טו בשבט ול"ג בעומר: ימים של שמחה

פתיחה: בין ט"ו בשבט( חג אקולוגי) לל"ג בעומר ( חג "אנטי" אקלוגי):

נהגו שלא ליפול על פניהם בט''ו באב ולא בט''ו בשבט ולא בראש חודש ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין). בפורים אין נופלין על פניהם. (בל''ג בעומר אין נופלין. ביום כיפור אין נופלין. וכן בערב ראש השנה אפילו שחרית. מנהגים):  (שו"ע,או"ח,קלא,ו)

טו בשבט- יום תיקון האכילה מעץ הדעת:

אכילת הפירות מתקנת את חטא האכילה של אדם הראשון:
ובתחלת הבריאה היה מזון האדם מפירות האילן כמו שנאמר ויטע וגו', וישם שם את האדם ונטיעה הוא באילנות וכמו שנאמר מכל עץ הגן אכל תאכל. ומה שנאמר נתתי לכם את כל עשב וגו', ואת כל העץ אשר בו פרי עץ וגו', לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ וגו', אין הכונה הכל לכולם רק פרי העץ לאדם ועשב השדה לבעלי חיים
 תדע דאחר החטא בקללות נאמר לו ואכלת את עשב השדה ואיתא (פסחים קיח.) דזלגו עיניו דמעות אני וחמורי נאכל באבוס אחד ואמר לו בזעת אפך וגו'. ואז נתקללו פירות האילן ועתיד להחזירן לתיקונן כמו שאמרו (בראשית רבה פ' יב)...
וחודש שבט זמן תיקון האכילה מתאוה...ובשבט לבית שמאי מראש חודש ולבית הלל מט"ו בו שנתמלא הסיהרא מפגימתה שנתקן ענין תאות אכילה הוא ראש השנה לאילן ואנחנו מברכין על הפירות להכניס בהם ברכה וקדושה.(פרי צדיק טו בשבט, אות א)

  
לג בעומר- יום ירידת המן:
וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות טז,א)
לפי דאי' במדרש שמיום שכלה החררה שהוציאו ממצרי' הלכו ג' ימים בלא לחם ואח"כ ירד המן אם כן היה הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראויה לעשות לזה זכר טוב.( חת"ם סופר יו"ד סי' רל"ג)

וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ: (שמות טז,לא)

המן-חזרה אל הלחם שלפני חטא אדם הראשון:
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא(שמות טז,ד)


הלחם אשר יאכלו בני אדם אחר חטא אדם הראשון הוא מעורב בפסולת ומוץ וסובין, וצריך יגיעה רבה עד שיעשה לחם... ואני ממטיר לכם לחם בלא פסולת וקליפה כמו שהיה קודם חטא אדם הראשון, וכמו שיהיה לעתיד...
(מלבי"ם,שמות טז ד)
 
סיום: כשהמן פסק- נצטוו על נטיעת עצים:
וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל(ויקרא יט,כג)