א.מבנה הפרשה:
1.הלויים:
א.נשיאת ראש בני גרשון
ב.נשיאת ראש בני מררי
ג.סיכום מפקד הלויים
2.החוטאים:
א.שילוח הטמאים והמצורעים מחוץ למחנה
ב.אשם גזלות
ג.אישה סוטה
3.הקדושים:
א.נזיר
ב.ברכת הכהנים
ג.חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים
ב.הדיבור:
1.הלוויים-השירה במקדש:
ויעמד את הלויים בית ה' במצלתיים בנבלים ובכינורות... (דברי הימים כ"ט,כה)
ורבותינו פירשו במסכת ערכין: 'מניין שהלוים טעונין לשורר בכלי שיר? דכתיב עבודת עבודה, איזוהי עבודה שצריכה עבודה אחרת עמה - הוי אומר: זה השיר בכלי שיר' ו עבודת משא (במדבר ד) נכון לפרש על השיר, כדכתיב (דברי הימים א טו) וכנניהו שר הלוים במשא כי מבין הוא, שהיה ממונה להרים קול הנגון של שיר" (רש"י, פירוש שני).
2.החוטאים-הדיבור בדרך השלילה ותיקונה:
א.מצורע- חוטא בדיבורו
אמר ריש לקיש מאי דכתיב {ויקרא יד-ב} זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע (ערכין טו,ע"ב)
ב.אשם גזלות- שבועת שקר כמעילה במדרגת המדבר שבאדם ותיקונה ע"י וידוי:
כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּ-י-ה-וָ-ה...וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ (במדבר ה,ו-ז)
ג.אישה סוטה-תיקונה ע"י דיבור:
וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יְהוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהוָה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן (במדבר ה כא-כב)
3.הקדושים-השפעת הדיבור כגורם מחייב:
א.נזיר- חיובו מכח הדיבור :
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה (במדבר ו,ב)
ב.ברכת הכהנים:-דיבור המשפיע טוב:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם (במדבר ו,כג)
ג.חנוכת המזבח-קרבה לה' ללא דיבור:
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ: (במדבר ז,י)
ג.יוצאי הדופן:
1.הלויים:
א.מחוץ למפקד:
וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה (במדבר ב,לג)
ב.מחוץ לצבא המחלמה ובתוך צבא ה':
מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד
ג.ללא נחלה:
וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה (במדבר יח,כג)
2.החוטאים:
א.הטמאים והמצורעים- מחוץ למחנה ישראל:
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ (במדבר ה,ב)
ב.אשם גזלות-שבועת שקר כמעילה בה' ויציאה ממדרגת מדבר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּ-י-ה-וָ-ה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: (במדבר ה,ו)
ג.אישה סוטה-סוטה מדרך הישר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: (במדבר ה,ב)
3.הקדושים:
א.נזיר:
א1:מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל (בדבר ו,ג)
א2:כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ (במדבר ו,ה)
א3:כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָה עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא (במדבר ו,ו)
ב.ברכת הכהנים-קדושת הכהנים ותבדלותם מהעם:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו (ויקרא כא, א)
קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵא-לֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱ-לֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְ-ה-וָ-ה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ: אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵא-לֹהָיו (שם,שם,ז)
ג.חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים-אחריות הנשיא בייצוג העם במקדש:
ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל (יחזקאל מה,יז)
ד.עשיית שלום:
1.הלויים:
1.הלויים:
א.נשיאת ראש בני גרשון
ב.נשיאת ראש בני מררי
ג.סיכום מפקד הלויים
2.החוטאים:
א.שילוח הטמאים והמצורעים מחוץ למחנה
ב.אשם גזלות
ג.אישה סוטה
3.הקדושים:
א.נזיר
ב.ברכת הכהנים
ג.חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים
ב.הדיבור:
1.הלוויים-השירה במקדש:
ויעמד את הלויים בית ה' במצלתיים בנבלים ובכינורות... (דברי הימים כ"ט,כה)
ורבותינו פירשו במסכת ערכין: 'מניין שהלוים טעונין לשורר בכלי שיר? דכתיב עבודת עבודה, איזוהי עבודה שצריכה עבודה אחרת עמה - הוי אומר: זה השיר בכלי שיר' ו עבודת משא (במדבר ד) נכון לפרש על השיר, כדכתיב (דברי הימים א טו) וכנניהו שר הלוים במשא כי מבין הוא, שהיה ממונה להרים קול הנגון של שיר" (רש"י, פירוש שני).
2.החוטאים-הדיבור בדרך השלילה ותיקונה:
א.מצורע- חוטא בדיבורו
אמר ריש לקיש מאי דכתיב {ויקרא יד-ב} זאת תהיה תורת המצורע זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע (ערכין טו,ע"ב)
ב.אשם גזלות- שבועת שקר כמעילה במדרגת המדבר שבאדם ותיקונה ע"י וידוי:
כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּ-י-ה-וָ-ה...וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ (במדבר ה,ו-ז)
ג.אישה סוטה-תיקונה ע"י דיבור:
וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יְהוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהוָה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן (במדבר ה כא-כב)
3.הקדושים-השפעת הדיבור כגורם מחייב:
א.נזיר- חיובו מכח הדיבור :
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַיהוָה (במדבר ו,ב)
ב.ברכת הכהנים:-דיבור המשפיע טוב:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם (במדבר ו,כג)
ג.חנוכת המזבח-קרבה לה' ללא דיבור:
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ: (במדבר ז,י)
ג.יוצאי הדופן:
1.הלויים:
א.מחוץ למפקד:
וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה (במדבר ב,לג)
ב.מחוץ לצבא המחלמה ובתוך צבא ה':
מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד
ג.ללא נחלה:
וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה (במדבר יח,כג)
2.החוטאים:
א.הטמאים והמצורעים- מחוץ למחנה ישראל:
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ (במדבר ה,ב)
ב.אשם גזלות-שבועת שקר כמעילה בה' ויציאה ממדרגת מדבר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּ-י-ה-וָ-ה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: (במדבר ה,ו)
ג.אישה סוטה-סוטה מדרך הישר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: (במדבר ה,ב)
3.הקדושים:
א.נזיר:
א1:מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל (בדבר ו,ג)
א2:כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ (במדבר ו,ה)
א3:כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַיהוָה עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא (במדבר ו,ו)
ב.ברכת הכהנים-קדושת הכהנים ותבדלותם מהעם:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו (ויקרא כא, א)
קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵא-לֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱ-לֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְ-ה-וָ-ה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ: אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵא-לֹהָיו (שם,שם,ז)
ג.חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים-אחריות הנשיא בייצוג העם במקדש:
ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל (יחזקאל מה,יז)
ד.עשיית שלום:
1.הלויים:
1ב:נשיא השבט-אהרון-משכין שלום:
הלל ושמאי קבלו מהם.הלל אומר,הוי מתלמידיו של אהרן , אוהב שלום ורודף שלום , אוהב את הבריות ומקרבן לתורה : (אבות א,יב)
2.החוטאים:
א.שילוח הטמאים והמצורעים מחוץ למחנה- סילוק מרחיקי השלום מהמחנה:
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה: סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ (תהילים לד,יד-טו)
ב.אשם גזלות-שלום בין איש לרעהו:
"וידמה שזכר בזה המקום בזאת הפרשה להסיר הרע מהמחנה אשר יביא למריבה וקטטה" (רלב"ג,נשא)
ג.אישה סוטה- עשיית שלום במשפחה:
דתני רבי ישמעאל גדול שלום ששם הגדול שנכתב בקדשה אמר הקדוש ברוך הוא ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו.(ויקרא רבא,ט,ט)
3.הקדושים:
א.נזיר-עשיית שלום בין אדם לעצמו:
"..זאת הפרשה להשקיט הריב וההפסד מהאדם בעצמו מצד תשוקתו הגופנית אשר יביאהו לידי חטא" (רלב"ג,נשא)
ב.ברכת הכהנים: השפעת השלום כברכת ה'
יִשָּׂא יְ-ה-וָ-ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם (במדבר ו,כו)
ג.חנוכת המזבח וקרבנות הנשיאים: עשיית שלום בין אדם לה'
שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל (רש"י,שמות,כ,כב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה