שלח לך : הברכה שבנסתר

לע"נ יהושע("נונו") בן מרים ז"ל

פתיחה- חלקו של משה בפרשת המרגלים:
גַּם בִּי הִתְאַנַּף יְ-ה-וָ-ה בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם (דברים א,לז)

והנה נשאר לי להודיע מה ראה מרע״ה להכניס גזרתו בתוך המרגלים בגזרתם וידע שיסוד הענין הזה הוא ידיעת חטא משה ואהרון , שעליו נתחייבו למות ושלא יכנסו לארץ...
ואומר שלדעתי בזה הוא ש...משה רבנו מת בעוון המרגלים...
ואמנם חטא מרע״ה . כי כאשר שאלו ישראל במרגלים לא אמרו כ״א וישיבו אותנו דבר את הארץ אשר נעלה בה זאת הערים אשר נבא אליהן . והאל ית׳ לא אמר גם כן כ״א שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וג ו ׳ . והנה אדוננו משה
הוסיף בשליחות דברים הרבה כי צוה אותם שיראו את העם היושב עליה החזק הוא הרפה. המעט הוא אם רב ומה הארץ הטובה גם היא אם רעה היש בה עץ אם אין . ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים ...ואם משה שהיה לו לסמוך על דברי השם שאמר שהארץ היתה זבת חלב ודבש ולא יעשה על זה עוד בחינה (אברבנאל,שם)

השאלה הראשונה מה שהעיר הרלב״ג, איך יהושע שלח המרגלים האלה ולא בטח בדבר ה׳, שאמר אליו קום עבור וגו' ולא יתיצב איש בפניך וגו׳ י ולמה שלח המרגלים עם ידיעתו מה שנמשך כבימי משה משליחותם, כ״ש שלא צוהו האל ית׳ עליו ואיך מעצמו הסכים לעשות הפעל המסוכן הזה ? (אברבנאל, הקדמה לספר יהושע)

1.זהות המרגלים:

... אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: ... כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי ישְׂרָאֵל הֵמָּה: (במדבר יג,ב-ג)

שלח לך - כל נשיא בהם. עיקר פשוטו כך אלה שנים עשר אנשים תקח מאותם שבישראל שנשא אותם לבם ללכת שתכוין את העם מי האיש שירצה ללכת לרגל את הארץ. ומאותם שיאמרו ללכת תקח ותבחר מהם שנים עשר ...:(רשב"ם,שם)

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַים אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ ...(יהושע ב,א)

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַים, מִי הָיוּ, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ פִּינְחָס וְכָלֵב (במדבר רבא,טז,א)

2.כמות המרגלים:
וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר: לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי: לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה: לְמַטֵּה ישָּׂשכָר יגְאָל בֶּן יוֹסֵף: לְמַטֵּה אֶפְרָים הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן: לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן רָפוּא: לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן סוֹדִי: לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי: לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן גְּמַלִּי: לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל: לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי: לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי: (במדבר יג,ד-טז)

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַים אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ ...(יהושע ב,א)

3.המען לקבלת הדיווח:

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי ישְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ:(במדבר יג,כו)

וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם:(יהושע ב,כג)

מילת המפתח: חרש

חרש- שלחם בשתיקה.. שלא יכשלו כבראשונה (ביאור הגר"א,שם)

לוחות שניים- ניתנו בחשאי:

וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל ירְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא:(שמות לד,ג)
ואיש לא יעלה עמך. הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך יפה מן הצניעות: (רש"י,שם)

ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר {דברים כח-ח} יצו ה' אתך את הברכה באסמיך (תענית ח,ע"ב)

הנה יהושע לפי שהיה בכלל האנשים אשר עלו לתור את הארץ בימי משה, וידע באמת הטבות שנמשכו מהם הרעות. אם במרגלים במה שהוציאו דבת הארץ, ואם בעם במה שהאמינו לדבריהם ונמשכו אחריהם, עתה בשליחות הזה נשמר מכלם ולא נכשל בהם בכאן...
לכן לפי שראה יהושע שמשה רבו גם אחרי ענין המרגלים לא נמנע מלשלוח מרגלים עוד, כמו שאמר (שם כ״א ל״ג) וישלח משם לרגל את יעזר וגוי,
לקח בזה מנהגו ושלח שנים אנשים, ולא שנים עשר כמו שעשה משה.
ולא ראשי בני ישראל כי אם אנשים מרגלים, ר״ל שהיה דרכם ואומנותם ללכת לרגל הערים,
וגם לא שלחם בעצת ישראל ולא גלה להם מהם דבר. אבל היה ענין שליחותם חרש בסוד גדול ובשתיקה רבה, לא לבד שלא ירגישו בהם האויבים כדברי המפרשים, כי אם שלא ידעו ישראל מהם ג״כ.
וזכר עוד שלא צום דבר אחר כי אם ענין הרגול, וזהו אמרו, לכו ראו את הארץ ואת יריחו, כלומר באיזה אופן ובאיזה מקום תכבש ראשונה, לא לדעת מחשבת אנשי הארץ כדברי הרלב״ג, כי לא היה להם מקום לזה... (אברבנאל,יהושע,א,א)

סיום- מבחן התוצאה-העונש והשכר ניתנו במהופך לפומביות המעשה:
בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי:...וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה (במדבר יד,כט;מה)

וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר:...וַיְהִי יְ-ה-וָ-ה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ: (יהושע ו,כ;כז)


*חלק מהרעיונות ללקיחת המקורות נעשו בהנחיית הספרים הבאים:
1.בין הפטרה לפרשה/הרב יהודה שביב 2. עיוני הפטרה/הרב אברהם ריבלין 3.מפטירין בנביא/מאמר מאת הרב איתמר אלדר

בשולי הדברים- אודות האבבנאל:
רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל (1437 - 23 בספטמבר 1508), מדינאי יהודי, פילוסוף, פרשן מקרא ואיש כספים, ממנהיגי היהדות הבולטים בתקופת גירוש ספרד. ידוע בפירושו על התורה וכן בהיותו שר האוצר בממלכות קסטיליה ואראגון במשך שמונה שנים.
דון יצחק היה בן משפחת אברְבֶ‏נְאֵל או אַ‏בְרַ‏בַ‏‏נְאֵל, משפחה שיחוסה הגיע לפי מסורת משפחתית עד לדוד המלך. לפי אותה מסורת המשפחה הגיעה לספרד מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון. למשפחה היה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של שבט יהודה. בין בני משפחתו: יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שחי בסביליה והיה שר האוצר של מלך פורטוגל. לאחר גירוש ספרד התיישבו בני המשפחה במאות ה-15 וה-16 בהולנד, אנגליה, בלבנט ועוד. (מתוך ערך אברבנאל,ויקיפדיה)