1.שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא -כנגד שמעון
א.שחרחר מלחמה במעשה דינה
ב.והיה המוביל במכירת יוסף
ג.ואף הוביל למגפה בשבטו בעקבות חטא בעל פעור אחים וכמעט נכחד
ודווקא מתוך כך תיקונו יהיה בהבאת שלום.
סיפר רבי שלמה גולדשטוף זצ"ל:פעם אחת התפנה הגאון מטישבין-רבי דב בעריש ויידנפלד זצ"ל לעסוק בהשכנת שלום בין שני צדדים יריבים כשהוא אומר לחתנו:
"יודע אני מראש כי הדבר יגרום לי עלבונות,יסורים ועוגמת נפש מרובה.אלא מאי- אפילו על מנת כן.והויסף בבדיחותא: חז"ל אומרים "הוראה סיר בחלום יצפה לשלום".הסיר הוא סמל השלום מפני שיוצר הרמוניה בין שני יריבים:"אש (מלמטה) ונים(שבתוכו) ומה שכר שמקבל הסיר<הוא מתלכלכך בפיח ופניו משחירים(מרביצי תורה מעולם החסידות,ע"פ ספר איש לרעהו,חומש ויקרא,פרשת בחוקותי)
2.חַיִּים-כנגד יששכר חמור גרם שמסמל את התורה.
חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד(רש"י,שם),
והתורה היא כידוע תורת חיים,סם חיים,"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר " (משלי ג, יח).
3.וְשָׁבָע-כנגד אשר המייצג את השובע הגשמי: "מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ"
ובמדרש רבא(בראשית,צח,יט) :מאשר שמנה לחמו (מט, כ), שארצו שמנה, שלחמו שמן.
...המספור מתחיל משש. המילה שש היא מלשון ששון, הדרך להגעה למטרה. ששון זו השמחה שיש לאדם כשהוא מתקדם ויודע שהוא צפוי להגיע לדבר משמח. שֶׁבָע זה מלשון שבע; כשהאדם נמצא במצב שיש לו כל צרכיו ולא חסר לו כלום. שמונה זה מלשון שומן, זה כשאוכלים הרבה ונוצר עודף המצטבר כשומן. לאחר שאדם אכל ושבע והעלה שומן, הוא יכול להשתעשע. זה תשע, השלב של מי שכבר יש לו די והוא יכול להנות מהחיים...(ע"פ הרב אורי שרקי שליט"א)
4.וִישׁוּעָה-גד,הישועה והנצחון במלחמה נזקפים לזכות בני גד על שום אומץ ליבם-
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב:
גד. התנבא שיבא עליו גדוד והוא ינצחנו באחרונה(אבן עזרא,שם)
5.וְנֶחָמָה-כנגד אבן השבו בחשן שהיא של שבט נפתלי
וידוע שלאבן השבו יש כח להעניק נחמה לאנשים שחוו שכול.
וכן אתה מוצא :
בשעה שעלו לקבר את אבינו יעקב באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים ושפר על ידן(בראשית רבא,צח,יז)
6.וְשֵׁיזָבָא-(הצלה) כנגד ראובן שנאמר " וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ" ,
ובבראשית רבא:"אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה פתחת תחלה בהצלת נפשות, חייך שאין מפרישין ערי מקלט תחלה אלא בתחומך, הדא הוא דכתיב (דברים ד, מג): את בצר במדבר"
7.וּרְפוּאָה-כנגד דן ,הנחש סמל הרפואה ועל דן נאמר :"יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר"
ונחש הנחושת של משה היה מקור לרפואה: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי "(במדבר כא,ט)
8.וּגְאֻלָּה-כנגד יהודה כנגד משיח בן דוד:
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא (שילה) שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים(בראשית מט,י)
עד כי יבא שילה. מלך המשיח שהמלוכה שלו(רש"י,שם)
מעשה בחבורת אפיקורסים שישבה ולגלגה על אמונת ביאת המשיח.קלט הרב מבילגוריי את שיחתם ופנה אליהם: אספר לכם סיפור.פעם קרא השועל אל הציפור שבראש האילן: בואי רדי נא אלי.סירבה הציפור ואמרה: בוודאי רעב אתה,שועל ערום.אמר לה השועל: כלום לא שמעת שהמשיח בא."וגר זאב עם כבש"? לפתע נשמעה נביחת כלבי ציידים.נבהל השועל והחל לברוח.מה לך בורח? שאלה הציפור,הלא המשיח כבר בא? כן, ענה השועל, אך הכלבים אינם מאמינים בביאת המשיח...(חיוכה של תורה,פרשת ויחי,עמ' נה-נו)
שאלו את הרבי מקוצק: איך תצא לקבל את המשיח? השיב הרבי: אני ארצה להיות אחרון בתור שבא ללחוץ את ידו. מיליוני יהודים יקבלו את המשיח ואני אעמוד אחרון בתור. המשיח ישאל אותי: ר' יהודי, איפה היית עד עכשיו? ואז אני אשיב לו: משיח, אתה שואל אותי איפה הייתי עד עכשיו, ואני שואל אותך – איפה אתה היית עד עכשיו? (ע"פ הרב מאיר שוורץ, מתוך שיחת השבוע גליון 1364)
9.וּסְלִיחָה-כנגד יוסף על שום שסלח לאחיו:
וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו: וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי: וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב:וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם: (בראשית נ,טז-כא)
10.וְכַפָּרָה-כנגד לוי כנגד כפרתו של כהן גדול
"וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל" (ויקרא טז,יז)
11.וְרֵוַח-כנגד זבולון, לחוף ימים ישכון בריווח:
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: (בראשית מט,יג)
12.וְהַצָּלָה -כנגד בנימין שמזרעו באה הצלה לכל עם ישראל בימי מרדכי ואסתר ,
ע"ש מרדכי שאמר לאסתר "רוח והצלה יעמוד ליהודים..."(אסתר ד,יד)
לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
*ביאור: בין שיזבא להצלה
1.ראוי לציין שהשיזבא(=ההצלה) של ראובן היא על הצלה על צרה הבאה מבפנים( שנאת אחים במקרה שלו)
וההצלה של בנימין היא על צרות ואיומים הבאים מבחוץ (המן במקרה ההוא).
2.וחשוב להבחין בין 2 הצלות אלו שכן ההצלה על צרה מבפנים מחייבת קודם חזרה בתשובה בין אדם לחברו (ולכן התאחדו האחים רק אחרי שאמרו "אבל אשמים אנחנו")
והצלה על צרה הבאה מבחוץ מחייבת קודם חזרה בתשובה על ענייני בין אדם למקום (ולכן באה ההצלה רק אחרי שעשו 3 ימי תענית וזעקו והתפללו לה').
3.ונקט דווקא בלשון ארמית (שיזבא) על ההצלה על הצרות מבפנים ע"מ להסתיר את הצורך בהצלה זו מפני המקטרגים/מלאכים מזיקים /שונאי ישראל כשם שחלק מלשון הקדיש היא בארמית
(ענ"ד)
**מדוע דווקא בקדיש יש עניין לשלב את כל שבטי ישראל?
הקדיש הוא שבח גדול ונורא שתקנו אנשי כנסת הגדולה אחרי חורבן בית ראשון. והיא תפילה על חילול שמו יתברך מחורבן בית המקדש, וחורבן ארץ הקודש, ופיזור ישראל בארבע כנפות הארץ. ואנו מתפללים שיתגדל ויתקדש שמו יתברך, כמו שאמר הנביא: ''והתגדלתי והתקדשתי, ונודעתי לעיני גוים רבים, וידעו כי אני ה'.'' (ערוך השולחן,אורח חיים,סימן נה,סעיף א)
1.במבט מלמעלה למטה-שאר השבטים משלימים את התכונה שנחסרה בעקבות פטירת אדם מישראל:
מדוע אומרים קדיש אחרי יהודי שמת? עם ישראל מגלה את כבוד מלכותו של הקב'ה בעולם. כל יהודי שמת גורם להתמעטות כבודו של הקב'ה. לכן אנו מבקשים שהקב'ה ימלא את החיסרון שנוצר בעקבות מותו של היהודי, ויגדיל את שמו מחדש (אליבא דאתר "שלום לעם")
2.במבט מלמטה למעלה-הקדיש במקורו הוא הצהרת האחדות של בני יעקב:
...ענא אבונן יעקב ואמר להון אברהם אבוי דאבא קם מיניה פיסול ישמעאל וכל בני קטורה ויצחק אבא קם מיניה פיסול עשו אחי ואנא דחיל דלא יהי ביניכון גבר לביה פליג על אחוי למיזל למפלח קדם טעוון אוחרניין ענין תרי עשרתי שבטוי דיעקב כולהון כחדא ואמרין שמע מינן ישראל אבונן י-י אלהנא י-י חד עני יעקב אבונן ואמר יהא שמיה רבא מברך לעלמי עלמין: (תרגום ירושלמי,בראשית,מט,א)
סיום: הכוונה בתפילה נותנת חיות לגוף התפילה:
תפילה בלא כוונה-כגוף בלא נשמה (אברבנאל- נחלת אבות,פירוש למסכת אבות, פרק ב', משנה י"ג)
