פתיחה: למה דווקא המקום ולא הקב"ה?
מנהגינו לומר לאבלים ''תנוחמו מן השמים''. ויש שמוסיפים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
והאשכנזים נוהגים לומר ''המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים''. [שם סי' כו סע' ג] (קיצור ש''ע ילקוט יוסף-הלכות אבלות-סימן כו - מנהג המנחמין){1}
הקדמה: מדוע התורה מסתירה את מקום המקדש(כ-22 פעם בחומש דברים) ?
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה (דברים,יב,ה){2}
חלק א- המקומות הקדושים:
1.ירושלים- המקום אשר יבחר ה':
מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל:
(דברי הימים ב, ו,ה-ו){3}
2.סיבות קדושתה של ירושלים:
ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק. והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה. והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל. ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא. אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא: (יד החזקה,ספר עבודה,הלכות בית הבחירה, פרק ב,הלכה א){4}
3.המיקום הגיאוגרפי:
ישראל נמצאת על ציר במפה: קו אורך 35 וקו רוחב 32 (חשבו 23.5). 35 בגימטריה יהודי. 32 בגימטריה לב. יחדו 'לב יהודי' נמצא במרכז העולם עליו הכל מושתת בסוד "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".(ע"פ אהרון לב הארי){5}
4.מקומות שנתקדשו עד לבניית המקדש:א.המקום נודע לאברהם ויצחק-בעקידה:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית יב,א){6}
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:(בראשית כב,א){7}
אל ארץ המריה. בגימטריא בירושלים: (בעל הטורים,שם) {8}
ומה שאמר, על אחד ההרים אשר אומר אליך. לפי שהמקום ההוא לא גלה הקב"ה לשום בריה שבו יבנה המקדש, כמו שיתבאר טעמו לקמן פר' ראה (יב.ד) בע"ה זולת אברהם ידע סוד זה, כי על כן קראו ה' יראה כמו שיתבאר בסמוך בע"ה בפסוק ה' יראה.(כלי יקר,שם){9}
וידוע ש'עובדי עבודה זרה' היו מכוונים לבנות היכליהם ולהעמיד צלמיהם במקום הגבוה שימצא שם, "על ההרים הרמים", ולזה בחר 'אברהם אבינו' ע"ה 'הר המוריה' בהיותו הגבוה שבהרים אשר שם, ופירסם שם יחוד האלוה. ויחד המערב, ש'קודש הקודשים' במערב - והוא ענין אמרם, "שכינה במערב", ובארו רבותינו 'ז"ל', ב'גמרא יומא', ש'אברהם אבינו' יחד המערב - רצוני לומר, 'בית קודש הקודשים'. וסיבת זה אצלי - שמפני שהיה הדעת המפורסם אז בעולם - עבודת השמש ושהוא האלוה, אין ספק שבני אדם היו כולם פונים למזרח, ומפני זה פנה 'אברהם אבינו' למערב ב'הר המוריה' - רצוני לומר, ב'מקדש' - עד שישים אחוריו לשמש.(מורה נבוכים,ג,מה){10}
ב.יעקב עובר דרך המקום בדרכו לגולה אצל לבן:
וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:(בראשית כח,יז){11}
וזה שער השמים - מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה, ומדרשו שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה. (רש"י,שם){12}
...ובדוגמא זו יש לומר בכל קדושת המקום לא אתגליא אלא למאריה, וטיטוס שנכנס להיכל בודאי לא הרגיש שמה שום שינוי מקום זה ממקום אחר, ועל כן יעקב אבינו ע"ה שהיה אז בעיני עצמו בתכלית השפלות, לא צייר בנפשו שתפעל קדושת המקום עליו שירגיש בו שום שינוי, וזה שאמר "ואנכי לא ידעתי", היינו שלא עלה בלבי שארגיש שיש ה' במקום הזה... (שם משמואל, בראשית ויצא תרע"ו){13}
ג.המקום הקדוש שנגלה למשה:
וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: (שמות ג,ה){14}
כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. אע''פ שהיה רחוק מן הסנה הזהירו בזה, כי נתקדש כל ההר ברדת השכינה אל ראש ההר כאשר בשעת מתן תורה, ומשה בהר היה כי שם עלה, שנאמר ויבא אל הר האלהים חרבה (לעיל פסוק א), והסנה היה בראש ההר, והנה כלו קדוש ואסור בנעילת הסנדל, וכך אמרו בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת הסנדל (שמו''ר ב יג), וכן ביהושע, וכן הכהנים לא שמשו במקדש אלא יחפים (יהושע ה טו): (רמב"ן,שם){15}
ד.מקום של ברכה כנגד מקום של קללה-גריזים ועיבל:
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: (דברים יא כט) {16}
הר גריזים והר עיבל הם שני הרים בהרי אפרים, ועדיין הניגוד שביניהם ניכר לעין, הר גריזים הוא בדרום הר שכם והוא עטוף ירק, וגנות מכסות את המדרגות שבמדרונו, ואילו הר עיבל הוא בצד צפון והוא תלול וצחיח ושומם... הם ממחישים יפה את הברכה והקללה, שניהם מתרוממים על אותה אדמה ואותה טיפה של גשם ושל טל מרווה את שניהם, על שניהם חולף אותו אויר ואותה אבקת פרחים מרחפת על זה ועל זה, ואף על פי כן נשאר הר עיבל בקיפאון עקר, ואילו הר גריזים עוטה עדי צמח עד פסגתו. וכך הברכה והקללה אינן תלויות בנסיבות החיצוניות, אלא הן תלויות בכושרנו הפנימי לקבל את זו או את זו, הן תלויות ביחסנו למה שמביא את הברכה... (רש"ר הירש,שם){17}
ה.מקומות שלא נודעו עד היום:
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:(דברים,לד,ו){18}
מפני מה לא נודע קבורתו של משה? כי שלא יהו ישראל הולכים ומניחים שם בית המקדש ומזבחים ומקטרים שם וכדי שלא יטמאו אוצות העולם את קברו בפסילהם ובתועבותיהם(פסיקתא רבתי,פרשת וזאת הברכה){19}
ו.גלגולו של המקום אשר יבחר ה' אחרי הכניסה לא"י:
כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו. ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה. ושס''ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש. וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים. וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה:(יד החזקה,ספר עבודה,הלכות בית הבחירה,פרק א,הלכה ב){20}
5.סוד ייחודו של המקום אשר יבחר ה'- אהבת חינם:
א.אגדה: שְׁנֵי אַחִים.
לִפְנֵי שָׁנִים רבּ וֹת חַיוּ בִּירוּשָׁלַיִם שְׁנֵי אַחִים. אֶחָד מֵהֶם הָיָה נשׂוּי.הָיוּ לוֹ אִישׁהּ וִילָדִים. הָאָח ה שֵּׁנִי הָיָה עֲרִירִי. לאֹ הָיְתָה לוֹ אִישׁהּ וְלאֹ הָי וּ ל וֹ יְלָדִים.שְׁנֵי הָאַחִים עָבְד וּ יַחַד בּ שָּׂדֶה שֶׁ לָּהֶם. יַחַד חָ רשׁ וּ וְיַחַד זָרְע וּ. וְ הנֵּההגִּיעַ זְמַן הַ קָּצִיר, הָאַחִים
קָצְרוּ אֶת הַ חטָּה וְחִ לְּ קוּ אוֹ תהּ לשְׁנֵיחֲלָקִים שָׁוִים: חֵלֶק אֶחָד לָאָח הבְּ כוֹר, וְהַחֵלֶק ה שֵּׁנִי לָאָח הַ צָּעִיר.בַּ לַּיְלָה לאֹ יָ כוֹל הָיָה הָאָח הַ צָּעִיר לְהֵרָדֵם. ה וּא חשַׁב בְּ ל בּוֹ: לִיאֵין א שָּׁה וְאֵין לִי יְלָדִים. לָאָח שׁלִּי מגִּיעַ חֵלֶק גָּ דוֹל יוֹתֵר מִןהַ חטָּה!קָם הָאָח הַ צָּעִיר מִן הַ מּטָּה וְיָצָא ל שָּׂדֶה. ה וּא לָקַח חטָּה מִןהָעֲרֵמָה שֶׁ לּוֹ - וְהֶעֱבִיר אוֹ תהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו הבְּ כוֹר.גַּם הָאָח הבְּ כוֹר לאֹ יָכוֹל הָיָה לְהֵרָדֵם בְּא וֹ תוֹ לַיְלָה, ה וּא חשַׁב:לִי ישׁ א שָּׁה וִילָדִים, אַךְ אָחִי ה וּא עֲרִירִי. אֵין לוֹ שׁוּם דָּבָר מלְּבַדהַ חטָּה. מגִּיעַ ל וֹ חֵלֶק גָּד וֹל יוֹתֵר!קָם הָאָח הבְּ כוֹר מִ מִּ טָּ תוֹ וְיָצָא ל שָּׂדֶה, ה וּא לָקַח חטָּה מֵהָעֲרֵמָהשֶׁ לּ וֹ וְהֶעֱבִיר אוֹ תהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו הַ צָּעִיר.בּ בּוֹקֵר קָ מוּ שְׁנֵי הָאַחִים וְיָצְ אוּ ל שָּׂדֶה, וְ הנֵּה הֵם רָ אוּ: שְׁ תֵּיהָעֲרֵמ וֹת שָׁו וֹת! הִתְ פַּ לְּא וּ מְ אוֹד הָאַחִים - אַךְ לאֹ אָמְר וּ דָּבָר.בַּ לַּיְלָה ה שֵּׁנִי שׁוּב יָצְ אוּ הָאַחִים ל שָּׂדֶה. כֹּל אֶחָד מֵהֶם הֶעֱבִירחטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁ לּוֹ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו. אַךְ בּבֹּקֶר שׁוּב הָ יוּ שְׁ תֵּיהָעֲרֵמ וֹת שָׁ ווֹת, וְכָךְ הָיָה גַּם בַּ לַּיְלָה השְׁלִ ישִׁי.בַּ לַּיְלָה הָרְבִיעִי הֶחְלִיט כֹּל אֶחָד מֵהֶם: אֵצֵא ל שָּׂדֶה וְאֶרְאֶה מַהקוֹרֶה לַעֲרֵמ וֹת הַ חטָּה! מ דּוּעַ הֵן שָׁו וֹת בּבֹּקֶר?קָ מוּ שְׁנֵי הָאַחִים וְיָצְ אוּ ל שָּׂדֶה. בְּאֶמְצַע הדֶּרֶךְ - הֵם נִ פ גּ שׁוּ. בְּרֶגַע זֶה הֵבִי נוּ הָאַחִים אֶת הַ סּוֹד... הִתְ חבְּ קוּ הָאָחִים וְהִתְ נשְּׁ קוּ, וְהֵםבֵּרְכ וּ אֶת הָאֱלקִֹים עַל שׁנָּתַן לָהֶם לֵב טוֹב וְאַהֲבָה לְ זוּלַת.
הָאגָּדָה מְסַפֶּרֶת: בַּמָּקוֹם שׁבּוֹ הֵם נִפגּשׁוּ בָּנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקדּשׁ.
(מִן הָ אגָּדָה){21}
ב.זכותו של בנימין:
מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו? שכל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימן לא היה במכירתו של יוסף. אמר הקב"ה: אם אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה, כשיהיו מתפללים לפני איני מתמלא עליהם רחמים. איני משרה שכינתי בחלקם, שלא היו רחמנים על אחיהם...(ספרי דברים,וזאת הברכה, פיסקא שנב){22}
ג.האחדות מביאה להתגלות:
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר (שמות ,יט,ב){23}
ויחן שם ישראל. כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא שם): (רש"י,שם){24}
ד.יש אבנים עם לב אדם:
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:(בראשית כח,יא){25}
וישם מראשותיו. ...התחילו מריבות זו את זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו:(רש"י,שם){26}
6.הטעמים להסתרת מקום המקדש:
אין ספק אצלי ג"כ שהמקום אשר ייחדו אברהם בנבואה היה ידוע אצל משה רבינו ואצל רבים, שאברהם צוה אותם שיהיה בית עבודה, כמו שבאר המתרגם ואמר, ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא, ואמר קדם ה' הכא יהון פלחין דריא וכו', ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפרט, אבל רמז אליו ואמר אל המקום אשר יבחר ה' וגו', יש בו אצלי שלש חכמות, האחת מהן, 1.שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה. והשנית, 2.שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם. והשלישית, והיא החזקה שבהם, 3.שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה, ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת, כמו שבארנו בספר שופטים. (מורה הנבוכים חלק שלישי פרק מה) {27}
...ואומר אני שיש סוד בדבר כי אפילו לאברהם לא גלה מיד. ואמר על אחד ההרים אשר אומר אליך (בראשית כב.ב) וקרא שמו ה' יראה (שם כב.יד) כי הוא ית' הרואה ואין אתנו יודע עד מה. וקרוב לשמוע שלכך לא גלהו שלא ינהגו בזיון בשילה ונוב וגבעון, כשידעו בבירור שלא זו הנחלה והמנוחה.(כלי יקר,שם) {28}
7.שכינת המקום ברוך הוא לא זזה ממקום המקדש והכותל המערבי:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עַד שֶׁלֹא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ד): ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קג, יט): ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא זָזָה הַשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ הַהֵיכָל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ז, טז): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ג, ה): קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָרֵב הֲרֵי הוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ, בּוֹא וּרְאֵה מַה כּוֹרֶשׁ אוֹמֵר (עזרא א, ג): הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּיְרוּשָׁלָיִם, אָמַר לָהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָרֵב הָאֱלֹהִים אֵינוֹ זָז מִשָּׁם.
אָמַר רַב אַחָא, לְעוֹלָם אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה מִכֹּתֶל מַעֲרָבִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, ט): הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, (שמות רבא, ב,ב){29}
נקודת מעבר: בין מקום למקום-היכן מקומו של המקום?
מספרים על רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה נוהג להסתובב בבית מדרשו ושואל את חסידיו: איפה הקב"ה? כל אחד מחסידיו הרהר לפני מתן תשובתו ולאחר מכן, ביסס את תשובתו על פסוק זה או אחר או על מאמר חז"ל. היה מי שאמר: לית אתר פנוי מיניה.אחר אמר: מלוא כל הארץ כבודו ושלישי אמר: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ" ועוד כהנה וכהנה תשובות למדניות. ואז קם ר' מנחם מנדל והכריז , בקולו הרועם: "אינכם מבינים - הקב"ה נמצא בכל מקום אליו נותנים לו להיכנס" (עוז ושלום,פרשת פרשת פקודי גליון מס' 280 תשס"ג){30}
חלק ב- קדושת המקום ברוך הוא:
1.הקב"ה- מקומו של העולם ולא להיפך:
וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם {בראשית כח, יא}, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב {שמות לג, כא}: הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. (בראשית רבא סא,ט) {31}
2.השטח הרוחני של שמו=מקום:
המספר המרובע של האות היא השטח הנסתר שתופסת האות...סכום הריבועים של הערכים המספריים של אותיות שם ה' נותן את המספר המרובע של שמו:
י*י=10*10=100
ה*ה=5*5=25
ו*ו=6*6=36
ה*ה=5*5=25
סה"כ:186
המספר 186 הוא גם הגימטריה של המילה מקום,המקום בו שוכנת השכינה.
(אותיות מחכימות/הרב דוד לייטנער,ע"מ קמ) {32}
3.ברוך המקום- ברוך הוא:
...וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא , שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וּבָרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים: (מסכת מידות,פרק ה,משנה ד) {33}
ברוך המקום. ע''ש שלשכת הגזית נקראת מקום, שעליה נאמר מן המקום אשר יבחר ה', כדתנן במשנה ב' פרק י''א דסנהדרין, ולפיכך היו מכנים עכשיו הש''י בשם מקום, לומר שהוא המקום האמתי, המגביל עולם ומלואו בכחו יתברך. אמנם לא הגבלת מקום, שלכך חזרו ואמרו ברוך הוא, להורות זה, שאע''פ שאמרנו והגבלנוהו בשם מקום על שהוא מקומו של עולם, הנה ב''ה מלהזכירו כן על שם הגבלת מקום, כי אם מצד שהוא חיי העולם ומקיימו. נראה לי:(תוספות יום טוב,שם) {34}
4.קדושת המקום ע"פ הגויים ולהבדיל אצל הקב"ה:
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא:לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה(דברים יב,ב-ה){35}
לא תעשון כן לה' אלהיכם וגו'. לפי שהאומות בוחרים להם לטעותם ההרים הרמים ועץ רענן, כי אין האלילים מכבדין את המקום אלא המקום מכבדם, וההולכים אל הטעות דורשים אל המקום יותר מאחר הטעות ולפי שהמקום סבה גדולה לעבודה זו, ע"כ נאמר אבד תאבדון את כל המקומות וגו'. אבל אתם לא תעשון כן לה' אלהיכם שלא אתם תהיו הבוחרים במקום, כ"א אל המקום אשר יבחר ה' וגו'. כי הוא ית' הבוחר ולא אתם כי אין כבודו ית' תלוי במקום אלא הקב"ה מכבד מקומו לפיכך לשכנו תדרשו. לא תדרשו אל המקום אלא תדרשו לשכנו איה מקום כבודו כי הוא ית' עיקר והמקום טפל לו, ומה שנאמר אשר יבחר ה' ולא גלה את המקום מיד, נתן הרב המורה ג' טעמים בדבר זכרם מהרי"א בספרו.(כלי יקר,שם){36}
5.הנוכחות של ה' עושה את המקום לקדוש:
והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו, כל הנוגע בהר מות יומת. לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה, במשוך היובל המה יעלה בהר. (שמות יט י){37}
רבי יוסי אומר, לא מקומו של אדם מכבדו, אלא הוא מכבד את מקומו, מכאן אמרו כל זמן שהשכינה בהר כל הנוגע בהר יומת, נסתלקה שכינה הכל רשאין לעלות בהר. (מכילתא, יתרו פרשה ג){38}
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:(שמות כ,כא){39}
בכל המקום אשר אזכיר את שמי. אשר אתן לך רשות להזכיר שם המפורש שלי, שם אבוא אליך וברכתיך, אשרה שכינתי עליך, מכאן אתה למד, שלא ניתן רשות להזכיר שם המפורש אלא במקום שהשכינה באה שם, וזהו בית הבחירה, שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים לברך את העם: (רש"י,שם) {40}
7.בזכות מה ה' משרה שכינתו :
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:(שמות כה,ח) {41}
ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם, ולא אמר ושכנתי בתוכו לרמוז כי לא עיקר עשיית המקדש ועל ידי זה תשרה שכינה, אלא העיקר הוא שיטיבו מעשיהם ללכת בדרך הישר והיה לבבם שלם לפני ה', ועל ידי זה תשרה שכינה בתוך כל אחד ואחד מישראל כפי מעשיו. וזה שאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ר"ל אף על פי שאני מצוה אותך לאמר ועשו לי מקדש העיקר שיקדשו עצמם ואשכון בתוכם ר"ל בתוך כל אחד ואחד.(ר' יעקב חיים סופר , ישמח ישראל,דרוש לפרשת תרומה) {42}
סיום:המקום דלתתא משפיע על המקום דלעליהא''ר יוחנן אמר הקב''ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב {תהילים קכב-ג} ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו (תענית ה,ע"ב) {43}
והשפת אמת כתב ..בזה נשבע להם הקב"השלא אבוא בעיר של מעלה עד שאבוא קודם לעיר של מטה, נמצא שהכל תלוי בכם וע"י עוונותיכם אתם מעכבים ש'לא אבוא בעיר'(מתוך ילקוט ביאורים, מתיבתא,שם) {44}
סוד הבחירה-אשר יבחר ה' תלוי באשר יבחר האדם:
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה... וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם (דברים יא,כו;לב) {45}
השורה התחתונה:
הַמָּקוֹם נקבע ע"פ מעשיו הטובים אֲשֶׁר יִבְחַר האדם ולפי זה ישרה יְ-ה-וָ-ה את שכינתו שם (ענ"ד)
המקום(=נוכחות השכינה הבאה במקום בו יש אחווה בין בני ישראל)
ינחם אתכם (שהרי אם ה' הוא מקומו של העולם הרי שחוסר נוכחתו של הנפטר במקום הזה (העולם הזה) אינה אלא זמנית )
בתוך אבלי ציון וירושלים (שכשם שלא זזה שכינה מכותל המערבי כך תישאר השכינה בליבותיהם של האבלים ובתנאי שימשיכו את האהבה והאחווה שבינותם בשעת צערם גם לאחר מכן)
(ענ"ד)
מנהגינו לומר לאבלים ''תנוחמו מן השמים''. ויש שמוסיפים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.
והאשכנזים נוהגים לומר ''המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים''. [שם סי' כו סע' ג] (קיצור ש''ע ילקוט יוסף-הלכות אבלות-סימן כו - מנהג המנחמין){1}
הקדמה: מדוע התורה מסתירה את מקום המקדש(כ-22 פעם בחומש דברים) ?
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה (דברים,יב,ה){2}
חלק א- המקומות הקדושים:
1.ירושלים- המקום אשר יבחר ה':
מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל:
(דברי הימים ב, ו,ה-ו){3}
2.סיבות קדושתה של ירושלים:
ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק. והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה. והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל. ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא. אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא: (יד החזקה,ספר עבודה,הלכות בית הבחירה, פרק ב,הלכה א){4}
3.המיקום הגיאוגרפי:
ישראל נמצאת על ציר במפה: קו אורך 35 וקו רוחב 32 (חשבו 23.5). 35 בגימטריה יהודי. 32 בגימטריה לב. יחדו 'לב יהודי' נמצא במרכז העולם עליו הכל מושתת בסוד "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".(ע"פ אהרון לב הארי){5}
4.מקומות שנתקדשו עד לבניית המקדש:א.המקום נודע לאברהם ויצחק-בעקידה:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית יב,א){6}
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ:(בראשית כב,א){7}
אל ארץ המריה. בגימטריא בירושלים: (בעל הטורים,שם) {8}
ומה שאמר, על אחד ההרים אשר אומר אליך. לפי שהמקום ההוא לא גלה הקב"ה לשום בריה שבו יבנה המקדש, כמו שיתבאר טעמו לקמן פר' ראה (יב.ד) בע"ה זולת אברהם ידע סוד זה, כי על כן קראו ה' יראה כמו שיתבאר בסמוך בע"ה בפסוק ה' יראה.(כלי יקר,שם){9}
וידוע ש'עובדי עבודה זרה' היו מכוונים לבנות היכליהם ולהעמיד צלמיהם במקום הגבוה שימצא שם, "על ההרים הרמים", ולזה בחר 'אברהם אבינו' ע"ה 'הר המוריה' בהיותו הגבוה שבהרים אשר שם, ופירסם שם יחוד האלוה. ויחד המערב, ש'קודש הקודשים' במערב - והוא ענין אמרם, "שכינה במערב", ובארו רבותינו 'ז"ל', ב'גמרא יומא', ש'אברהם אבינו' יחד המערב - רצוני לומר, 'בית קודש הקודשים'. וסיבת זה אצלי - שמפני שהיה הדעת המפורסם אז בעולם - עבודת השמש ושהוא האלוה, אין ספק שבני אדם היו כולם פונים למזרח, ומפני זה פנה 'אברהם אבינו' למערב ב'הר המוריה' - רצוני לומר, ב'מקדש' - עד שישים אחוריו לשמש.(מורה נבוכים,ג,מה){10}
ב.יעקב עובר דרך המקום בדרכו לגולה אצל לבן:
וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם:(בראשית כח,יז){11}
וזה שער השמים - מקום תפלה לעלות תפלתם השמימה, ומדרשו שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה. (רש"י,שם){12}
...ובדוגמא זו יש לומר בכל קדושת המקום לא אתגליא אלא למאריה, וטיטוס שנכנס להיכל בודאי לא הרגיש שמה שום שינוי מקום זה ממקום אחר, ועל כן יעקב אבינו ע"ה שהיה אז בעיני עצמו בתכלית השפלות, לא צייר בנפשו שתפעל קדושת המקום עליו שירגיש בו שום שינוי, וזה שאמר "ואנכי לא ידעתי", היינו שלא עלה בלבי שארגיש שיש ה' במקום הזה... (שם משמואל, בראשית ויצא תרע"ו){13}
ג.המקום הקדוש שנגלה למשה:
וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: (שמות ג,ה){14}
כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. אע''פ שהיה רחוק מן הסנה הזהירו בזה, כי נתקדש כל ההר ברדת השכינה אל ראש ההר כאשר בשעת מתן תורה, ומשה בהר היה כי שם עלה, שנאמר ויבא אל הר האלהים חרבה (לעיל פסוק א), והסנה היה בראש ההר, והנה כלו קדוש ואסור בנעילת הסנדל, וכך אמרו בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת הסנדל (שמו''ר ב יג), וכן ביהושע, וכן הכהנים לא שמשו במקדש אלא יחפים (יהושע ה טו): (רמב"ן,שם){15}
ד.מקום של ברכה כנגד מקום של קללה-גריזים ועיבל:
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: (דברים יא כט) {16}
הר גריזים והר עיבל הם שני הרים בהרי אפרים, ועדיין הניגוד שביניהם ניכר לעין, הר גריזים הוא בדרום הר שכם והוא עטוף ירק, וגנות מכסות את המדרגות שבמדרונו, ואילו הר עיבל הוא בצד צפון והוא תלול וצחיח ושומם... הם ממחישים יפה את הברכה והקללה, שניהם מתרוממים על אותה אדמה ואותה טיפה של גשם ושל טל מרווה את שניהם, על שניהם חולף אותו אויר ואותה אבקת פרחים מרחפת על זה ועל זה, ואף על פי כן נשאר הר עיבל בקיפאון עקר, ואילו הר גריזים עוטה עדי צמח עד פסגתו. וכך הברכה והקללה אינן תלויות בנסיבות החיצוניות, אלא הן תלויות בכושרנו הפנימי לקבל את זו או את זו, הן תלויות ביחסנו למה שמביא את הברכה... (רש"ר הירש,שם){17}
ה.מקומות שלא נודעו עד היום:
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:(דברים,לד,ו){18}
מפני מה לא נודע קבורתו של משה? כי שלא יהו ישראל הולכים ומניחים שם בית המקדש ומזבחים ומקטרים שם וכדי שלא יטמאו אוצות העולם את קברו בפסילהם ובתועבותיהם(פסיקתא רבתי,פרשת וזאת הברכה){19}
ו.גלגולו של המקום אשר יבחר ה' אחרי הכניסה לא"י:
כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו. ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה. ושס''ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש. וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים. וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה:(יד החזקה,ספר עבודה,הלכות בית הבחירה,פרק א,הלכה ב){20}
5.סוד ייחודו של המקום אשר יבחר ה'- אהבת חינם:
א.אגדה: שְׁנֵי אַחִים.
לִפְנֵי שָׁנִים רבּ וֹת חַיוּ בִּירוּשָׁלַיִם שְׁנֵי אַחִים. אֶחָד מֵהֶם הָיָה נשׂוּי.הָיוּ לוֹ אִישׁהּ וִילָדִים. הָאָח ה שֵּׁנִי הָיָה עֲרִירִי. לאֹ הָיְתָה לוֹ אִישׁהּ וְלאֹ הָי וּ ל וֹ יְלָדִים.שְׁנֵי הָאַחִים עָבְד וּ יַחַד בּ שָּׂדֶה שֶׁ לָּהֶם. יַחַד חָ רשׁ וּ וְיַחַד זָרְע וּ. וְ הנֵּההגִּיעַ זְמַן הַ קָּצִיר, הָאַחִים
קָצְרוּ אֶת הַ חטָּה וְחִ לְּ קוּ אוֹ תהּ לשְׁנֵיחֲלָקִים שָׁוִים: חֵלֶק אֶחָד לָאָח הבְּ כוֹר, וְהַחֵלֶק ה שֵּׁנִי לָאָח הַ צָּעִיר.בַּ לַּיְלָה לאֹ יָ כוֹל הָיָה הָאָח הַ צָּעִיר לְהֵרָדֵם. ה וּא חשַׁב בְּ ל בּוֹ: לִיאֵין א שָּׁה וְאֵין לִי יְלָדִים. לָאָח שׁלִּי מגִּיעַ חֵלֶק גָּ דוֹל יוֹתֵר מִןהַ חטָּה!קָם הָאָח הַ צָּעִיר מִן הַ מּטָּה וְיָצָא ל שָּׂדֶה. ה וּא לָקַח חטָּה מִןהָעֲרֵמָה שֶׁ לּוֹ - וְהֶעֱבִיר אוֹ תהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו הבְּ כוֹר.גַּם הָאָח הבְּ כוֹר לאֹ יָכוֹל הָיָה לְהֵרָדֵם בְּא וֹ תוֹ לַיְלָה, ה וּא חשַׁב:לִי ישׁ א שָּׁה וִילָדִים, אַךְ אָחִי ה וּא עֲרִירִי. אֵין לוֹ שׁוּם דָּבָר מלְּבַדהַ חטָּה. מגִּיעַ ל וֹ חֵלֶק גָּד וֹל יוֹתֵר!קָם הָאָח הבְּ כוֹר מִ מִּ טָּ תוֹ וְיָצָא ל שָּׂדֶה, ה וּא לָקַח חטָּה מֵהָעֲרֵמָהשֶׁ לּ וֹ וְהֶעֱבִיר אוֹ תהּ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו הַ צָּעִיר.בּ בּוֹקֵר קָ מוּ שְׁנֵי הָאַחִים וְיָצְ אוּ ל שָּׂדֶה, וְ הנֵּה הֵם רָ אוּ: שְׁ תֵּיהָעֲרֵמ וֹת שָׁו וֹת! הִתְ פַּ לְּא וּ מְ אוֹד הָאַחִים - אַךְ לאֹ אָמְר וּ דָּבָר.בַּ לַּיְלָה ה שֵּׁנִי שׁוּב יָצְ אוּ הָאַחִים ל שָּׂדֶה. כֹּל אֶחָד מֵהֶם הֶעֱבִירחטָּה מֵהָעֲרֵמָה שֶׁ לּוֹ לָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו. אַךְ בּבֹּקֶר שׁוּב הָ יוּ שְׁ תֵּיהָעֲרֵמ וֹת שָׁ ווֹת, וְכָךְ הָיָה גַּם בַּ לַּיְלָה השְׁלִ ישִׁי.בַּ לַּיְלָה הָרְבִיעִי הֶחְלִיט כֹּל אֶחָד מֵהֶם: אֵצֵא ל שָּׂדֶה וְאֶרְאֶה מַהקוֹרֶה לַעֲרֵמ וֹת הַ חטָּה! מ דּוּעַ הֵן שָׁו וֹת בּבֹּקֶר?קָ מוּ שְׁנֵי הָאַחִים וְיָצְ אוּ ל שָּׂדֶה. בְּאֶמְצַע הדֶּרֶךְ - הֵם נִ פ גּ שׁוּ. בְּרֶגַע זֶה הֵבִי נוּ הָאַחִים אֶת הַ סּוֹד... הִתְ חבְּ קוּ הָאָחִים וְהִתְ נשְּׁ קוּ, וְהֵםבֵּרְכ וּ אֶת הָאֱלקִֹים עַל שׁנָּתַן לָהֶם לֵב טוֹב וְאַהֲבָה לְ זוּלַת.
הָאגָּדָה מְסַפֶּרֶת: בַּמָּקוֹם שׁבּוֹ הֵם נִפגּשׁוּ בָּנוּ אֶת בֵּית-הַמִּקדּשׁ.
(מִן הָ אגָּדָה){21}
ב.זכותו של בנימין:
מפני מה זכה בנימין שתשרה שכינה בחלקו? שכל השבטים היו במכירתו של יוסף ובנימן לא היה במכירתו של יוסף. אמר הקב"ה: אם אני אומר לאלו שיבנו בית הבחירה, כשיהיו מתפללים לפני איני מתמלא עליהם רחמים. איני משרה שכינתי בחלקם, שלא היו רחמנים על אחיהם...(ספרי דברים,וזאת הברכה, פיסקא שנב){22}
ג.האחדות מביאה להתגלות:
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר (שמות ,יט,ב){23}
ויחן שם ישראל. כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא שם): (רש"י,שם){24}
ד.יש אבנים עם לב אדם:
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:(בראשית כח,יא){25}
וישם מראשותיו. ...התחילו מריבות זו את זו, זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת, וזהו שנאמר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו:(רש"י,שם){26}
6.הטעמים להסתרת מקום המקדש:
אין ספק אצלי ג"כ שהמקום אשר ייחדו אברהם בנבואה היה ידוע אצל משה רבינו ואצל רבים, שאברהם צוה אותם שיהיה בית עבודה, כמו שבאר המתרגם ואמר, ופלח וצלי אברהם תמן באתרא ההוא, ואמר קדם ה' הכא יהון פלחין דריא וכו', ואשר לא התבאר בתורה ולא נזכר בפרט, אבל רמז אליו ואמר אל המקום אשר יבחר ה' וגו', יש בו אצלי שלש חכמות, האחת מהן, 1.שלא יחזיקו בו האומות וילחמו עליו מלחמה חזקה כשידעו שזה המקום מן הארץ הוא תכלית התורה. והשנית, 2.שלא יפסידוהו מי שהוא בידם עתה וישחיתוהו בכל יכלתם. והשלישית, והיא החזקה שבהם, 3.שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה, ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת, כמו שבארנו בספר שופטים. (מורה הנבוכים חלק שלישי פרק מה) {27}
...ואומר אני שיש סוד בדבר כי אפילו לאברהם לא גלה מיד. ואמר על אחד ההרים אשר אומר אליך (בראשית כב.ב) וקרא שמו ה' יראה (שם כב.יד) כי הוא ית' הרואה ואין אתנו יודע עד מה. וקרוב לשמוע שלכך לא גלהו שלא ינהגו בזיון בשילה ונוב וגבעון, כשידעו בבירור שלא זו הנחלה והמנוחה.(כלי יקר,שם) {28}
7.שכינת המקום ברוך הוא לא זזה ממקום המקדש והכותל המערבי:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עַד שֶׁלֹא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יא, ד): ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה לַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קג, יט): ה' בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר לֹא זָזָה הַשְּׁכִינָה מִתּוֹךְ הַהֵיכָל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ז, טז): וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ג, ה): קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָרֵב הֲרֵי הוּא בִּקְדֻשָּׁתוֹ, בּוֹא וּרְאֵה מַה כּוֹרֶשׁ אוֹמֵר (עזרא א, ג): הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּיְרוּשָׁלָיִם, אָמַר לָהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָרֵב הָאֱלֹהִים אֵינוֹ זָז מִשָּׁם.
אָמַר רַב אַחָא, לְעוֹלָם אֵין הַשְּׁכִינָה זָזָה מִכֹּתֶל מַעֲרָבִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, ט): הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, (שמות רבא, ב,ב){29}
נקודת מעבר: בין מקום למקום-היכן מקומו של המקום?
מספרים על רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה נוהג להסתובב בבית מדרשו ושואל את חסידיו: איפה הקב"ה? כל אחד מחסידיו הרהר לפני מתן תשובתו ולאחר מכן, ביסס את תשובתו על פסוק זה או אחר או על מאמר חז"ל. היה מי שאמר: לית אתר פנוי מיניה.אחר אמר: מלוא כל הארץ כבודו ושלישי אמר: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ" ועוד כהנה וכהנה תשובות למדניות. ואז קם ר' מנחם מנדל והכריז , בקולו הרועם: "אינכם מבינים - הקב"ה נמצא בכל מקום אליו נותנים לו להיכנס" (עוז ושלום,פרשת פרשת פקודי גליון מס' 280 תשס"ג){30}
חלק ב- קדושת המקום ברוך הוא:
1.הקב"ה- מקומו של העולם ולא להיפך:
וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם {בראשית כח, יא}, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר מִפְּנֵי מָה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרְאִין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ, מִן מַה דִּכְתִיב {שמות לג, כא}: הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, הֱוֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. (בראשית רבא סא,ט) {31}
2.השטח הרוחני של שמו=מקום:
המספר המרובע של האות היא השטח הנסתר שתופסת האות...סכום הריבועים של הערכים המספריים של אותיות שם ה' נותן את המספר המרובע של שמו:
י*י=10*10=100
ה*ה=5*5=25
ו*ו=6*6=36
ה*ה=5*5=25
סה"כ:186
המספר 186 הוא גם הגימטריה של המילה מקום,המקום בו שוכנת השכינה.
(אותיות מחכימות/הרב דוד לייטנער,ע"מ קמ) {32}
3.ברוך המקום- ברוך הוא:
...וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא , שֶׁלֹּא נִמְצָא פְסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וּבָרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים: (מסכת מידות,פרק ה,משנה ד) {33}
ברוך המקום. ע''ש שלשכת הגזית נקראת מקום, שעליה נאמר מן המקום אשר יבחר ה', כדתנן במשנה ב' פרק י''א דסנהדרין, ולפיכך היו מכנים עכשיו הש''י בשם מקום, לומר שהוא המקום האמתי, המגביל עולם ומלואו בכחו יתברך. אמנם לא הגבלת מקום, שלכך חזרו ואמרו ברוך הוא, להורות זה, שאע''פ שאמרנו והגבלנוהו בשם מקום על שהוא מקומו של עולם, הנה ב''ה מלהזכירו כן על שם הגבלת מקום, כי אם מצד שהוא חיי העולם ומקיימו. נראה לי:(תוספות יום טוב,שם) {34}
4.קדושת המקום ע"פ הגויים ולהבדיל אצל הקב"ה:
אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא:לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַי-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם: כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה(דברים יב,ב-ה){35}
לא תעשון כן לה' אלהיכם וגו'. לפי שהאומות בוחרים להם לטעותם ההרים הרמים ועץ רענן, כי אין האלילים מכבדין את המקום אלא המקום מכבדם, וההולכים אל הטעות דורשים אל המקום יותר מאחר הטעות ולפי שהמקום סבה גדולה לעבודה זו, ע"כ נאמר אבד תאבדון את כל המקומות וגו'. אבל אתם לא תעשון כן לה' אלהיכם שלא אתם תהיו הבוחרים במקום, כ"א אל המקום אשר יבחר ה' וגו'. כי הוא ית' הבוחר ולא אתם כי אין כבודו ית' תלוי במקום אלא הקב"ה מכבד מקומו לפיכך לשכנו תדרשו. לא תדרשו אל המקום אלא תדרשו לשכנו איה מקום כבודו כי הוא ית' עיקר והמקום טפל לו, ומה שנאמר אשר יבחר ה' ולא גלה את המקום מיד, נתן הרב המורה ג' טעמים בדבר זכרם מהרי"א בספרו.(כלי יקר,שם){36}
5.הנוכחות של ה' עושה את המקום לקדוש:
והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו, כל הנוגע בהר מות יומת. לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה, במשוך היובל המה יעלה בהר. (שמות יט י){37}
רבי יוסי אומר, לא מקומו של אדם מכבדו, אלא הוא מכבד את מקומו, מכאן אמרו כל זמן שהשכינה בהר כל הנוגע בהר יומת, נסתלקה שכינה הכל רשאין לעלות בהר. (מכילתא, יתרו פרשה ג){38}
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:(שמות כ,כא){39}
בכל המקום אשר אזכיר את שמי. אשר אתן לך רשות להזכיר שם המפורש שלי, שם אבוא אליך וברכתיך, אשרה שכינתי עליך, מכאן אתה למד, שלא ניתן רשות להזכיר שם המפורש אלא במקום שהשכינה באה שם, וזהו בית הבחירה, שם ניתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים לברך את העם: (רש"י,שם) {40}
7.בזכות מה ה' משרה שכינתו :
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:(שמות כה,ח) {41}
ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם, ולא אמר ושכנתי בתוכו לרמוז כי לא עיקר עשיית המקדש ועל ידי זה תשרה שכינה, אלא העיקר הוא שיטיבו מעשיהם ללכת בדרך הישר והיה לבבם שלם לפני ה', ועל ידי זה תשרה שכינה בתוך כל אחד ואחד מישראל כפי מעשיו. וזה שאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ר"ל אף על פי שאני מצוה אותך לאמר ועשו לי מקדש העיקר שיקדשו עצמם ואשכון בתוכם ר"ל בתוך כל אחד ואחד.(ר' יעקב חיים סופר , ישמח ישראל,דרוש לפרשת תרומה) {42}
סיום:המקום דלתתא משפיע על המקום דלעליהא''ר יוחנן אמר הקב''ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה ומי איכא ירושלים למעלה אין דכתיב {תהילים קכב-ג} ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו (תענית ה,ע"ב) {43}
והשפת אמת כתב ..בזה נשבע להם הקב"השלא אבוא בעיר של מעלה עד שאבוא קודם לעיר של מטה, נמצא שהכל תלוי בכם וע"י עוונותיכם אתם מעכבים ש'לא אבוא בעיר'(מתוך ילקוט ביאורים, מתיבתא,שם) {44}
סוד הבחירה-אשר יבחר ה' תלוי באשר יבחר האדם:
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה... וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם (דברים יא,כו;לב) {45}
השורה התחתונה:
הַמָּקוֹם נקבע ע"פ מעשיו הטובים אֲשֶׁר יִבְחַר האדם ולפי זה ישרה יְ-ה-וָ-ה את שכינתו שם (ענ"ד)
המקום(=נוכחות השכינה הבאה במקום בו יש אחווה בין בני ישראל)
ינחם אתכם (שהרי אם ה' הוא מקומו של העולם הרי שחוסר נוכחתו של הנפטר במקום הזה (העולם הזה) אינה אלא זמנית )
בתוך אבלי ציון וירושלים (שכשם שלא זזה שכינה מכותל המערבי כך תישאר השכינה בליבותיהם של האבלים ובתנאי שימשיכו את האהבה והאחווה שבינותם בשעת צערם גם לאחר מכן)
(ענ"ד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה