שמיני עצרת ושמחת תורה: חג שמחת המים

פתיחה: מדוע ביום שמחת תורה עדיין יש דחייה של שאילת הגשמים ובכך כביכול השמחה אינה שלמה?

אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לַגְּשָׁמִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר (תענית פרק א, משנה ב)

ברכת השנים צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחרי תקופת תשרי (ויום התקופה הוא בכלל הס'. הגהות מיימוני פרק ב'). ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון ושואלין עד תפלת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח ומשם ואילך פוסקין מלשאול: (שו"ע אורח חיים קי"ז,א)

חלק א: שמיני עצרת- שיא חג המים

0.סוכות - חג המים:
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן, בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה, בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה  כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם:(מסכת ראש השנה,פרק א, משנה ב)
ובחג נידונין על המים. מדאמרה תורה נסכו לפני מים בחג : (ר"ע מברטנורה,שם)
כדי שיתברכו לכם גשמי השנה. ברייתא:(עיקר תוספות יום טוב,שם)
מפני שהוא התחלת זמן הגשמים (המאירי,ר"ה טז,ע"א ד"ה בראש השנה)

1.חג סוכות- 7 ימים של ריצוי ואיזכור המים מלמטה:
א.שבעים  פרים:
א''ר (אליעזר) הני שבעים פרים כנגד מי כנגד שבעים אומות(סוכה,נה,ע"ב)
שבעים פרים. פרי החג שבעים הם חוץ משל שמיני כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין בחג על המים (רש"י,שם)

ב.ארבעת המינים- גדלים על המים:
 א.ארבעת  המינים כפרקליטים על ענייני המים:
מאימתי מזכירין גבורות גשמים ?רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג...
טעמיה דר' אליעזר על ידי שארבעת מינין הללו גדילים על המים לפיכן הן באין פרקליטין למים (ירושלמי,תענית,הלכה א,גמרא)
גדילים על המים-כלומר אי אפשר להם לגדל בלא מים

לפיכך הן באין-למליצין על המים הלכך ראוי להזכיר גבורת הגשמים בעת נטילתם(קרבן העדה,שם)

ג.מזמור סוכות- סובב סביב המים:
מזמור המיוחד לסוכות- קשור בענייני המים:
לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱ-לֹהִים: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים: ....(תהילים מב)

צמאה נפשי. מתאוה אני לבית אלהים כצמא מתאוה למים ואשאל מתי אבא לראות פני ה' בבה''מ : (מצודת דוד,שם)

ד.הושענא רבא- יום השיא של קביעת כמויות המים:
יום השביעי של חג הסוכות...במדרש הוא נקרא יום הושענא רבא כי עיקר הדין בשמים על כמות המים של השנה החדשה הוא ביום זה.(מושגי יסוד ביהדות/הרב פנחס דורון שפלטר,ערך הושענא רבא)

ה.ניסוך המים/שמחת בית השואבה - בסוכות:
אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו (סוכה,פרק ה',משנה א')

רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם ונאמר בששי ונסכיה ונאמר בשביעי כמשפטם הרי מ''ם יו''ד מ''ם הרי כאן מים מכאן רמז לניסוך המים מן התורה...דאמר ר' אמי א''ר יוחנן משום ר' נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני (תענית ב,ע"ב-ג,ע"א)

ו.גשמים בסוכה סימן קללה:
מאימתי מזכירין גבורות גשמים ?רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג...אמר לו ר' יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה הוא מזכיר (תענית ב,ע"א,משנה)

ז.סוד התפתחות הבריאה- ההתעוררות מלמטה מביאה להתעוררות מלמעלה:
...וזה הוא רוצונו יתבך שידע האדם שתלוי במי שאמר והיה העולם ותריכים רחמים ותפילה ואז יורד גשם ומלקוש לברכה...וזה עניין מה שאמרו חז"ל קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף מפני שהוא היה צריך להיות ע"י התעוררות מלמטה "דבר אל בני ישראל ויסעו",וכן הרם את מטך ונטה את ידך כדי שיהיה התעוררות מן האדם (אמרי אברהם)


2.שמיני עצרת- אזכרה מפורשת על המים:

תחילת זמן הזכרת הגשם בשמיני עצרת. ואמנם היה מקום להזכיר את הגשם מתחילת חג הסוכות, שכבר אז מתחיל זמן הגשמים, אלא שהגשם נחשב לסימן קללה בחג הסוכות, שכשהוא יורד אי אפשר לקיים את מצוות הישיבה בסוכה, לפיכך, אין מזכירים אותו בחג הסוכות. וקבעו להתחיל להזכירו בתפילת המוסף של שמיני עצרת, שאז כל הציבור נמצא בבית הכנסת, ויכולים להכריז בפני כולם להתחיל להזכיר את הגשם. אבל לתפילת ערבית לא כולם באים, ולפני תפילת שחרית אי אפשר להכריז, שאין להפסיק בין גאולה לתפילה (ב"י ושו"ע או"ח קיד, א-ב).

אבל את תחילת הבקשה על הגשם דחו בחמישה עשר יום, לליל שביעי בחודש מרחשוון. וזאת כדי שאחרון עולי הרגל, שבא מנהר פרת, יספיק לחזור לביתו בלא שירד עליו גשם בדרכו (שו"ע קיז, א). ואף אחר החורבן לא נתבטל המנהג, מפני שכל מנהג שמזכיר את הימים הגדולים בהם בית המקדש עמד על מכונו, חביב עלינו מאוד ואיננו רוצים לבטלו. ורק אחר שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, תוכל הסנהדרין להחליט אם לשנות את זמן תחילת שאלת הגשמים, בהתחשב באמצעי התחבורה החדשים.

(פניני הלכה > > תפילת נשים > > י"ג - הזכרת גשמים ובקשתם > > ז – הזכרת גשמים ובקשתם)


חלק ב: שמיני עצרת-שמחת תורה - שיא חג השמחה:


מצווה להיות במשך כל ימי החג במצב רוח טוב של שמחה וקורת רוח. לכאורה זו מצווה קלה, שהרי כל אדם רוצה להיות שמח. אולם בפועל קשה לקיים מצווה זו, וכן אמרו בשם הגר"א, שמצוות שמחת יום טוב היא המצווה הקשה ביותר לקיום, מפני שכדי לקיימה צריך אדם להסיר מעצמו כל צער, מתח ודאגה ולהיות שרוי כל החג בשמחה וטוב לבב.
(כיצד לשמוח בחג,הרב אליעזר מלמד, י"א בתשרי תשע"ז )


1.שלוש מופעי שמחה - רק בחג הסוכות:

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (דברים טז,יד)

שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַי-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְ-ה-וָ-ה כִּי יְבָרֶכְךָ יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ: (שם,טז,טו)
והיית אך שמח- תהיה שמח בלבד, ובשמחתך לא יתערב עיצבון (ספורנו,שם)
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְ-ה-וָ-ה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג,מ)

2.האסיף - זמן שמחת החקלאי: 

ועוד שהתבואה ופירות האילן בפנים, לפיכך כתוב שם שלוש שמחות שנאמר "ושמחת בחגיך","ושמחתם לפני ה' אלהיכם" , והיית אך שמח". (פסיקתא דרב כהנא,נספחים ב,ד"ה פרשה אחרת)


3.שמחת בית השואבה:
אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו (סוכה,פרק ה',משנה א')
וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה (ישעיה,יב,ג)


חלק ג: שמחת שמיני עצרת- המספר 8 כמייצג את מה שמעל ומעבר:

1.המספר שמונה מייצג את התורה ולכן שמיני עצרת הולם את זמן חגיגת שמחה התורה:

{א} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: {ב} הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ: {ג} יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת: {ד} אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם: {ה} בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם: {ו} וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח: {ז} מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ: {ח} תּוֹרַת יְ-ה-וָ-ה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְ-ה-וָ-ה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי: (תהילים יט א-ח)

ובמזמור (תהילים י"ט) השמים מספרים כבוד אל וגו' ואחר כך התחיל לומר תורת ה' תמימה וגו' עד סוף המזמור. 
ויש מן תחילת המזמור עד תורת ה' תמימה שבעה פסוקים, ואחר כך תורת ה' תמימה. כי הנהגת הטבע נברא בשבעה ימי בראשית, ואילו התורה היא על הטבע, והיא מדריגה שמינית. ועל פי טעם זה מזמור אשרי תמימי דרך שהוסד על התורה, יש בו שמונה אלפ"א בית"א, שהתורה היא מדריגה שמינית, שהיא על הטבע שנברא בשבעת ימי בראשית. 

וכן כל דבר שהוא על הטבע, והוא תיקון מה שחסר הטבע, הוא אחר השבעה. וזה טעם מילה בשמיני. כי האדם מצד הטבע נברא עם הערלה, והוא פחיתות הטבע, והמילה היא תיקון הטבע, ולפיכך תיקון הזה הוא ביום השמיני, לפי שהוא אחר הטבע שנבראת בששת ימי בראשית. (תפארת ישראל,פרק ב) 

2.יום השייך לעולם הבא כמו שהתורה מעל העולם הזה:

הגאון ז"ל היה שמח מאד בחג הסוכות וביותר בשמיני עצרת כי הוא יותר שמחה מכל ימי החג ע"פ הסוד... וכן אמר ע"פ סוד יום קדוש ושמחה מכל ז' ימי החג, הקורבנות נגד ע' אומות וע' שרים, אשר לו כן יום שמיני עצרת שהוא דוגמת עולם הבא לעתיד שלא יתערב זר בשמחתנו (מעשה רב לגר"א, הלכות סוכה)

"עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" ומפרש הגר"א "עוז- הוא בר"ה ויוה"כ, והדר בסוכות פרי עץ הדר, ותשחק ליום אחרון- זה שמיני עצרת שעליו נאמר: והיית אך שמח". (ע"פ הגר"א)

נמשלה התורה לשמן... 
אתה מוצא כל המשקין אתה יכול לזייפן וליתן לתוכן משקין אחרים, אבל השמן הזה אתה נותנו בכל משקה שירצה והוא עולה למעלה.
 (תנחומא דברים כח,ג)

3.בשמיני עצרת מבקשים על הגשמים(הפיזיים) וממילא יש לכרוך את זה עם המים הרוחניים(התורה):

שמחת התורה והמים:

נמשלו דברי תורה במים

• מה מים מסוף העולם ועד סופו

כך תורה מסוף העולם ועד סופו

• מה מים חיים לעולם

כך תורה חיים לעולם

• מה מים מן השמים

כך התורה מן השמים

• ומה המים מטהרים הגוף

כך תורה מטהרת הגוף

• ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים

כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתי למחר עד שנעשה כנחל נובע

• ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים

כך דברי תורה אין הגדול מתביש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד ,פסוק אחד, ואפילו אות אחת.

• ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם סוף שהוא מתבלע

כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע

(שיר השירים רבא,א,יט)

4.הקדמת שמחת התורה(כבר מהערב) לבקשה על המים(רק בתפילת מוסף):

כמו שבני ישראל הקדימו, בימי משה, "נעשה לנשמע", אף בימי מרדכי ואסתר; "קיימו וקיבלו"; גם אנו מקדימים את קריאת בראשית בתורה, לתפילתנו עבור גשם. והקב"ה ישלים לנו את חלקו בהסכם. קראנו מתורתו, ושמחנו בה; ולכן הוא ישלח לנו את קצבת המים הנחוצים לנו, מידה כנגד  מידה(ר' אברהם ברניקר, מקבוץ בית רימון)

סיום : שמחה שלמה היא שמחה גם בצרכיו של האחר- מי שששמחתו עדיין אינה שלמה ולכן תיקון האיפוק והסבלנות בשלהי חג הסוכות- יום שמיני עצרת

.חטא אדם הראשון- חוסר סבלנות:
...אדם הראשון שלא המתין, ואכל מהפרי קודם זמנו, שהוא בבחינת ערלה (עפ"י המקובלים, אם היה ממתין, הפרי היה מותר באכילה בליל שבת), נענש גם בכך שנוצרה בו ערלה, לזאת רמזו חז"ל (סנהדרין לח:) באומרם: "אדם הראשון מושך בערלתו היה".(ספר מעשה אבות,הרב יעקב יעקב)

ב.סוכות שמנו דגש על שמחתו של האחר:
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: (דברים טז,יד)

ג.סוד האיפוק בשמחה עם האחר:
ביום שמחת תורה אנחנו מאפקים את הסבלנות שלנו לבקשת הגשמים כדי להרגיל עצמנו לדעת לשמוח גם בשמחתו של  האחר, זה שטרם חזר לביתו וגם אם מציאותית זה כבר לא קיים זה עדיין מכניס בנו את המוטיב הזה של סבלנות והתחשבות כמוטיב מרכזי בהווית חיינו (ענ"ד)