פתיחה:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵינוּ יְ-ה-וָ-ה אֶחָד(דברים ו,ד)
המקור הקדום לשמע ישראל:
א.ההתמודדות של יעקב עם המלאך:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (בראשית לב,כה-כט)
ב.המפגש בין יעקב ליוסף :
ויבך על צואריו עוד. לשון הרבות בכיה, וכן כי לא על איש ישים עוד (איוב לד, כג.), לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עילות נוספות על חטאיו, (ג) אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא (ד) את שמע (בראשית מו,כט, רש"י,שם)
ג.המפגש האחרון בין יעקב לבניו:
והיה כיון שהגיע זמנו של יעקב אבינו להאסף מִתוך העולם היה פוחד שמא יש בבניו פסול קרא אותם ושאלם שמא יש בלִבכם עקמומיות השיבו כולם כאחד ואמרו לו שמע ישׂראל אבינו יי אלהינו יי אחד ענה יעקב ואמר ברוך שם כבודו לעולמי עולמים: (כתר יונתן ,דברים ,פרשת ואתחנן, ו,ד)
מדוע השולחן ערוך פותח בענייני תפילת שחרית ואילו המשנה בק"ש של ערבית?
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר (שולחן ערוך,אורח חיים,סימן א,הלכה א)
...ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (רמ"א,שם)
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן , עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר(ברכות,א,א)
1.המקור לדברי השולחן ערוך:
הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה: (במדבר כג,כד)
הן עם כלביא יקום וגו'. כשהן עומדין משינתם שחרית, הן מתגברים כלביא וכארי, לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין:
לא ישכב. בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו, כיצד קורא את שמע על מטתו, ... (רש"י,שם)
2.א-ב.תרוצי הגמרא במסכת ברכות:
ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב {דברים ו-ז} בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב {בראשית א-ה} ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (ברכות ב,ע"א)
ג-ד.תירוצי הגמרא במסכת ר"ה:
אמר מר צריך שיהא לילה ויום מן החדש מנלן ? ר' יוחנן אמר {ויקרא כג-לב} מערב עד ערב ריש לקיש אמר {שמות יב-יח} עד יום האחד ועשרים לחדש בערב (ר"ה,כ,ע"ב)
עד ערב תשבתו. למדנו שהיום הולך אחר הלילה לעניין המועדות: עד יום האחד ועשרים בערב. למדנו יציאת המועד בערב הרי שהלך היום אחר הלילה(רש"י,שם)
3.אם היום מתחיל מהלילה, מדוע אברהם אבינו שהוא ראשון האבות לא התקין דווקא את ערבית?
אברהם תקן תפלת שחרית שנא' {בראשית יט-כז} וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר {תהילים קו-ל} ויעמד פינחס ויפלל
יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר {תהילים קב-א} תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו
יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר {בראשית כח-יא} ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר {ירמיה ז-טז} ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי
(ברכות,כו,ע"ב)
כי בבוקר חשים את החסד, שהיא מדתו. (הרב אורי שרקי,שו"ת,ט' באדר תשע"ג)
4.מדוע המקובלים אומרי תיקון חצות בחצות הלילה ולא בעלות השחר,זמן החסד?
"קמים נבוני לבב בחצות לילה" המקובלים קמים בחצות הלילה לומר תיקון חצות, שבו הם מתאבלים על חורבן הבית. נשאלת השאלה: למה דווקא בחצות? תשובה: השאלה היא מתי מתחיל היום: אפשר להגיד שבעלות השחר או בנץ החמה , אך אפשר להגיד שהיום מתחיל גם בחצות הלילה, משום שבזמן זה הנקודה בכדור הארץ שבה יש חצות הלילה מתחילה לפנות אל האור. עד חצות פונים אל החושך ומחצות ואילך פונים אל האור (אפילו שלא רואים אותו). כלומר: בתוך מעמקי החשיכה ישנה נקודת אורה סגולית נסתרת שהמקובלים חשים בה, ולכן יש להם צורך לקום ולעשות משהו, והמשהו הזה הוא תיקון חצות(מתוך שיעור של הרב אורי שרקי שליט"א ,ע"פ ספר אורות - אורות מלחמה, פרק י')
5.מתי מתחיל היום ע"פ התנהגות בני האדם?
אם ננסה לברר ממתי בדיוק מתחיל היום, נראה שישנן מספר התחלות.האנשים הרגישים פחות, יחושו שהיום הגיע רק בצהריים.האנשים ה"רגילים", לעומת זאת, יחושו בכך כבר בזריחת החמה, והרגישים עוד יותר יאמרו שהיום מתחיל עם עלות השחר, אך ישנו סוג שונה של אנשים.ישנם אנשים, שרגישותם גבוהה מאוד, ולכן, כבר בחצות הלילה, כאשר הארץ מפסיקה להתרחק מהשמש, ומתחילה להתקרב אליה, כבר הם חשים שהגיע יום חדש! כך, למשל, דוד המלך היה קם בחצות הלילה, ומתחיל להודות לה´ על היום החדש! כך גם נוהגים המקובלים, שקמים בחצות הלילה כדי ללמוד ולהתכונן לתפילת שחרית!!!(הרב אורי שרקי ,מתוך מאמר צמיחה והתחדשות - לט´´ו בשבט)
6.איילת ה"שחר"- מתוך החושך המוחלט עולה האור:
רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא (=בזו) בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר´ שמעון בן חלפתא: בירבי, כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק א דף ב טור ג)
...ויש לפרש כמו בגשמיות לילה הוא זמן שינה, וכל חיות האדם ומרוצת הדם מתקבצים לתוך הלב, ויום הוא התגלות הנעלם, וזהו שבזוהר הקדוש שמחה בצפרא ורננה ברמשא, כי רננה היא טרם שנתגלו הדברים שבלב, אלא מתוך שהלב נתמלא מתפרץ מלבבו כעין המיה בלי דבור... אך ביום שהוא זמן התגלות מתגלה נמי האהבה העצורה בלב, וזוהי שמחה בצפרא... (שם משמואל, בשלח תרע"ח)
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שבראשית חודש אלול בעלות השחר עבר ליד בית מרזח וראה שם יהודים משחקי קלפים.
נשא עינו לשמים ואמר:
רבונו של עולם,ראה כמה נפלא הוא עם ישראל,הנה יהודים טובים אלה יודעים שבקרוב יצטרכו להשכים לסליחות לפני עלות השחר והם מתרגלים עכשיו להיות ערים בלילה ( מתוך ספר ההומור היהודי)
7.מה ההבדל הלשוני בין ערב לבוקר?
המילה עֶרֶב באה מאותו שורש של המילה ערבוב; לכן גם שעת שקיעת השמש נקראת בלשוננו "ערב", כי כשהשמש שוקעת, כל המראות מתערבבים וקשה להבחין ביניהם ("שנתערבו בו הצורות" - אבן עזרא).
המילה בֹּקֶר באה מאותו שורש של המילה בקרה, שמשמעה בדיקה וחקירה, הבחנה ופיקוח; לכן גם שעת זריחת השמש נקראת בלשוננו "בוקר", כי כשהשמש זורחת, כל המראות מקבלים צורה ייחודית, ואפשר לבקר - להבחין - ביניהם ("שיוכל אדם לבקר בינות הצורות" - אבן עזרא). (אראל סגל הלוי,מאמר ויהי ערב ויהי בוקר)
8.מדוע היום מתחיל מהלילה?
יש בעבודת הקרבנות הלכה, שמבדילה אותם מכל שאר המצוות. כל המצוות התלויות בזמן - תמיד בתורה זה מתחיל בלילה ונגמר ביום. 'הלילה הולך אחר היום' (חולין פג.) ואילו בקרבן, למשל בקרבן של 'קדשים נאכלים ליום ולילה אחד' - היום הולך אחר הלילה' (שם). משום שבכל המציאות כולה הזמן הוא זמן אופטימי - מן ההעדר מהחושך אל ההויה - היום, ואילו בקרבן, אנחנו משיבים את הכל אל המקור ולכן אנחנו מתחילים ביום ומסיימים בלילה. כדי להתאים שבקרבן ישנה שיבה אל הָאַיִּן שממנו נבראנו.(מאמר קרבן - קירבה אל ה' לפרשת ויקרא/הרב אורי שרקי )
סיום:המודל- גאולת מצרים:
אמר רבי אבא: הכל מודים, כשנגאלו ישראל ממצרים – לא נגאלו אלא בערב, שנאמר "הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה", וכשיצאו – לא יצאו אלא ביום, שנאמר "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה" (ברכות ט,ע"ב)
המשנה נכתבה בעת הגלות שהיא הלילה ובעל שולחן ערוך שחי בא"י לקראת סוף הגלות ולכן פתח בתפילות השחרית ואילו הרמ"א הבליט עדיין את ההתבוננות הגלותית על הערב:(ענ"ד)
...והנה בגלות, הדומה לערב, עיקר פעולתנו היא רק בנוגע לעצמנו, כדי לעמוד בפני הגלים העוברים עלינו בעז שם ד'. ע"כ בלילה שייך אמונה, מי שלא אמר אמת ואמונה ערבית לא יצא יד"ח. כי לעצמינו די לנו האמונה וקבלת אמת מאבותינו, שראו עין בעין אור ד' וכבודו. אמנם בעת הגאולה שתרום קרן ישראל, אז ממילא תבא שעת הפעולה של ק"ש דשחרית, אהבה רבה, שכל העמים יאמרו שאור ישראל יהי' לאור עולם...(עין אי"ה,ברכות,א)
2 ק"ש כנגד 2 מאורעות בחיו של יעקב:
יעקב התמודד עם המלאך בכניסתו לא"י כאשר סיים את גלות שלו בחרן ולכן קבלת שמו-ישראל- מכוונת כנגד קריאת שמע של שחרית המייצגת את הגאולה.
יעקב קורא שמע ישראל כנגד בניו כאשר הם בתחילת גלות מצרים וממילא זה מכוון כנגד קריאת שמע של ערבית
(ע"נד)
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֵינוּ יְ-ה-וָ-ה אֶחָד(דברים ו,ד)
המקור הקדום לשמע ישראל:
א.ההתמודדות של יעקב עם המלאך:
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (בראשית לב,כה-כט)
ב.המפגש בין יעקב ליוסף :
ויבך על צואריו עוד. לשון הרבות בכיה, וכן כי לא על איש ישים עוד (איוב לד, כג.), לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עילות נוספות על חטאיו, (ג) אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא (ד) את שמע (בראשית מו,כט, רש"י,שם)
ג.המפגש האחרון בין יעקב לבניו:
והיה כיון שהגיע זמנו של יעקב אבינו להאסף מִתוך העולם היה פוחד שמא יש בבניו פסול קרא אותם ושאלם שמא יש בלִבכם עקמומיות השיבו כולם כאחד ואמרו לו שמע ישׂראל אבינו יי אלהינו יי אחד ענה יעקב ואמר ברוך שם כבודו לעולמי עולמים: (כתר יונתן ,דברים ,פרשת ואתחנן, ו,ד)
מדוע השולחן ערוך פותח בענייני תפילת שחרית ואילו המשנה בק"ש של ערבית?
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר (שולחן ערוך,אורח חיים,סימן א,הלכה א)
...ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (רמ"א,שם)
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן , עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר(ברכות,א,א)
1.המקור לדברי השולחן ערוך:
הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה: (במדבר כג,כד)
הן עם כלביא יקום וגו'. כשהן עומדין משינתם שחרית, הן מתגברים כלביא וכארי, לחטוף את המצות, ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין:
לא ישכב. בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו, כיצד קורא את שמע על מטתו, ... (רש"י,שם)
2.א-ב.תרוצי הגמרא במסכת ברכות:
ותו מאי שנא דתני בערבית ברישא לתני דשחרית ברישא תנא אקרא קאי דכתיב {דברים ו-ז} בשכבך ובקומך והכי קתני זמן קריאת שמע דשכיבה אימת משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב {בראשית א-ה} ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (ברכות ב,ע"א)
ג-ד.תירוצי הגמרא במסכת ר"ה:
אמר מר צריך שיהא לילה ויום מן החדש מנלן ? ר' יוחנן אמר {ויקרא כג-לב} מערב עד ערב ריש לקיש אמר {שמות יב-יח} עד יום האחד ועשרים לחדש בערב (ר"ה,כ,ע"ב)
עד ערב תשבתו. למדנו שהיום הולך אחר הלילה לעניין המועדות: עד יום האחד ועשרים בערב. למדנו יציאת המועד בערב הרי שהלך היום אחר הלילה(רש"י,שם)
3.אם היום מתחיל מהלילה, מדוע אברהם אבינו שהוא ראשון האבות לא התקין דווקא את ערבית?
