פתיחה: מה משמעות התכונה של הוד שבהוד בל"ג בעומר?
היום שלושה ושלושים יום לעומר, שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים (מתוך הספירה)
1- משמעות המילה הוד:
א. שתי משמעויות למילה הוד:
למלה הוד בלשון הקודש יש כמה משמעויות אפשריות: הוד במובן של אור ויופי, כמו בפסוק "הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ" או "וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת" (על שלמה המלך); הוד מלשון תודה, להודות למישהו על הטובות שהוא עושה לי וכדומה; והוד מלשון הודאה באמת או הודאה באשמה, אני מודה שאתה צודק (הרב יצחק גינזבורג)
ב.בין הוד להדר:
קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו... ונתת מהודך עליו (במדבר כז,יז-כ)
ההבדל בין הוד ובין הדר שהוד מורה היופי הפנימי הנפשי והדר הוא היופי החיצוני, ואמר במדרש נתן ההוד למשה וההדר ליהושע, ואילו נתן ההוד ליהושע אין כל בריה יכולה לעמוד כנגדו, כי יהושע היה לו ההדר החיצוני, כי היה גיבור ואיש מלחמה, ומשה היה לו ההוד הפנימי הצוריי ולא היה איש מלחמה... ומטעם זה לא נכנס משה לארץ...". (מלבי"ם, שם)
2.ל"ג בעומר- סעודת הודיה:
יהודי פרס נהגו בשעת מחלה קשה לנדור נדר: אם בזכותו של רשב"י ישוב החולה לאיתנו תיערך סעודה לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ביום ההילולה שלו- ל"ג בעומר-"סאל רבי שמעון בר יוחאי(אשמור את השנה של רשב"י).עיקר הסעודה במאכל הידוע בשם פלאוו(אורז מבושל עם גזר,שום ופולים).עם הפלוו הגישו ירקות כבודים בחומץ ומעוררי תיאבון והרבו בשתיית יין (מועדי ישראל,יואל רפל,ע"מ 197)
3. ארבעה מעגלים של הודאה:
א.הודאה בפתחו של היום:
הודאת היחיד:
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"
הודאת הציבור:
"מודים אנחנו לך..."
ב.הודאה בפתחו של השבוע:
הודאת הציבור-שבח לה' שכונן תבל (ע"פ סידור שערים בתפילה)
"לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה..." (תהילים כד,א)
ג.הודאה בפתחו של החודש:
הודאת העם-חצי הלל:
"הללוי-ה הללו עבדי ה'..."(תהילים קיג,א)
ד.בפתחה של השנה:
בפסח: הלל שלם
בר"ה: "...לשמוע קול שופר"
4.תיקון החטא השני של אדם הראשון:
וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל (בראשית ב,יב)
אשר נתת עמדי. כאן כפר בטובה: (רש"י)
וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּה (בראשית לח,כו)
5.ביהודה מתחיל תיקון החטא השני של אדם הראשון:
ואמר ר''י משום ר''ש בן יוחי מיום שברא הקב''ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב''ה עד שבאתה לאה והודתו שנאמר {בראשית כט-לה} הפעם אודה את ה' (ברכות ז,ע"א)
לאה תפשה בהודיה, עמד זרעה בהודיה אחריה. היא אמרה "הפעם אודה את ה'", יהודה בנה אחריה "יהודה אתה יודוך אחיך", דוד "הודו לה' כי טוב", דניאל מצלי ומודה.(תנחומא ויצא פרק ו)
למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו' א''ר תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ''ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום ביקש הקב''ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג אמרה מדת הדין לפני הקב''ה רבש''ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח לכך נסתתם מיד (סנהדרין צד, ע"א)
7.דוד המלך הוא היסוד למשיח משום ספר תהילים- ספר שכולו שבח והודאה:
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:טוֹב לְהֹדוֹת לַי-ה-ו-ה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:(תהילים צב, א-ב)
לאה תפשה בהודיה, עמד זרעה בהודיה אחריה. היא אמרה "הפעם אודה את ה'", יהודה בנה אחריה "יהודה אתה יודוך אחיך", דוד "הודו לה' כי טוב", דניאל מצלי ומודה.(תנחומא ויצא פרק ו)
6.חזקיהו לא נעשה משיח על שום שלא אמר שירה:
למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו' א''ר תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ''ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום ביקש הקב''ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג אמרה מדת הדין לפני הקב''ה רבש''ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח לכך נסתתם מיד (סנהדרין צד, ע"א)
7.דוד המלך הוא היסוד למשיח משום ספר תהילים- ספר שכולו שבח והודאה:
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:טוֹב לְהֹדוֹת לַי-ה-ו-ה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:(תהילים צב, א-ב)
סיום: הוד שבהוד- היופי הפנימי והתודה החיצונית:
הוד שבהוד הוא היופי הפנימי שבהכרת התודה לכן נקבעו מסורות של מסיבות הודיה דווקא בל"ג בעומר שכן זוהי תכונתו הפנימית של יום זה- הכרת הערך הפנימי( היופי הפנימי) שבהכרת הטוב כמעשה שמתקן את העולם הפנימי והחיצוני ( ענ"ד)
בשולי הדברים - קרבן תודה אינו בטל לעתיד לבוא:
רַבִּי פִּנְחָס וְרַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם דְּגַלְיָא, לֶעָתִיד לָבוֹא כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּטֵלִין וְקָרְבַּן תּוֹדָה אֵינוֹ בָּטֵל, כָּל הַתְּפִלּוֹת בְּטֵלוֹת, הַהוֹדָאָה אֵינָהּ בְּטֵלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לג, יא): קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה' צְבָאוֹת וגו', זוֹ הוֹדָאָה, (ירמיה לג, יא): מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית ה', זֶה קָרְבַּן תּוֹדָה. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים נו, יג): עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ, תּוֹדָה אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תּוֹדֹת, הַהוֹדָאָה וְקָרְבַּן תּוֹדָה.
(ויקרא רבא,ט,ז)
*הרעיון הכללי וחלק מן המקורות מבוססים על דבריו של הרב אורי שרקי שליט"א
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה