פרשת שלח ומצוות הזכירה

הקדמה:

זיכרון לטווח ארוך:
אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה: (קהלת א,יא)

זיכרון לטווח קצר:
שלח לך אנשים. למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר (רש"י,במדבר י"ג,ב)

*****מה מצווים לזכור?

10 זכירות בכל יום:
חסידים ואנשי מעשה רגילים לומר בכל יום עשר זכרונות וזו הלשון:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה,הרי אני מקיים מצוות עשר זכירות שחייב אדם לזכור בכל יום ואלו הן: א.יציאת מצרים ב.והשבת ג.והמן ד.ומעשה עמלק ה.ומעמד הר סיני ו. ומה שהקציפו אבותינו להקדוש ברוך הוא. ז.ומעשה מרים הנביאה ח.עצת בלק ובלעם – ומה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו למען דעת צדקות ה'. ט.ומצות וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. י. וזכירת ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן.

1.יציאת מצרים,בכל יום ובכל שבת ובפרט בפסח:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא יְ-ה-וֹ-ָה אֶתְכֶם מִזֶּה וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ: (שמות יג,ג)

2.שבת: ע"י קידוש בערב ובבוקר
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ,ח)

3.המן: בפרט ע"י משנה הלחם בשבת
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר (מצותו) מִצְוֹתָיו אִם לֹא: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְ-ה-וָ-ה יִחְיֶה הָאָדָם (דברים ח,ב-ג)

4.מעשה עמלק: בפרט בפורים ובשבת זכור
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם (דברים כה,יז)

5.מעמד הר סיני: בפרט בחד השבועות
רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: (דברים ד,ט)

6.נסיונות במדבר:
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם יְ-ה-וָ-ה: (דברים ט,ז)

7.לשון הרע: בפרט בכל דיבור ודיבור עם הזולת
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם (דברים כד,ט)

8.עצת בלק ובלעם :
עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְ-ה-וָ-ה (מיכה ו,ה)

9.כח לקיום מצוות:בפרט בכל תפילה מתפילות היום
וְזָכַרְתָּ אֶת יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה (דברים ח,יח)

10.ירושלים: בפרט בסיום החופה
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי (תהילים קלז,ה)

זכרון-במחשבה וזכר -במעשה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ. זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. (כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: (קידוש ליל שבת)

*****מדוע דווקא זכירות אלו?

א.טובות ה':
1.יציאת מצרים ->ומעמד הר סיני (לכלל ישראל)
2. והמן ->והשבת (לפרט)
5.ומצות וזכרת את ה' אלוקיך -> וזכירת ירושלים (לפרט שישפיע על הכלל)

ב.רעות האדם:
א.מבחוץ:
1.ומעשה עמלק -הגוף
2.עצת בלק ובלעם -הנפש
ב.מבפנים:
3. ומה שהקציפו אבותינו להקדוש ברוך הוא- בין אדם למקום
4.ומעשה מרים הנביאה -בין אדם לחברו

***איך זוכרים?
תיעוד כתוב:
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם (שמות יז,יד)
הסתמכות על הדור הקודם:
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ: (דברים לב,ז)

*****לשם מה זוכרים?


זיכרון לשם גמילת חסד:
בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: (אסתר, ו,א)
וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ(שם,שם,יא)

זיכרון מתוך ראייה:
וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהוָֹה מִמִּצְרָיִם (שמות יג,ט)

זיכרון המביא לעשייה:
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם (במדבר,טו,לט-מ)

...תניא אידך "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'"- שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן ,ותניא אידך "וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם"- ראיה מביאה לידי זכירה, זכירה מביאה לידי עשיה (מנחות מג,ע"ב)

1.יציאת מצרים- וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ
2.שבת-לקדשו
3.המן-לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר (מצותו) מִצְוֹתָיו אִם לֹא
4.עמלק-תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם
5.מעמד הר סיני-וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ
6.נסיונות במדבר-וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה:
7.לשון הרע-הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת
8. עצת בלק ובלעם-לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה
9.כח לקיום מצוות-לַעֲשׂוֹת חָיִל
10.ירושלים-אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי

תזריע: אחרית וראשית*

יתרון האחרונים:
1.נזר הבריאה:
אשה כי תזריע. אמר ר' שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.(רש"י,ויקרא,יב,ב)

2.אחרונים חביבים:
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת: וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים: (בראשית,ל"ג,א-ב)
ואת לאה וילדיה אחרנים- אחרון אחרון חביב (רש"י,שם)

3.לכבוד שבת:
אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה (ביצה ט"ז,ע"א)
4.יתרון האישה:
א''ר חסדא מ''ט דרבי דכתיב (בראשית ב-כב) ויבן ה' [א-להים] את הצלע מלמד שנתן הקב''ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש ואידך ההוא (נידה מ"ה,ע"ב)

זכות הראשונים:
5. התחלה חדשה:
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות,יב,ב)
החדש הזה. הראהו לבנה בחדושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חדש. (רש"י,שם)

6.החודש הראשון
תניא:רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם ,בתשרי נולדו אבות ,בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק ,בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה ,בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין,בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל.
ר' יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בר''ה נפקדה שרה, רחל וחנה ,בר''ה יצא יוסף מבית האסורין, בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים ,בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל (ראש השנה,י,ע"ב-יא,ע"א)
7.ראשונים ואחרונים:
אמר רבא בר זימונא: אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר אלא כשאר חמורים (שבת קי"ב,ע"ב)

8.מאבק הבכורה:
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי (בראשית,כה,לא)
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְ-ה-וָ-ה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ (בראשית ד,ד)
אחרית וראשית:
9.תכלית העולם:
שג' הבחינות דומם צומח חי לא יצאו בשביל עצמם, אלא רק שתוכל הבחי"ד להתפתח ולהתעלות על ידיהן, שהיא מין האדם. וע"כ אין תפקידן אלא לשמש את האדם ולהועילו (הקדמה לספר הזוהר)

10.אחרון הנבראים:
אדם נברא בערב שבת ומפני מה? ... שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במעשה בראשית... דבר אחר כדי שיכנס לסעודה מיד. משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן והתקין סעודה ואחר כך הכניס אורחין. (סנהדרין,לח,ע"א)

*רוב המקורות ע"פ הספר "לתורה ולמועדים" של הרב שלמה יוסף זוין.

ספירת העומר: האבלות בעומר ,תלמידי ר' עקיבא, ו...המן*

-->1.והטעם שמת רשב"י ביום ל"ג בעומר כי הוא מתלמידי ר' עקיבא שמתו בספירת העומר
(עץ חיים לאר"י ,שעת ספירת העומר,פרק ז')
2.שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר''ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם ר''מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א''ר נחמן אסכרה (יבמות סב,ע"ב)

3.תאני רב יוסף מאי דכתיב {שמות יב-כב} ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה שנאמר {יחזקאל כא-ח/ט } והכרתי ממך צדיק ורשע (בבא קמא ס,ע"א)

4.והעמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה והוה שמדא על התלמידים של ר' עקיבא (אגרת רב שרירא גאון)

5.ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו. אין הדבר כך. שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה. והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח. ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח. עד שנהרג בעונות. כיון שנהרג נודע להם שאינו. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקר הדברים ככה הן. שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים. ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן: (משנה תורה לרמב"ם,הלכות מלכים,י"א,ג)

6.אזלו טשו במערתא. איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא, והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו. בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו
תרגום:
התחבאו במערה. התרחש נס, נברא להם חרוב ומעין מים, והיו פושטים בגדיהם, והיו יושבים עד צוורם בחול. כל היום לומדים, ובעת תפילה (=הדורשת עמידה) היו מתלבשים ומתעטפים, ואחר פושטים בגדיהם כדי שלא יתבלו. ישבו שתים-עשרה שנים במערה, בא אליהו ועמד בפתח המערה, אמר: מי יודיע לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזירתו? יצאו...
(שבת ל"ג,ע"ב)

7.כמו כן פשט המנהג שלא להסתפר בימי הספירה עד יום ל"ד לעומר בבוקר.ולאחר מכן מותר להסתפר בעל עת שירצה.ואין הנשים בכלל איסור זה.(חזון עובדיה , יום טוב,דף רס"א)

8.נהגו מקצת נשים להימנע בימי הספירה מעשיית מלאכה כגון סריגה ותפירה וכיוצא בזה משקיעת החמה ואילך לאות אבל על תלמידי רבי עקיבא ...ונשים שנהגו לסרוג או לארוג או לתפור בזמנים אלו אין למחות בהן...(חזון עובדיה,יום טוב,דף רע"א)

9. יום ירידת המן:

וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין אֲשֶׁר בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות טז,א)

לפי דאי' במדרש שמיום שכלה החררה שהוציאו ממצרי' הלכו ג' ימים בלא לחם ואח"כ ירד המן אם כן היה הורדת המן ביום ל"ג בעומר וראויה לעשות לזה זכר טוב.( חת"ם סופר יו"ד סי' רל"ג)

*-חלק ניכר מהמקורות מבוסס על דבריו של הרב אברהם קורמן,"פענוח אגדות",פרק "הספירה ול"ג בעומר

סוד המספר שש והמספר שבע

המספר 7:

המספר 7 או כפולותיו (14,21,28 וכו') משמש כאבן היסוד לאורך כל פרשיות התורה בפרשת הבריאה למשל אנו מוצאים מלבד שבעת ימי בראשית, 7 פעמים בהם מופיעה המילה שמים, 7 פעמים מים, 7 ''על הארץ'', 35 פעם אלוקים, 21 פעמים ''ארץ'' (''בארץ'' וכדומה), 7 פעמים טוב, 7 פעמים עוף (בהטיות שונות), 7 פעמים רמש (בהטיות שונות), ו- 14 פעמים ''יום''.

בפרשת המבול אנו מוצאים 28 פעמים ''הארץ'', 7 פעמים ''חיים'' (חי, להחיות), 7 פעמים שמים, 14 פעמים בשר, 28 פעמים נח, 21 פעמים ''מים'', 7 פעמים ''שחת'' (''לשחת''). תופעה מדהימה בפני עצמה היא פרשת מתן תורה, כידוע ניתנו לוחות הברית פעמיים, הלוחות הראשונות ניתנו בששה בניסן ולאחר חטא העגל ושבירת הלוחות על ידי משה, ניתנו הלוחות השניים ב- י' בתשרי (תאריך שנקבע בתורה כיום כיפור).

בתורה מוזכרת פרשת הלוחות בארבע מקומות פעמיים מוזכרים הלוחות הראשונים, ופעמים מוזכרים הלוחות השנים (שמות לא', לה' ודברים ט' ו- י'). המפליא מכל היא העובדה שהמילה ''לוחות'' שבעה פעמים בפרשה הראשונה, בפרשה השנייה, והתופעה חוזרת על עצמה בכל אחת מן ארבעת הפרשיות הללו, שבעה פעמים לא יותר ולא פחות! בסיפור מלחמת עמלק מוזכר שמו של עמלק 7 פעמים, משה (להבדיל) מוזכר אף הוא 7 פעמים, והמילה (''ידי משה'' וכדומה) מוזכרת אף היא 7 פעמים.

פרשה נוספת בה באה תופעה זו לידי ביטוי בצורה מופלאה היא סיפור מסעו של אליעזר עבד אברהם לארם נהריים בכדי לחפש אישה עבור יצחק. בפרשה זו אנו מוצאים 7 פעמים ''להישבע'', 7 ''לקחת לאישה'', 7 ''מים'', 7 ''עין'' (''עין המים''), 7 פעמים את הפועל ''לשאוב'', 7 ''להשקות'', 7 ''האיש'' (אליעזר), 7 פעמים ''ללכת'' ביחס לאליעזר ו- 7 פעמים ''ללכת'' ביחס לרבקה, 7 פעמים ''עבד'', 7 פעמים יצחק (או ''האיש'' כשהכוונה ליצחק), ו- 7 פעמים מוזכרת הודאה של אליעזר לה'.

המספר 6:

באים נבחן את שורשו של המספר 6 מספר המגלם בתוכו את ששת ימי המעשה, תתגלה לעינינו תגלית מופלאה, השורש מורה לנו על התאריך המדויק לבריאת העולם בו הוקם המשכן. יש להקדים ולאמר שששת ימי בראשית מגלמים בתוכם את ששת אלפי השנים בהם העולם עתיד לעמוד, כל יום מרמז על מאורעות אלף השנים המקבילות לו כמובא בפירוש הרמב''ן על התורה (בראשית פרק ב').

שנת הקמת המשכן כפי המובא בתורה היא השנה השניה לצאת בני ישראל ממצרים, חישוב השנים מבריאת העולם מורה על שנת 2448 כשנה שיצאו בנ''י ממצרים. (עפ''י החישוב בחומש בראשית אברהם אבינו נולד בשנת 1948(!) לבריאת העולם, לאחר 100 שנה נולד יצחק ולאחר 400 שנה מיום היוולדו חלה יציאת מצרים, התוצאה היא = 2448)., שנה לאחר מהן מוקם המשכן, והיא אם כן שנת 2449 לבריאה. הקמת המשכן הייתה בראש חודש ניסן כמובא בתחילת פרשת שמיני, ל' אדר יוצא ביום ה- 178 מתחילת השנה.

עתה כשנתבונן בשורש המספר 6 ניווכח שהתוצאה היא: 2.4494897 כיוון שכל יחידה מרמזת על אלף שנים התוצאה היא שנת 2449 והשארית המרמזת על הימים היא 4897. על מנת להגיע למספר הימים עלינו להכפיל את השארית במספר ימי השנה 4897 כפול 365 = 178.7405 היום המדובר הוא היום ה- 178 והשארית מורה על השעות. נעשה 7405 כפול 24 שעות והתוצאה היא 17.772 שהיא השעה חמש וארבעים אחרי הצהרים שזו בדיוק שעת השקיעה ביום זה והרגע המדויק בו נכנס ראש חודש ניסן של שנת 2449 לבריאה אותו יום בו הוקם המשכן.

(מתוך: http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7416)

שמונה מי יודע: סוד המספר 8 במעגל האדם,הזמן והמקום

שמונה מי יודע?
שמונה,אני יודע.
שמונה ימי מילה
(הגדה של פסח)


1.מעגל הזמן: במועדים:
א.סוכות ושמיני עצרת-
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ (במדבר כט,לה)
ב.פסח ושבועות-
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַי-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ (דברים טז,ט-י)
ג.חנוכה-
התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ''ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה.
(רמב"ם,יד החזקה,ספר זמנים, הלכות חנוכה, פרק ג הלכה ב)
ד.ר"ה ויום הכיפורים:
קודם שיתחיל עבודת היום שהוא בבגדים השוין בהדיוט לובש שמונה בגדים ויהפוך במזבח החיצון אחד מאיברי התמיד במזלג של ברזל... (רש"י,יומא,יב,ע"ב)

2.מעגל המקום: במשכן
א.הקמת המשכן:

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא ט,א)
ויהי ביום השמיני -שמיני למלואים, הוא ראש חדש ניסן, שהוקם המשכן בו ביום ונטל עשר עטרות השנויות בסדר עולם (רש"י)
אותו היום הייתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ (מגילה י )
ב.בגדי הכהן הגדול:

כתונת מכפרת על שפיכות דמים דכתיב {בראשית לז-לא} ויטבלו את הכתנת בדם
מכנסים מכפרים על גילוי עריות דכתיב {שמות כח-מב} ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה
מצנפת מכפרת על גסי הרוח כדרבי חנינא דא''ר חנינא יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה
אבנט מכפרת על הרהור הלב אהיכא דאיתיה (דכתיב {שמות כח-לה/לז/לח } והיה על לב אהרן
חושן מכפר על הדינין דכתיב {שמות כח-טו} ועשית חושן משפט
אפוד מכפר על עבודה זרה דכתיב {הושע ג-ד} אין אפוד ותרפים
מעיל מכפר על לשון הרע אמר הקב''ה יבא דבר שבקול ויכפר על מעשה הקול
ציץ מכפר על מעשה עזי פנים....(ערכין טז,א)

ג.בשמי שמן המשחה והקטורת היו ג"כ שמונה.בשמן המשחה ארבעה:מר וקינמון וקנה וקידה.ובקטורת ארבעה:נטף ושחלת וחלבנה ולבונה. (רבנו בחיי ויקרא ט,א)

ד.גם הבדים היו שמונה: שני בדי הארון ושנים לשולחן ושנים למזבח הזהב ושנים למזבח העולה.(שם,שם)

3. מעגל האדם: בברית המילה:
כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְ-ה-וָ-ה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְ-ה-וָ-ה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ (שמות כ,יא)
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא יב,ג)

רבי יוסי אומר :גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה...
רבי אומר גדולה מילה שכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר" התהלך לפני והיה תמים".
(נדרים לא,ע"ב)

4. השלמה (שלם),גימור וחיתום (למילואים) ,עצירה (עצרת):

אמר לו טורנוסרופוס : אם הוא חפץ במילה למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו? א"ל ר"ע ולמה שוררו (=חבל הטבור) יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו? ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול - לפי שלא נתן הקב"ה את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם (תנחומא, תזריע,סימן ה)

שלושה מי יודע:סוד המשולש בעולם

" שלושה מי יודע?
שלושה, אני יודע.
שלושה אבות"
(הגדה של פסח)

1.סוד המשולש במסכת אבות:
א.שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה . הוא היה אומר , על שלשה דברים העולם עומד , על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים : (אבות,א,ב)
תורה: כֹּה אָמַר יְ-ה-וָ-ה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי (ירמיה לג,כה)
עבודה: וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: (דברים יא,יג-יד)
גמילות חסדים: כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם (תהילים פט,ג)

וּמָה יְ-ה-וָ-ה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ (מיכה ו,ח)


ב.רבן שמעון בן גמליאל אומר , על שלשה דברים העולם עומד , על הדין ועל האמת ועל השלום , שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם : (אבות,א,יח)

2.סוד המשולש באבות:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:(מיכה ז,כ)
ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק-....והנה בזכות הקרבנות נראה אליו אלהי יצחק אביו במראות הלילה במדת הדין (רמבן,מו,א)

3.סוד המשולש בספר בראשית:
א''ר יוחנן משום ר''ש בן יהוצדק נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים (סנהדרין עד,א)

שפיכות דמים-במבול:
"כי מלאה הארץ חמס". חמס, זה שפיכות דמים, שנאמר (יואל ד, יט): מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא. (בראשית רבא,לא,ו)
"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם"

עבודת כוכבים-במגדל בבל:
בואו ונעשה לנו מגדל ונעשה עבודת כוכבים בראשו, ונתן חרב בידה, ותהא נראית כאלו עושה עמו מלחמה. (בראשית רבא,לח,ו)
מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבדתו, שנאמר: ויאמר יהושע אל כל העם, כה אמר יי אלהי ישראל: בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור, ויעבדו אלהים אחרים. (הגדה של פסח)

גילוי עריות-בסדום ועמורה:
אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא, מפני שהיו רעים איש אל חברו וחטאים בגילוי עריות לה', וכן בעבודה זרה מאד ושפיכות דמים (תוספתא סנהדרין י"ג)
וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ:(בראשית,כ,לג)

4.סוד המשולש באדם:א.השותפים:
שלושה שותפים הן באדם: הקב"ה, אביו ואמו" (קידושין ל,ב).
הקב"ה-תורה
אביו-עבודה-יצחק
אמו-גמילות חסדים-רבקה

ולהבדיל:
"אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום: בא על נערה מאורסה, והרג את הנפש, וכפר בעיקר, וכפר בתחיית המתים, ושט את הבכורה". (בבא בתרא ט"ז,ע"ב)
ובנצרות קידשו את: האב,האם ו"רוח הקודש".


ב. וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב (שמות כח,כ)
בשלושת הנתינות רמזו על שלשת עמודי העולם,תורה, עבודה וגמילות חסדים:
אזן כנגד תורה, וכדכתיב (ישעיה נ"ה ג'), "שמעו ותחי נפשכם", וכוונת הפסוק על התורה וכדאיתא במדרש לקח טוב ריש פ' האזינו,
בוהן ידו כנגד עבודה, שעיקר עשיית העבודה היא ביד,
בוהן רגלו כנגד גמילות חסדים, וכדכתיב (שמות י"ח כ'), והודעת להם את הדרך ילכו בה, ודרשו חז"ל בב"ק ק' א', "את הדרך, זו גמילות חסדים"
(זקן אהרון על התורה)

5.סוד המשולש במימד הזמן:
א.במועדים:רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר. כָּל-מִי שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר:
(הגדה של פסח)
תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה (מחזור ראש השנה)

שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם: (דברים טז,טז)
פסח-כנגד עבודה
שבועות כנגד התורה
סוכות(אושפיזין) כנגד ג"ח.

ב.בחלקי היום:
בוקר-שחרית-אברהם
צהריים-מנחה-יצחק
ערב-ערבית-יעקב

6.שלשה משולשים שהם אחד:

משה עמוד התורה-תורת משה, אהרון עמוד העבודה, מרים עמוד ג"ח: "ותחיינה את הילדים"
פסח-עבודה"ועבדתם את העבודה הזו וכו'
מצה-תורה שאין בה אלא קמח ומים "אם אין קמח אין תורה"
מרור-נגד ג"ח כי המרור נקרא חסא
(שני לוחות הברית ,ישעיהו הורביץ,מסכת פסחים,מצה עשירה דרוש רביעי)

7.סוד המשולש במצרים:

שלשה פרנסים טובים שנתן להם הקדוש ברוך הוא לישראל, משה אהרן ומרים, שנאמר (מיכה ו, ד): ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים. נתן להם מן בזכות משה, וענני כבוד בזכות אהרן, ובאר בזכות מרים (במדבר רבה,פר' נשא,פרשה י"ג)

-->
ויבא עמלק" (שמות יז, ח) הה"ד: "לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז" (איוב ג, כו) ...ד"א "לא שלותי" מגזירה הראשונה שגזר פרעה עלי שנאמר "וימררו את חייהם" (שמות א, יד). והעמיד לו הקב"ה גואל זו מרים על שם המירור. "ולא שקטתי" (איוב ג, כו) מגזירה שנייה "אם בן הוא והמתן אותו" (שמות א, טז). והעמיד הקב"ה גואל זה אהרן על שם ההריון. "ולא נחתי" (איוב ג, כו). מגזירה שלישית שגזר ואמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב). והעמיד הקב"ה גואל על שם המים זה משה שנאמר "כי מן המים משיתיהו" (שם ב, י)
(שמות רבה, כו, א, מז ע"ג-ע"ד)



8.סוד המשולש במקדש:
א.מקדש ראשון מפני מה חרב? - מפני שלושה דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? - מפני שהיתה בו שנאת חינם, ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. (יומא ט ע"ב)

ב."והשלישית יוותר בה" (זכריה יג' ח'), שלא מתיישבים בארצם אלא בגאולה השלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, שניה זו גאולת עזרא, השלישית אין לה הפסק". (תנחומא,שופטים)

9.סוד החוט המשולש:
טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ: גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם: וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. (קהלת ד,ט-יב)

פסח: שלשה מי יודע?

1.רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר. כָּל-מִי שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר:
(הגדה של פסח)
2.תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה (מחזור ראש השנה)

3.שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה . הוא היה אומר , על שלשה דברים העולם עומד , על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים : (אבות,א,ב)

4.רבן שמעון בן גמליאל אומר , על שלשה דברים העולם עומד , על הדין ועל האמת ועל השלום , שנאמר (זכריה ח) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם : (אבות,א,יח)
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:(מיכה ז,כ)
ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק-....והנה בזכות הקרבנות נראה אליו אלהי יצחק אביו במראות הלילה במדת הדין (רמבן,מו,א)


5.שלשה פרנסים טובים שנתן להם הקדוש ברוך הוא לישראל, משה אהרן ומרים, שנאמר (מיכה ו, ד): ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים. נתן להם מן בזכות משה, וענני כבוד בזכות אהרן, ובאר בזכות מרים (במדבר רבה,פר' נשא,פרשה י"ג)

6.ויבא עמלק" (שמות יז, ח) הה"ד "לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז" (איוב ג, כו) [...] ד"א "לא שלותי" מגזירה הראשונה שגזר פרעה עלי שנאמר "וימררו את חייהם" (שמות א, יד). והעמיד לו הקב"ה גואל זו מרים על שם המירור. "ולא שקטתי" (איוב ג, כו) מגזירה שנייה "אם בן הוא והמתן אותו" (שמות א, טז). והעמיד הקב"ה גואל זה אהרן על שם ההריון. "ולא נחתי" (איוב ג, כו). מגזירה שלישית שגזר ואמר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א, כב). והעמיד הקב"ה גואל על שם המים זה משה שנאמר "כי מן המים משיתיהו" (שם ב, י)
(שמות רבה, כו, א, מז ע"ג-ע"ד)

7....וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק (קהלת ד,יב)