אברהם תקן תפלת שחרית שנא' {בראשית יט-כז} וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר {תהילים קו-ל} ויעמד פינחס ויפלל
יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר {בראשית כד-סג} ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר {תהילים קב-א} תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו
יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר {בראשית כח-יא} ויפגע במקום וילן שם ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר {ירמיה ז-טז} ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי
(ברכות,כו,ע"ב)
כי בבוקר חשים את החסד, שהיא מדתו. (הרב אורי שרקי,שו"ת,ט' באדר תשע"ג)
4.מדוע המקובלים אומרי תיקון חצות בחצות הלילה ולא בעלות השחר,זמן החסד?
"קמים נבוני לבב בחצות לילה" המקובלים קמים בחצות הלילה לומר תיקון חצות, שבו הם מתאבלים על חורבן הבית. נשאלת השאלה: למה דווקא בחצות? תשובה: השאלה היא מתי מתחיל היום: אפשר להגיד שבעלות השחר או בנץ החמה , אך אפשר להגיד שהיום מתחיל גם בחצות הלילה, משום שבזמן זה הנקודה בכדור הארץ שבה יש חצות הלילה מתחילה לפנות אל האור. עד חצות פונים אל החושך ומחצות ואילך פונים אל האור (אפילו שלא רואים אותו). כלומר: בתוך מעמקי החשיכה ישנה נקודת אורה סגולית נסתרת שהמקובלים חשים בה, ולכן יש להם צורך לקום ולעשות משהו, והמשהו הזה הוא תיקון חצות(מתוך שיעור של הרב אורי שרקי שליט"א ,ע"פ ספר אורות - אורות מלחמה, פרק י')
5.מתי מתחיל היום ע"פ התנהגות בני האדם?
אם ננסה לברר ממתי בדיוק מתחיל היום, נראה שישנן מספר התחלות.האנשים הרגישים פחות, יחושו שהיום הגיע רק בצהריים.האנשים ה"רגילים", לעומת זאת, יחושו בכך כבר בזריחת החמה, והרגישים עוד יותר יאמרו שהיום מתחיל עם עלות השחר, אך ישנו סוג שונה של אנשים.ישנם אנשים, שרגישותם גבוהה מאוד, ולכן, כבר בחצות הלילה, כאשר הארץ מפסיקה להתרחק מהשמש, ומתחילה להתקרב אליה, כבר הם חשים שהגיע יום חדש! כך, למשל, דוד המלך היה קם בחצות הלילה, ומתחיל להודות לה´ על היום החדש! כך גם נוהגים המקובלים, שקמים בחצות הלילה כדי ללמוד ולהתכונן לתפילת שחרית!!!(הרב אורי שרקי ,מתוך מאמר צמיחה והתחדשות - לט´´ו בשבט)
6.איילת ה"שחר"- מתוך החושך המוחלט עולה האור:
רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא (=בזו) בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר´ שמעון בן חלפתא: בירבי, כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק א דף ב טור ג)
...ויש לפרש כמו בגשמיות לילה הוא זמן שינה, וכל חיות האדם ומרוצת הדם מתקבצים לתוך הלב, ויום הוא התגלות הנעלם, וזהו שבזוהר הקדוש שמחה בצפרא ורננה ברמשא, כי רננה היא טרם שנתגלו הדברים שבלב, אלא מתוך שהלב נתמלא מתפרץ מלבבו כעין המיה בלי דבור... אך ביום שהוא זמן התגלות מתגלה נמי האהבה העצורה בלב, וזוהי שמחה בצפרא... (שם משמואל, בשלח תרע"ח)
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שבראשית חודש אלול בעלות השחר עבר ליד בית מרזח וראה שם יהודים משחקי קלפים.
נשא עינו לשמים ואמר:
רבונו של עולם,ראה כמה נפלא הוא עם ישראל,הנה יהודים טובים אלה יודעים שבקרוב יצטרכו להשכים לסליחות לפני עלות השחר והם מתרגלים עכשיו להיות ערים בלילה ( מתוך ספר ההומור היהודי)
7.מה ההבדל הלשוני בין ערב לבוקר?
המילה עֶרֶב באה מאותו שורש של המילה ערבוב; לכן גם שעת שקיעת השמש נקראת בלשוננו "ערב", כי כשהשמש שוקעת, כל המראות מתערבבים וקשה להבחין ביניהם ("שנתערבו בו הצורות" - אבן עזרא).
המילה בֹּקֶר באה מאותו שורש של המילה בקרה, שמשמעה בדיקה וחקירה, הבחנה ופיקוח; לכן גם שעת זריחת השמש נקראת בלשוננו "בוקר", כי כשהשמש זורחת, כל המראות מקבלים צורה ייחודית, ואפשר לבקר - להבחין - ביניהם ("שיוכל אדם לבקר בינות הצורות" - אבן עזרא). (אראל סגל הלוי,מאמר ויהי ערב ויהי בוקר)
8.מדוע היום מתחיל מהלילה?
יש בעבודת הקרבנות הלכה, שמבדילה אותם מכל שאר המצוות. כל המצוות התלויות בזמן - תמיד בתורה זה מתחיל בלילה ונגמר ביום. 'הלילה הולך אחר היום' (חולין פג.) ואילו בקרבן, למשל בקרבן של 'קדשים נאכלים ליום ולילה אחד' - היום הולך אחר הלילה' (שם). משום שבכל המציאות כולה הזמן הוא זמן אופטימי - מן ההעדר מהחושך אל ההויה - היום, ואילו בקרבן, אנחנו משיבים את הכל אל המקור ולכן אנחנו מתחילים ביום ומסיימים בלילה. כדי להתאים שבקרבן ישנה שיבה אל הָאַיִּן שממנו נבראנו.(מאמר קרבן - קירבה אל ה' לפרשת ויקרא/הרב אורי שרקי )
סיום:המודל- גאולת מצרים:
אמר רבי אבא: הכל מודים, כשנגאלו ישראל ממצרים – לא נגאלו אלא בערב, שנאמר "הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה", וכשיצאו – לא יצאו אלא ביום, שנאמר "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה" (ברכות ט,ע"ב)
המשנה נכתבה בעת הגלות שהיא הלילה ובעל שולחן ערוך שחי בא"י לקראת סוף הגלות ולכן פתח בתפילות השחרית ואילו הרמ"א הבליט עדיין את ההתבוננות הגלותית על הערב:(ענ"ד)
...והנה בגלות, הדומה לערב, עיקר פעולתנו היא רק בנוגע לעצמנו, כדי לעמוד בפני הגלים העוברים עלינו בעז שם ד'. ע"כ בלילה שייך אמונה, מי שלא אמר אמת ואמונה ערבית לא יצא יד"ח. כי לעצמינו די לנו האמונה וקבלת אמת מאבותינו, שראו עין בעין אור ד' וכבודו. אמנם בעת הגאולה שתרום קרן ישראל, אז ממילא תבא שעת הפעולה של ק"ש דשחרית, אהבה רבה, שכל העמים יאמרו שאור ישראל יהי' לאור עולם...(עין אי"ה,ברכות,א)
2 ק"ש כנגד 2 מאורעות בחיו של יעקב:
יעקב התמודד עם המלאך בכניסתו לא"י כאשר סיים את גלות שלו בחרן ולכן קבלת שמו-ישראל- מכוונת כנגד קריאת שמע של שחרית המייצגת את הגאולה.
יעקב קורא שמע ישראל כנגד בניו כאשר הם בתחילת גלות מצרים וממילא זה מכוון כנגד קריאת שמע של ערבית
(ע"נד)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה