יתרו: עשרת הדיברות של דרך ארץ

*לע"נ הסבתא הצדיקה עישה בת סוליקה ע"ה

פתיחה: וכי רק זרעו של יעקב בחיים והלא כל מי שמשארי אחריו צאצאים ניתן לומר עליו כן?

רב נחמן ור' יצחק הוו יתבי בסעודתא א''ל רב נחמן לר' יצחק לימא מר מילתא א''ל הכי א''ר יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה בתר דסעוד א''ל הכי א''ר יוחנן יעקב אבינו לא מת א''ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א''ל מקרא אני דורש שנאמר {ירמיה ל-י} ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים  (תענית ה,ע"ב)

הקדמה: דרך ארץ קדמה לתורה ומשל הזרע והמים

הרי אנחנו עסוקים כל השנה בענייני תורה, ולפעמים אנו עלולים לשכוח את היסוד הקודם ללימוד התורה, שבלעדיו לא תיתכן תורה, והוא המוסר - כלומר מידות טובות - ערכים. אמרו רבותינו בויקרא רבא (פרשה ט): "דרך ארץ קדמה לתורה עשרים ושש דורות", ללמדנו שאי אפשר לגשת לתורה, בלי בסיס של מוסר אנושי פשוט, טבעי, יסודי, ששורשו בתרבות הכללית של האדם, ובמצפונו הפנימי. אם היסוד הזה חסר, אם אין מידות טובות לפני העסק בתורה, לא ייתכן שהתורה תתקן את האדם. טעות מצויה היא אצל בני האדם לחשוב, שגם אם יש חס וחלילה מידות מקולקלות, הרי שלימוד התורה וקיום המצוות, יישרו את האדם ויעשו אותו מוסרי. טעות חמורה זו יכולה להביא לידי כך, שאדם יתקלקל יותר ויותר. הרי אמרו רבותינו: "זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות" (יומא עב:).
לדוגמא: ניקח אדם שאינו מבין באופן מוסרי מדוע רע הדבר לדבר לשון הרע. כאשר אדם כזה יבוא ללמוד הלכות לשון הרע, הרי שייפגש במקרים שבהם לפי ההלכה אסור לדבר לשון הרע. ומקרים שבהם מותר לדבר לשון הרע, ולפעמים ישנם גם מקרים קיצוניים שבהם מצווה להודיע את רעתו של חברו. אדם כזה יהפוך להיות המומחה העולמי לכל המקרים שבהם מותר לדבר לשון הרע, וימצא לעצמו, דרכים לדבר לשון הרע יום ולילה בלי לעבור על ההלכה. אמנם על ההלכה לא יעבור אבל מידות רעות בנפשו בוודאי שיקנה. ולכן מן הראוי לעסוק הרבה ביסודות של מסכת אבות במיוחד בדורנו על מנת שהתורה תהיה לברכה, ולא להפך חס ושלום  (הרב אורי שרקי, הקדמה למסכת אבות)

1.הכרת הטוב:

א.הכרת הטוב דרך נתינת שם:וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה (שמות יח,ג-ד)

משה רבנו הנציח לדורות בשמות שקרא לבניו את הנסים והטובות שעשה הקב"ה עמו.זאת כדי לזכור יום יום תמידים כסידרן את חסדי השם יתברך עליו ואת גודל שעבודו להשי"ת שהטיב עמו (איש לרעהו, ע"מ רל"ה)

ב.הראשון לומר ברוך השם:
וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְ-הֹ-וָ-ה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם: (שמות יח,י)

{שמות יח-י} ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה' (סנהדרין צד,ע"א)

2.הכנסת אורחים - יתרו גמל חסד למשה והציל חייו ומשה משיב לו מידה כנגד מידה:

וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן: וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם: וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם: וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן: וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם: וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה (שמות ב,טז-כא)

וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים: (שמות יח,יב) 

ויבא אהרן וגו'. ומשה היכן הלך, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם (רש"י,שם)

3.ביקור חולים:
וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן: (שמות יח,כ)
כדתני רב יוסף {שמות יח-כ} והודעת להם זה בית חייהם את הדרך זו גמילות חסדים ילכו זו ביקור חולים  (בבא קמא צט, ע"ב- ק,ע"א)

ילכו-..והיינו משום שהחולה דרכו לשכב בחדרים פנימיים והמבקר הולך ונכנס אליו (תורה תמימה,שם)

4.קדושה ונקיות- מה קודם למה?
וַיֹּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם (שמות יט,י)

מדוע סדר הדברים הוא קודם להתקדש ורק אז לכבס בגדיהם ולכאורה הכיבוס והנקיות קודמים לקדושה?
אז אמר. לכן לך אל העם וקדשתם, באופן, שאראה לעיני כל העם לדבר בם על ידי הכנה גדולה. ולא יעשו מהוראות חצוניות ככבוס בגדים ועיטוף לבנים:
כי אם לקדש עצמם בפנים תחלה ואחר כך בחוץ. וזהו וקדשתם את עצמם היום ומחר, להכשיר לבבם בתשובה פנימית:
ואחר כך וכבסו שמלותם:
(פירוש האלשיך ז"ל , ספר תורת משה על שמות , שם)

5.השכנת שלום ואחדות:

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: (שמות יט,ב)
ויחן שם ישראל. כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומות ובמחלוקת (מכילתא שם): (רש"י,שם)

יש לפרש ששני הביטויים- "כאיש אחד" ו"בלב אחד"- מתייחסים לשתי דרגות של אחדות בבני ישראל: 
א.כאיש אחד - כל בני ישראל נחשבים כגוף אחד(קומה אחת שלמה)אמנם ישנם הבדלים בין יהודי אחד לחברו כשם שישנם הבדלים בין אברי הגוף השונים.אך כולם משלימים זה את זה ומהווים יחד גוף שלם אחד, כשם שהראש והרגל מהווים יחד גוף אחד 

ב.בלב אחד- בליבו של כל אחד מישראל שוכנת נשמה אלוקית שהיא חלק אלוק ממעל ממש. מנקודת מבט זו בני ישראל כלל אינם מתחלקים לסוגים שונים אלא הם שווים לחלוטים שכן הנשמה האלוקית שווה בכולם (ליקוטי שיחות חלק א ע"מ 72 והילך)

6.כבוד תלמידי חכמים:

וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת (שמות יט,יב)

ומה אם הר שאין בו דעת ואינו מרגיש כלום, מכל מקום נתקדש על ידי קבלת תורה עד שהוזהרו כל ישראל מנגוע קצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו של תלמיד חכם,שלמד את הצורה גופה, ושיש בו דעת ומרגיש בעלבון, על אחת כמה וכמה  שהנוגע בו כנוגע בבת עינו (חפץ חיים על התורה,שם)

7.ענווה- מדוע ניתנה תורה על הר נמוך ולא בעמק? 
לכן ניתנה על הר סיני דמכיך שהוא עניין השפלות שאינו מגביה את עצמוץ. אך צריך לברר אם כן למה היה שום הר שהרי הר סיני הוא גם הר על כל פנים שהוא עניין הגבהה רק שאינו גבוה כ"כ.אבל הענין אם באמת שצריך היות כל האדם שפל במאוד מכל מקום צריך התחזקות וקצת הגבהה כמו שנאמר ויגבה לבו בדרכי ה' כי אם לא יהיה בבחינתצ הגבהה כלל לא יערב לבו לגשת אל העבודה באומרו מי אנוכי ומה עבודתי לכן צריך לו הגבהת הלב.... (לקוטי תורה במדבר - שניאור זלמן בן ברוך)

8.כיבוד הורים: הכבוד להוריו מדביק את הדור הבא ויוצר מציאות של אריכות ימים לכל המשפחה

 כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְ-ה-וָֹ-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: (שמות כ,יב)

במקום שבו מכבדים את הדור הזקן יש אריכות ימים שכן ההורים המבוגרים חשים ביטחון קיומי בכך ויודעים שהם יכולים לסמוך על תמיכת הדור הצעיר וכן הם חשים מוערכים ומשמעותיים למשפחה ולסביבה (התנ"ך המבואר, הרב שטיינזלץ,שם)

עוד נראה לומר טעם שאמר לשון יחיד וגמר אומר לשון רבים, נתכוון לומר כי כשהבן יהיה ירא מאביו גורם גם כן שבנו יהיה ירא ממנו (אור החיים,ויקרא,יט,ג)

9.צניעות הלבוש וכבוד הזולת: 

וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו (שמות כ,כג)

אשר לא תגלה ערותך. שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גלוי ערוה ממש, שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון....(רש"י,שם)

10.שמירת כבוד הזולת:

אשר לא תגלה ערותך. שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גלוי ערוה ממש, שהרי כתיב ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון, והרי דברים קל וחומר, ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן, אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך לא תנהג בהם מנהג בזיון, חבירך שהוא בדמות יוצרך, ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה (רש"י,שם)

סיום: זרעו של יעקב בחיים ואין חיים אלא תורהארבעה נוספו להם שמות כנגד 4 אותיות שם ה':
וישמע יתרו - מתחלה לא היו קוראין לו אלא יתר, שנאמר: וילך משה וישב אל יתר חותנו, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת. (ו)
וכן אתה מוצא באברהם, שמתחלה לא היו קוראים אותו אלא אברם, וכשעשה מעשים טובים הוסיפו לו אות אחת ונקרא שמו אברהם. (ה)
וכן אתה מוצא בשרה, שמתחילתה היו קוראין אותה שרי, וכשעשתה מעשים טובים הוסיפו לה אות אחת גדולה ונקראת שמה שרה. (ה)
וכן אתה מוצא ביהושע, שנאמר: ויקרא משה להושע בן נון יהושע (י)(מכילתא,יתרו,א)

שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים: (אבות,א,ב)

עַל הַתּוֹרָה - הראשון לקבל את התורה ממשה ולהמשיכה הלאה כנגד יהושע ומסירותו בתורה, ממשיכו של משה שלא מש מאוהלו
וְעַל הָעֲבוֹדָה - כנגד יתרו,שלא היתה עבודה זרה שלא עבד ובחר בסופו של דבר לעבוד את ה' ולהקריב קרבנו לפניו
וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים- כנגד אברהם ושרה אנשי החסד הראשונים במעלה (ענ"ד)

מה זרעו בחיים- מוסיף חיים לעולם דרך תורה עבודה וגמילות חסדים- אף הוא בחיים וממשיך לחיות דרך מעשיו הטובים של זרעו (ענ"ד)