(עץ חיים לאר"י ,שעת ספירת העומר,פרק ז')
2.שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר''ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר''מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א''ר נחמן אסכרה (יבמות סב,ע"ב)
3.תאני רב יוסף מאי דכתיב {שמות יב-כב} ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה שנאמר {יחזקאל כא-ח/ט } והכרתי ממך צדיק ורשע (בבא קמא ס,ע"א)
4.והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא (אגרת רב שרירא גאון)
5.ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו. אין הדבר כך. שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה. והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח. עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקר הדברים ככה הן. שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים. ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן: (משנה תורה לרמב"ם,הלכות מלכים,י"א,ג)
6.אזלו טשו במערתא. איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא, והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו. בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו
תרגום:
התחבאו במערה. התרחש נס, נברא להם חרוב ומעין מים, והיו פושטים בגדיהם, והיו יושבים עד צוורם בחול. כל היום לומדים, ובעת תפילה (=הדורשת עמידה) היו מתלבשים ומתעטפים, ואחר פושטים בגדיהם כדי שלא יתבלו. ישבו שתים-עשרה שנים במערה, בא אליהו ועמד בפתח המערה, אמר: מי יודיע לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזירתו? יצאו...
(שבת ל"ג,ע"ב)
7.כמו כן פשט המנהג שלא להסתפר בימי הספירה עד יום ל"ד לעומר בבוקר.ולאחר מכן מותר להסתפר בעל עת שירצה.ואין הנשים בכלל איסור זה.(חזון עובדיה , יום טוב,דף רס"א)
8.נהגו מקצת נשים להימנע בימי הספירה מעשיית מלאכה כגון סריגה ותפירה וכיוצא בזה משקיעת החמה ואילך לאות אבל על תלמידי רבי עקיבא ...ונשים שנהגו לסרוג או לארוג או לתפור בזמנים אלו אין למחות בהן...(חזון עובדיה,יום טוב,דף רע"א)
9. יום ירידת המן:
*-חלק ניכר מהמקורות מבוסס על דבריו של הרב אברהם קורמן,"פענוח אגדות",פרק "הספירה ול"ג בעומר
וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות טז,א)
לפי דאי' במדרש שמיום שכלה החררה שהוציאו ממצרי' הלכו ג' ימים בלא לחם ואח"כ ירד המן אם כן היה הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראויה לעשות לזה זכר טוב.( חת"ם סופר יו"ד סי' רל"ג)
*-חלק ניכר מהמקורות מבוסס על דבריו של הרב אברהם קורמן,"פענוח אגדות",פרק "הספירה ול"ג בעומר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה