פתיחה: מה הקשר בין אמירת שמע ישראל לברית המילה?
בטקס המילה האב אומר בקול רם את פסוקי קידוש ה':
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵינוּ יְ-ה-וָ-ה אֶחָד (דברים ו,ד)
א.המפגש של יוסף עם אחיו- דרך הברית שבגוף:
ברית המילה: הברית של הגוף
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה (בראשית, מה, א-ד)
גשו נא אלי.ראה אותם נסוגים לאחור, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (רש"י,שם)
לפי שלא היה צריך לומר מילת אלי {אל גופי}אלא גשו נא , זאת והראה להם שהוא מהול (רש"א,ר' שמואל אלמושנינו, שם)
האחים יכלו לזהות את יוסף ע"פ מילתו לפי שנולד מהול והיה ניכר הדבר:{ענ"ד}
יעקב נולד מהול, דכתיב (בראשית, כה ) ויעקב איש תם. ויוסף נולד מהול, דכתיב (בראשית, לז ) אלה תולדות יעקב יוסף, שהיה דומה לאביו.( תנחומא,פרשת נח,ו)
תינוק שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית, וחל היום השמיני ללידתו בשבת או ביום טוב, אין מטיפין ממנו את הדם בשבת או ביום טוב, אלא ידחו את הטפת הדם ליום א'. [שובע שמחות ב' עמוד קסה. ילקו''י שבת ד' עמוד שלז]
ב.המפגש של יוסף עם אביו- שמע ישראל: קבלת עול מלכות שמים-דרך הברית של הרוח והנפש:
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם...
וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד: (בראשית מה,כז-מו כט)
ויבך על צואריו עוד.לשון הרבות בכיה,... אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא את שמע (רש"י,שם)
להראות את יוסף רשפי אש שלהבת אהבת השם ויראת ה', שכל מחמד י העולם הזה ותענוגותיו המה בעיניו כאין וכאפס, כי אם ביראת השם כל היום - לכן בחר לקרוא אז קריאת שמ ע על תכלית זו, לעוררו על תוקף וחוזק יראת השם , ושזו היתה כונתו באמרו אלכה (באר יוסף,שם)
לפיכך אמרו חכמינו: ״כל הקורא קריאת־שמע ומרמז בעיניו וקורץ בשפתותיו, עליו הכתוב אומר: ״ולא אותי קראת יעקב" שאיננו נוהג כיעקב, שלא הפסיק באמצע קריאת־שמע, אפילו כשראה את בנו אחרי עשרים ושתים שנה...(מהרש"א,חידושי אגדות,יט,ע"ב)
הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונה שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים מפני שנראה כקורא עראי וכתיב ודברת בם ודרשינן עשה אותם קבע: (שו"ע,או"ח,סג,ו)
סיום:
רק החיבור בין ברית הגוף (המילה) וברית הרוח(ק"ש) הוא זה אשר שמר על עם ישראל הן בגלות והן בשובם ארצה אחרי אלפיים שנות גלות שכן יש לקדש את הגוף ע"מ להתעלות מבחינה רוחנית ולכן כאשר שמע יעקב על כך שיוסף התוודע לאחיו דרך קדושת הגוף ביקש להזכיר ליוסף בפוגשו אותו גם את קדושת הרוח וממילא לכל יהודי שנימול יש להזכיר באותה הנשימה גם את קדושת הרוח(ק"ש) דווקא בעת ביצוע ברית הגוף(ברית המילה) ללמדך שזה צריך לזה בעולם הזה ורק בחיבור של שניהם יוכלו להשיג את תכלית האדם בעולם הזה- דעת ה' (ענ"ד)
בטקס המילה האב אומר בקול רם את פסוקי קידוש ה':
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵינוּ יְ-ה-וָ-ה אֶחָד (דברים ו,ד)
א.המפגש של יוסף עם אחיו- דרך הברית שבגוף:
ברית המילה: הברית של הגוף
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה (בראשית, מה, א-ד)
גשו נא אלי.ראה אותם נסוגים לאחור, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול (רש"י,שם)
לפי שלא היה צריך לומר מילת אלי {אל גופי}אלא גשו נא , זאת והראה להם שהוא מהול (רש"א,ר' שמואל אלמושנינו, שם)
האחים יכלו לזהות את יוסף ע"פ מילתו לפי שנולד מהול והיה ניכר הדבר:{ענ"ד}
יעקב נולד מהול, דכתיב (בראשית, כה ) ויעקב איש תם. ויוסף נולד מהול, דכתיב (בראשית, לז ) אלה תולדות יעקב יוסף, שהיה דומה לאביו.( תנחומא,פרשת נח,ו)
תינוק שנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית, וחל היום השמיני ללידתו בשבת או ביום טוב, אין מטיפין ממנו את הדם בשבת או ביום טוב, אלא ידחו את הטפת הדם ליום א'. [שובע שמחות ב' עמוד קסה. ילקו''י שבת ד' עמוד שלז]
ב.המפגש של יוסף עם אביו- שמע ישראל: קבלת עול מלכות שמים-דרך הברית של הרוח והנפש:
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם...
וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד: (בראשית מה,כז-מו כט)
ויבך על צואריו עוד.לשון הרבות בכיה,... אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא את שמע (רש"י,שם)
להראות את יוסף רשפי אש שלהבת אהבת השם ויראת ה', שכל מחמד י העולם הזה ותענוגותיו המה בעיניו כאין וכאפס, כי אם ביראת השם כל היום - לכן בחר לקרוא אז קריאת שמ ע על תכלית זו, לעוררו על תוקף וחוזק יראת השם , ושזו היתה כונתו באמרו אלכה (באר יוסף,שם)
לפיכך אמרו חכמינו: ״כל הקורא קריאת־שמע ומרמז בעיניו וקורץ בשפתותיו, עליו הכתוב אומר: ״ולא אותי קראת יעקב" שאיננו נוהג כיעקב, שלא הפסיק באמצע קריאת־שמע, אפילו כשראה את בנו אחרי עשרים ושתים שנה...(מהרש"א,חידושי אגדות,יט,ע"ב)
הקורא קריאת שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו ולא יראה באצבעותיו בפרשה ראשונה שהוא עיקר קבלת עול מלכות שמים מפני שנראה כקורא עראי וכתיב ודברת בם ודרשינן עשה אותם קבע: (שו"ע,או"ח,סג,ו)
סיום:
רק החיבור בין ברית הגוף (המילה) וברית הרוח(ק"ש) הוא זה אשר שמר על עם ישראל הן בגלות והן בשובם ארצה אחרי אלפיים שנות גלות שכן יש לקדש את הגוף ע"מ להתעלות מבחינה רוחנית ולכן כאשר שמע יעקב על כך שיוסף התוודע לאחיו דרך קדושת הגוף ביקש להזכיר ליוסף בפוגשו אותו גם את קדושת הרוח וממילא לכל יהודי שנימול יש להזכיר באותה הנשימה גם את קדושת הרוח(ק"ש) דווקא בעת ביצוע ברית הגוף(ברית המילה) ללמדך שזה צריך לזה בעולם הזה ורק בחיבור של שניהם יוכלו להשיג את תכלית האדם בעולם הזה- דעת ה' (ענ"ד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה