פתיחה: מדוע בחרה התורה לפתוח את פירוט ההלכות והדינים דווקא בדיני עבד עברי?
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם:(שמות כא,א-ב)
1.בשר וחלב- סדר האכילה:
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (שמות כג,יט)
וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ (בראשית יח,ח)
כיצד הגיש אברהם לאורחיו בשר וחלב יחדיו?
מכאן שבתחילה ראוי להביא מיני חלב ואחר כך תבשיל של בשר(מדרש לקח טוב,שם)
דרך ההלכה: אכילת בשר אחרי חלב
האוכל מאכלי חלב ואחר כך רוצה לאכול בשר מיד, מעיקר הדין מותר לאכול בשר מיד אחר גבינה, אפילו גבינה קשה וישנה,, לאחר שיקנח פיו בפת או בפירות וכיוצא בו, שילעסם היטב ויבלעם, וידיח פיו במים או שאר משקים, ויעיין ידיו שלא ישאר שום דבר מהגבינה נדבק בהם, ואחר כך יאכל בשר. ואם הוא בלילה שאינו יכול לעיין היטב, צריך ליטול ידיו, או ינקה אותם היטב. . והאוכל חמאה שהשמנונית שבה נדבקת בחניכיים ובשיניים, יש להצריך גם שיקנח פיו בפת או בפירות. והאוכל עוף אחר גבינה, אין צריך לקינוח והדחת הפה.
(ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד תלא. יביע אומר ח''ו חלק יורה דעה סימן ז'. יחוה דעת ח''ג סי' נח עמוד קפג. הליכות עולם ח''ז עמוד מג)
2.עשייה ושמיעה- מה קודם?
וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-ה-וָ-ה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד,ז)
איך ניתן לעשות לפני ששומעים?
וחז"ל פירשו נשמע על ההשכלה, תחלה נעשה ־מבלי חקור אחר הטעם , ועי״כ נשמע להבין טעמי המצוה
וסודותיהם ...והנה התלמוד מביא לידי מעשה והמעשה הוא העקר ופרי התלמוד והתלמוד הוא השומר לפרי, ועל זה אמרו {שבת פח,ע"א} מה תפוח פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע (מלבי"ם,שם)
דרך ההלכה: תלמוד תורה- שורש כל העשייה-כנגד כל המצוות:
אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה. לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום:
(יד החזקה,ספר המדע,הלכות תלמוד תורה,פרק ג,הלכה ג)
סיום: יש חשיבות לסדר
העניין דיש מצוות שבין אדם למקום ברוך הוא... ויש בין אדם לחבירו והוא המשפטים. והם בחינת דרך ארץ... והוא בחינת תורה שבעל פה, ושניהם מה' יתברך. כמו שכתוב: 'ה' עוז לעמו יתן - הוא התורה, יברך את עמו בשלום - הם המשפטים' (שמות רבה כ"ז, ד)... כי הגם שניתנו (המשפטים) ביד החכמים, עם כל זה מתנת א-לקים הוא, ומסרה לבני ישראל, כמו שכתוב 'תשים לפניהם'
יש בחינת דרך ארץ שקדמה לתורה, כי כפי טהרת הגוף ושלימות המידות זוכין לתורה. אחר כך התורה נותנת שלימות אמיתיות, וזוכין אחר כך למעלה יתירה בתורה, ואחר כך לשלמות ביותר
לכן הקדים מצות עבד עברי, שביותר יש ליזהר שלא לעשות עוול לחבירו בשיעבוד גופו מהפסד ממונו
(שפת אמת, תרמ"ב, "ואלה").
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם:(שמות כא,א-ב)
1.בשר וחלב- סדר האכילה:
רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְ-ה-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (שמות כג,יט)
וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ (בראשית יח,ח)
כיצד הגיש אברהם לאורחיו בשר וחלב יחדיו?
מכאן שבתחילה ראוי להביא מיני חלב ואחר כך תבשיל של בשר(מדרש לקח טוב,שם)
דרך ההלכה: אכילת בשר אחרי חלב
האוכל מאכלי חלב ואחר כך רוצה לאכול בשר מיד, מעיקר הדין מותר לאכול בשר מיד אחר גבינה, אפילו גבינה קשה וישנה,, לאחר שיקנח פיו בפת או בפירות וכיוצא בו, שילעסם היטב ויבלעם, וידיח פיו במים או שאר משקים, ויעיין ידיו שלא ישאר שום דבר מהגבינה נדבק בהם, ואחר כך יאכל בשר. ואם הוא בלילה שאינו יכול לעיין היטב, צריך ליטול ידיו, או ינקה אותם היטב. . והאוכל חמאה שהשמנונית שבה נדבקת בחניכיים ובשיניים, יש להצריך גם שיקנח פיו בפת או בפירות. והאוכל עוף אחר גבינה, אין צריך לקינוח והדחת הפה.
(ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד תלא. יביע אומר ח''ו חלק יורה דעה סימן ז'. יחוה דעת ח''ג סי' נח עמוד קפג. הליכות עולם ח''ז עמוד מג)
2.עשייה ושמיעה- מה קודם?
וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְ-ה-וָ-ה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (שמות כד,ז)
איך ניתן לעשות לפני ששומעים?
וחז"ל פירשו נשמע על ההשכלה, תחלה נעשה ־מבלי חקור אחר הטעם , ועי״כ נשמע להבין טעמי המצוה
וסודותיהם ...והנה התלמוד מביא לידי מעשה והמעשה הוא העקר ופרי התלמוד והתלמוד הוא השומר לפרי, ועל זה אמרו {שבת פח,ע"א} מה תפוח פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע (מלבי"ם,שם)
דרך ההלכה: תלמוד תורה- שורש כל העשייה-כנגד כל המצוות:
אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה. לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום:
(יד החזקה,ספר המדע,הלכות תלמוד תורה,פרק ג,הלכה ג)
סיום: יש חשיבות לסדר
העניין דיש מצוות שבין אדם למקום ברוך הוא... ויש בין אדם לחבירו והוא המשפטים. והם בחינת דרך ארץ... והוא בחינת תורה שבעל פה, ושניהם מה' יתברך. כמו שכתוב: 'ה' עוז לעמו יתן - הוא התורה, יברך את עמו בשלום - הם המשפטים' (שמות רבה כ"ז, ד)... כי הגם שניתנו (המשפטים) ביד החכמים, עם כל זה מתנת א-לקים הוא, ומסרה לבני ישראל, כמו שכתוב 'תשים לפניהם'
יש בחינת דרך ארץ שקדמה לתורה, כי כפי טהרת הגוף ושלימות המידות זוכין לתורה. אחר כך התורה נותנת שלימות אמיתיות, וזוכין אחר כך למעלה יתירה בתורה, ואחר כך לשלמות ביותר
לכן הקדים מצות עבד עברי, שביותר יש ליזהר שלא לעשות עוול לחבירו בשיעבוד גופו מהפסד ממונו
(שפת אמת, תרמ"ב, "ואלה").
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה