פרשת השבוע שלנו נקראת פרשת "אחרי מות" משום שהיא פותחת בדברים שה' אמר למשה אחרי פטירתם של נדב ואביהוא, שני בני אהרון שמתו בגלל שהקריבו אש זרה לפני ה'.נשאלת השאלה מדוע חכמים שקבעו את השמות של פרשת השבוע לא בחרו שם יותר אופטימי לפרשה? השאלה מתחדדת במיוחד כי אנחנו מוצאים בספר בראשית 2 פרשיות שעוסקות בפטירתם של צדיקים והכותרת - שם הפרשה- דווקא מכיל את המילה - חיים.הפרשיות הם פרשת "חיי שרה" שעוסקת בפטירתה של שרה אימנו ופרשת "ויחי" שעוסקת בפטירתו של יעקב אבינו.
הרבי מלובביץ' מסביר שהפרשה נקראת חיי שרה כי את מפעל חייה של שרה המשיכו שניים - יצחק ורבקה ולכן היא לא מתה אלא המשיכה לחיות דרכם.
גם פרשת ויחי שעוסקת בפטירתו של יעקב מתברר שאת מפעל חייו ממשיכים 12 בניו. לכן מסופר בגמרא(מסכת תענית דף ה) על 2 חכמים שישבו והגו בתורה אחרי הסעודה ואחד אמר לשני "יעקב אבינו לא מת" שאל החכם את רעהו והרי כתוב שספדו אותו וחנטו אותו וקברו אותו אז איך הוא לא מת? אלא עונה לו חברו- מה זרעו בחיים אף הוא בחיים.
מעניין לציין שדווקא יעקב זכה בפרשת פטירתו למילה חיים- ויחי- ולא אברהם ויצחק כי להם היו גם ילדים שלא המשיכו את דרכם המוסרית והטובה- ישמעאל לאברהם ועשיו ליצחק- ולכן דווקא יעקב הוא זה שזוכה לפרשת עם המילה חיים על שמו.
החטא של נדב ואביהוא היה שקריבו אש זרה, מסביר החיד"א , שמילים אלה הם ראשי תיבות לכל החטאים שייחסו להם חז"ל: א- אש זרה, ש- שתויי יין, ז-זרע לא היה להם, ר- לא רחצו ידיים ורגליים לפני שנכנסו לעבודת המקדש ה- הורו הלכה לפני רבם. נתמקד הפעם רק בחטא של "זרע לא היה להם" החכם התנאי בן עזאי אומר שמי שלא מביא ילדים לעולם הוא כאילו ח"ו שופך דמים. שאלו את בן עזאי "נאה דורש ולא נאה מקיים?" - והרי אתה בעצמך לא התחתנת והוא ענה שחשקה נפשו בתורה אבל באמת הצפייה היא מכל אחד לעשות את המאמץ ולהמשיך ולהקים את הדור הבא של עם ישראל.
יש עוד דמות מפורסמת שיש לה תפקיד חשוב לחבר בין הדורות והיא אליהו הנביא. הנביא הושע בנבואה האחרונה בתנ"ך (אותה קראנו ממש לא מזמן בהפטרת שבת הגדול) מתנבא כך:
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם (מלאכי ג, כג-כד)
התפקיד של אליהו הוא לחבר בין הדורות, הישנים והחדשים, האבות עם הבנים, ומה שאנחנו עושים בבוקר זה הוא חלק מאותו ייעוד של אליהו הנביא. ייעוד שכאשר יתממש במלואו יביא איתו בע"ה את המשיח.
הגמרא במסכת ברכות אומרת שצדיקים במיתתן נקראים חיים, כי גם כשהם נפטרים מהעולם התורה שלהם ממשיכה לחיות דרך הצאצאים ודרך התלמידים שלהם. זו הסיבה שבימים אלו- ימי ספירת העומר אנחנו מתאבלים על תלמידי רבי עקיבא. מעבר לצער על פטירתם של 24 אלף תלמידי חכמים עצומים - יש לנו צער גדול על התורה שלהם שאבדה מן העולם.
יהי רצון שנזכה להמשיך את דרכם של תלמידי חכמים, של המורים והמורות שלנו בביה"ס אמונים ושל ההורים שלנו ונמשיך ללכת לאורם ולחבר בין תורה לעבודה , בין למידה לעשיית חסד והבאת טוב לעולם ובכך גם נקרב את הגאולה במהרה בימנו. אמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה