יום רביעי, 25 ביוני 2014

חוקת: מינקות לבגרות

בר מצווה כלידה שניה  
  
שתי לידות לו לאדם:
אחת- בעל כורחו ואחת- מדעתו;
אחת- על ידי אחרים ואחת- על ידי עצמו.
ראשונה- לקתה בחבלי לידה,
שנייה- נתברכה בחבלי יצירה.
ראשונה- מאורע לשעתה,
שנייה-נמשכת כל ימי חייו של אדם.
ראשונה- עיקרה לידת הגוף,
שנייה- כולה לידת נשמה.
ראשונה- יציאתו מבטן אימו לאוויר העולם,
שנייה- התגלות מהותו על ידי (תפילה ), תורה ומצוותיה (הרב אלימלך בר-שאול)
המטה- הגיבור הראשי בסיפור חטא מי מריבה- אך מה היה תפקידו במעמד זה?
קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם
וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְ-ה-וָ-ה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ
וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם (במדבר כ,ח-יא)

"דבר אל העצים והאבנים"- דיבור שבד"כ אינו מועיל!
         
דיבור אל הסלע- מעבר בין תקופות- מינקות במדבר עם מן, עננים ובאר- לא"י בה יעשו הדברים ע"י עם ישראל עצמו:
קח את המטה...ומפי חכם ברנייס שמעתי: כאן הוא המעבר מההנהגה בדרך נסים גלוים לזו שבנסים נסתריםורצה להראות להם כי מה שנעשה עד עתה על ידי מטה משה, ייעשה מעתה על ידי דבר משה. (רש"ר הירש, במדבר כ ח)

חשיבות הדיבור אל הסלע כסמל לעבודה שבלב- התפילה:
באמת היתה הסיבה כמו שעוצר הקב"ה מי מטר בשביל עוון הדור וידוע מנהג ישראל בעת עצירת גשמים מתאספים ברבים למקום אחד אף שלאט בבית המקדש מקום קרבנות וגילוי שכינה וראש העם אומר דברי מכיבושין ואח"כ מתפללים בציבור כמבואר במסכת תענית ורצה הקב"ה אשר משה ואהרון ילמדו את העם היאך יעשו לדורות בארץ ישראל ויאמינו שגם בלי הכח והעוז של משה אפשר לפעול בתפילת רבים על כן ציווה ה' להקהיל העם אל הסלע ושם היתה השכינה באותה שעה ... (העמק דבר,במדבר כ,ח)

דעת החכמים היא להעדיף תפילה על פני מעשי ניסים:
שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידוי... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך. (תענית כג,ע"א)

סיום: 
בכוחה של התפילה-עבודת הלב שהחליפה את המטה כאמצעי מתווך בין האדם לה'- להפוך גזרות קשות(סלע) לבשורות טובות ורכות(מים).זהו המסר שעולה מציווי ה' .שנתבשר תמיד בבשורות טובות.(ענ"ד)

בשולי הדברים- מסר להורים:
משה רבנו לא דיבר אל הסלע אלא היכה אותו כי חשב שעם ישראל עדיין לא בשל לעמדה של דיבור ותפילה כתחליף לניסים גלויים וזו היתה טעותו.היה עליו לשחרר, להרפות, לתת לעם להעיע אל בגרותו הנדרשת עם כניסתו לארץ ישראל.חובה גם על ההורים לתת לבר המצווה לנסות, לטעות ,להתפתח ולהיוולד מחדש (ענ"ד)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה