בהעלותך-שלח לך: בין מרים ליהושע

דאגתה של מרים למשה ואשתו:
וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח:
וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְ-ה-וָ-ה הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְ-ה-וָ-ה: (במדבר יב,א-ב)
ותדבר מרים ואהרן. היא פתחה בדבור תחלה, לפיכך הקדימה הכתוב תחלה, ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה, רבי נתן אומר מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה, כיון ששמעה צפורה, אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה, שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפירש בעלי ממני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן. ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו כך נענשה, קל וחומר למספר בגנותו של חבירו (ספרי שם): (רש"י,שם)

גדולתה של מרים:
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם: וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן: (במדבר יב,טו)
והעם לא נסע. זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת (ו) שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור, שנאמר ותתצב אחותו מרחוק וגו' (שמות ב, ד. סוטה ט:):(רש"י,שם)

קנאותו של יהושע למשה:

וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם: וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם: (במדבר יא,כח-כט)
כלאם. הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהם (סנהדרין יז). דבר אחר תנם אל בית הכלא (ספרי צו), לפי שהיו מתנבאים משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ: (רש"י,שם)

גדולתו של יהושע:
אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (במדבר יג,טז)
ויקרא משה להושע וגו'. התפלל עליו, יה יושיעך (ו) מעצת מרגלים (במ"ר טז, ט. יח, כא): (רש"י,שם)

מדוע דווקא על יהושע היה צריך משה להתפלל?

והגה המפרשים הקשו דכיון שילע משה עצת המרגלים למה התפלל על יהושע ולא על כלן ונ"ל דמשה הוצרך להתפלל על
יהושע משום שנתיירא עליו שהיא יהיה בעצה תחילה שהרי כשנתנבאו אלדד ומידר:משה מת ויהושע מכניס נתקנא על זה ואמר אדוני משה כלאם ואולי כדי שלא ימות משה יהיה הוא בעצתם ונמצא שאם יכשול יהושע. בעצה הסיבה היא אהבתו למשה שלא ימות ולזה נתפלל עליו כד שלא יבא ליהושע תקלה על ידו ח"ו: (באר בשדה,שם)